שלום ד"ר רציתי להתייעץ איתך בנוגע לאבא שלי. מאובחן בדמנציה ורוב היום מבולבל ולא יציב נפשית. בין התרופות הקבועות שלו יש צרובונין , קרטיה לדילול דם ורסיטל שאמור לעזור בעיקר לOCD שלו ולדכאון/חרדה אך לצערי כבר לא רואה שזה עוזר. אשמח לחוות דעתך על תרופות אלה והאם ניתן להגיע אליך לאבחרון מקיף
שלום רב. יש לבחון כל מקרה לגופו. תרופה, הפועלת היטב על אדם א', לא תשפיע (או תשפיע חלקית) על אדם ב'. מתיאורך עולה כי מדובר בהפרעה נפשית + קוגניטיבית, ויש לבצע הערכה מסודרת, ולשנות טיפול תרופתי, ככל שנדרש. רפואה שלמה.
אימי בת 80 עם ירידה קוגנטיבית, סחרחורות, דכאון והתקפי חרדה. מטופלת בקלונקס וציפרלקס. קראתי על התרופה צרבונין. באיזה מקרים התרופה יכולה לעזור? מתי נותנים אותה ?
שלום אורית. מדובר בג'ינקו בילובה, תכשיר טבעי, הכרוך בתופעות של דילול הדם. לכן, במידה ואדם נוטל מדללי דם נוספים, לא מומלץ בגדול על נטילת תרופה זו. ההתוויה העיקרית של התרופה היא דמנציה מסוג אלצהיימר, דמנציה וסקולרית או משולבת. נמצא בחלק מהמחקרים הקליניים שהיא יעילה גם באפיזות דכאוניות ובטיפול בסחרחורת. למיטב ניסיוני, התרופה אינה תורמת הרבה לשיפור תסמינים קוגניטיביים ו/ או אפקטיביים, ואני מעדיף להשתמש בתרופות בעלות יחס תועלת- עלות טובות ממנה. רפואה שלמה.
הוסף תגובה
צרבונין
מור23/02/2023 | 11:08
קיבלתי מרשם לצרבונין ולקחתי במשך חודשיים. בתקופה הזו היו לי מיגרנות שהלכו ונעשו תכופות עד 3-4 פעמים בשבוע, ובסוף התקופה היה חשד לאירוע מוחי חולף. ברגע שהפסקתי את נטילת הצרבונין - המיגרנות חלפו לחלוטין. איפה אוכל לדווח על זה כדי שיכניסו לעלון?
האם קשישה (90), הייתה אדריכלית, בעלת תואר שני (טכניון), הסובלת מירידה קוגניטיבית (לא זוכרת איזה יום היום), חלשה, סובלת מכאבי גב, אך משוחחת בצורה שוטפת והגיונית, נהנית מקריאת ספרים, מתעניינת במצב המדינה, מודעת למצבה, במבחן MMSE צברה 25/30 - עשויה (עקרונית) להיחשב חולת אלצהיימר?
התשובה חיובית, בגדול. מבחן MMSE הוא מבחן סקר, ואינו מאבחן קיהיון (דמנציה). בגילה המתקדם הציון 25 מעיד, במרבית המקרים, על ירידה קוגניטיבית קלה, ייתכן שמשנית לקיהיון בחומרה קלה. ברם חשוב לשלול ירידה קוגניטיבית משנית להפרעות במצב הרוח וגורמים אחרים. רפואה שלמה.
אבא שלי בן 81, חולה בסרטן שלפוחית השתן, אושפז לפני חודש עם זיהום בדרכי השתן, כנראה עקב זיהום מהסטומה. אושפז, שוחרר לביתו ללילה אחד, אך לא הצלחנו להשגיח עליו בבית עקב חוסר שקט חריף. כנראה הדילריום התפתח באשפוז וגם בגלל הזיהום. עקב כך, הוא לא יכול היה לעבור סדרת הקרנות שתוכננה לו, כי לשם כך צריך להגיע מהבית והוא לא היה מסוגל להיות בבית. בבית הוא נטל סרקוול, אך פאשלה שלי לא אמרתי את זה באשפוז ולכן לא המשיך אותו. ניסו לחזור לסרקוול אך זה לא עזר לאי שקט, והתחילו רספרדל מינון 1 מ״ג. שילבו גם ביום יומיים הראשונים הלידול ושני אלה מוטטו אותו לגמרי. אך אני יכולה להבין אותם, אבא היה מתפשט במחלקה ומסתובב ערום. ועוד התנהגויות לא נורמליות. כרגע הוא מאושפז בסיעודי מורכב והרופאה החליטה בנתיים להמשיך עם הרספרדל. האם לדעתך הוא יכול לחזור למה שהיה לפני כל הארועים האלה או שיש כבר נזק בלתי הפיך למוחו? ברור לנו שהסרטן והכליות יכולים גם כן להכריע אותו, אך האם לפחות מוחו יחזור לתפקוד והוא יוכל לקבל יותר שקט ולישון בלילות? מודאגת, הבת שלו
שלום רב. אין תשובה חד משמעית לשאלתך. דליריום טומן בחובו ירידה קוגניטיבית, הרעה תפקודית, סיכון מוגבר להשמה בבית אבות, תחלואה ותמותה. ככל שמאזנים דליריום מוקדם יותר, הסיכוי שאבא ישוב למצבו טרם האשפוז הנו גבוה יותר. רפואה שלמה.