Paracoccidiodomycosis (Paracoccidiodomycosis)

אגב בתוצאות הבדיקה יש גם מדד של ריפולקס בלי קשר לחומציות ואכן מופיע שהיה ריפולקס.

ממש תודה על ההסבר המפורט, התור שלי לרופא הוא לעוד המון זמן ולבינתיים אני בייתי די לחוץ. עשיתי בדיקת PH ובתוצאה הרופא רשם שהדיאגנוזה מתאימה לוושט רגישה. אז האם אני אצטרך לעשות שוב את הבדיקה(סבלתי עם זה ממש ולא הצלחתי לאכול כל היום)? ומה הטיפול בוושט היפרסנסטיב? תודה רבה רבה!!!!

שלום, בקע סרעפתי עם דלקת בושט בהחלט מעיד על ריפלוקס מהקיבה לושט של נוזל חומצי. בדיקת הPH METRY היא בדיקה שבה מכניסים חיישן חומצה לושט ובודקים שני דברים: 1. האם יש יותר חומצה בושט ממה שאמור להיות? 2. האם יש מתאם בין אירועים של עליית חומצה מהקיבה לושט ובין הפעמים שאתה חש צרבת? במידה והתשובה לשתי השאלות היא כן, אפשר להתקדם לניתוח של תיקון בקע סרעפתי וחיזוק הסוגר בין הקיבה לושט. לעיתים הריפלוקס יכול להיות לא חומצי (ועדיין להיות מאוד לא נעים) אלא של חומר קיבה ללא חומצה. במקרה כזה PH METRY לא תגלה את הבעיה וצריך לבצע בדיקת IMPEDANCE (עכבה). כשיש תסמינים של ריפלוקס ללא ריפלוקס בבדיקות, יתכן וזה נובע מושט רגיש. במקרה כזה חשיפה לרמות רגילות של חומציות בושט עלול לגרום לכאבים או צרבות. הטיפול שונה, וכמובן שניתוח לא יועיל במקרה כזה. על מנת להבהיר את מצבך תצטרך להתייעץ עם גסטרואנטרולוג ולהבין איך להתקדם. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום סיגל, צרבת יכולה להעיד על החזר קיבתי ושטי - עליה של תוכן קיבה חומצי מהקיבה לושט. על מנת לאבחן האם מדובר באמת בריפלוקס מבוצעים גסטרוסקופיה על מנת לראות אם יש דלקת בושט, בקע סרעפתי, או גורמים אחרים לריפלוקס. בהמשך ניתן לבצע מדידת חומציות בושט (PH METRY) שבודקת האם יש עליה של תוכן חומצי לושט, והאם זה נמצא במתאם למה שאת מרגישה (לעיתים מרגישים צרבת, אך למעשה אין עליית חומצה לושט) או מבחן IMPEDANCE שבודק האם יש ריפלוקס לושט (חומצי\לא חומצי). גסטרו היא תרופה שעובדת דרך חסימת קולטני היסטמין בקיבה ודרך כך מפחיתה הפרשת חומצה. נקסיום חוסם את המשאבות שמפרישות את החומצה לקיבה. גסטרו יכול לשמש לנטילה SOS, ובנטילה באופן קבוע יאבד לאט לאט מהשפעתו. תהליך שנקרא טאכיפילקסיס. נקסיום יכול להיות מאוד יעיל לטווח הארוך. באשר לתופעות הלוואי של נקסיום - זו משפחת תרופות ותיקוה מאוד ולמרות שלכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, ובהן גם לנקסיום, התועלת שבנטילתו (במטופלים שנזקקים לכך כמובן) עולה על הסיכונים לאין ערוך ומחקרים גדולים באוכלוסיות מערביות לא הראו את הממצאים של תופעות לוואי שראו במחקרים באוכלוסיות במזרח (הונג קונג וסין). בריאות שלמה, אייל הירש

שלום מיטל, הכוונה הייתה, שלמרות שיתכן שתוצאת תבחין הFIT הייתה מוטעית, את בכל מקרה אמורה לבצע קולונוסקופיה עד גיל 40. במקומך הייתי מבצע שוב בדיקת FIT, ואם שלילית ממתין לגיל 40. אייל הירש

תודה רבה על תגובתך המפורטת. אני מעט מבובלבלת כעט, האם מומלץ לבצע כיום (גיל 34) את הקולונוסקופיה לנוכח בדיקת דם סמוי חיובי (ייתכן שמקורו מהחניכיים) או שמה להמתין לגיל 40? תודה

שלום מיטל, בדיקת דם סמוי בצואה מסוג FIT = fecal immunochemical test מזהה את חלבון הגלובין שמהווה חלק מההמוגלובין האנושי ולכן פחות רגישה לתזונה או לדם בעלי חיים. מצד שני, דימום ממקור של החניכיים, אף וכל חלק אחר במערכת העיכול ודרכי נשימה עליונות עלול לגרום, בטעות, לתוצאה חיובית. מאחר וממאירות של המעי הגס בקרוב משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון לממאירות של המעי הגס, מומלץ לבצע קולונוסקופיה ראשונה בגיל 40 ובהמשך כל 10 שנים, או מבחן FIT כל שנה. חשוב להבין שהמטרה של תבחין FIT הוא למצוא גידולים או פוליפים מתקדמים ואילו קולונוסקופיה מוצאת, בנוסף לפוליפים מתקדמים וגידולים, גם פוליפים בשלבים התחלתיים יותר ויכולה למנוע ממאירות מעי גס בדרך זו. לכן, למרות הסיכון בקולונוסקופיה לדימום או נקב במעי (סיכויים קטנים מאוד פחות מ1:1000), ההמלצה היא לעשות קולונוסקופיה ולא תבחין FIT. בריאות שלמה, אייל הירש