הלם (שוק) (shock)

ירידה מסוכנת בזרימת הדם, כאשר לחץ הדם העורקי נמוך מכדי לספק את צורכי הגוף. 

במצב של הלם חלה ירידה בלחץ הדם בעורקים ואיברי הגוף אינם מקבלים את אספקת הדם הנדרשת עבורם. אדם השרוי בהלם נהפך לחיוור, קר ומזיע, הדופק מהיר וחלש, הנשימה לא סדירה, הפה יבש, האישונים מוגדלים וזרימת השתן חלשה. 

הלם גם יכול להיות תוצאה של ירידה בנפח הדם, כפי שקורה אחרי דימום, התייבשות, כוויה, הקאה מרובה או שלשול חמור; ירידה בפעולת הלב (הלם קרדיוגני), כמו בפקקת כלילית, אוטם בשריר הלב או תסחיף ריאתי; נוכחות של חיידקים מרובים בדם (הלם זיהומי); תגובה אלרגית קשה (הלם אנפילקטי), או מינון עודף של תרופות נרקוטיות. הטיפול בהלם נקבע על-פי הסיבה שגרמה לו.