מחקר: משככי כאבים עלולים להיות מסוכנים לחולי לב

מטופלים המקבלים תרופות לדילול דם לאחר התקף לב, שנוטלים גם תרופות מסוימות נגד כאבים - מסתכנים בדימום, שבץ או התקף לב נוסף. כך עולה ממחקר חדש, שמתפרסם בכתב העת של האגודה האמריקנית לרפואה
כתבה פרסומית כתבת חסות


מטופלים המקבלים תרופות לדילול דם לאחר התקף לב, שנוטלים גם תרופות מסוימות נגד כאבים - מסתכנים בדימום, שבץ או התקף לב נוסף. כך עולה ממחקר חדש, שמתפרסם בכתב העת של האגודה האמריקנית לרפואה



בדרך כלל, הרופאים ממליצים על תרופות מדללות דם לאנשים שעברו התקף לב על מנת להפחית סיכון להיווצרות קרישי דם או להתקף לב שניוני. אבל גם התרופות נוגדות כאב מקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAID's), כמו איבופרופן למשל, תורמות לדילול הדם. לכן, השילוב של שני סוגי התרופות עלול להיות מסוכן. כך עולה ממחקר מקיף שנערך בדנמרק, ומתפרסם בכתב העת של האגודה האמריקנית לרפואה.


לפי תוצאות המחקר, אפילו נטילה קצרה של תרופות נוגדות דלקת, במשך פחות משבוע, הייתה קשורה לעלייה בסיכון לדימום ולהתקף לב נוסף. ד"ר אולסן מבית החולים של אוניברסיטת קופנהגן, שעמדה בראש צוות המחקר, סיפרה בראיון שלה ל"רויטרס" כי "בעבר הייתה הנטייה לחשוב ששימוש קצר טווח בנוגדי הדלקת הוא בטוח לחלוטין, אך המחקר שערכנו מפריך זאת. גילינו שהדבר כלל אינו בטוח והוא עלול להחמיר את הסיכון הן לדימומים, במיוחד במערכת העיכול, והן לאירועים לבביים, בעיקר התקפי לב".  



משככי כאבים מסכנים חולי לב

זהירות, שילוב מסוכן של שתי תרופות


במסגרת המחקר נבחנו תיקים רפואיים של למעלה מ-60,000 מטופלים בוגרים שאושפזו בגלל התקף לב במהלך השנים 2002-2011. התברר שבתקופה זו 34% מהם נטלו תרופות נוגדות דלקת, בעודם מקבלים טיפול לדילול הדם. כמעט שליש מהם נפטרו כשלוש וחצי שנים בממוצע לאחר התקף הלב הראשון. למעלה מ-5,000 מטופלים סבלו מדימומים במוח, מערכת נשימה, מערכת העיכול או במקום אחר, 799 מתו כתוצאה מכך. 


לפי תוצאות המחקר, הסיכון לדימום היה כפול בקבוצת האנשים שנטלו נוגדי דלקת, עם מרשם רופא או על דעת עצמם, בהשוואה לאלו שלא. בקבוצה זו היו גם יותר מקרים של שבץ מוחי, התקף לב שניוני מקרי מוות כתוצאה מהם. 


ד"ר אולסן מציינת שהיא הייתה מופתעת ממספר האנשים שנטלו תרופות נוגדות דלקת, למרות שהן אינן מומלצות לאנשים עם מחלות לב. היא מדגישה את הצורך בהעלאת המודעות לגבי סיכונים הללו עבור אנשים שמטופלים במדללי דם הן בקרב הרופאים והן בקרב החולים עצמם. 


אפילו אם הדימום אינו קטלני, המטופלים נאלצים להפסיק את נטילת התרופות המגנות עליהם מפני היווצרות קרישים ומסתכנים בהתקף לב שני. ד"ר אולסן סבורה שאמנם כאב הוא בעיה נפוצה והוא עלול לגרום לסבל רב, ואם קיים צורך בטיפול בנוגדי דלקת אפילו קצר טווח, יש לשקול את התועלת והסיכון ולהסביר את השלכותיהם למטופל.


פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
קורונה עם מסתם תותב ארז 12/03/2020 21:57
  • רציתי לשאול בבקשה האם למושתל מסתם מכני יש סיכון מוגבר יותר לתמותה במידה ויידבק חלילה או שזה באותם אחוזים כמו לכל אדם בגילו (35 שנים)?

  • + הוסף תגובה
מסתם מכאני וקורונה ד"ר דוד יעקובי 17/03/2020 08:34
  • ארז שלום, כידוע, אנו עדיין בשלבים התחלתיים בכל הנוגע להיכרות עם טיבו ומאפייניו של הנגיף. לעניות דעתי, כל מטופל בעל עבר קרדיאלי וטיפול בקומדין, קל וחומר בעל מסתם מכאני, הינו בסיכון גבוה יותר לתמותה במידה וידבק. אין ספק כי הנדון חייב להשמר יותר מכלל האוכלוסיה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
צינתור התערבותי שחר 11/03/2020 14:42
  • שלום, אני גבר בן 47. עברתי בשבוע שעבר אירוע לבבי שאובחן כAcute MI subendocardial infraction עם מאפיינים של plaque rupture. נוצר לי קריש דם במרכז הlad עם חסימה של 75%. הורכבו לי שני סטנטים (17 ו8 מ''מ). הסטנטים הם מסוג PCI עם DES. קיבלתי את ההתוויה התרופתית הבאה: אספירין 100 מג' פלאויקס 75 מג ליפיטור 80 מג' ההתוויה למשך שנה ברקע אני מאובחן כ ADHD ונוטל בכל יום- ויואנס 50 מג' לוסטרל 50 מג' כמו כן סובל שנים מפיסורה וטחורים אשר בעקבות מעבר לתפריט טבעוני פרקי זמן בין דימומים גדלו מאוד (בממוצע אחת לחודשיים שלושה) - דבר ששכחתי להזכיר במהלך האישפוז אם אפשר אז כמה שאלות- 1. האם אני בסכנה במידה ויתרחש דימום? אמנם קבעתי פגישה מחרתיים עם פרוקטולוג אך האם זה דחוף מכדי להמתין עד אז? 2. מהתיאור שנתתי עבור הסטנט,האם ניתן לומר מה סוג הסטנט והתכונות שלו? האם בתוך שנה במקרה שלי יש סיכוי שהוא יתכסה ברקמת לב וניתן יהיה להפסיק עם חלק מהתקופות? 3. האם יש משמעות /בעייתיות לשילוב של הטיפול התרופתי שניתן לי לאחר הצינתור יחד עם הטיפול התרופתי הקודם שלי (ויואנס+לוסטרל,כאמור)? תודה מראש, שחר

  • + הוסף תגובה
צינתור (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 15/03/2020 09:01
  • שחר שלום, ראשית, אני מניח שהצוות הרפואי הכיר את מחלות הרקע שלך לפני שנתן את הטיפול התרופתי כפי שתיארת. תשובות לשאלותיך: 1) כל מטופל הנוטל מעקבי-טסיות (משני סוגים במקרה שלך) נמצא בסיכון מוגבר יותר לדימום ולכן ההחלטה צריכה להתקבל בשיתוף פעולה בין כל הרופאים. במקרה הספציפי שלך- מנקודת מבט קרדיולוגית- אין ברירה אלא לטפל כך אלא אם פרוקטולוג יתעקש כי ישנה התווית נגד. 2) לאחר שנה (במקרה של הסטנט שלך) בהחלט ניתן לשקול להסיר את הטיפול בפלאביקס. 3) את האינטראקציה הזו צריך לעשות הרופא המטפל אשר מכיר את עברך הרפואי ומולו רשימת התרופות המלאה. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
טטרלוגיה של פלו נחמה 25/02/2020 14:50
  • עברתי ניתוח לב פתוח עקב טטרולוגיהשל פלו בשנת 1967 בחו"ל לפי זכרוני של אמי לא הוחלף מסתם רק נעשה תיקון .האם מישהו יודע מה היתה אז הפרוצדורה הרפואית המקובלת. הייתי אז ילדה בת 8 .

  • + הוסף תגובה
טטרלוגיה על שם פלו- TOF (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 28/02/2020 07:42
  • נחמה שלום, קשה מאוד לאמוד את סוג התיקון שעשו לך מכיוון שמדובר בתקופת זמן היסטורית בתחום ניתוחי הלב, תקופה בה חלה התקדמות אדירה בכל הקשור ליכולת הטכנולוגית ולמכונת הלב-ריאה וכן במורכבות התיקונים השונים. הכל תלוי במרכז הספציפי בו בוצע התיקון. אני רוצה להאמין שבמהלך השנים עשית אקו לב (לא פעם אחת) ואת במעקב אצל קרדיולוג. אם אין הדבר כך- כדאי מאוד שתפני לקרדיולוג אשר יוכל לראות באקו את מצב הלב וגם את סוג התיקון שנעשה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!