דום לב: למה זה קורה ואיך מונעים זאת?

בשבועות האחרונים עלו לכותרות שני מקרים של דום לב: של שחקן הכדורגל הדני אריקסן ושל הקצין הישראלי אל"מ אסמן. ההבדל בין שני המקרים הוא שאריקסן עבר תהליך החייאה באמצעות שימוש בדפיברילטור החשמלי וחייו ניצלו, בעוד שבסביבת הקצין לא היה מכשיר כזה והוא נפטר. האם דפיברילטור היה יכול להציל את חיין של הקצין הישראלי? בסבירות גבוהה: כן, כך לטענת פרופ' אדלר, שעונה על שאלות חשובות נוספות בכתבה זו.

I Water  | Shutterstock

עד כמה שכיחים מקרים של דום לב?

מקרי דום לב הם מקרים די שכיחים. במדינת ישראל יש כ-17 מקרים ביום של דום לב בבית, מחוץ לבית החולים. לשם ההשוואה, מספר המתים מתאונות דרכים בישראל הוא כאחד ליום. באופן מפתיע רוב המקרים של דום לב מתרחשים בשעות הלילה ומכאן הבעיה – זמן ההגעה של אמבולנס בישראל הוא 7-9 דקות ובדום לב חשוב לקבל טיפול תוך 4 דקות. אם הטיפול ניתן מאוחר יותר הנזק המוח בלתי הפיך (כמו במקרה המצער של שחקן הכדורגל מני לוי).

מדוע מתרחש דום לב?

מבחינת הספרות המקצועית, מבדילים באופן גס בין דום לב מתחת לגיל 35 ודום לב מעל לגיל 35.

במצבים שבהם דום לב מתרחש בחולים מתחת לגיל 35, הסיבה היא לרוב מחלות של שריר הלב, כמו למשל קרדיומיופתיה היפרטרופית. מעל לגיל 35, לרוב מדובר בטרשת עורקים, חסימת עורק ע"י קריש דם כתוצאה מכך התקף לב שמסתבך לדום לב.התוצאה בשני המקרים דומה – פרפור חדרים, מחסור באספקת הדם למוח, וללא טיפול אף למוות.

במקרים של טרשת, חסימת העורקים היא זו המובילה להתקף לב וכתוצאה ממנו נוצרת הפרעת קצב טרמינלית של פרפור חדרים, מצב הדורש החייאה ומכה חשמלית כדי להחזיר את החולה לקצב לב תקין. במידה וניתנת מכה חשמלית בזמן, הסיכוי להצלחת החולה הוא כ- ו90% ואף יותר.

איך אם כך ניתן למנוע דום לב?

חשוב אבחון מוקדם של מחלות רקע, מחלות בשריר הלב בצעירים ואבחון של טרשת עורקים במבוגרים. חשוב שצעירים המבצעים ספורט בשגרה יקפידו לבצע גם בדיקות אקו לב ולעיתים אקו לב במאמץ. בטרשת האבחון הוא אחר, כי צריך לזהות אם קיימת היסטוריה משפחתית, לזהות גורמי סיכון לטרשת עורקים, וכמובן לאבחן את המחלה בזמן.

במידה ומתרחש דום לב, איך ניתן לטפל ולהציל חיים?

שימוש בדפיברילטור - מתן של מכה חשמלית - עשוי להציל חיים במקרה של דום לב. ניקח לדוגמה את הסיפור על אוהד כדורגל שהתמוטט בגמר גביע המדינה לפני כחודש - למרות שהוא היה בעל גורמי סיכון, לא אובחנה מחלת לב וכתוצאה מהתקף הלב שחווה בזמן המשחק, הוא היה עלול להגיע לדום לב.

שימוש בדפיברילטור ע"י פרופ' אדלר ומתן של מכה חשמלית הובילה להצלתו. מכאן החשיבות הגדולה של דפיברילטורים. החוק אומר שיש צורך בדפיברילטור בכל מקום ציבורי שיש בו מעל ל-500 אנשים, אולם יש הסבורים שצריך דפיברילטור בכל מקום ובעיקר בבתים ובחדרי הכושר גדולים ככטקנים. למעשה, מדובר במכשיר מציל חיים לפחות ב-90% מהמקרים.

האם יש דרך להפחית את שיעור מקרי דום הלב באוכלוסייה?

חשוב שכל גבר מעל לגיל 40 וכל אישה מעל לגיל 50 יעברו הערכה אצל רופא/ה מומחה לקרדיולוגיה, ויינקטו ברפואה מונעת כדי לאתר את גורמי הסיכון כדי להפחית את הסיכון לדום לב עתידי עד כמה שניתן.