זיהום כרוני של הפטיטיס C: מהי התרופה שמביאה לריפוי מלא?

לפחות כ-75% מהנשאים של הנגיף הפטיטיס C יפתחו מחלה כרונית, אשר עשויה להתפתח לשחמת הכבד ואף לסרטן הכבד. הכירו את הטיפול החדש שמציע ריפוי מלא למחלה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 13/07/2016

כ-150 גברים ונשים בישראל ממתינים להשתלת כבד. ללא השתלה אורך חייהם הצפוי קצר וכרוך באיכות חיים גרועה. המרכז הלאומי להשתלות בישראל עושה מאמצים מרובים כדי להעלות את מספר תורמי האיברים בישראל, אך עדיין קיים מחסור עצום בתרומות איברים בארץ ובעולם. סך הכל, מתבצעות בישראל מידי שנה כ-50 השתלות כבד, כאשר רבע מן החולים הזקוקים לתרומת כבד הולכים לעולמם במהלך ההמתנה להשתלה. כשליש מבין הממתינים להשתלת כבד הינם חולי דלקת כבד נגיפית C, הידועה גם בשם הפטיטיס C.


קראו עוד: כיצד נדבקים ומטפלים בהפטיטיס C?



הפטיטיס C: ברוב המקרים מתפתחת למחלה כרונית

נגיף הפטיטיס C התגלה לפני 35, בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. לאחר חשיפה ראשונית לנגיף 75%-80% יפתחו מחלה כרונית, 20% מתוכם יפתחו שחמת של הכבד תוך 20-30 שנים (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאיננה מתפקדת)  ו- 1%-4% מחולי שחמת הכבד יפתחו סרטן כבד ראשוני. 


שחמת הנגרמת על ידי זיהום בנגיף ההפטיטיס C יכולה לגרום עם השנים לכשל בתפקוד הכבד ומהווה את ההתוויה העיקרית להשתלת כבד בארץ ובעולם. אם הנגיף לא נעלם לפני ההשתלה (על ידי טיפול אנטי-נגיפי), רוב הסיכויים שהוא יחזור ויתקוף את הכבד המושתל ויגרום לדלקת כבד כרונית. 



תרופות אנטי-נגיפיות: מעלות את הסיכוי לריפוי מלא

ההתמודדות מול הנגיף כללה בעבר טיפולים שניתנו לטווח ארוך, לוו בתופעות לוואי קשות ובאחוזי ריפוי נמוכים. בשנים האחרונות נכנסו לשוק תרופות חדשות אנטי-נגיפיות פורצות דרך הפועלות ישירות כנגד הנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו במנגנון טיפולי ייחודי. תרופות אלה נקראות  DAA (Direct Acting Anti-Viral Agents) ופיתוחן התאפשר כתוצאה מפיצוח מבנה הגנום של הנגיף והבנת התפקוד של חלבוני הנגיף השונים. תרופות אלה מעלות באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי מלא מהמחלה. 


התרופות ניתנות בדרך פומית, למשך זמן קצר, מלוות בתופעות לוואי מעטות ומביאות לריפוי של למעלה מ-90% מכלל המטופלים. כיום, ניתן לתת את התרופות החדשות גם למושתלי כבד. התרופות מהוות פריצת דרך משמעותית והיסטורית בטיפול במחלות כבד זאת בעולם הרפואה.


חברות הפארמה עושות כיום מאמץ נוסף על מנת לייצר את הדור הבא של התרופות על מנת להעלות את סיכויי הריפוי לכדי 99% -100%, לקצר את משך הטיפול התרופתי ולטפל בכאלה שנכשלו בדור הקודם של התרופות החדשות. כמו כן, הכניסה לשוק של התרופות מחברות הפארמה השונות מעודדת תחרות ביניהן, ועל כן מובילה להורדת מחירי התרופות, דבר שיאפשר בעתיד הקרוב הרחבת ההתוויה גם עבור חולים שמחלתם חמורה פחות ודרגת הצלקת קלה. 




האם התרופה מתאימה לכל זני הנגיף?

ישנם 6 זנים (גנוטיפים) ו-67 תת-זנים הנבדלים אלה מאלה מבחינת התגובה לטיפול ולשילוב מסוים של תרופות, משך הטיפול ויעילותו. ל- 70% מנשאי הנגיף בישראל יש גנוטיפ 1, 20% גנוטיפ 3 ול-8% גנוטיפ 2. גנוטיפ 3 נחשב יוצא דופן היות והמחלה בנשאים אלה אגרסיבית יותר משאר הגנוטיפים ומתקדמת מהר יותר לשחמת הכבד וסיבוכיה וסרטן ראשוני של הכבד. 


ישנה חשיבות רבה לתת את הטיפול האנטי-נגיפי החדש המשלב את התרופות פורצות הדרך לכלל הגנוטיפים בישראל, לרבות גנוטיפ 3, וזאת על מנת להשיג לריפוי מלא ולמנוע את התקדמות המחלה. 



הטיפול להפטיטיס C בסל התרופות

בשנת 2015 התבצע בישראל מהלך דרמטי ויוצא דופן: ועדת סל התרופות החליטה להקצות כשליש מתקציבה לטובת החולים. במהלך חסר תקדים הוקצו כ-100 מיליון שקלים עבור התרופות החדשות המיועדות לטיפול במחלה. מהלך זה מלמד על מידת החשיבות שראתה ועדת הסל בניסיון להדביר את המחלה העלולה להתקדם אצל חלק מהחולים למחלת כבד משמעותית. 


ב-2016 המהלך הורחב עם הכללת תרופות נוספות חדשות בסל הבריאות. התרופות השונות שנכנסו לסל הבריאות מיועדות לטיפול בדרגות החומרה מתקדמת של המחלה, כלומר, בנשאים אצלם מספר הצלקות בכבד רב (דרגת הצלקת בכבד משתנה מאפס - אין צלקת ועד ארבע - צלקות רבות בכבד, מצב של שחמת הכבד) וזאת עקב העלות הגבוהה של התרופות. כלומר הטיפול האנטי-נגיפי החדש ניתן בישראל רק לחולים בדרגת צלקת (פיברוזיס) 3-4.


בזכות החלטות ועדת סל הבריאות הישראלית, אנו עומדים כיום בקדמת הטיפול הרפואי בהפטיטיס C, עם מבחר תרופות מחברות הפארמה השונות הניתנות בשילובים שונים. שילובן של התרופות מאפשר מתן טיפול יעיל ביותר בנשאים "נאיביים" (שלא טופלו בעבר) ו"מנוסים" (כאלה שנכשלו על הטיפול הישן בעבר) עם/בלי שחמת הכבד ובכל זני הנגיף. 



"רק 25% מנשאי הנגיף מאובחנים"

בישראל שכיחות הנגיף עומדת על 2% מהאוכלוסייה, כ-150 אלף תושבים, אך עד היום רק 25% מנשאי הנגיף אובחנו. שאר הנשאים מסתובבים מבלי לדעת שהם נושאים בגופם נגיף שעלול לגרום אצל חלקם עם השנים למחלה משמעותית, עד כדי צורך בהשתלת כבד. 


אני קוראת לאלו שנמצאים בקבוצת הסיכון למחלה (אנשים אצלם שכיחות הנגיף גבוהה יותר) לגשת להיבדק לנוכחות הנגיף: יוצאי חבר העמים (ברית המועצות), אלו שקיבלו עירוי דם או מוצרי דם לפני שנת 1992 וכן מכורים לסמים המזריקים סמים. מדובר בבדיקת דם פשוטה המתבצעת אצל רופא המשפחה.


קראו עוד: בדקו את עצמכם: האם אתם סובלים מבעיה בכבד?


היום ניתן לשקול את מתן הטיפול התרופתי החדש לפני/אחרי השתלת הכבד על מנת למנוע את חזרת הנגיף בשתל או לטפל המחלה שחזרה בשתל. מאחר ויש בידנו כיום טיפול יעיל ביותר למחלה, כדאי שכל מי שימצא נשא יהיה תחת פקוח ומעקב רפואי ויקבל את הטיפול התרופתי במידת הצורך ועל פי חומרת המחלה. 



פרופ' זיו בן ארי הינה מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.



פורומים, מחלות כבד מבוגרים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עלייה ב AST ו ALT, ודרסטית בכולסטרול. השאר תקין רותם 05/12/2019 19:54
  • שלום, בת 50. במשך 25 שנה, כולסטרול טוטל אצלי כל הזמן סביב 150. ובכל מקרה לא עלה אף פעם מעל 175. לא משנה כמה שומן, חמאה וכו' אכלתי. לאחרונה, אני מרגישה לא טוב. וגם בעיניים נהיה לי CSR . שזו דליפה של חומר סרוטי מהנימים בכורואיד, שגורם בצקת במקולה. ווגם נהייתה רגישות עצומה לאור. בבדיקות מעבדה מאתמול - כולסטרול טוטל- 208 - AST- 62. כשהמקסימום הוא 31. - ALT- 74 . כשהמקסימום הוא 34. כל שאר מדדי הכבד תקינים: GGT , ALP, בילירובין (טוטל ודיירקט), CPK, LDH, אלבומין, קרישה (INR). ספירת דם לא מעידה על זיהום פעיל. לפני 3 חודשים, גם עשיתי בדיקות דם, ואז הכל היה כמו הרגיל שלי, שתיארתי. כלומר זה משהו שקרה בשבועיים האחרונים בערך. בנוסף אז גם עברתי גם בדיקות להפטיטיס מסוגים שונים, והכל נמצא שלילי. מעולם לא נמצאה אצלי עלייה באנזימי כבד. תמיד 2 אילו סביב 19. וכאמור מעולם כולסטרול לא היה כזה גבוה. לא אכלתי שום דבר שמכיל כולסטרול במיוחד, לפני הבדיקה. הייתי בצום של 12 שעות. לא לקחתי שום תרופה, או תוסף מזון כלשהו. רציתי לשאול 2 שאלות. 1. מה יכול לגרום לעלייה כזו דרסטית בסינטזת כולסטרול בכבד (כמעט ב 40%), אחרי ש25 שנה זה לא היה כך ? ושזה יילך ביחד עם עלייה ב2 אנזימי הכבד האילו בדם, לפי 2 מהמקסימום, ולא באחרים. אשמח אם תוכל להגיד את כל הכיוונים השונים האפשריים בגדול. וספציפית לגבי 3 כיוונים א. מטבולי (למשל האם שינויים ברמות ויטמינים A, D, K וכו' יכולים לגרום זאת ?) ב. זיהומולוגי- האם יש פתוגן (וירוס, חיידק) שיכול לגרום זאת ? אם כן, איזו בדיקת PCR או לאנטיגן לזהות אם זו סיבה מיקרוביאלית ? ג. אונקולוגי ועוד 2. איזה בדיקות דם נוספות כדאי לעשות, שאולי ישפכו אור, למה יתכן שגרם לעלייה הזו ? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
כאבים בכבד לאחר לקיחת סלקוקוס דני 05/12/2019 18:53
  • הגעתי למיון עם כאבים שורפים והתקפיים באמצע הצלעות ומתחת לצלעות צד ימין. בבדיקות הרחבה של דרכי מרה תוך כבדיות וAST 129. הדיאגנוזה שהגוף מגיב לתרופת סלקוקוס אותה לקחתי לדלקת במפרקים הצלעות וסיימתי שבוע לפני התחלת הכאבים. אין לי כיס מרה. אשמח להבין- האם נגרם נזק לכבד? האם זה הפיך? כמה זמן יקח לכאבים לחלוף? תודה

  • + הוסף תגובה
ממצא מגיע ציסטה בכבד ? לי 05/12/2019 10:07
  • שלום רב ממה מגיע ציסטה בכבד ? האם מתזונה ? האם מכדורים ? האם יש משהו שיכול להמיס את זה איזה תוסף תזונה משהו ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!