בדיקת אבחון דלקת כבד, הפטיטיס (Hepatitis Test)

תשובה: הן הרפס והן הפטיטיס C הם נגיפים (וירוסים), אולם ככל הידוע לנו בזאת נגמר הקשר ביניהם. אין כל קשר בין השניים. הרפס של השפתיים היא מחלה שכיחה ביותר שאינה מסכנת את החיים. הפטיטיס C היא מחלה נדירה יותר, אולם עשויה במקרים מסוימים לגרום לשחמת כבד, ויש צורך להיות במעקב של מרפאת כבד.

תשובה: זוהי בדיקה שאם תוצאותיה חיוביות - היא מעידה על הפטיטיס אוטואימונית. תופעות הלוואי של טאמוקסיפן אינן כוללות עלייה של אנזימי הכבד או כל פגיעה אחרת בכבד, ובסך הכל תופעות הלוואי של הטיפול הן מעטות ונדירות. נוגדנים לשריר חלק יכולים להראות שיש דלקת כבד נגיפית או אוטואימונית. עלייה באנזימי הכבד מעידה גם על פגיעה ממושכת בתאי הכבד. האם בעבר נחשפת לאחד מנגיפי הכבד? האם ישנן מחלות אוטואימוניות אחרות במשפחה? על מנת לברר את הסיבה לתוצאות אלו עלייך לבצע בדיקות לנגיפים של הכבד וכן בדיקות לצרולופלסמין, שיכול להעיד על מחלה אוטואימונית בשם מחלת וילסון, HBV, HCV ובנוסף, בדיקות לסמנים נוספים של מחלה אוטואימונית, ולהתייעץ עם מומחה למחלות כבד. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

"נשא צהבת B” הוא מונח המשמש לעתים לתאר אנשים שלוקים בצהבת נגיפית B באופן כרוני (ארוך-טווח). אנשים בעלי זיהום כרוני עלולים להדביק אחרים והם נמצאים בסכנה מוגברת ללקות במחלות כבד קשות כגון שחמת וסרטן הכבד.

תשובה: היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר

תשובה: הפרטים בשאלתך לא ברורים, אך אם חברתך נדבקה בנגיף ההפטיטיס (אשר יכול לגרום לצהבת) בזמן הלידה מאמה, ייתכן ומדובר בנשאות להפטיטיס B. הדבקה בנגיף זה היא מדם (למשל מתוצר דם נגוע או ממחט מזוהמת), מקיום יחסי מין לא מוגנים עם אדם נשא או חולה, והעברה ורטיקלית- מאם לתינוק בלידה. אם אתם מקיימים יחסי מין, כדאי שתבקש ממנה להיבדק - מדובר בבדיקת דם לנגיפי הפטיטיס, כדי להבהיר את העניין. בכל מקרה מומלץ לקיים יחסי מין מוגנים.

תשובה: מומחה במחלות זיהומיות

תשובה:

צהבת נגיפית A יכולה לחיות מחוץ לגוף במשך חודשים, בהתאם לתנאים הסביבתיים.

צהבת נגיפית B יכולה לשרוד מחוץ לגוף לפחות שבעה ימים ועדיין להיות מסוגלת להעביר את המחלה.

מחקרים אחרונים הוכיחו שצהבת נגיפית C יכולה לשרוד מחוץ לגוף ועדיין להעביר את המחלה אחרי 16 שעות, אבל לא יותר מארבע ימים.

תשובה: לגבי הסיכון לפתח גידול ממאיר בחולי שחמת כבד: חולים בשחמת כבד הם אכן בסיכון גבוה יותר לפתח גידול ממאיר (קרצינומה) בכבד. סטטיסטית, הסיכון הוא כ- 3% לשנה. חולים במרבית הסוגים של הפטיטיס כרונית הם לא בסיכון יתר לפתח גידול ממאיר עד שמתפתחת השחמת. יוצאי דופן הם חולים בהפטיטיס ויראלית מסוג B , שיכולים לפתח קרצינומה בכבד גם בהיעדר שחמת. החולים בסיכון הגבוה ביותר לפתח גידול ממאיר בכבד, הם חולי שחמת שהמחלה הראשונית שלהם היא הפטיטיס B , הפטיטיס C והמוכרומטוזיס (פגיעה באיברים בגוף וביניהם הכבד בשל אגירת ברזל). בגלל ה- "רזרבה" הגדולה שיש לכבד מבחינה תפקודית, חולים עם קרצינומה של הכבד הם לעיתים קרובות אסימפטומטיים בשלבים הראשונים ולכן האבחנה נעשית מאוחר. החשד צריך לעלות בחולה שחמת שהיה עד כה מאוזן ולפתע יצא מאיזון. סימנים נוספים הם: כאבים, ירידה בתאבון, צהבת חסימתית, גוש שניתן למישוש ועוד. דרכי הטיפול הן ניתוחיות או לא ניתוחיות (לדוגמא, כמותרפיה והקרנות). לגבי השתלת כבד כטיפול בשחמת כבד: השתלת כבד היא הטיפול היחיד שיכול למעשה לרפא חולה בשחמת כבד. ההחלטה האם לבצע השתלה תלויה בחומרת המחלה, איכות החיים והיעדר גורמים שלא יאפשרו את ההשתלה. החולה צריך להיות מופנה למרכז רפואי שעוסק בהשתלות כבד, שם תבוצע הערכה האם הוא אכן מועמד מתאים להשתלה.

תשובה: מומחה במחלות זיהומיות

תשובה: צהבת C היא מחלה כרונית שאין לה מרפא ואין נגדה חיסון. צהבת זו עוברת דרך מגע דם או בקיום יחסי מין, ולכן אני ממליצה בהחלט להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין. בנוסף, ידוע כי 5% מהעוברים נדבקים מאם הנושאת את הנגיף במהלך הלידה. לכן חשוב להיות במעקב צמוד של רופא הנשים לבדיקת העובר. המחלה אינה מעלה את הסיכון לבעיות מולדות, למעט הידבקות במחלה עצמה, שיכולה כמובן להתפתח בכל עת. להלן קישורים למידע נוסף: http://www.infomed.co.il/questions/q_082307_24.asp