הפטיטיס A, B, C, D, E (Hepatitis viruses A, B, C, D, E)

הפטיטיס A, B, C, D, E, דלקת כבד A, B, C, D, E (Hepatitis viruses A, B, C, D, E)

3 דקות קריאה

כללי
שאלות ותשובות
מאמרים

המחוללים השכיחים ביותר של דלקת כבד זיהומית הם נגיפי הפטיטיס A, B, C, D, E. נגיפים אלו אינם משתייכים לאותה משפחה והמשותף להם הוא נטייתם לגרום לדלקת הכבד.

הפטיטיס A

נגיף הפטיטיס A (או HAV) הוא נגיף RNA חד-גדילי, הוא הסיבה השכיחה ביותר לדלקת כבד נגיפית. המחלה שכיחה מאוד בישראל. אצל כ-55% מהמתגייסים לצבא בארץ יש עדות לחשיפה בעבר ושיעור ההיארעות השנתי המדווח בישראל הוא כ-70 מקרים ל-100,000 (מעריכים כי השיעור בפועל גבוה עד פי 5). ההידבקות היא לרוב פומית לאחר מגע עם צואת חולה או באכילת מזון מזוהם.

אצל ילדים יכולה המחלה להיות אי-תסמינית. אצל מבוגרים, לאחר תקופת הדגירה מופיע השלב המבשר של המחלה (Prodrome) המאופיין בחום מלווה בחולשה, בבחילות והקאות, בכאבי מפרקים ושרירים, ולעיתים גם בתסמיני שפעת. לאחר 2-1 שבועות מופיע שלב הצהבת המלווה בשתן כהה ובצואה בהירה. בשלב זה נעלמים תסמיני המחלה המקדימה ונותרים בעיקר חולשה וחוסר תיאבון.

לרוב חולפת המחלה מאליה לאחר 2-1 חודשים מתחילתה ומצריכה טיפול תומך בלבד. צורה כרונית של המחלה אינה קיימת, אולם, במקרים נדירים ביותר מופיעה אי-ספיקת כבד חדה היכולה להביא אף למוות. ניתן למנוע את ההידבקות ב-HAV על ידי חיסון סביל או פעיל. בישראל, משנת 1999 מחוסנים כל הילדים בחיסון הפעיל.

הפטיטיס B

נגיף הפטיטיס B (או HBV) הוא נגיף DNA המדבק לרוב בחשיפה לדם נגוע, במגע מיני ובהדבקה "אנכית" מאם ליילוד. בישראל קיימת עדות לחשיפה ל-HBV אצל כ-1% מהאוכלוסייה. לאחר תקופת דגירה של 1-½6 חודשים מההדבקה יופיע שלב מקדים אצל 20%-10% מהחולים המתאפיין בחום, בכאבי מפרקים ובתפרחת. בהמשך יש הסתמנות קלינית ומעבדתית של דלקת כבד חדה הנמשכת לרוב 3-1 חודשים.

עם זאת למרבית הנדבקים אין תסמינים בשלב החד של הפטיטיס B ועובדת היותם נשאים מתגלה באקראי בהמשך. הנדבקים ב-HBV יכולים להחלים לחלוטין או להיוותר עם זיהום כרוני בנגיף בין כנשאים ובין כלוקים בדלקת כבד כרונית. זיהום כרוני מתפתח רק אצל 5%-1% מהמבוגרים הנחשפים ל-HBV, אולם לגבי יילודים מתפתח זיהום כרוני אצל כ-95% מהנדבקים. אצל כשליש מהלוקים בזיהום כרוני מתפתחים שחמת כבד או סרטן כבד. אי-ספיקת כבד חדה מתפתחת בפחות מ-1% מהנדבקים. לזיהום ב-HBV ייתכנו גם ביטויים מחוץ לכבד, ביניהם דלקת מפרקים, פגיעה בכליות ודלקת כלי דם.

ניתן לטפל במחלה על ידי אינטרפרון (Interferon-α) או על ידי אנלוגים לאבני בניין לDNA כדוגמת למיבודין (Lamivudine). קיים חיסון לנגיף, פעיל וסביל. בישראל, משנת 1992 מחוסנים כל היילודים בחיסון פעיל.

הפטיטיס C

נגיף הפטיטיס C (או HCV) הוא נגיף RNA חד-גדילי המועבר בעיקר במגע עם דם נגוע, אם כי לגבי כ-50% מהנשאים לא ידוע מקור ההידבקות. ההידבקות במגע מיני אפשרית אולם בשכיחות קרובה לאפס. לשיעור נמוך מ-0.5% מאוכלוסיית ישראל עדות לחשיפה לנגיף. לאחר תקופת דגירה של 180-15 יום מופיעים תסמיני דלקת כבד ומחלה תסמינית הנמשכת 6-4 שבועות. רוב הלוקים בדלקת כבד חדה הם אי-תסמיניים.

הופעת אי-ספיקת כבד כסיבוך של דלקת כבד חדה מ-HCV נדירה ביותר, אולם, אצל כ-85% מהלוקים במחלה מתפתחת דלקת כבד כרונית המתאפיינת בתסמינים מועטים ובמהלך בעל אופי גלי עם החמרות והפוגות לסירוגין. לאחר מספר עשורים של מחלת כבד ייתכן שיופיעו צמקת הכבד ב-15%-2% מהחולים או סרטן הכבד. הטיפול במחלה על ידי שילוב אינטרפרון וריבאוירין (Ribavirin) למשך כשנה. כ-50% מהחולים מגיבים לטיפול זה באופן מלא. לא קיים חיסון נגד הנגיף.

הפטיטיס D

נגיף הפטיטיס D (או Delta Virus, HDV) הוא נגיף RNA התלוי בנוכחות חלבונים מנגיף HBV לצורך שכפול והדבקה. הנגיף מועבר בדם נגוע ובמגע מיני. תיתכנה שתי צורות הידבקות: האחת, הידבקות בו-זמנית (Co-infection) ב-HDV ו-HBV, והשנייה, דלקת כבד חדה כביטוי להידבקות מאוחרת של חולה נגוע ב-HBV על ידי HDV (Superinfection), ואשר ביטויה דלקת כבד כרונית כמעט ללא יוצא מן הכלל, ובשיעור גבוה של מקרים גם צמקת הכבד. הטיפול מתבסס על טיפול ב-HBV (שבהיעדרו HDV אינו יכול להתקיים) וכמותו החיסון.

הפטיטיס E

נגיף הפטיטיס E (או HEV) הוא נגיף RNA המופרש בצואה והידבקות בו היא לרוב פומית, בשל שתיית מים מזוהמים. הנגיף שכיח בדרום-מזרח אסיה ובמרכזה, בצפון אפריקה ובמרכז אמריקה. מעריכים כי כ-2% מאוכלוסיית ישראל נחשפו לנגיף. המהלך הקליני של המחלה דומה למהלכה של דלקת כבד בשל HAV, וכמוה גם דלקת שמקורה ב-HEV חולפת לרוב מאליה ואינה מובילה למחלה כרונית. עם זאת, אצל 20%-10% מהנשים ההרות הנדבקות במחלה מתפתחת אי-ספיקת כבד חדה ושיעור תמותה ניכר. אין טיפול סגולי בתרופות למחלה זו וחיסון יעיל נמצא בשלבי ניסוי.

פרופ' רן טור-כספא
ד"ר ירון רוטמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר טוקוב סלומון רפואת שיניים

קראו עליי

ד"ר עאהד קדמאני רפואת שיניים

קראו עליי

ד"ר מיכאל רוטנברג עיניים

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

גיליתי השבוע בבדיקות דם שאני Hepatitis A - IgG - POSITIVE Hepatitis A IgM - NEGATIVE Hepatitis B Surface Ag - NEGATIVE Hepatitis B Surface Ab - NEGATIVE 10 - 100 mIU/ml LOW RESPONSE 100 mIU/ml - מ גדול IMMUNED Hepatitis C Ab(EIA) - NEGATIVE
גילינו שבעלי נשא הפטיטיס B, אנחנו לפני טיפולי פוריות בשל בעיית זרע חמורה. עכשיו עושים לנו קצת בעיות בהקפאת הזרע שלו, כי הוא נשא. תוצאות הבדיקות: HEPATITIS Bs Ag - POSITIVE HEPATITIS Be Ab - POSITIVE HEPATITIS B DNA PCR - חיובי מה אומרת בדיקת ה-
אני נשא צהבת B, קיימתי יחסי מין מלאים עם חברתי עם קונדום, אשר נקרע במהלך קיום יחסי המין, והזרע נפלט לתוך הנרתיק. חברתי קיבלה את שני החיסונים מתוך השלושה. השלישי אמור להיות בעוד כחודשיים. האם מצב זה גרם בוודאות להדבקה? האם הקדמת החיסון השלישי תעזור?
מה פירוש הביטוי "נשא צהבת B"?

"נשא צהבת B” הוא מונח המשמש לעתים לתאר אנשים שלוקים בצהבת נגיפית B באופן כרוני (ארוך-טווח). אנשים בעלי זיהום כרוני עלולים להדביק אחרים והם נמצאים בסכנה מוגברת ללקות במחלות כבד קשות כגון שחמת וסרטן הכבד.
פתח בחלון חדש
כיצד מתפשטות צהבת נגיפית A, B ו-C?

צהבת נגיפית A מתפשטת מאדם לאדם כשהנדבק שם בפיו דבר-מה שזוהם בצואתו של אדם הנושא את נגיף הצהבת A. צורה זו של הדבקה נקראת צואתית-אוראלית.

צהבת נגיפית B תפשטת כשדם של אדם הנושא את הנגיף נכנס לגופו של אדם שאינו נושא אותו. לדוגמה, צהבת נגיפית B מתפשטת ביחסי מין עם אדם נגוע ללא קונדום, על ידי חלוקת סמים, מזרקים או ציוד הזרקה בעת שימוש בסמים דרך הווריד, דרך דקירות מחטים וחפצים חדים במקום העבודה, או מאם נגועה לילדה במהלך הלידה.

צהבת נגיפית C מופצת כאשר דם מאדם נגוע נכנס לגופו של אדם שאיננו נגוע. זה יכול לקרות על ידי חלוקת סמים, מזרקים או ציוד הזרקה בעת שימוש בסמים דרך הווריד, דרך דקירות מחטים וחפצים חדים במקום העבודה, או מאם נגועה לילדה במהלך הלידה.
פתח בחלון חדש
לפני כ- 14 שנים חוסנתי נגד צהבת B. האם יש צורך בחיסון נוסף לפני נסיעה לתאילנד?
עלייך לבצע בדיקת נוגדנים להפטיטיס B, ואם טיטר הנוגדנים מעל 1:10 אין צורך בחזרה על החיסון. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות פתח בחלון חדש
שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A Ig
שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A IgM - NEGATIVE CMV IgG - HA BUDSBHO 22 CMV IgM - 8 hepatitis Bc Ab TOT - 11.260 POSITIVE הפטיטיס מסוג A: התשובה מתאימה למצב שבו הגוף מחוסן למחלה, בין בשל חיסון או בעקבות זיהום בעבר. אם היה זיהום בצהבת נגיפית מסוג A, בעלך היה יודע מכך, לכן מדובר כנראה במצב שנוצר בעקבות חיסון. הפטיטיס מסוג B: HBsAg ו- אנטי HBc מעידים על זיהום כרוני בהפטיטיס B. הפטיטיס C: אין זיהום בווירוס. זיהום ב- CMV: נראה כי מדובר בזיהום בהווה בווירוס זה. לסיכום: לבעלך יש כעת זיהום בצהבת נגיפית כרונית מסוג B וזיהום בווירוס CMV. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008] פתח בחלון חדש
אני מטייל כבר כמעט שלוש שנים. את השנתיים האחרונות ביליתי בניו זילנד ובאוסטרליה. התחלתי את הטיול במזרח ועכשיו חזרתי לתאילנד, ואני מתכנן לטייל בוויאטנם, קאמבודיה ולאוס. לפני היציאה לטיול קיבלתי את החיסונים הבאים: havrix HEP A ENGERIX HEP B TYPHERIX
אני בת 27. בעקבות בדיקה שהצביעה על כך שאחותי נשאית של הפטיטיס C, ערכתי בדיקות דם ולהלן התוצאות: HEPATITIS C Ab NEGATIVE, HEPATITIS Bc Ab TOT NEGATIVE, HEPATITIS Bs Ag NEGATIVE (הבדיקה בוצעה פעמיים) HCV RNA Quantitative התגלה HCV RNA אני מתראה
בדיקתך מעידה שאת נשאית של הפטיטיס C. בדיקת HCV RNA מזהה חלקיקים של הווירוס בדם והתתוצאה אצלך חיובית. בתור ביולוגית את יודעת שאין מאה אחוז, תמיד תיתכן טעות, אך הסיכוי קלוש ביותר. תוצאות בדיקת הנוגדנים נגד הפטיטיס C HEPATITIS C Ab שליליות. כולות להיות לכך כמה סיבות. ב-5% מהחולים או הנשאים של הפטיטיס C אין זיהוי של נוגדן בדם באף שלב של המחלה. סיבה נוספת היא הידבקות חדשה בהפטיטיס C, שעדיין לא נוצרו נוגדנים בעקבותיה. סיבה נדירה היא הידבקות בהפטיטיס C באדם שמערכת החיסון שלו מדוכאת (למשל נשא HIV) ואינה מייצרת נוגדנים. בכל מקרה, נוכחות של RNA של הווירוס בדם מאפשרת אבחנה חד-משמעית, וקיומם או היעדרם של נוגדנים אינו משנה את האבחנה. ההידבקות בהפטיטיס C מתרחשת על ידי מגע עם דם נגוע (למשל קבלת מנת דם נגועה, טיפול שיניים או ניתוח כלשהו בכלים לא מחוטאים, שיתוף מחטים בקרב מזריקי סמים), על ידי מגע מיני, ומאם לעוברה. חיבוק ונשיקה אינם מעבירים הפטיטיס C. ככל הנראה את ואחותך נדבקתן מאותו מקור. יתכן שאמכן נשאית ושהיא הדביקה אתכן. ברוב המקרים לא יודעים מהו מקור ההידבקות. עבודתך במעבדה יכולה, באופן תיאורטי, לגרום לתוצאה חיובית מוטעית בבדיקת ה- PCR, אם חלקיקים של וירוס דמוי הפטיטיס C חדרו לדמך, אך הסיכוי לכך אפסי. הטיפול בהפטיטיס C נועד למנוע מחלה כרונית והופעה של שחמת. הטיפול הוא באינטרפרון אלפא משולב עם ריבאוירין. לרוב יש צורך בביופסיה כדי לקבוע את חומרת המחלה ולצורך מעקב אחרי תגובה לטיפול. במקרים קלים (החומרה נקבכת בדרך כלל לפי ביופסיה) אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד. בזמן הטיפול, שיכול להימשך עד חצי שנה, אסור להיכנס להריון כיוון שהתרופות גורמות למומים בעובר. פני בהקדם למומחה למחלות כבד על מנת להשלים את הבירור והטיפול. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 33. להלן תוצאות בדיקה של נגיפי הפטיטיס: NEGATIVE - HEPATITIS C Ab HEPATITIS Bs Ab-2.5 HEPATITIS A IgM - NEGATIVE HEPATITIS A IgG -NEGATIVE מה זה אומר?
קיימים כמה סוגים של וירוסים התוקפים את הכבד, והנקראים הפטיטיס A, הפטיטיס B, הפטיטיס C וכו'. השכיחים ביותר הם סוגים A, B ו-C. תוצאות בדיקתך שליליות לשלושת הווירוסים האלה, כלומר, לא נדבקת באף אחד מהם. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש