"זכות החולה לדעת שהוא חולה": המלחמה במחלת ההפטיטיס

הפטיטיס C זוהי מחלה מדבקת ורבת סיבוכים, אך למרות שהטיפול המהפכני זמין להמונים – רבים אינם מודעים כלל לעובדה שהם חולים. בעקבות זאת משרד הבריאות יוצא ביוזמה חשובה: איתור ואבחון הנשאים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 02/08/2016

היום מציינים ברחבי העולם את יום המודעות לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס C), או בשמה הפופולארי "צהבת", במטרה להעלות את רמת המודעות הציבורית אודות המחלה, תפוצתה וסיבוכיה, ולעודד מניעה, אבחון וטיפול. 


הפטיטיס C, אשר לרוב מועברת במגע של דם עם דם נגוע בנגיף, היא ללא ספק בעיה בריאותית ציבורית בקנה מידה כלל עולמי, המשפיעה על מיליונים מידי שנה. לפי הערכה, ישנם כ-180 מיליון אנשים בעולם הסובלים ממנה, ובכל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון בני אדם. בישראל חיים כיום כ-100,000 נשאי נגיף ההפטיטיס C, המהווים כ-2% מהאוכלוסייה, אם כי רובם (כ-80% מהם) אינם מודעים כלל למחלתם, כיוון שאינם חשים תסמינים כלשהם. מגמה זו מדאיגה, שכן נגיף גורם לדלקת כרונית בכבד שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד ולהוביל לשחמת, ובמקרה הגרוע יותר  -  לגרום לסרטן הכבד ולצורך בהשתלת כבד.


לרגל יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס C, משרד הבריאות מודיע כי בכוונתו ליישם תכנית לאומית למלחמה במחלה, המבוססת על המלצות ארגון הבריאות העולמי והחלטות מועצת הארגון. בין היתר, תתבצע פעילות רב-שנתית מדורגת להסדרת האבחון המוקדם של החולים בקבוצות הסיכון למחלה. 


קראו עוד: כל מה שצריך לדעת על הפטיטיס C - באדיבות משרד הבריאות



המטרה של משרד הבריאות: איתור ואבחון הנשאים

אמנם סל הבריאות כבר כולל טיפולים מתקדמים שביכולתם לרפא את המחלה, אך חשוב מאוד להשקיע משאבים באיתור הנשאים שטרם אובחנו, כאשר רובם כלל לא יודעים שהם נושאים את הנגיף ובשל כך עלולים להדביק אנשים נוספים. "תהליך היישום של התוכנית יהיה הדרגתי, כאשר חלק חשוב ממנה יהיה קשור לסקירת אוכלוסיות סיכון לנשאות, כמו למשל, אלו שקיבלו מנת דם לפני 1992 ואנשים המשתמשים במזרקים לצריכת סמים, או אנשים מבין יוצאי מדינות ברה"מ לשעבר הנמצאים בסיכון לנשאות לנגיף מסוג C", מסביר ד"ר מנור שפריץ מהאגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות.  


"בשלב הראשון יאותרו נשאים המצויים בסיכון הגבוה ביותר מתוך קבוצות אלו. בנוגע לנגיף זה, על פי ההערכות, בישראל מספר הנשאים מגיע לכ-100 אלף. לצורך זיהוי החולים, יהיה צורך בהגברת מאמץ איתור החולים, ולשם כך תקודם תכנית איתור רב-שנתית. יישום התוכנית הלאומית הוא צעד משמעותי ואופרטיבי בדרך למיגור המחלה ומציב את ישראל בחזית העולמית במאבק כנגד ההפטיטיס", הוא מוסיף.



חשוב מאוד להשקיע משאבים באיתור הנשאים שטרם אובחנו



"אבחון מוקדם – יציל חיים"

בתגובה להצהרת משרד הבריאות, עמותת חץ (ארגון ישראלי לבריאות הכבד) פרסמה הודעה המברכת את היוזמה: "אנו שמחים כי משרד הבריאות החליט להכריז על יישום בקרוב של התכנית הלאומית, וזאת לאחר שנים בהן התריעה העמותה על חשיבות הנושא. עד היום, מי שגילה כי הוא חולה במחלה עשה זאת באופן אקראי, ועדיין ישנם חולים רבים שאינם מאותרים במערכת הבריאות. מדובר במחלה מדבקת, המחייבת טיפול ושינוי באורח החיים, אשר עלולה להתקדם לנזק משמעותי לכבד. האבחון המוקדם של החולים בקבוצות הסיכון יאפשר להם לקבל טיפול שיכול להציל את חייהם", מסביר חוליו בורמן, מנכ"ל העמותה. 


פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא ונשיאת עמותת חץ, מוסיפה כי משנת 2015 סל הבריאות כולל טיפול אנטי נגיפי פורץ דרך שעשוי לרפא יותר מ- 95% מכלל מהמטופלים, ועל כן נודעת חשיבות מכרעת לאתר את הנשאים בקרב קבוצות הסיכון באוכלוסייה. "רק 25% מכלל החולים בהפטיטיס C מאובחנים ובקרב חולים רבים המחלה עשויה להתקדם באופן משמעותי. כל אותם החולים שיאובחנו בזכות יישום התכנית הלאומית, יוכלו לקבל טיפול הולם ולאמץ אורח חיים בריא".



מיהן האוכלוסיות העיקריות הנמצאות בסיכון להידבק במחלה?

מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הנגיף) 

עולים ממדינות חבר העמים לשעבר

המזריקים סמים, אפילו באופן חד פעמי


קבוצות סיכון נוספות כוללות:

חולי כליות המטופלים בדיאליזה 

נשאי/חולי איידס 

המבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי 

עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ונחשפו לדם נגוע בנגיף

מי שנולד לאם חולה במחלה




פורום מחלות כבד מבוגרים

פרופ' זיו בן ארי

פרופ' זיו בן ארי מומחית למחלות כבד
פרופ' זיו בן ארי הינה מומחית בינלאומית למחלות כבד ומכהנת כיו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד. מנהלת את המרכז למחלות כבד שבבית החולים עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • משה
  • משה
  • 22/05/2019 23:24
  • פרופסור שלום אובחנתי לפני כמה שנים כנשא כרוני בדיקה ראשונה:20> בדיקה שנייה :20> בדיקה שלישית:20> בדיקה רביעית:57iu/l בדיקה חמישית:20> בדיקה שישית :65 iu/l בדיקה שביעית:20> בדיקה שמינית: dna not detected הלכתי אז לרופא לא אמר לי שנעלם בדיקה תשיעית:dna not detected לא נותר סרום להקפאה בדיקה עשירית ואחרונה :10> הודגם חיובי לא נותר סרום להקפאה אני חולה עדיין לא חולה מה קורה ???

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תוצאות חריגות של בדיקת ALT (GPT
  • מגי
  • 22/05/2019 17:20
  • שלום רב אבקש לברר המשמעות של תוצאת בדיקת דם ALT חריגה בגבול העליון - כאשר התוצאה 39 האם נדרשת התייחסות מיוחדת. אבקש לציין כי יש לי אבנים בכליות, האם יש קשר? אודה על תשובה בהקדם.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מחלת וילסון ושמן המפ
  • אורלי
  • 22/05/2019 13:23
רופאים בתחום
פרופ' חנן גוזנר-גור פרופ' חנן גוזנר-גור
מומחה בראומטולוגיה וברפואה פנימית קרא עוד
פרופ' אדי קרניאלי פרופ' אדי קרניאלי
מנהל מכון אנדוקרינולוגיה סוכרת ומטבוליזם בי"ח... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ