//

"זכות החולה לדעת שהוא חולה": המלחמה במחלת ההפטיטיס

הפטיטיס C זוהי מחלה מדבקת ורבת סיבוכים, אך למרות שהטיפול המהפכני זמין להמונים – רבים אינם מודעים כלל לעובדה שהם חולים. בעקבות זאת משרד הבריאות יוצא ביוזמה חשובה: איתור ואבחון הנשאים
כתבה פרסומית כתבת חסות


היום מציינים ברחבי העולם את יום המודעות לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס C), או בשמה הפופולארי "צהבת", במטרה להעלות את רמת המודעות הציבורית אודות המחלה, תפוצתה וסיבוכיה, ולעודד מניעה, אבחון וטיפול. 


הפטיטיס C, אשר לרוב מועברת במגע של דם עם דם נגוע בנגיף, היא ללא ספק בעיה בריאותית ציבורית בקנה מידה כלל עולמי, המשפיעה על מיליונים מידי שנה. לפי הערכה, ישנם כ-180 מיליון אנשים בעולם הסובלים ממנה, ובכל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון בני אדם. בישראל חיים כיום כ-100,000 נשאי נגיף ההפטיטיס C, המהווים כ-2% מהאוכלוסייה, אם כי רובם (כ-80% מהם) אינם מודעים כלל למחלתם, כיוון שאינם חשים תסמינים כלשהם. מגמה זו מדאיגה, שכן נגיף גורם לדלקת כרונית בכבד שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד ולהוביל לשחמת, ובמקרה הגרוע יותר  -  לגרום לסרטן הכבד ולצורך בהשתלת כבד.


לרגל יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס C, משרד הבריאות מודיע כי בכוונתו ליישם תכנית לאומית למלחמה במחלה, המבוססת על המלצות ארגון הבריאות העולמי והחלטות מועצת הארגון. בין היתר, תתבצע פעילות רב-שנתית מדורגת להסדרת האבחון המוקדם של החולים בקבוצות הסיכון למחלה. 


קראו עוד: כל מה שצריך לדעת על הפטיטיס C - באדיבות משרד הבריאות



המטרה של משרד הבריאות: איתור ואבחון הנשאים

אמנם סל הבריאות כבר כולל טיפולים מתקדמים שביכולתם לרפא את המחלה, אך חשוב מאוד להשקיע משאבים באיתור הנשאים שטרם אובחנו, כאשר רובם כלל לא יודעים שהם נושאים את הנגיף ובשל כך עלולים להדביק אנשים נוספים. "תהליך היישום של התוכנית יהיה הדרגתי, כאשר חלק חשוב ממנה יהיה קשור לסקירת אוכלוסיות סיכון לנשאות, כמו למשל, אלו שקיבלו מנת דם לפני 1992 ואנשים המשתמשים במזרקים לצריכת סמים, או אנשים מבין יוצאי מדינות ברה"מ לשעבר הנמצאים בסיכון לנשאות לנגיף מסוג C", מסביר ד"ר מנור שפריץ מהאגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות.  


"בשלב הראשון יאותרו נשאים המצויים בסיכון הגבוה ביותר מתוך קבוצות אלו. בנוגע לנגיף זה, על פי ההערכות, בישראל מספר הנשאים מגיע לכ-100 אלף. לצורך זיהוי החולים, יהיה צורך בהגברת מאמץ איתור החולים, ולשם כך תקודם תכנית איתור רב-שנתית. יישום התוכנית הלאומית הוא צעד משמעותי ואופרטיבי בדרך למיגור המחלה ומציב את ישראל בחזית העולמית במאבק כנגד ההפטיטיס", הוא מוסיף.



חשוב מאוד להשקיע משאבים באיתור הנשאים שטרם אובחנו



"אבחון מוקדם – יציל חיים"

בתגובה להצהרת משרד הבריאות, עמותת חץ (ארגון ישראלי לבריאות הכבד) פרסמה הודעה המברכת את היוזמה: "אנו שמחים כי משרד הבריאות החליט להכריז על יישום בקרוב של התכנית הלאומית, וזאת לאחר שנים בהן התריעה העמותה על חשיבות הנושא. עד היום, מי שגילה כי הוא חולה במחלה עשה זאת באופן אקראי, ועדיין ישנם חולים רבים שאינם מאותרים במערכת הבריאות. מדובר במחלה מדבקת, המחייבת טיפול ושינוי באורח החיים, אשר עלולה להתקדם לנזק משמעותי לכבד. האבחון המוקדם של החולים בקבוצות הסיכון יאפשר להם לקבל טיפול שיכול להציל את חייהם", מסביר חוליו בורמן, מנכ"ל העמותה. 


פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא ונשיאת עמותת חץ, מוסיפה כי משנת 2015 סל הבריאות כולל טיפול אנטי נגיפי פורץ דרך שעשוי לרפא יותר מ- 95% מכלל מהמטופלים, ועל כן נודעת חשיבות מכרעת לאתר את הנשאים בקרב קבוצות הסיכון באוכלוסייה. "רק 25% מכלל החולים בהפטיטיס C מאובחנים ובקרב חולים רבים המחלה עשויה להתקדם באופן משמעותי. כל אותם החולים שיאובחנו בזכות יישום התכנית הלאומית, יוכלו לקבל טיפול הולם ולאמץ אורח חיים בריא".



מיהן האוכלוסיות העיקריות הנמצאות בסיכון להידבק במחלה?

מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הנגיף) 

עולים ממדינות חבר העמים לשעבר

המזריקים סמים, אפילו באופן חד פעמי


קבוצות סיכון נוספות כוללות:

חולי כליות המטופלים בדיאליזה 

נשאי/חולי איידס 

המבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי 

עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ונחשפו לדם נגוע בנגיף

מי שנולד לאם חולה במחלה




פורומים מחלות כבד מבוגרים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חיסון להפטטיס A לילך 09/08/2020 20:50
  • שלום רב. אני מקבלת תרופה בשם מבטרה (הניתנת בעירוי אחת לחצי שנה). חצי שנה לאחר העירוי האחרון קיבלתי חיסון נגד הפטטיס A (לפני שלושה שבועות). עשיתי בדיקת נוגדנים היום (3 שבועות אחרי החיסון) והתשובה הייתה שלילית. כמה זמן לדעתך עוד עליי להמתין כדי שיתפתחו נוגדנים, בהתייחס לכך שאני אולי עדיין קצת מדוכאת חיסון בגלל שעברו רק 6 חודשים מהעירוי האחרון?

  • + הוסף תגובה
חשד לפקקת בוריד פורטאלי חד 09/08/2020 17:46
  • פרופ' זיו שלום, מצטט אבחנה של אימי(אישה בת 68) כפי שצויינה לאחר בדיקת CT(ממש מהכתוב) תיאור הבדיקה וממצאים: CT בטן לאחר שתיית והזרקה של חומר ניגוד(פרוטוקול כבד). - בסריקה ללא חומר ניגוד הוריד הפורטאלי נראה מעט היפרדנסי. בשלב פורטלי מודגם פגם מילוי היפודנסי בוריד הפורטלי מתמשך לענפים התוך כבדיים. הוריד בפורטלי מורחב עד כ20 מ"מ. עכירות מינימלית של השומן הפרי-פורטלי,מספר קולטראלים באיזור שער הכבד. -איזורים היפודנסיים בכל השלבים בשתי האונות של הכבד,בעיקר באונה ימנית,יכולים להתאים לאיזורי אסכמיה. -רושם להגדלה קלה של אונה שמאלית. -מ/א כריתת כיס מרה. -מ/א כריתת הטחול(עקב לימפומה לפי תיעוד רפואי) -ציסטות קורטיקליות קטנות בכליות,פרט לכך הכליות,הלבלב ללא ממצא חריג. -צלקת ניתוחית בדופן הבטן הקידמית בקו האמצע. -לא הודגם אוויר או נוזל חופשי בבטן. -הסתיידויות ברחם. -חומר הניגוד התקדם לרקטום. -שינויים טרשתיים קלים באאורטה. -תפליט פריקרדיאלי מזערי. -שינויים ניוונים קלים בע"ש. אני ומשפחתי מאוד מודאגים, האם יש סיבה לדאגה? מה לדעתך המקצועית עליה לעשות בשלבים הבאים? הרופאים בבית החולים שמליצו על MRI. אימי חלתה בסרטן לפני כ-20 שנה(בעצמות כמדומני ואולי גם בלימפה - לימפומה) ולאחר מספר שנים כרתו לה גם את הטחול לאחר שהיה בו גידול(גדול מאוד). תודה מראש!

  • + הוסף תגובה
בדיקה לגבי כבד שומני תודה גיל 06/08/2020 20:37
  • היי פרופסור זיו בן ארי אני חולה סוכרת עם כבד שומני הרבה שנים .ביצעתי סי טי בטן שנכתב ככל הנראה תחילת שחמת מקווה שלא חלילה.ניגשתי לעוד 2 רדיולגים באופן פרטי אף אחד לא הזכיר ולא רשם חוץ מהסננה שומנית .רציתי לשאול אני רוצה להגיע ליעוץ והאם את יכולה לפענח את הדיסק .והאם בדיקת סי טי אמינה לגבי זה תודה

  • + הוסף תגובה
כבד שומני פרופ' זיו בן ארי 07/08/2020 07:49

הצטרפו לאינדקס הרופאים!