זיהום כרוני של הפטיטיס C: מהי התרופה שמביאה לריפוי מלא?

כ-150 גברים ונשים בישראל ממתינים להשתלת כבד. ללא השתלה אורך חייהם הצפוי קצר וכרוך באיכות חיים גרועה. המרכז הלאומי להשתלות בישראל עושה מאמצים מרובים כדי להעלות את מספר תורמי האיברים בישראל, אך עדיין קיים מחסור עצום בתרומות איברים בארץ ובעולם. סך הכל, מתבצעות בישראל מידי שנה כ-50 השתלות כבד, כאשר רבע מן החולים הזקוקים לתרומת כבד הולכים לעולמם במהלך ההמתנה להשתלה. כשליש מבין הממתינים להשתלת כבד הינם חולי דלקת כבד נגיפית C, הידועה גם בשם הפטיטיס C.

קראו עוד: כיצד נדבקים ומטפלים בהפטיטיס C?

הפטיטיס C: ברוב המקרים מתפתחת למחלה כרונית

נגיף הפטיטיס C התגלה לפני 35, בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. לאחר חשיפה ראשונית לנגיף 75%-80% יפתחו מחלה כרונית, 20% מתוכם יפתחו שחמת של הכבד תוך 20-30 שנים (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאיננה מתפקדת)  ו- 1%-4% מחולי שחמת הכבד יפתחו סרטן כבד ראשוני. 

שחמת הנגרמת על ידי זיהום בנגיף ההפטיטיס C יכולה לגרום עם השנים לכשל בתפקוד הכבד ומהווה את ההתוויה העיקרית להשתלת כבד בארץ ובעולם. אם הנגיף לא נעלם לפני ההשתלה (על ידי טיפול אנטי-נגיפי), רוב הסיכויים שהוא יחזור ויתקוף את הכבד המושתל ויגרום לדלקת כבד כרונית. 

תרופות אנטי-נגיפיות: מעלות את הסיכוי לריפוי מלא

ההתמודדות מול הנגיף כללה בעבר טיפולים שניתנו לטווח ארוך, לוו בתופעות לוואי קשות ובאחוזי ריפוי נמוכים. בשנים האחרונות נכנסו לשוק תרופות חדשות אנטי-נגיפיות פורצות דרך הפועלות ישירות כנגד הנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו במנגנון טיפולי ייחודי. תרופות אלה נקראות  DAA (Direct Acting Anti-Viral Agents) ופיתוחן התאפשר כתוצאה מפיצוח מבנה הגנום של הנגיף והבנת התפקוד של חלבוני הנגיף השונים. תרופות אלה מעלות באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי מלא מהמחלה. 

התרופות ניתנות בדרך פומית, למשך זמן קצר, מלוות בתופעות לוואי מעטות ומביאות לריפוי של למעלה מ-90% מכלל המטופלים. כיום, ניתן לתת את התרופות החדשות גם למושתלי כבד. התרופות מהוות פריצת דרך משמעותית והיסטורית בטיפול במחלות כבד זאת בעולם הרפואה.

חברות הפארמה עושות כיום מאמץ נוסף על מנת לייצר את הדור הבא של התרופות על מנת להעלות את סיכויי הריפוי לכדי 99% -100%, לקצר את משך הטיפול התרופתי ולטפל בכאלה שנכשלו בדור הקודם של התרופות החדשות. כמו כן, הכניסה לשוק של התרופות מחברות הפארמה השונות מעודדת תחרות ביניהן, ועל כן מובילה להורדת מחירי התרופות, דבר שיאפשר בעתיד הקרוב הרחבת ההתוויה גם עבור חולים שמחלתם חמורה פחות ודרגת הצלקת קלה. 

האם התרופה מתאימה לכל זני הנגיף?

ישנם 6 זנים (גנוטיפים) ו-67 תת-זנים הנבדלים אלה מאלה מבחינת התגובה לטיפול ולשילוב מסוים של תרופות, משך הטיפול ויעילותו. ל- 70% מנשאי הנגיף בישראל יש גנוטיפ 1, 20% גנוטיפ 3 ול-8% גנוטיפ 2. גנוטיפ 3 נחשב יוצא דופן היות והמחלה בנשאים אלה אגרסיבית יותר משאר הגנוטיפים ומתקדמת מהר יותר לשחמת הכבד וסיבוכיה וסרטן ראשוני של הכבד. 

ישנה חשיבות רבה לתת את הטיפול האנטי-נגיפי החדש המשלב את התרופות פורצות הדרך לכלל הגנוטיפים בישראל, לרבות גנוטיפ 3, וזאת על מנת להשיג לריפוי מלא ולמנוע את התקדמות המחלה. 

הטיפול להפטיטיס C בסל התרופות

בשנת 2015 התבצע בישראל מהלך דרמטי ויוצא דופן: ועדת סל התרופות החליטה להקצות כשליש מתקציבה לטובת החולים. במהלך חסר תקדים הוקצו כ-100 מיליון שקלים עבור התרופות החדשות המיועדות לטיפול במחלה. מהלך זה מלמד על מידת החשיבות שראתה ועדת הסל בניסיון להדביר את המחלה העלולה להתקדם אצל חלק מהחולים למחלת כבד משמעותית. 

ב-2016 המהלך הורחב עם הכללת תרופות נוספות חדשות בסל הבריאות. התרופות השונות שנכנסו לסל הבריאות מיועדות לטיפול בדרגות החומרה מתקדמת של המחלה, כלומר, בנשאים אצלם מספר הצלקות בכבד רב (דרגת הצלקת בכבד משתנה מאפס - אין צלקת ועד ארבע - צלקות רבות בכבד, מצב של שחמת הכבד) וזאת עקב העלות הגבוהה של התרופות. כלומר הטיפול האנטי-נגיפי החדש ניתן בישראל רק לחולים בדרגת צלקת (פיברוזיס) 3-4.

בזכות החלטות ועדת סל הבריאות הישראלית, אנו עומדים כיום בקדמת הטיפול הרפואי בהפטיטיס C, עם מבחר תרופות מחברות הפארמה השונות הניתנות בשילובים שונים. שילובן של התרופות מאפשר מתן טיפול יעיל ביותר בנשאים "נאיביים" (שלא טופלו בעבר) ו"מנוסים" (כאלה שנכשלו על הטיפול הישן בעבר) עם/בלי שחמת הכבד ובכל זני הנגיף. 

"רק 25% מנשאי הנגיף מאובחנים"

בישראל שכיחות הנגיף עומדת על 2% מהאוכלוסייה, כ-150 אלף תושבים, אך עד היום רק 25% מנשאי הנגיף אובחנו. שאר הנשאים מסתובבים מבלי לדעת שהם נושאים בגופם נגיף שעלול לגרום אצל חלקם עם השנים למחלה משמעותית, עד כדי צורך בהשתלת כבד. 

אני קוראת לאלו שנמצאים בקבוצת הסיכון למחלה (אנשים אצלם שכיחות הנגיף גבוהה יותר) לגשת להיבדק לנוכחות הנגיף: יוצאי חבר העמים (ברית המועצות), אלו שקיבלו עירוי דם או מוצרי דם לפני שנת 1992 וכן מכורים לסמים המזריקים סמים. מדובר בבדיקת דם פשוטה המתבצעת אצל רופא המשפחה.

קראו עוד: בדקו את עצמכם: האם אתם סובלים מבעיה בכבד?

היום ניתן לשקול את מתן הטיפול התרופתי החדש לפני/אחרי השתלת הכבד על מנת למנוע את חזרת הנגיף בשתל או לטפל המחלה שחזרה בשתל. מאחר ויש בידנו כיום טיפול יעיל ביותר למחלה, כדאי שכל מי שימצא נשא יהיה תחת פקוח ומעקב רפואי ויקבל את הטיפול התרופתי במידת הצורך ועל פי חומרת המחלה. 

פרופ' זיו בן ארי הינה מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.