חיידק ה-GBS: כיצד הוא מתבטא בנשים הרות ובילודים?

15% מהנשים ההרות בארץ הן נשאיות של חיידק ה-GBS, ונמצאות בסיכון לחלות במחלה קשה. איך תדעי אם את נשאית, במה מתבטא הזיהום והאם הוא משפיע על הילודים? כל מה שאת חייבת לדעת על חיידק ה-GBS

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 16/08/2016
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר גיא רופא
מומחה ברפואת נשים ומיילדות
הצג טלפון
i


חיידק ה-GBS (או בשמו המלא Group B Streptococcus) זהו חיידק ממשפחת הסטרפטוקוקים, אשר מצוי בשכיחות גבוהה במעי הגס. כאשר החיידק מצוי באדם בריא הוא אינו גורם למחלה, אך המצב שונה בקרב נשים בהריון ויילודים, להם חיידק ה-GBS יכול לגרום למחלה קשה. 



כיצד אדע אם אני נשאית של GBS?  

חשוב להדגיש שלא כל נשאית של החיידק סובלת מזיהום פעיל ממנו, כך שנשאות לחיידק יכולה להיות ללא כל ביטוי קליני.


"הנשאות לחיידק בקרב נשים הרות בארץ עומדת על כ-15%", טוען ד"ר גיא רופא, רופא בכיר במחלקת נשים בבית חולים "ליס" ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב. "הנשאות לחיידק אינה קבועה ויכולה להיות חיובית ושלילית לסירוגין. לכן בדיקה תקינה בתחילת הריון אינה שוללת נשאות לקראת הלידה", הוא מסביר. 



כיצד מתבטא זיהום ב-GBS בנשים בהריון?  

"כאמור", ד"ר רופא מדגיש, "נשאות של החיידק בהריון אינה מסוכנת כלל. לעתים רחוקות מאוד נשים בהריון חוות זיהום של חיידק ה-GBS  במהלך ההריון. הזיהום השכיח בהריון הינו דלקת בדרכי השתן, המטופלת בקלות וכשלעצמה אינה מסוכנת יותר מכל דלקת בדרכי השתן הנוצרת מחיידק אחר".


קראו עוד: הילד שלכם בעל מום מולד? ייתכן ותוכלו לתבוע הולדה בעוולה


נשים שהינן נשאיות של החיידק, עלולות להעביר את החיידק לילודים אשר בתורם עלולים לפתח מחלה מוקדמת או מחלה מאוחרת מהחיידק. הדבקה שמתרחשת בעת שהעובר עדיין ברחם או בעת הלידה כשהוא עובר בתעלת הלידה, עלולה לגרום למחלה המוקדמת. הדבקה סביבתית לאחר הלידה עלולה לגרום להופעת המחלה המאוחרת.



כיצד מתבטא זיהום ב-GBS בילודים? 


זיהום ב-GBS בילודים מתחלק לשני סוגים:

•המחלה המוקדמת- מופיעה עד גיל שבוע ימים, לרוב תוך 24 שעות מהלידה. מדובר במחלה קשה מאוד שלרוב תתבטא כאלח דם (המצאות חיידק בדם הילוד) בלבד, ללא סימנים למערכת ספציפית אחת בגוף. ההדבקה מתרחשת בעיקר בעת המעבר בתעלת הלידה.


•המחלה המאוחרת- מופיעה בין היום השביעי לחיים ועד לגיל שלושה חודשים. מדובר במחלה פחות קשה אשר יכולה להתבטא כאלח דם, דלקת קרום המוח או דלקת ריאות. גורם הסיכון העיקרי הוא פגות. ההדבקה מתרחשת מהסביבה.



כיצד מתבצעת בדיקת נשאות של GBS? 

בארץ, בהתאם להמלצת המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה ובאישור משרד הבריאות, לא רצוי לבצע בדיקת סקר לנוכחות חיידק GBS בנשים הרות, זאת בשונה מהמקובל בארה"ב.


ד"ר רופא מסביר את מקור ההבדל, "בארץ אין המלצה לביצוע בדיקת סקר משתי סיבות. האחת, רמת הנשאות נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב. השנייה, בארץ הנתונים מראים כי משיגים את אותו הסיכוי, הנמוך מאוד לשמחתנו, לזיהום מוקדם בילוד גם אם מטפלים על פי גורמי סיכון בלבד ולא על פי ביצוע בדיקת תרבית".


בדיקת הנשאות מתבצעת על ידי נטילת תרבית באמצעות מטוש מהנרתיק וכן מהרקטום של האישה, פעולה קצרה שאינה כואבת.


רמת הנשאות בארץ נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב



אילו נשים, אשר נמצאות בקבוצת הסיכון, יטופלו אנטיביוטית בלידה (אין צורך בתרבית)?

•אישה אשר הייתה לה תרבית שתן חיובית ל-GBS במהלך ההריון הנוכחי

•אישה אשר לה ילד קודם אשר סבל מזיהום מ-GBS לאחר הלידה

•לידה מוקדמת, לפני שבוע 37

•צירים לפני שבוע 37 הגורמים שינויים ברורים בצואר הרחם- אישה שנראה כי היא לקראת לידה

•חום מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך הלידה

•ירידת מים מעל 18 שעות



מה הסיכוי להדבקה של העובר בעת הלידה? 

למרות שכ-15% מהיולדות הינן נשאיות של GBS, הסיכוי להדבקה של הילוד בזמן הלידה הינו פחות מ-1%, ויורד לכעשירית מזה באם האם קיבלה טיפול מונע מתאים.



כיצד ניתן להפחית את הסיכוי למחלה בילוד? 

ניתן להפחית את הסיכוי למחלה בילוד על ידי מתן אנטיביוטיקה מכוונת לחיידק ה-GBS לאם דרך הוריד, במהלך הלידה. אם עברו לפחות ארבע שעות מעת התחלת הטיפול האנטיביוטי לוריד האם ועד ללידה, אנו מתייחסים אל האם כ"מכוסה מבחינה אנטיביוטית". בניתוח קיסרי אין צורך בטיפול מניעתי משום שהילוד אינו עובר בתעלת הלידה.


קראו עוד: המדריך השלם להנקה: כך תעשי זאת נכון


מתן האנטיביוטיקה מוריד משמעותית את הסיכון לאם ולילוד לפתח מחלה קשה בשל זיהום הקשור ב-GBS. "חשוב לציין", מבהיר ד"ר רופא, "שמדובר על הורדת הסיכון למחלה המוקדמת הקשה בילוד עד גיל שבוע ימים. על הסיכוי למחלה המאוחרת מ-GBS, אשר הינה פחות קשה ויכולה להופיע עד לגיל שלושה חודשים, האנטיביוטיקה המניעתית לא תשפיע, משום שזהו זיהום הנרכש מהסביבה ומהמטפלים ולא מהמעבר בתעלת הלידה".


במצב בו הלידה התפתחה במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, הילוד יעבור בירור הכולל ספירת דם ונטילת תרביות ובהתאם לתוצאות יישקל הצורך במתן טיפול אנטיביוטי לילוד במהלך 48 השעות שלאחר הלידה. 


לסיכום, חשוב לזכור כי כל אישה אשר הוגדרה כנשאית של GBS צריכה ליידע את הצוות בחדר הלידה.



שיהיה בשעה טובה!


הכתבה מאת לירון מרקוביץ


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר גיא רופא השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום סקירת מערכות

פרופ' יגאל וולמן

פרופ' יגאל וולמן רופא בכיר ביחידת האולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה
פרופ' יגאל וולמן משרת כרופא בכיר ביחידת האולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה שבמרכז הרפואי תל-אביב. מומחה בכל תחומי האולטרה-סאונד ברפואת נשים, החל משקיפות עורפית עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליה מרגינלית
  • אנונימית
  • 17/05/2019 08:54
  • שלום פרופ', ביצעתי אתמול סקירה מוקדמת שבע"ה הייתה תקינה. עם זאת, בשל דימומים שהיו לי ולבקשת הרופא המטפל, ביקשתי מהרופא שביצע את הסקירה לבדוק את מיקום השליה ביחס לצוואר. לאחר בדיקה הוא ציין שמדובר בשלייה מרגינלית קדמית. אמר שהיא יכולה לעלות (הבדיקה בוצעה בשבוע 15+6) מה משמעות הדבר? מה הסיכון בשליה מרגינלית?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עצמות ארוכות קצרות
  • Rac go
  • 14/05/2019 12:05
  • שלום,הריון תאומים אחרי I’ve שבוע 19. מתחילת ההריון נראה כי עוברית אחת קטנה יותר, לאורך כל השבועות כולל שקיפות וסקירה מוקדמת- פער של שבועיים. הופניתי לסקירה מכוונת לעצמות ארוכות. אלו התוצאות של הסקירה המוקדמת: *** אציין כי הסקירה הייתה תקינה מבחינת איברים פנינים זרימות וכו׳ וגם השקיפות הייתה טובה. עובר a: Bpd-37.5 Ofd-50.7 Hc-139.3 Ac-119.5 Femur-24.2 Humerus-23.2 Cerebellar- 17 עובר b: 31.2-bpd 40.5-ofd 115.1-hc 93.7-ac 14.4-femur 14.4-humerus Ulna-12 Radius-12.2 Tibia-11.5 Fibula-11.4 הסקירה מוקדמת נערכה בשבוע 17 אשמח לעזרה, תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה
  • Rac go
  • 14/05/2019 15:31
  • הפנו אותי לייעוץ גנטי- אך בייעוץ הבנתי כי מי שפיר נועד ברובו לבדוק תסמונת דאון וכו׳... רציתי לקבל חוות דעת שנייה- האם זה תקין בתאומים שעובר אחד קטן יותר... האם הפער משמעותי ע״פ הנתונים ( את המשמעות של רובם אני לא באמת מבינה ) האם נחוץ מי שפיר? אודה לתשובתך המקצועית, תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מי שפיר ממש לא בשביל תחסמונת דאון הציפ בודק למעלה מ120 תיבמונות שלא קשורות לתיסמונת דאון עד כמה השוני משמעותי לא אוכל להתיחס בלי לבדוק את העוברים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • Rac go
  • 14/05/2019 19:33
  • השאלה היא, האם לאור הנתונים הטכניים והיבשים, בהנחה שהכל תקין מבחינת הסקירה, האם הפרש של שבועיים הוא קריטי? *** האם יכולים להיות הפרשים תקינים בתאומים של שבועיים? כמובן, שאפנה ליייוץ ואבצע את כל הבדיקות בהתאם. זה רק בשביל לשמוע דעה נוספת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • Mri עוברי
  • מור
  • 07/05/2019 16:52
  • צהריים טובים, בת 28 הריון ראשון עם בת שבוע 30, נשלחתי לעשות mri עוברי לבדיקת הורמיס בגלל שהיה טיפה מוסת כנגד השעון, השאר הכל תקין כל הבדיקות כולל ייעוץ גנטי בדיקות דם, שקיפות וכו.. תוצאות של mri: " חדרי המח הלטרלים נמדדו אסימטרים 10 ו7 מ"מ, ללא הרחבה של החדר השלישי או הרביעי. הצרבלום בגודל ומראה תקינים. הורמיס תקין מעט מוסת כנגד כיוון השעון ללא הרמה של הטנטריום וללא הרחבה של הגומה האחורית. המדדים הביומטרים המוחיים בגדר הנורמה לשבוע ההריון ללא עדות להפרעה אחרת" רציתי לדעת מה זה שמבנה בחדרים אסמטריים 7 ו10 מ"מ מה זה אומר? האם זה מסוכן? אשמח לתשובה אני דואגת לציין שהרופא שפיענח אמר שהכל תקין ויש לי איתו גם פגישה שבוע הבא אבל אשמח לחוות דעת נוספת על פי הניסיון שלך בבקשה. תודה רבה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • Mri עוברי
  • מור
  • 09/05/2019 10:43

רופאים בתחום
ד"ר דורון דוקלר ד"ר דורון דוקלר
מנהל מחלקה מיון יולדות וחדר לידה המרכז הרפואי... קרא עוד
ד"ר בוריס סחנוביץ ד"ר בוריס סחנוביץ
מומחה לגינקולוגיה ולמיילדות. קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ