סטרפטוקוקוס (streptococcus, streptococci, strep)

סטרפטוקוקוס הוא סוג של חיידק גראם-חיובי; רוב המינים שלו הם ספרופיטים, וחלקם מחוללי מחלה (פתוגנים). מבין המינים מחוללי המחלה חיידקים רבים הם המוליטים, כלומר מסוגלים להרוס תאי דם אדומים. המגוון הרב של זנים אינו מאפשר מיון על פי שיטה אחת ולכן המיון של סטרפטוקוקים נעשה על פי מספר תכונות, בכללן צורת תמס הדם (המוליזה) שהם גורמים בתרבית עם אגר דם, התכונות הביוכימיות, המבנה האנטיגני והתכונות הגנטיות.

חלק מן המחלות שנגרמות על-ידי סטרפטוקוקוס הן דלקת גרון, שנית, דלקת פנים הלב, דלקת ריאות, קדחת שגרונית ועששת.

המחלות הנגרמות על ידי סטרפטוקוקוס מקבוצה A (סמ"א) מוכרות זה אלפי שנים. הוא גורם לזיהומים בלוע, בעור ולפעמים לסיבוכים לאחר זיהום: קדחת השיגרון ודלקת שאינה זיהומית של הכליה (גלומרולונפריטיס). הזיהומים בעור עלולים להיות זיהומים קשים עם הרס של רקמות רכות. בשל זיהומים אלו קיבל הסמ"א את שמו "החיידק הטורף".

סטרפטוקוקוס מקבוצה B (סמ"ב) הוא חיידק שנכלל בפלורה התקינה של דרכי המין אצל 10%-20% של הנשים. ללא הריון אין משמעות לנוכחות החיידק בדרכי המין. אך בזמן הריון הוא מהווה סכנה לאישה ולעובר. חיידק סטרפטוקוקוס B עלול להדביק את התינוק במהלך הלידה כשהוא עובר בתעלת הלידה ולגרום לזיהום באם ובילוד. הוא גורם בארצות הברית לזיהומים בשכיחות של 3:1000 לידות.

החיידק עלול לגרום לדלקת מעטפות המוח או לבקטרמיה (אלח דם) ביילוד, לזיהום לאחר לידה ביולדת ולעיתים נדירות לאלח דם במבוגרים.