דלג לתוכן

ועידת ישראל לרפואה 2011

ועידת ישראל לרפואה 2011 עסקה בנושאים שבין רפואה לחברה, שידור חי, ישיר ובלעדי.
עדכונים חיים ושוטפים במהלך היום

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 26/07/2011
5 דקות קריאה
ועידת ישראל לרפואה 2011 - שידור חי, ישיר ובלעדי

לחצו לצפייה ישירה בועידת ישראל לרפואה

השלכות בריאותיות של מדיה ואינטרנט על ילדים, פרופ' איתן כרם, מנהל האגף לרפואת ילדים, מרכז רפואי הדסה:
חוסר שינה כתוצאה מצפייה ממושכת ובעיקר פסיבית בטלוויזיה ובעיקר בשעות הערב ובעיקר תכנים אלימים גורמים לקשיים בשינה וכן קשיים ביקיצה בבוקר.

בממוצע ילדים צרכו 73 דקות של מדיה לאחר 7 בערב. הימצאותה של טלוויזיה בחדר הגבירה את קשיי השינה ואת השכיחות של הפרעות שינה: יקיצה באמצע הלילה, קושי לקום בבוקר ועוד.

לא רק בני נוער צופים בטלוויזיה, אלא גם פעוטות בגיל הגן מה שעלול להוביל להתנהגות אלימה כתוצאה מצפייה בתכנים בעלי מסרים אלימים. לילדים בגיל הגן יש קושי בהפרדת המציאות מהדמיון ורבים מהם מאמינים כי הדמויות אותן הם רואים, הן אמיתיות.

בדקו ילדים לאחר 5 שנות צפייה בטלוויזיה, בגיל 8. גילו קשר בין הצפייה בתכנים אלימים לבין היווצרותה של הפרעת ADHD. כל שנה מגדילה ב 10% את ההיתכנות ל ADHD.
איגוד הרופאים האמריקאי אסר צפייה בטלווזייה של ילדים מתחת לגיל שנתיים.
הטלוויזיה, לעומת המחשב מקושרת עם הפרעות בלמידה וירידה בהישגים הלימודיים.

צפייה בתכנים אלימים מתחת לגיל 8 הוכחה כיוצרת ילדים אלימים יותר, הלומדים את ההתנהגות מהטלוויזיה וממשחקי המחשב.

מחקר שנעשה בניו יורק, נבדקו ילדים עם נטייה לאלימות בגיל 14 ו17 שנה מאוחר יותר, הוכח כי ילדים שצפו בתכנים אלימים פחות משעה ביום, נטו לפחות אלימות. צפייה של 3 שעות ומעלה בטלוויזיה, העלתה את ההתנהגות האלימה 17 שנים מאוחר יותר.

מחקר בשוויץ, 7000 משתתפים, בני נוער, הגולשים באינטרנט יותר משעתיים ביום, נטו ללקות יותר בדכאון כתוצאה מהגלישה הכבדה באינטרנט.

מה אפשר לעשות?


יש לקבוע כי איש מאנשי הבית לא צופה יותר משעתיים ביום, לכבות את המכשיר כאשר לא צופים בו, אין לאכול מול הטלוויזיה ורצוי לעודד ארוחות משפחתיות, לבחור את התכנים יחד עם הילדים. יש למנוע הכנסה של מכשירי טלוויזיה לחדרי הילדים ולעודד עשיית פעולות אחרות.
לסיכום, ניתן לומר כי עודף צפייה בטלוויזיה והמדיה גורם להשמנה, ליקויי שינה, התפתחות הפרעות קשב וריכוז ועוד.

בני נוער בעידן הדיגיטלי המשתנה, ד"ר גדי רייזנר, רופא בכיר בחטיבת הילדים, מרפאת מתבגרים באשפוז יום ילדים, המרכז הרפואי אסף הרופא:
בני הנוער אוהבים לעשות דברים ביחד כחלק מצורך בהתנסות ולעיתים בצורה מעט מסוכנת.בני הנוער, על מנת לגבש את זהותם העצמית בשונה מהוריהם.
התנהגות סיכון בבני נוער נוצרת כתוצאה מרצונם להתנסות בהתנהגויות שונות מה שחשוב לגיבוש זהותם העצמית.

הסכנות העיקריות הן אלימות, שימוש בחומרים: עישון, סמים, אלכוהול, שימוש בתרופות. תזונה לקויה הינה גם כן סכנה חמורה, רזון כפתרון לבעיות אחרות.
פורנו באינטרנט הוא חלק מההתנסות של בני נוער, הסיכון הוא בחשיבה כי מה שרואים באינטרנט מתקיים גם במציאות.

הקשר החברתי באינטרנט הוא חיובי והכרחי וחשוב שיהיו חברים באינטרנט, אולם חשוב יותר חברים "מציאותיים".

מה אפשר לעשות?

לכוון ולנתב את המתבגרים למקומות הנכונים.
המרשם היחידי להכוונת התנהגות בני הנוער למקומות שאין בהם סיכון היא בעיקר משפחה. מעורבות של ההורים בחיי בני הנוער.
הצבת גבולות ברורים על מנת ליצור לבני הנוער תחושת שייכות והכוונה. המוסד המשפחתי החשוב ביותר למניעת התנהגויות סיכון כגון הפרעות אכילה, אלכוהות, עישון וכו' היא הארוחה המשפחתית, מספר פעמים בשבוע. זה נמצא כגורם מגן במניעת התנהגויות בסיכון.
בית הספר גם הוא נמצא כמקור מגן מפני התנהגות בסיכון. מערכות הבריאות צריכות להיות זמינות לבני נוער. חשוב החיבור להורים, אולם חשוב גם לתת לנוער המתבגר מידע והכוונה טובה ונגישה.

לא רק הפלפלים צהובים: אבחון רפואי בעיני התקשורת, ד"ר יעקב גניזי
, מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, המרכז הרפואי בני ציון:
תקשורת מצילה חיים, גורמת לנו לדעת יותר ולהיות ערניים יותר.
תהליך האבחון מורכב מהגעה לאבחנה עצמה וכן ממסירת האבחנה למטופל. החלק הראשון מדבר על איסוף הנתונים, בדיקות מעבדה, בדיקות מתוחכמות יותר ועוד. התקשורת מעלה את המודעות לשמירה על בריאות, את המודעות לתסמיני המחלה ועוד. המידע הרב זמין מאוד ונגיש לקהל הרחב. הבעיה היא שלא תמיד יודעים מה ואיך לחפש ולהגיע לתוצאות הנכונות.

תכניות הטלוויזיה תמיד מציגות את מצבי הקיצון  של התנהגות הרופאים (ד"ר האוס), אולם גורמים להרחקת המטופל מהרופא.
השאלה הבסיסית שעולה היא האם יש לספר למטופל הכל, כל האמת, או הגישה צריכה להיות "לשמור" על המטופל. הרופא נותן את כל המידע למטופל וזהו, כל שאר ההחלטות ניתנות בידי המטופל. מדובר במודל שבעצם פוגע במטופל שכן רמת האכפתיות של הרופא מאוד נמוכה.

המטפל צריך להיות שם עבור המטופל, לא רק למסור לו את המידע ולשלוח אותו לקרוא לבד על המחלה, אלא להסביר, לענות על שאלות ולהיות שם עבור המטופל. חשוב לשמור על הקשרים הבינאישיים ועל ענווה ביחס עם המטופל.

ילדי איננו ילד עוד: מין ומיניות בעידן הדיגיטלי, ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר ראשי, מנהל שירותי בריאות מינית, "לאומית שירותי בריאות":
איך נתפסת מיניות במדיה? מאוד מוקצנת. בני הנוער שמסתכלים באינטרנט רואים שמיניות זה דבר מאוד קל, הכל מגיע אינסטנט, מהר מאוד אוהבים, רשונאים, מקיימים יחסי מין וכו'.
היום הסוציאליזציה של בני הנוער נעשית במדיה. תיאוריית הלמידה הסוציאלית, למידה מעמיתים.
נבדקו בני נוער בין הגילאים 15 ל 17 והמסקנה היא שההורים יודעים הרבה פחות ממה שבני הנוער עושים בפועל.

פרסומות משתמשות בתכנים מיניים, תמונות ללא חולצה, פוזות מפתות, בגדים חושפניים וכו' על מנת להגדיל את המכירות, מה שעובר לבני הנוער כמסר.
בסדרות הטלוויזיה סצינות מלאות תשוקה לא מראות שימוש באמצעי מניעה ואת כל ה"לוגיסטיקה" מסביב לקיום יחסי המין. הדבר יוצר אכזבה גדולה ומהווה מודל עבור בני הנוער.

75% מתוכניות המיניות מציגות תכנים מיניים. סדרות שמיועדות לבני נוער מכילות תכנים מיניים לרוב. מחקרים הוכיחו שככל שצופים במשהו, הדבר יוצר גרייה, כך שחד משמעית, ככל שיש יותר חשיפה לתכנים מיניים בטלוויזיה, יש יותר קיום של יחסי מין.

ילדים מחפשים את החוזק שלהם באינטרנט ובחברה. ילדים מתחרים כמה חברים יש להם בפייסבוק והתוצאה היא לעיתים הרת אסון.
אפשר לנצל את המדיה למניעת מחלות, להעלאת מודעות למיניות בריאה ונכונה.

דוגמניות זו לא דוגמה. על מודלים פסולים לחיקוי וחקיקה בריאה , ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), ראש שדולת הבריאות בכנסת:
בני הנוער מחקים את אלו ש"נחשבים", את הסלבים עליהם הם מסתכלים ומהם שואבים דוגמא.
1500 בני נוער מאובחנים מדי שנה כסובלים מהפרעות אכילה. 10% מבני הנוער בשכבות הגיל 14-20, סובלים מהפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולמיה, אכילה לילית ועוד. חלקם מגיעים אף למוות.
שיעור ההחלמה ממחלות אלו נמוך מאוד.
מתוך המאושפזות במרכזים להפרעות אכילה, 99% מהן מודות כי הכל התחיל מדיאטה שהדרדרה להפרעת אכילה.
הבנות הישראליות נמצאות במקום השני בעולם בכמות הדיאטות שהן עושות.
כאשר מאדירים את מודל היופי והרזון ואומרים רזה זה יפה, מי שאינו רזה, הדימוי העצמי שלו נפגע ומכאן מתחילה הדרך "אני רוצה להיות כמוה", "אני אעשה דיאטה ואהיה רזה".
החקיקה אינה פותרת את כל הבעיות, אלא רק מציפה אותן. יש צורך בחינוך בתוך בתי הספר ובבית, על ידי ההורים.

תרופות בהריון והנקה, פרופ' מתי ברקוביץ', מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי אסף הרופא

נשים באופן כללי מפחדות לקחת תרופות במהלך ההריון.
להרבה תרופות אין מידע לגביהן והשפעתן במהלך ההריון. אולם, מסתבר שישנן תרופות ואף אנטיביוטיקות שונות ושכיחות אשר ניתן להשתמש בהן בבטחה במהלך ההריון, כמו למשל זינת, אוגמנטין ועוד.
טטרציקלינים, בניגוד לדעה הרווחת, ניתן להשתמש עד שבוע 12-14 של ההריון בבטחה.
חשוב לדעת כי תופעות הלוואי המופיעות בעקבות נטילת תרופות בזמן הנקה אצל האם אינן מופיעות אצל הילד.

אינטראקציה או אינטגרציה: שילוב תוספי תזונה וצמחי מרפא עם תרופות, עמוס זיו, Msc, ראש אגף מחקר ברפואה משולבת שיר"ם, אסף הרופא
מסקר שנערך עולה כי מרבית האנשים רוכשים את תוספי התזונה שלהם בבתי המרקחת של קופות החולים. ההוצאה החודשית על תוספי תזונה הממוצעת היא 71 ש"ח בחודש.
80% מהאוכלוסייה משתמשים בתרופות. 25% מאוכלוסיה משתמשים בתוספי תזונה, כך שפוטנציאל האינטראקציה בין השניים הוא גבוה מאוד.
נדרשת זהירות יתר באנשים הנוטלים תרופות לדילול דם, הסובלים ממחלות כבד או כליה ואם ההתוויה לה ניתנה התרופה ולה ניתן תוסף התזונה היא זהה, נדרשת זהירות יתר.



האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
פרופ' מרים דוידוביץ
פרופ' מרים דוידוביץ ילדים
מנהלת המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים.
פרופ' דריו פרייס
פרופ' דריו פרייס ילדים
4.9
( 34 חוות דעת )
"פרופ׳ פרייס מקצועי מאוד,נעים וסבלני כלפי המטופל. מסביר את תהליך הטיפול ועונה על כל השאלות . שילוב של מקצוענות ואנושיות! תודה!"
ד"ר אסתר גנלין - כהן
ד"ר אסתר גנלין - כהן נוירולוגיה
5.0
( 6 חוות דעת )
"ד"ר גנלין מדהימה, אמפטית, סבלנית, מקצועית, מצאנו אוזן קשבת לאתגרים שלנו עם ילדנו"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו