אימון אישי או טיפול פסיכולוגי - איך בוחרים?

הגעתם למסקנה שאתם זקוקים לעזרה, והחלטתם לפנות לייעוץ מקצועי. אך מהי העזרה המקצועית המתאימה לכם ביותר? מה ההבדל בין אימון אישי, טיפול פסיכולוגי וייעוצים אחרים? מדריך למתלבטים בין מאמנים למטפלים.

אימון אישי וטיפול פסיכולוגי: מצא את ההבדלים

אימון אישי הפך לטכניקה פופולרית בעשורים האחרונים: מאמנים מציעים תכנית ייעוץ קצרה וממוקדת, אשר מכוונת ללוות את המתאמן בדרכו להשגת יעד מסוים, אותו הוא מגדיר לעצמו.

מטפלים, לעומת זאת, מציעים תכנית טיפולית קצרת או ארוכת מועד אשר מכוונת להרחבת ההיכרות העצמית ולהתמודדות עם קשיים נפשיים, התנהגותיים, רגשיים ובין אישיים.

למרות שאימון אישי וטיפול פסיכולוגי מציעים גישה ייעוצית שונה במהותה, קיים בלבול בין תפקידיהם של מאמנים ומטפלים, ולא פעם קורה שאנשים המעוניינים בעזרה מקצועית פונים אל מאמנים במקום אל מטפלים, ולהיפך.

אימון אישי: מתי פונים?

מאמנים מתאימים לאנשים בריאים נפשית ומתפקדים אשר אינם מתמודדים עם מצוקה רגשית משמעותית, הרגלי חיים שליליים (שימוש בחומרים ממכרים, אלימות) או קשיים משמעותיים בתחום הבין אישי.

אימון אישי יכול לסייע לאנשים העונים על קריטריונים אלו, אך חווים חוסר שביעות רצון מאיכות ביצועיהם והישגיהם בתחום מסוים כמו לימודים, תעסוקה או כלכלה.

לדוגמא, אימון אישי יכול לסייע לאדם המעוניין לפתוח עסק עצמאי או להרחיב עסק קיים, לאישה המתקשה לאזן בין קריירה למשפחה, לספורטאי חובב המעוניין לשפר את ביצועיו, למשפחה המעוניינת לנהל את משק הבית באופן יעיל יותר וכן הלאה.

טיפול פסיכולוגי: מתי פונים?

מטפלים כפסיכולוגים, פסיכיאטריים ועובדים סוציאליים העוסקים בפסיכותרפיה, מתאימים לסייע לאנשים המתמודדים עם קשיים רגשיים המביאים למצוקה נפשית, בעיות התנהגות או פגיעה תפקודית.

טיפול פסיכולוגי יכול לסייע במצבים של דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות, הפרעות אכילה, קשיים בין אישיים, התנהגויות של הרס עצמי דימוי עצמי ירוד ובעיות זוגיות ומשפחתיות. חשוב להדגיש כי מאמנים אינם בעלי הכשרה טיפולית ועל כן אינם יכולים להציע מענה מספק להתמודדות עם תחומים אלו.

הגבול הדק שבין אימון אישי וטיפול פסיכולוגי

מאמנים ומטפלים הם בעלי הכשרות שונות במהותן ומציעים מענים שונים, ובחלק מהמקרים קל לזהות מתי יש צורך במאמן ומתי יש צורך במטפל.

לדוגמא, קל לזהות כי אדם שמתמודד עם הפרעה פוסט טראומטית או הפרעת אכילה זקוק לטיפול פסיכולוגי ולא לאימון, גם כאשר קשייו הרגשיים פוגעים בתפקודו והישגיו בתחומי חיים מסויימים.

אלא שבחלק מהמקרים ההבחנה בין הצורך באימון אישי לצורך בטיפול פסיכולוגי אינה ברורה. דוגמא קלאסית היא מצב בו אדם חווה ירידה בתפקודו התעסוקתי ופונה לאימון כדי לשפר את הישגיו, כאשר למעשה הירידה בתפקודו נובעת מדיכאון בו הוא מתקשה להכיר ולהודות.

מאמנים רבים אינם בעלי הכשרה טיפולית ולכן אין בידיהם הכלים לזיהוי ואבחון דיכאון, כך שהמתאמן אשר זקוק לטיפול בדיכאון מקבל, במקום זאת, ייעוץ ממוקד אשר דורש כוחות ומוטיבציה- ולכן גם עלול להביא לתסכול ופגיעה בערך העצמי כאשר הוא נכשל.

לחילופין, חלק מהאנשים אשר מעוניינים בסיוע נקודתי עשויים למצוא עצמם בטיפול פסיכולוגי שמעורר בהם תסכול וכעס מאחר והוא מזמין אותם להתעמקות פנימית אשר אינה בראש מעייניהם.

כיצד, אם כך, בוחרים בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי? דרך יעילה היא לנסות להגדיר את מוקד הקושי או חוסר שביעות הרצון. במידה והקושי כרוך במצוקה נפשית, קשיים חברתיים/בין אישיים ו/או פגיעה בתפקוד במספר היבטי חיים משמעותיים- סביר להניח כי יש צורך בטיפול רגשי. במידה ומדובר בחוסר שביעות רצון בתחום נקודתי אשר אינה מלווה במצוקה רגשית קשה- אפשר להתחיל לחפש מאמנים.

מאת: מערכת אינפומד