דלג לתוכן

הרגלים ובעיות אכילה של ילדים

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 17/09/2013 תאריך עדכון: 30/10/2013
6 דקות קריאה
איך הוא אכל בצהריים? הוא ינק? כמה היא שוקלת? מה להביא לך לבסיס? שאלות כה נפוצות אלו מדגימות את העובדה שאכילה והאכלה הם נושאים המלווים אותנו כאנשים והורים, מיום הלידה ופעמים רבות כל חיינו. האכלה היא אחת הפעולות הראשונות המשותפות להורה ולילד, ובהמשך החיים משמשת בסיס למפגש, אינטראקציה בינאישית ואמצעי לפינוק ונתינה. עם זאת, פעמים רבות הופכות ההאכלה או האכילה למורכבות ומתסכלות.

רק עוד ביס...בשביל אמא... - למה כל כך חשוב לנו שהם יגמרו הכל מהצלחת?

לא לחינם התבסס המיתוס של האם הרודפת אחרי בנה עם כפית או חתיכת בננה: ההאכלה היא אחד הצרכים הבסיסיים והראשוניים אותם מספקים הורים לילדיהם, ובהתאם, פעמים רבות מלווה ההאכלה במטענים רגשיים רבים. הורים אשר ילדיהם אינם מגיעים למשקל הרצוי, או שחשים שהילד אינו אוכל דיו, חווים פעמים רבות תסכול ותחושה שהם אינם הורים מספיק טובים. חשיבות האכילה המספקת אינה מוטלת בספק, אך לעיתים האלמנטים הרגשיים המעורבים בה תופסים את מקומה.

פעמים רבות הופך האוכל לאמצעי פיצוי, נחמה או חיזוק: אנו עצמנו נוטים להשתמש באוכל כתחליף לצרכים רגשיים (איך אפשר לא לאכול מתוק אחרי כזאת מריבה?) ופעמים רבות משתמשים בו באופן דומה עם ילדנו. לדוגמא, אנו נוטים לפצות את ילדנו בממתק על כך שצעקנו עליהם שלא בצדק או כאשר הם מתקשים להירגע ("אל תבכי...הנה, קחי סוכרייה). בנוסף, לעיתים קרובות הופך האוכל- ובעיקר ממתקים- ל"קלף מיקוח" ותמריץ -תקבל אם תתנהג יפה.

שימוש מסוג זה באוכל עשוי להביא להקלה רגשית בטווח הקרוב, אך בטווח הרחוק אינו מהווה תחליף לשיחה, מגע או התפעלות מהילד.

אלמנט רגשי נוסף העשוי להפוך ארוחת ערב תמימה לשדה קרב הוא השימוש שעושים ילדים באוכל בכדי להשיג תשומת לב. ילדים, כפי שכולנו יודעים, מזהים בקלות מרשימה כיצד להשיג תשומת לב, וכאשר הם חשים שסירוב לאכול, זריקת אוכל וכן הלאה מתפעלים את הוריהם- הם ימשיכו לעשות כן. במקרים אלו, כדאי לבדוק האם הילד זוכה לדי תשומת לב בסיטואציות שאינן קשורות באכילה; כמו כן, תגובות ענייניות ל"משחקי אוכל" גורמות לילד להבין כי התנהגותו אינה יעילה להשגת תשומת לב, והבנה זו מביאה בד"כ- לאחר זמן מה- להפסקת ההתנהגות. כך, למשל, כאשר ילד מרבה לזרוק את מזונו ניתן לקחת ממנו את הצלחת למספר דקות ולהסביר כי "ככה אי אפשר לאכול" (אך לא להציג את לקיחת הצלחת כענישה).


עגבנייה? רק עם פוקימון - הקניית הרגלי אכילה

תינוקות מגיעים לעולם כאשר הם מצוידים במנגנון פנימי המווסת את תחושות הרעב והשובע שלהם. לכן, כאשר מאפשרים לתינוק לאכול כרצונו, במרבית המקרים יהיה משקלו תקין. עם זאת, כבר בגיל צעיר מאוד מאבדים ילדים את נטייתם הטבעית לאכילה מאוזנת וכמעט כל בן שנתיים ישמח להמיר את התפריט המזין שבניתם בארוחה על טוהרת הבמבה והשוקולד. רצונו הטבעי של כל הורה הוא שילדו יאכל מספיק, ימצא במקום טוב על עקומת הגדילה ויתפתח בהתאם לגילו. עם זאת, הקניית הרגלי ודפוסי אכילה מאוזנים ובריאים משמעותיים גם הם.

הורים רבים חשים ש"העיקר שהוא יאכל!" ומוכנים להתפשר ולהגמיש את חוקי הבית סביב נושא האכילה. נטייה זו טבעית ומובנת, אך עשויה לעורר קשיים: גם ההורה הליברלי ביותר עשוי לחוש שלא בנוח כאשר מחירה של פרוסה עם גבינה יעלה לשני ממתקים, וגם אז- רק מול הטלוויזיה. לכן, כדאי לקבוע מספר כללים הנוגעים להרגלי האכילה ולהקפיד עליהם; עם זאת, כדי להימנע ממאבקים מתישים ומיותרים כדאי לצמצם את ההגבלות לאלו המשמעותיות עבורכם באמת, ולהתגמש במקומות אחרים.

"עם אוכל לא משחקים!": על אף הפיתוי הגדול להשתמש בגירויים ומשחקים בכדי לגרום לילד לאכול (א-ווי-רון, בואו נראה מי אוכל הכי מהר), שיטה זו אינה מומלצת, מאחר והיא מסיחה את דעתו של הילד מהאכילה ומעכבת את הפנמת הרגלי האכילה. יחד עם זאת, אפשר להפוך את האכילה לאטרקטיבית יותר ע"י הזמנת הילד לעזור בבישול, הגשת האוכל בכלים מצוירים האהובים עליו, עיצוב האוכל באופן ייחודי (פרצוף מירקות למשל) וכן הלאה.
"צנונית או שוקולד?": בין אם נרצה בכך ובין אם לא, ילדים מגלים מהר מאוד את עולם הממתקים. אכילת ממתקים רבים מזיקה לבריאות ולשיניים ופוגעת בתאבונו של הילד, אך איסור מוחלט על אכילת מממתקים עשוי להותיר את הילד "מורעב" לממתקים ולגרום לו להתנפל עליהם אצל חברים ובמסיבות. לכן, כדאי לקבוע כלל המגביל את כמות הממתקים היומית ולהשתדל לצמצם את כמות הממתקים בבית, כדי להימנע ממלחמות התשה אינסופיות...
ומה עם טלוויזיה? צפייה בטלויזיה משפיעה על תפיסותיהם ודעותיהם של ילדים ובהתאם- גם על הרגלי האכילה שלהם. מספר מחקרים הצביעו על הקשר בין צפייה בטלויזיה להשמנת יתר של ילדים, ועל השפעתן הרבה של פרסומות לממתקים על צריכת הממתקים של הילד. כמו כן, צפייה בטלויזיה תוך כדי אכילה מסיחה את דעתו של הילד מכמות המזון שהוא אוכל ולכן אינה מומלצת.


הקרב על הגבינה - מה עושים כשהילד מסרב לאכול

"הוא דווקא לא אוכל!" "הוא אוכל יפה, אבל רק כשאח שלו נותן לו את המחשב" "ירקות היא מסכימה רק עם אבא"... הרגלי אכילה כאלה ואחרים עשויים להוציא כל הורה משלוותו: כאשר הילד מסרב לאכול את הפסטה שביקש לפני רגע, או מודיע שהוא שבע אחרי שני ביסים, עשוי כמעט כל הורה לפצוח במסע תחנונים, איומים ושכנועים. ומכאן, הדרך להתפתחותם של מאבקי שליטה קצרה ומהירה.

אחד המקומות הראשונים בהם יכול הילד להגיע לשליטה הוא האכילה: ההורים הם שקובעים את סוג המזון ואת זמני ומקום הארוחות, אך הילד הוא שקובע, בסופו של דבר, מהי כמות המזון הנכנסת לגופו. כאשר שולחן האוכל הופך לשדה קרב דרכו מנסה הילד לבסס את עצמאותו ושליטתו על חייו, ככל שגדלה התעקשותו של ההורה, כך גדלה התעקשותו של הילד. לכן, אחת הדרכים היעילות להימנעות מהפיכת האכילה למאבק כוחות היא החזרת השליטה לידיו של הילד: סביר להניח שילד שהוריו מאפשרים לו לדלג על ארוחת הערב ללא מאבק יקום רעב ויאכל בבוקר; כמו כן, ניתן להגדיל את חופש הבחירה של הילד וע"י כך לגרום לו לחוש כי השליטה על האכילה נמצאת בידיו. למשל, ניתן לתת לילד לבחור את סוג הפסטה או את הצלחת ממנה יאכל, לתת לו לבחור בין מקושקשת לחביתה, ירקות חתוכים בעיגולים או במקלות וכן הלאה.

יחד עם זאת, חשוב לשים לב מתי הופכים "משחקים עם האוכל" לבעיה של ממש. ראשית, כדאי לשלול הפרעות פיסיולוגיות ובעיות רפואיות המקשות על האכילה וגורמים הקשורים לשובע של הילד בגלל אכילה מרובה בין הארוחות, העדפותיו לאוכל שונה, ציפיות מוגזמות של ההורים לגבי כמות המזון שאמור הילד לאכול וכן הלאה. כאשר נשללים גורמים אלו והילד עדיין מסרב לאכול, או שמשקלו נמוך מדי, כדאי להתייעץ ולבדוק האם הוא סובל מהפרעת אכילה.


הפרעות אכילה של ילדים

הרגלי האכילה והכמות הגדולה/קטנה מדי שאוכל הילד מעסיקים הורים רבים, וכ-25% מהילדים סובלים מקשיי אכילה שונים. יחד עם זאת, רק 1-2% מהילדים הם בעלי הפרעות אכילה של ממש, כפיקה (אכילת דברים בלתי אכילים באופן שאינו תואם את גילו של הילד), רומינציה (העלאת גירה באופן שאינו תואם את גילו של הילד) והפרעת האכלה (סירוב לאכול עד תת משקל).

בעוד שפיקה ורומינציה קשורות פעמים רבות להפרעות נפשיות נוספות של הילד (כאוטיזם ופיגור), סירוב קיצוני לאכול מקושר לשלושה מודלים מרכזיים:

מודלים של למידה: ע"פ מודלים אלו, הפרעות אכילה של ילדים נוצרות דרך התניה או תהליך למידה בעייתי. לדוגמא, חוויה טראומטית הקשורה במזון עשויה להיות מקושרת לאכילה, כך שהילד מעדיף לא לאכול או לאכול כמויות קטנות מאוד (נפוץ אצל ילדים שנחנקו, סבלו מבעיות גסטרונומיות וכד'). כמו כן, הורים הסובלים מהפרעות אכילה עשויים להוות מודל שלילי לחיקוי בתחום האכילה.
מודלים התפתחותיים: ע"פ מודלים אלו, בעיות אכילה (בעיקר בינקות) נוצרות עקב בעיות פיסיולוגיות (חולשת שרירים, חיך שסוע) המקשות על האכילה, או קשיים במוטוריקה ובקואורדינציה.
מודלים של התקשרות: מודלים אלו רואים את הפרעות האכילה כסימפטום של קושי באינטראקציה בין ההורה לילד, כאשר קושי זה עשוי לנבוע מהיעדר פניות רגשית של ההורה, מזג קשה של הילד ועוד.
(לקריאה מורחבת על סירוב של ילדים לאכול לחץ כאן)

הפרעות האכילה השונות מסכנות את בריאותו של הילד וגורמות להורים חשש ותסכול רב; יחד עם זאת, הפרעות אלו ניתנות לטיפול ע"י פסיכולוג ילדים, בתקופה קצרה הכוללת בד"כ טיפול והכוונה מערכתיים הכוללים את הילד ובני משפחתו. לכן, במידה וקשיי האכילה של הילד מביאים לקשיים משמעותיים או שגדילתו של הילד מעוכבת, כדאי לפנות לייעוץ בקופת חולים, טיפות חלב או אצל פסיכולוג ילדים.

יחד עם זאת, חשוב להבחין בין סרבנות אכילה לבין בררנות: ילדים בגילאי שנתיים עד שמונה נוטים לסלקטיביות ול"הידבקות" למספק מאכלים מצומצם ביותר, ומפתחים העדפה לטעמים ומרקמים נוספים רק עם התבגרותם. כאשר הילד אוכל כמויות מספקות אך בלתי מגוונות, ניתן לחזור ולהציע לו לטעום מאכלים שונים אך אין טעם ללחוץ עליו- סביר להניח שיתפתח כראוי גם בלי שידע ליהנות מסטייק אנטרקוט או פילה איכותי...


ביבליוגרפיה

המדריך הישראלי להורים/ הילי כוכבי ועמירם רביב, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2007
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition.
The Role of Media in Children's Development: An Ecological Perspective, Jordan,-Amy, Journal-of-Developmental-and-Behavioral-Pediatrics. Vol 25(3) Jun 2004, 196-206.
Psychological treatment of food refusal in young children, Douglas,-Jo, Child-and-Adolescent-Mental-Health. Vol 7(4) 2002, 173-180.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
פרופ' בנימין וולוביץ
פרופ' בנימין וולוביץ ילדים
5.0
( 14 חוות דעת )
"התרשמנו מפרופ' בנימין וולוביץ לטובה. הבנו ממש הרבה על האסתמה של הילד שלנו.מאחלים ומקווים שאכן הטיפול שקיבלנו יצליח❤️🙏🏻"
פרופ' זיו גיל
פרופ' זיו גיל אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
5.0
( 10 חוות דעת )
"התרשמתי מידע ואכפתיות , והדבר נתן הרגשת ביטחון. חשוב לדעת שאתה בידיים טובות ולסמוך על רופא המטפל בך"
ד"ר מריאנה ויינרמן - רשת מרפאות
ד"ר מריאנה ויינרמן - רשת מרפאות רפואה אסתטית
קליניקה חדשנית ביותר אשר משתמשת בטכנולוגיות המתקדמות בעולם האסתטיקה ויופי
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו