איסור על בתי חולים לכפות שוקים חשמליים

ההנחה הרווחת היא שטיפול בנזעי חשמל מעלה את רמות ההורמונים סרוטונין, נוראפינפרין ודופמין במוח וגורם לגירוי חשמלי של הסינפסות במוח. הפעולה אינה ספציפית ומוגבלת לאזור מסוים במוח, אלא פועלת על כל המוח בצורה דיפוזית.

הכנה לטיפול

לפני הטיפול, יש לבצע מספר פעולות:

1.   החתמת המטופל על טופס הסכמה לטיפול - לאחר שקיבל הסבר מפורט על הטיפול. נדרשת חתימה של 3 רופאים נוספים לפחות (לרוב, הרופא המטפל, רופא נוסף ומנהל בית החולים).

2.   בדיקות דם - בדיקות ביוכימיה, ספירה ובדיקת פסואודכולין אסטרז (אנזים המפרק את חומר ההרדמה).


3.   אק"ג.


4.   צילום חזה.


5.   בדיקה נוירולוגית ובדיקת פונדוס עיניים.


6.   יעוץ, במידת הצורך – של רופא שיניים (במקרה של שיניים תותבות) ו/או אורתופד (במצבים אורתופדיים כמו שבר בעמוד השדרה).


7.   בדיקת מרדים לפני ההרדמה.

אין לבצע טיפול בנזעי חשמל במצב של יתר לחץ תוך-גולגלתי (ICP מוגבר). כמו כן, יש לבדוק אינטראקציות של טיפול בנזעי חשמל עם תרופות אחרות שהמטופל נוטל.

מהן תופעות הלוואי?

האם מדובר בטיפול אכזרי?

האינסטינקט הראשוני כששומעים על טיפול כזה הוא לרוב זעזוע ותחושה של התאכזרות למטופל. אולם, על פי מחקרים, טיפול בנזעי חשמל מהווה כיום את הטיפול הביולוגי הבטוח ביותר, עם מינימום תופעות לוואי.

הסיכון לתמותה כתוצאה מטיפול בנזעי חשמל עומד על 1:25,000, כאשר רוב הסיבוכים מיוחסים להרדמה הכללית ולא לטיפול עצמו.
היתרונות המרכזיים שלו מהירות הפעולה על המטופל ומיעוט תופעות לוואי.