איך ישיבה ממושכת מזיקה לבריאות?

שני מחקרים חדשים מספקים תמיכה נוספת לטענה, כי ישיבה ממושכת מסוכנת לבריאות בדיוק כמו גורמי סיכון מוכרים יותר, כמו אי ביצוע פעילות גופנית או תזונה לקויה

המחקר הראשון מראה שאורח חיים ישבני מזיק לפעילות הלב והריאות. כדי לסבר את האוזן, החוקרים טוענים שישיבה רצופה למשך שעתיים מזיקה לבריאות באותה מידה בה 20 דקות של פעילות גופנית מועילה.

בשנים האחרונות, עולם הרפואה מבין כי פן נוסף של החיים בעולם המערבי עשוי להיות אחראי לעלייה התלולה בשכיחות של מחלות כרוניות. הכוונה היא לאורח החיים שכופה עלינו שעות ארוכות של ישיבה רצופה מול המחשב בעבודה, במכונית או באוטובוס, ועל הספה מול הטלוויזיה. עם זאת, עד היום, לרופאים לא היה הסבר מניח את הדעת לקשר בין ישיבה לתחלואה, אך כעת, יתכן שנמצא קצה חוט שיקשור בין השניים.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Mayo Clinic Proceedings מתארים החוקרים ניסוי שערכו על כ- 2,220 מתנדבים (בטווח גילאים 12-49), ללא תחלואה כרונית (אסתמה, מחלות לב ועוד). המתנדבים ענו על שאלונים שנועדו לבחון את הרגלי הפעילות הגופנית שלהם, הוצמדו להם מדי תאוצה, ובדקו את פרק הזמן שהשקיעו בפעילות גופנית, כאשר בתחילת הניסוי הכושר הגופני נאמד על ידי הליכון.

על סמך ממצאי המחקר, החוקרים מניחים כי אורח חיים יושבני פוגע בבריאות על ידי הורדה פסיבית של רף הכושר הגופני. כך, פעילות גופנית תורמת וישיבה ממושכת מזיקה לכושר הגופני. מעבר לכך, החוקרים מציינים כי לאחר פרק זמן ארוך של ישיבה, כל סוג של פעילות גופנית תורם לשיפור המצב.

בדומה לראשון, המחקר השני מראה כי ישיבה ממושכת מזיקה יותר מצריכה גבוהה של קלוריות. במאמר שהתפרסם בכתב העת American Journal of Medicine מראים החוקרים מאוניברסיטת סטנפורד כי ב- 20 השנים האחרונות נצפתה צניחה חדה בפעילות הגופנית באוכלוסייה, במקביל לעליה תלולה בערכי ה- BMI (בעיקר בקרב נשים צעירות) ובהיקף המותניים, כל זאת כאשר הצריכה הקלורית הממוצעת לנפש בארה"ב נותרה קבועה. בשנת 1994 רק 19% מהנשים בארה"ב דיווחו על אי ביצוע פעילות גופנית. בשנת 2010 האחוז זינק ל-52%, כאשר אצל הגברים מדובר על זינוק מ- 11 ל- 43 אחוזים. 

אז עשו לעצמכם מנהג, וכאשר אתם מפסיקים לעבוד כל 20 דקות כדי להגן על העיניים שלכם, הוסיפו לזה גם קימה מהכיסא, מתיחה קלה של הגפיים, חילוץ האיברים, הליכה קצרה של כמה פסיעות, ויאללה - חזרה לעבודה.

מקורות:

Kulinski JP et al. 2014. Association between cardiorespiratory fitness and accelerometer-derived physical activity and sedentary time in the general population. Mayo Clinic Proceedings. 10.1016/j.mayocp.2014.04.019

Ladabaum U et al. 2014. Obesity, abdominal obesity, physical activity, and caloric intake in U.S. adults: 1988-2010. The American Journal of Medicine. 10.1016/j.amjmed.2014.02.026