דלג לתוכן

חשים שהפה שלכם "עולה באש"? הכל על תסמונת הפה הבוער

תסמונת הפה הבוער אינה ידועה למרות שהיא גורמת סבל ל-5.5% מהאוכלוסייה, ובייחוד לנשים. מה הגורמים וכיצד ניתן לטפל בבעיה? כל המידע על המחלה שפוגעת באיכות החיים

מאת: אסנת עופר
תאריך פרסום: 31/05/2016
3 דקות קריאה

"זה סיוט שאי אפשר לתאר: כל דבר שאני מכניסה לפה, אפילו מים קרים או קוביות קרח – גורם לתחושה שהפה שלי עולה באש. כבר 3 שנים שאני מתרוצצת מרופא לרופא, מקבלת מהם המלצות, הצעות, מרשמים לתרופות, אבל שום דבר לא באמת עוזר", מספרת דינה (שם בדוי), בת 66. 

לדבריה התופעות התחילו בסמוך מאד להפסקת המחזור החודשי והתגברו משנה לשנה. "בהתחלה תחושת הצריבה בפה התרחשה אחרי שאכלתי ארוחה גדולה, וגם בבוקר, לפני שצחצחתי שיניים. עם הזמן, צחצוח השיניים הפך לאחת הבעיות הכי גדולות שלי, והתופעות הופיעו במהלך כל היום כולו, בלי קשר אם אכלתי או שתיתי. כיום, זה פשוט לא מפסיק. יום ולילה".

לסבל של דינה יש שם: תסמונת הפה הבוער. על פי הערכות שונות בין 1.5% - 5.5% מהאוכלוסייה בגילאי 50 ומעלה, סובלים מן התופעה בדרגות חומרה שונות כשמרבית הסובלות הן נשים. "הסבל מהתסמונת עלול להימשך שנים ומעניין לציין שתחושות הבעירה מחמירות בשעות אחר הצהריים והערב, לעומת הבוקר. זו תסמונת מסובכת מאד להבנה, שנחקרה רבות, שנכתבו אודותיה ספרים ומאמרים, אך מבחינת הסובלים מדובר במצב קשה ועצוב, כי למרות ההשערות הרבות הסיבות לתסמונת עדיין אינן ברורות", מסביר פרופ' אדי גרפונקל, המנהל האקדמי של האגף הדנטלי במרכז הרפואי "אסף הרופא" ומומחה לרפואת הפה. 

מהי תסמונת הפה הבוער?

הסובלים מהתסמונת מתארים את תחושות הבעירה באזור הקדמי של הלשון. "זה אזור בו יש אברונים קטנים (פפילות) בצורת פטריה, שאחראים על תחושת הטעם. "מטופלים שיש  להם הרבה פפילות נוטים לתסמונת הזו, בקצה הלשון ובשפה התחתונה", מסביר פרופ' גרפונקל. 

לדבריו, ישנם שני סוגים של התסמונת: תסמונת הפה הבוער ראשונית, כלומר כשהתסמינים מופיעים מעצמם, מסיבות שאינן ידועות. "תסמונת הפה הבוער ראשונית מוגדרת כשמטופל מתלונן על הרגשה של "שריפה" בריריות הפה, אך בבדיקה הריריות נראות תקינות ונורמליות. כלומר, אין פגיעה באיברי הפה. במצב כזה הטיפול שיש לנו להציע בדרך כלל אינו פותר את הבעיה, רק מקל על התחושות", מסביר פרופ' גרפונקל.  

הסוג השני, לעומת זאת, נקרא תסמונת הפה הבוער משנית, זו מוגדרת כאשר ישנו חשד או אבחנה מהי הסיבה לתחושות המציקות. ביניהן: שימוש בתרופות, אלרגיה או פטרת, מחלות שונות, כגון סוכרת ומחלת חניכיים מתקדמת (פריודנטיטיס), חסרים תזונתיים ועוד. "כאמור, מרבית הסובלות הן נשים, לאחר גיל המעבר וייתכן שיש קשר לתופעות שקשורות בגיל, כמו ירידה משמעותית בהפרשת הרוק. סיבה נוספת יכולה להיות הורמונלית: גיל המעבר נגרם בגלל ירידה בהפרשת האסטרוגן, שאחת מהתופעות שקשורות בה היא פגיעה בשלמות ובעובי של ריריות הנרתיק. אחת ההשערות היא שיש הקבלה בין ריריות הפה וריריות הנרתיק וייתכן שירידה בהפרשת האסטרוגן הופכת את ריריות הפה לפריכות ושבירות", מסביר פרופ' גרפונקל. 

וכמובן, בהיעדר ממצאים, קיימת גם סברה כי מדובר בתופעה פסיכוסומטית: "אחת הבעיות היא שאחרי שנים של סבל, כשאף רופא לא נותן אבחנה ברורה או פתרון, מטופלים רבים מפתחים חששות שמדובר במחלה קשה וחשוכת מרפא. אצל חלק ניכר מהסובלים מגלים שסף הכאב הוא נמוך במיוחד. לכן, איני חושב שצריך לטשטש את התסמונת עם קביעות שמדובר בבעיה פסיכוסומטית". 


קראו עוד: על התופעות, הסיבות והטיפולים בתסמונת הפה הבוער


כיצד מטפלים בתסמונת הפה הבוער?

לדבריו של פרופ' גרפונקל חלק גדול מהמחקרים מצביעים על כך שהגורמים למצוקה הם חרדה וסטרס, שיכולים לעורר את התסמונת, לתחזק ולהחמיר אותה, ולכן, אחד הטיפולים המוצעים הוא CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

גורם נוסף יכול להיות תגובה לרשימה של תרופות. "תרופות להרגעת מערכת העצבים (תרופות נוירולפטיות ובנזודיאזפינים למשל), תרופות להפחתת יתר לחץ דם ותרופות להסדרת קצב הלב (הניתנות לחולים במחלות לב וכלי דם), עשויות להיות הסיבה להתעוררות התסמונת, ולכן אחת ההמלצות היא לבקש מהרופא המטפל לנסות לשנות את סוג התרופות.

טיפול מומלץ נוסף הוא בתרופות נוגדות דיכאון מסוימות, שניתנות לעתים לסובלים מכאבי פנים בלתי מוסברים. לעתים ממליצים גם על שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, ואולם במקרים סויימים מדובר בטיפול שהוא חרב פיפיות, היות שתרופות אלה גורמות ליובש בפה. בנזודיאזפינים גורמים לטשטוש, לכן אני בדרך כלל לא ממליץ עליהן", הוא מסביר.  

כיצד ניתן להקל על התסמינים?

1.מי שטיפות פה: אלה שטיפות להקלה על יובש בפה, מעין רוק מלאכותי, שיכולות להשפיע לטובה.  

2.תרופות אנטי היסטמיניות: ניתנות בדרך כלל בריכוז נמוך כתמיסה, יחד עם קרח, למציצה. "שיטה זו נותנת תחושה של הרדמה של הריריות וזה מקל באופן זמני", מסביר פרופ' גרפונקל.

3.תרופות נוגדות פרקינסון: תרופות אלה מגבירות את פעילות הדופמין במוח, שחסר לחולי פרקינסון. לדברי פרופ' גרפונקל ישנם דיווחים מחקריים על יעילות הטיפול במטופלים עם תסמונת הפה הבוער.  

4.תוספי תזונה: כאמור, חסרים תזונתיים עלולים לעורר את התסמונת, לכן ההמלצה היא לעבור בדיקות דם ובמידת הצורך ליטול תוספי תזונה של ויטמין B 12, חומצה פולית, ברזל ואבץ, בהתאם לממצאי הבדיקות. 

5.שטיפות פה מרדימות: "למטופלים שלי אני רושם סירופ לידוקאין מעורב עם חומר נוסף (מתיל צלולוז). זו תערובת שעוזרת מאד לסובלים מכיבים בפה, ממש גורם לתחושת הרדמה בחלל הפה", מעיד פרופ' גרפונקל. 


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 ליאת רובינשטיין גנטיוק
ליאת רובינשטיין גנטיוק אודיולוגיה
אודיולוגית/ קלינאית תקשורת המתמחה בתחום השמיעה
ד"ר ודים לטיצ'בסקי
ד"ר ודים לטיצ'בסקי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר במרכז רפואי לגליל בנהריה
ד"ר נעמי רבינוביץ
ד"ר נעמי רבינוביץ אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
רופאה בכירה במחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי שיבא תל השומר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום אף אוזן גרון

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו