איך מטפלים בפעילות יתר של בלוטת התריס בחולי כליות?

מחלת הכליות הכרונית מלווה בתהליכים רבים וגורמת לפגיעות במערכות ובאיברים שונים בגוף. אחת מהתופעות הבולטות ביותר אשר עלולה להיגרם בעקבותיה הינה פעילות יתר של בלוטת התריס, מצב המכונה היפרפרתירואידיזם ונובע עקב מחסור חמור בוויטמין D, מרכיב חיוני שהפיכתו לפעיל והפצתו לאיברי הגוף תלויה במידת התפקוד התקין של הכליות. 

הוויטמין מתקבל באמצעות מזון או חשיפה לאור השמש. לאחר ספיחתו אל הגוף, הוא מעובד בכבד ובכליות ומתהווה לכדיי צורתו הפעילה- ויטמין D פעיל. בהמשך, הוא מועבר אל הקולטנים הנמצאים על גבי התאים ומשמשים לכניסת הרכיב אליהם. הליך עיבודו חיוני לאיברים שונים ומסייע לתפקוד פיזיולוגי תקין של מערכות רבות. 

אחת מהמערכות המרכזיות אשר נפגעות ממחסור בוויטמין D הינה מערכת השלד. למעשה, עצמות שאינן זוכות לאספקה מספקת של רכיב זה מאבדות מנפחן וצפיפותן. גם הלב וכלי הדם, מערכת החיסון, העור והלבלב תלויים באספקתו. כמו כן נמצא כי הפעלה של הרצפטור לוויטמין D עשויה להגן מסוגים מסוימים של סרטן.

מהי פעילות יתר משנית של בלוטת יותרת התריס ומהן השלכותיה?

מבין הסיבוכים העיקריים הנלווים למחלת כליה נמנית פעילות יתר משנית של בלוטת יותרת התריס. תופעה זו נגרמת עקב הקושי בעיבודו של ויטמין D.  מצב זה, המהווה תוצר לוואי של התופעה הכרונית, מכונה היפרפרתירואידיזם משני - (SHPT). בעקבותיו האיבר אינו מסוגל לספק כמות נדרשת של ויטמין D פעיל (קלציטירול) הנחוץ לשם תפקודה של בלוטת יותרת התריס. נוסף על כן, בגופם של החולים לא מופעל הקולטן לוויטמין D, המצוי במצב תקין על גבי האחרונה. 

תהליך זה פוגע בתפקודה של בלוטת יותרת הכליה ומחבל באיזון רמות הסידן והזרחן של הורמון בלוטת יותרת התריס (PTH). בפועל, נוצרות בגוף רמות גבוהות של PTH לצד רמות נמוכות של  ויטמין D, תופעה שעלולה לגרום למחלות עצם, מחלות לב, לדיכוי מערכת החיסון ואף לתמותה בקרב חולים עם כשל כלייתי כרוני.

מדוע היפרפרתירואידיזם גורם לתחלואות אלה?

היפרפרתירואידיזם במצבו הקיצוני, מאופיין בקושי בוויסות רמות הסידן בגוף. לא זאת ועוד, עודפו עלול לשקוע בכלי הדם. כתוצאה מכך מקבלים הם תכונות של תאי עצם, וכך נפגעת גמישותם ואספקת הדם לאיברים שונים בגוף יכולה להינזק. אי אספקת חמצן ודם לאיברים עלולה להביא לפגיעה בתפקודם, כך לדוגמא אספקת דם לא תקינה ללב או למוח יכולה לגרום לאירוע לבבי או אירוע מוחי. 

חולים עם כשל כלייתי מתקדם, מאופיינים בתפקוד ירוד של האיבר ולכן מטופלים באופן מקיף בהיבטים אלו. מאידך הטיפול ראשוני אשר מכיל וויטמין D בצורתו הלא פעילה, ממקור תזונתי או באמצעות ויטמין D25, הינו בעל השפעה מינימלית על הורדת רמות הורמון בלוטת יותרת התריס וחזרה לפעילות פיזיולוגית תקינה, בשל העובדה שברובו אינו מתהווה לכדיי צורתו הזמינה בגוף.

למעשה, בקרב חולי הכליות הכרוניים לא רק המחסור בוויטמין יוצר בעיה, אלא גם הכשל ברצפטור או בקולטן לוויטמין D  אשר נמצא על בלוטת יותרת התריס. בשל כך, קיים כיום מגוון רחב של טיפולים ייעודיים המותאמים לאלו הסובלים מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, על רקע הכשל כלייתי. עיקר פעולתם היא הפעלת הרצפטורים לוויטמין D. 

כתבות נוספות בסדרה:

חשוב שתכירו: הבדיקות שמאבחנות מחלת כלייה- ויכולות להציל חיים

מותאם אישית: מהו הטיפול שממתן את החמרת מחלת הכליות

הכותב הוא מומחה לנפרולוגיה, מנהל יחידת הדיאליזה במרכז הרפואי כרמל.

הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. 

עוד על המיזם: www.doctorschanneltube.org