טאקרולימוס

תזונה

ניתן לקחת עם מזון או חלב כדי להפחית את תופעות הלוואי במערכת העיכול. מזון יכול להפחית את הספיגה ועל כן יש לקחת את התרופה בזמנים קבועים. יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות או אכילת אשכוליות.. יש ליטול את התרופה בדרך כלל על קיבה ריקה או לפחות שעה אחת לפני הארוחה או  2-3 שעות לאחר הארוחה. 

אלכוהול

צריכת אלכוהול בזמן נטילת התרופה עלולה להגביר תופעות לוואי של ישנוניות, סחרחורות וטשטוש ראיה. משחה- שתיית אלכוהול בתקופת הטיפול עלולה לגרום להסמקה או לאודם ותחושת חום בעור או בפנים.

נהיגה

יש לבחון את יכולת הנהיגה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת. משחה- לא צפויה השפעה.

הריון

יש להיוועץ ברופא טרם נטילה בהריון וכן בעת תכנונו.

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק.אין להניק בטיפול בתרופה זו. משחה- יש להתייעץ עם הרופא טרם השימוש.

תינוקות וילדים

המינון ייקבע לפי משקלו של הילד, ובהתאם לאבחנה, על ידי הרופא. משחה- לא לשימוש מתחת לגיל שנתיים.

קשישים

מומלץ להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולעלות בהדרגה כיוון שקיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי.

דווח לרופא במקרה של

• בעיית כבד
• שינוי בהולכה החשמלית בלב
• כאב בטן חזק
• שלשול במשך יותר מיממה
• נזק לכלי דם קטנים ביותר
• נטילת תכשיר צמחי
• קבלת חיסון עתידי
• רגישות בעור
• נטילת תרופות נוספות
• תגובה אלרגית לתרופה זו
• הריון
• הנקה
• גידולים ממאירים בעור, מחלות עור, נגעים מזוהמים

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

כדי להבטיח שימוש בטוח בטאקרולימוס, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

תופעת הלוואי העיקרית של תרופה זו היא רגישות מוגברת לזיהומים מכל הסוגים, בשל הפחתה בפעילות מערכת החיסון המהווה הגנה מפני זיהומים. יש לדווח לרופא על כל מחלה דמויית שפעת או זיהום מקומי שכן זיהומים מסוימים עלולים להיות חמורים או קטלניים. סימנים המעידים על זיהום כוללים חום, שיעול, כאב גרון, חולשה או תחושה כללית לא טובה. 

אובדן זיכרון, קושי בחשיבה, קושי בהליכה או אובדן ראייה – אלה עשויים לנבוע מזיהום מוחי מאד נדיר, שעלול להיות קטלני.

רוב תופעות הלוואי האחרות של טאקרולימוס הן קלות בהשוואה לסיכונים הקיימים במצבים בהם משתמשים בתרופה. בגלל חומרתם של מצבים אלה, כל אדם המטופל עם טאקרולימוס חייב להיות תחת השגחה רפואית סדירה, תוך ניטור כל תופעות הלוואי האפשריות. 

יש להגביל  חשיפה לקרינת  UV  ולאור השמש בזמן הטיפול, בשל הסיכון האפשרי לשינויים ממאירים בעור הנלווה לטיפול.

תופעות לוואי שכיחות מאוד: 

עלייה ברמות הסוכר בדם, סוכרת, עלייה ברמות אשלגן בדם, קשיי שינה, רעידות, כאבי ראש, עלייה בלחץ הדם, תוצאות לא תקינות בבדיקות של תפקוד כבד, שלשול, בחילות, בעיות בתפקודי כליות.

משחה- תחושות שריפה וגרד, החולפות בדרך כלל תוך שבוע מתחילת הטיפול.

תופעות לוואי חמורות שכיחות כוללות נקב במערכת העיכול, המתבטא בכאבי בטן עזים לעתים מלווים בתופעות נוספות כמו צמרמורת, חום, בחילה או הקאה. ליקויים בתפקוד האיבר המושתל, טשטוש ראיה.

תופעות לוואי שכיחות בטיפול במשחה כוללות: אדמומיות, הרגשת חום, כאב, רגישות מוגברת בעור, עקצוץ, פריחה. ייתכנו זיהומים מקומיים בעור, מסיבה כלשהי, סומק בפנים או גירוי בעור לאחר שתיית אלכוהול.

תופעות לוואי נוספות:

ירידה בספירת כדוריות דם (טסיות, כדוריות דם אדומות או לבנות), עלייה בספירת כדוריות דם לבנות, שינויים בספירת כדוריות דם אדומות- שינויים הנראים בבדיקות דם. ירידה ברמות בדם של מגנזיום, פוספט, אשלגן ,סידן או נתרן, העמסת נוזלים, עלייה בחומצת שתן או בשומנים בדם, ירידה בתיאבון, עליה בחומציות הדם, שינויים אחרים במלחי הדם (נראים בבדיקות דם), תסמינים של חרדה, בלבול וחוסר התמצאות, דיכאון, שינויים במצב הרוח , סיוטים, הזיות, הפרעות נפשיות, פרכוסים, הפרעות במצב ההכרה, עקצוץ ונימול ( לפעמים מכאיב) בכפות הידיים ובכפות הרגליים, סחרחורת, פגיעה ביכולת הכתיבה, הפרעות במערכת העצבים,  רגישות מוגברת לאור, הפרעות בראייה, טנטון (צלצולים באזניים), ירידה בזרימת הדם בכלי הדם של הלב ,דפיקות לב מואצות, דימום, חסימה חלקית או מלאה של כלי דם, ירידה בלחץ הדם, קוצר נשימה, שינויים ברקמת הריאה, הצטברות נוזלים מסביב לריאה, דלקת של הלוע, שיעול, תסמינים דמויי שפעת, בעיות בקיבה כמו דלקות או כיבים שגורמים לכאבי בטן או לשלשול, דימום בקיבה, דלקת או כיב בפה, הצטברות נוזלים בבטן, הקאות, כאבי בטן, קשיי עיכול, עצירות, פליטות גזים, נפיחות, צואה רכה. פגיעה בדרכי המרה, הצהבה של העור עקב בעיות כבד, נזק לרקמת הכבד ודלקת בכבד, גרד, פריחה, נשירת שיער, אקנה, הזעת יתר, כאבי מפרקים, גפיים, גב וכפות רגליים. התכווצויות שרירים, ירידה בתפקוד הכליות , ירידה בייצור שתן, הפרעות או כאב בעת מתן שתן • חולשה כללית, חום, הצטברות נוזלים בגוף, כאב ותחושת חוסר נוחות, עליה באנזים אלקלין פוספטאז  בדם, עלייה במשקל, הרגשה של הפרעה בטמפרטורת הגוף . תפקוד לקוי של האיבר המושתל.

תופעות לוואי חמורות המחייבות פניה מיידית לרופא:

שכיחות: התנקבות מערכת העיכול- מלווה בכאב בטן חזק, בחילות, הקאות, חום. התפשטות פריחה, שלפוחיות בעור, מיעוט או עצירת שתן, הצהבת העור והעיניים, ליקוי בתפקוד האיבר המושתל. טשטוש ראייה.

תופעות לוואי חמורות נוספות:

פגיעה בכלי הדם הקטנים ביותר, זיהומים, שלשול ממושך, חום, כאב גרון. גידולים שפירים וממאירים דווחו בעקבות טיפול כתוצאה מדיכוי מערכת החיסון, כולל סרטן עור ממאיר וסוג נדיר של סרטן שעלול לכלול נגעים בעור (סרקומה על שם קפושי)- יש לשים לב לשינויי עור כשינויי צבע חדשים או משתנים, נגעים או גושים. חבורות תת-עוריות, עייפות בלתי מוסברת, בלבול,  ירידה חמורה מאוד של תאי דם אדומים, אנמיה מלווה העייפות, חום נויטרופני- ירידה בתאי דם לבנים הנלחמים בזיהום, כיבים בפה, תגובות אלרגיות, נפיחות. שינוי במצב הנפשי, פרכוסים, הפרעות ראייה  שינויים בראייה של צבעים, קושי לראות פרטים או אם שדה הראייה מוגבל.

כאשר טקרולימוס נלקח יחד עם סירולימוס או אברולימוס, הסיכון לפתח תסמינים אלו עלול לעלות.

הפרעות קצב לב.
 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. רמת התרופה בדם עלולה להיות מושפעת מתרופות אחרות, ורמות של  תרופות אחרות בדם עלולות להיות מושפעות מתרופה זו. דבר זה עלול לחייב הפסקה, עלייה או ירידה במינון התרופה, לפי הנחיית רופא.

נטילת תרופות אחרות, עשויה להביא לעלייה ברמות הטאקרולימוס בדם,  שעלולה להוביל לתופעות לוואי חמורות, כמו בעיות בכליות, בעיות במערכת העצבים והפרעות בקצב הלב. ההשפעה על רמות טאקרולימוס בדם עשויה להתרחש בזמן קצר מאוד לאחר התחלת השימוש בתרופה אחרת, וייתכן, לכן, צורך במעקב תכוף במהלך הימים הראשונים של תחילת תרופה אחרת ולעתים קרובות גם בהמשך הטיפול. תרופות אחרות עלולות לגרום לירידה ברמות הטאקרולימוס בדם, מה שעלול להעלות את הסיכון לדחיית האיבר המושתל.

בייחוד עבור:

אין ליטול טאקרולימוס יחד עם ציקלוספורין.

נוגדי חומצה: יש לקחת לפחות שעתיים לפני או אחרי נוגדי חומצה.

תרופות להורדת חום (לדוגמה: אספירין, פאראצטאמול, איבופרופן): יש לקחת רק בהוראת רופא, שכן תרופות אלו יכולות להסתיר חום הנובע מזיהום.

נוגדי עווית, פרכוסים ואפילפסיה (פנובארביטאל, פניטואין, קארבאמאזפין): עלולים להוריד רמות בדם של טאקרולימוס.

משתנים משמרי אשלגן (ספירונולאקטון):או אנטיביוטיקות טרימתופרים או קוטרימוקסזול שעלולות להעלות את רמות האשלגן בדם, יש לעדכן. עלול לגרום לעלייה בערכי אשלגן.

תרופות נגד פטריות ואנטיביוטיקות, במיוחד אנטיביוטיקות מקבוצת מאקרולידים, המשמשות לטיפול בזיהומים כגון קטוקונזול, פלוקונאזול, איטראקונזול, פוסאקונזול, ווריקונזול, קלוטרימזול, איסאבוקונאזול, מיקונזול, וקספופונגין. אריתרומיצין, קלריתרומיצין, ג'וסמיצין, אזיתרומיצין, ריפאבוטין, איזוניאזיד, פלוקלוקסצילין, וריפאמפיצין.

לטרמוביר, המשמש למניעת מחלה הנגרמת על ידי נגיף ה- CMV.

מעכבי פרוטאז המשמשים לטיפול ב-HIV, וכן לטיפול בהפטיטיס C.כמו טלפרביר, בוצפרביר, השילוב אומביטאסביר /פאריטאפרביר /ריטונאביר עם או ללא דאסאבוביר, אלבסביר /גרזופרביר וגלקפרביר /פיברנטסביר. או מעכבי רוורס טרנסקריפטאז שאינם נוקלאוזידים כמו אפאבירנז, אטראבירין, נביראפין.

קנאבידיול- המשמש בין היתר טיפול בפרכוסים.

נילוטיניב ואימטיניב, אידלאליסיב, סרטיניב, קריזוטיניב, אפלוטמיד, אנזלוטמיד או מיטוטאן - אנטי סרטניות

חומצה מיקופנולית

תרופות לטיפול בכיב קיבה כגון אומפרזול ,לנסופרזול או סימטדין.

תרופות לטיפול בבחילות ובהקאות

טיפולים הורמונאליים.

תרופות  לטיפול ביתר לחץ דם או בבעיות לב כגון ניפדיפין, ניקרדיפין, דילטיאזם, ווראפאמיל.

תרופות אנטי- אריתמיות (אמיודארון) המשמשות לטיפול בהפרעות בקצב הלב.

סטטינים המשמשות לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול. וטריגליצרידים.

תרופות קורטיקוסטרואידיות  (פרדניזולון ומתילפרדניזולון).

נפאזודון- נוגדת דיכאון.

היפריקום-  תרופה ממקור צמחי.

מטמיזול- טיפול בחום ובכאבים.

טיפול בהפטיטיס C. הטיפול התרופתי עשוי לשנות את תפקודי הכבד, ועלול להשפיע על רמות הטאקרולימוס בדם. ייתכן שידרשו התאמות מינון.

איבופרופן, אמפוצריטין B , אנטיביוטיקות (קוטרימוקסזול, ונקומיצין, אנטיביוטיקות מסוג אמינוגליקוזידים כמו גנטמיצין), או תרופות
אנטי-ויראליות (אציקלוביר, גנציקלוביר, סידופוביר ופוסקרנט)- העלולות להחמיר תופעות לוואי בנטילה משולבת. עלולות להחמיר בעיות בכליות או במערכת העצבים כאשר הן נלקחות יחד.

תוספי אשלגן או משתנים אוצרי אשלגן, כמו אמילוריד, טריאמטרין או ספירונולקטון, או את האנטיביוטיקות טרימתופרים או קוטרימוקסזול העלולות להגביר את רמות האשלגן בדם.

משככי כאבים מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים NSAID, כמו איבופרופן.

תרופות לטיפול בסוכרת, הניתנות דרך הפה.

חיסונים מתוכננים.

יש לעדכן את הרופא בנטילת סירולימוס או אברולימוס. כאשר טקרולימוס נלקח יחד עם סירולימוס או אברולימוס, הסיכון למספר תופעות לוואי- עולה.
 

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בתרופה זו יכול להגביר את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן מסוימים, כגון לימפומה. ניטור: בדיקות דם למדידת רמות טאקרולימוס בדם, ניטור תיפקודי הכבד והכליות, רמות אלקטרוליטים, רמות סוכר ולחץ דם, וניטור תמונת הדם השלמה.
משחה- לא הוכח קשר בין טיפול במשחה להתפתחות גידולים ממאירים, אך לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בטאקרולימוס? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה