קשירת צינוריות זרע: האם זהו אמצעי המניעה היעיל ביותר?

במשך שנים, האחריות על מניעת הכניסה להריון הוטלה בעיקר על נשים שהשתמשו באמצעים שונים, כמו גלולות, מדבקות הורמונליות, או התקנים תוך רחמיים כדי למנוע הריון לא רצוי. אולם בשנים האחרונות יותר ויותר גברים שוקלים להשתמש באמצעי המניעה המוחלט ביותר – ניתוח קשירת צינוריות זרע.

קשירת צינוריות זרע (ווסקטומי) היא הליך כירורגי קצר ופשוט שבמהלכו צינוריות הזרע מנותקות ונקשרות כדי למנוע את הגעת תאי הזרע אל השופכה ומשכך גם את האפשרות להפריה ולהריון. ביצוע ההליך מבטיח לגברים שליטה עצמית מלאה על מניעת הריון ולכן אין צורך בשימוש באמצעי מניעה אחרים.

goodluz | Shutterstock

למי מיועד ניתוח ווסקטומי?

את הניתוח יכול לבצע כל גבר המעוניין בכך, אך הוא מיועד בעיקר לגברים שהשלימו את תכנון המשפחה, לזוגות שעבורם הריון נוסף יהיה כרוך בסיכון בריאותי לאישה, לזוגות הנתקלים בקושי בהתאמת אמצעי מניעה יעיל ובטוח עבור האישה, ועבור גברים אשר מעוניינים לקחת את האחריות הבלעדית על מניעת הריון ואינם רוצים להשאירה בידי בת הזוג.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית קצרה או בהרדמה מקומית. במהלך הפעולה מבצע הרופא המנתח חתך קטן בשק האשכים דרכו מתאפשרת הגישה לצינוריות הזרע. עם חשיפת הצינוריות הרופא מנתק, קושר וצורב את צינוריות הזרע. הניתוח מתבצע באופן אמבולטורי ואינו דורש אשפוז. לאחר כשלושה ימים ניתן יהיה לחזור לשגרה מלאה.

מהם הסיכונים האפשריים?

ניתוח ווסקטומי נחשב להליך בטוח, אך בדומה לכל פעולה כירורגית הוא אינו חף מסיכונים. בקרב כ-2.5% מהמטופלים יתפתח זיהום או שטף דם מקומי וכ-1% יסבלו מכאב כרוני באשכים לאחר הניתוח.

מהם היתרונות בביצוע של ניתוח ווסקטומי?

ניתוח ווסקטומי נחשב כיום לאמצעי המניעה היעיל ביותר. למעשה, לאחר הניתוח הסיכוי לכניסה להריון עומד על 1:1,400 מקרים, כאשר הסיכוי להיכנס להריון למרות נטילה של גלולות עומד על 1:11 מקרים.

לצד זאת, להליך מספר יתרונות נוספים:
-לאחר תקופת החלמה קצרה לא ניתן להבחין כי הגבר עבר את הניתוח.

-בת הזוג יכולה להימנע מתופעות הלוואי הכרוכות בשימוש באמצעי מניעה הורמונליים והיא אינה צריכה לשאת התקן תוך רחמי.

- ההליך מאפשר לבת הזוג להימנע מקשירת חצוצרות – הליך מקביל לניתוח ווסקטומי, אך מורכב הרבה יותר.

מה לגבי פגיעה בזקפה ובאפשרות לקיים יחסים?

ניתוח לקשירת צינוריות זרע אינו פוגע בבריאות הגבר או מהווה סיכון להתפתות של בעיות אורולוגיות בעתיד. חזרה לפעילות מינית מתאפשרת לרוב כשבוע לאחר הניתוח, אולם תאי זרע יכולים להיוותר במערכת הרבייה ולכן לפני קיום של יחסי מין לא מוגנים יש לבצע תבחין של נוזל השפיכה. כשלושה חודשים לאחר הניתוח ספירת הזרע תגיע לערכי אפס (אזוספרמיה).

חשוב להדגיש כי היכולת לייצור תאי זרע אינה נפגעת, אך הם אינם נוכחים בנוזל השפיכה המיוצר בערמונית. כמו כן, הניתוח אינו פוגע בייצור הטסטוסטרון, באיכות הזקפה, באורגזמה, בהנאה בעת קיום יחסים או באיכות השפיכה. חלק מהגברים אף מציינים כי הניתוח מוביל לשיפור בהנאה מקיום יחסי מין, מאחר שהם אינם עסוקים יותר בדאגה מפני הריון בלתי רצוי.

האם מדובר בהליך הפיך?

אומנם קיים ניתוח לשחזור (השקה מחדש) צינורות הזרע, אך אחוזי הצלחתו אינם גבוהים ולכן ההליך עדיין נחשב לא הפיך. גבר שיחפוץ בעתיד בצאצאים יוכל לעבור תהליך שבו מופק זרע ישירות מהאשכים  או לעבור הקפאת זרע מקדימה.