אני גבר בן 43 ,לא מעשן ולא שותה אלכוהול, נשוי ומנהל אורח חיים שיגרתי מאוד. בעקבות כאבי ראש חזקים מאוד שלא הגיבו לכל משככי הכאבים לסוגיהם, הופניתי למיון, שם ערכו לי בדיקת CT שבעקבותיה גילו כי הבלוטה האנדוקרינית גדולה מאוד. מייד בדקו בדמי את הפרולקטין שהראה רמה של 23000 . הופניתי לרופאה אנדוקרינית והחל טיפול בפרילק. עדיין אין לי תוצאות של השפעת התרופה. שאלותי הן: מה גורם לבלוטה לגדול למימדים גדולים מאוד? מהן תופעות הלוואי של פרילק לטווח הארוך? מהן ההשפעות של עודף הפרולקטין בגוף ברמות כמו שנתגלו אצלי? האם אזדקק לפרילק לכל החיים?

פרולקטינומה הינה גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח המפריש את הורמון הפרולקטין. הפרשת יתר של פרולקטין מעלה את רמתו בדם ועלולה לגרום לבעיות בתפקוד מיני וחוסר פוריות בגברים, ולהפרעות מחזור, פגיעה בפוריות וגודש חלב בשד בנשים. בנוסף, עודף פרולקטין בדם עלול לגרום משנית לבריחת סידן מוגברת מהעצמות (אוסטאופורוזיס) כאשר ההפרעה ממושכת וללא טיפול. פרילק או בשמה הלועזי ,bromocriptine הינה תרופת הבחירה לפרולקטינומה. תרופה זו מכווצת את הגידול ומורידה את רמת הפרולקטין בדם לנורמלית ברובם המכריע של החולים. התרופה בטוחה לשימוש ונסבלת היטב ע"י מרבית החולים. ייתכנו תופעות לוואי של בחילה וסחרחורת, אך נטילה הדרגתית של התרופה בהתחלה מצמצמת את שכיחות תופעות הלוואי. בליעת הכדור עם האוכל עוזרת למנוע את הבחילה. בנוסף תיתכן נטייה לעצירות, שחולפת בהגברת כמות הסיבים בתפריט היומי. משך הטיפול משתנה מאדם לאדם, אך בדרך כלל התרופה ניתנת למשך מספר שנים. לאחר כשנתיים בדרך כלל עושים הפסקה למספר שבועות בטיפול ועוקבים אחר רמות הפרולקטין. אם הרמה נשארת נמוכה ניתן להפסיק את הטיפול, ואם היא שבה ועולה יש צורך בהתאמה מחודשת של מינון התרופה למשך פרק זמן נוסף. בכל מקרה לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה ללא ייעוץ של אנדוקרינולוג. לחומר קריאה נוסף: http://www.pituitary.org.uk/resources/prolactinoma.htm#cause

עברתי אירוע מוחי קל. יש לי מחשבות רעות ואני פוחד מאד. האם אני יכול לקחת תרופות נגד דיכאון? אני בן 87.

מצבי דיכאון וחרדה לאחר אירוע מוחי הם שכיחים ביותר, וקשורים גם לפגיעה הפיזית-הרפואית שהמוח עבר, וגם לתגובה הנפשית של האדם לאחר שהוא עובר אירוע כזה, עם ההשלכות השונות שלו. הטיפול בנוגדי דיכאון מומלץ ביותר, בכל גיל, ואף הוכח במחקרים שטיפול נגד דיכאון משפר את יכולת השיקום והחזרה לתפקוד לאחר האירוע המוחי. עם העלייה בגיל עולה השכיחות של בעיות גופניות שונות, ויותר אנשים בגיל המבוגר נוטלים תרופות באופן קבוע (לבעיות גופניות). לכן, יש להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת להתאים את התכשיר נוגד הדיכאון בצורה הטובה ביותר. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

אימי סובלת מפרפור פרוזדורים. לחץ דם 145/80. היא מקבלת חצי כדור נורמיטן של 25 מג ביום וגם סילאזאפריל (ואסקייס) 2.5 מג ביום. האם הטיפול נכון, והאם אפשר לתת את הכדורים ביחד בבוקר או שצריך להפריד בנטילת תרופות אלו?

נורמיטן היא תרופה מסוג חוסמי בטא המורידה את לחץ הדם ומאיטה את קצב הלב. ההתוויות לטיפול כוללות מקרים של יתר לחץ דם, אי- ספיקת לב, מחלת לב איסכמית ובמקרים שצריך להאט את קצב הלב כמו במצב של פרפור פרוזדורים. סילאזאפריל היא תרופה להורדת לחץ דם מסוג מעכבי האנזים המהפך (מעכבי ACE). היא גם הוכחה כמעכבת התדרדרות תפקוד כלייתי בחולי סוכרת. לחץ הדם של אמך נראה מאוזן כמעט לגמרי (ערכי מטרה הם פחות מ- 140/90, אלא אם קיימת סוכרת או אי- ספיקת כליות, אז ערכי המטרה הם פחות מ- 130/80). אין צורך להפריד בין נטילת שתי התרופות.

אני מטופלת בנורמופרסן מפאת לחץ דם גבוה. כיום אני מאוזנת. עתה נתגלתה אצלי רמת רנין גבוהה, 5.18. האם לחץ הדם הגבוה גרם להפרשת יתר של הרנין? מה הטיפול? במהלך הבדיקות נתגלתה אצלי מפרצת באאורטה הבטנית בגודל 3.8. האם יש קשר בין ממצא זה לבין אמת רנין גבו

מפרצת באאורטה הבטנית נגרמת לרוב כתוצאה מלחץ דם גבוה כרוני. רנין הוא אנזים שמופרש אל הדם על ידי הכליה בתגובה ללחץ דם נמוך. הוא מגיב עם סובסטראט שמשתחרר מן הכבד ויוצר אנגיוטנסין, שגורם להתכווצות כלי דם, ועל ידי כך מגביר את לחץ הדם. ייצור עודף של רנין גורם לתסמונת של יתר לחץ דם כלייתי. ייתכן שאצלך התחיל ייצור מוגבר של רנין כתוצאה מלחץ דם נמוך בכלי הדם הכלייתיים, כתוצאה מהמפרצת באאורטה הבטנית, שגרמה לאספקת דם לא מספקת לכליות. עוד אפשרות היא שהכליות מייצרות רנין בכמות מוגברת מסיבה אחרת שאותה כדאי לברר, אשר גרמה ללחץ דם גבוה. השאלה היא מה קדם למה. בהתאם לתשובה לכך אפשר לדעת כיצד לטפל בבעיה. אני מציעה להמשיך את הבירור אצל נפרולוג המומחה בבעיות כליות ולחץ דם. בהצלחה ותרגישי טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד