קרע ברצועה הצולבת הקדמית: האם תמיד יש צורך בניתוח?

הרצועה הצולבת הקדמית נמצאת בתוך מפרק הברך והיא אמונה על ייצוב הברך בתנועות קדמיות. קרע של הרצועה הוא תופעה שכיחה בקרב ספורטאים רבים שעוסקים בענפי ספורט שונים, כמו כדורסל, כדורגל, סקי ועוד. ברוב המקרים, קרע ברצועה הצולבת הקדמית יתרחש כתוצאה מתנועה לא תקינה של הברך, בייחוד תנועה סיבובית. מעבר לקרע של הרצועה, תנועה לא תקינה עלולה לגרום גם לנזק לסחוס המפרקי ולקרע בסהרונים. 

פציעה זו מהווה את הגורם המרכזי לדימום תוך מפרקי אקוטי עקב טראומה בברך ולה השפעה מזיקה בכל הנוגע לתפקוד הקינמטי והפרופריוציפטיבי (תנועתיות הברך ותחושת המיקום של הברך) של ספורטאים. חוסר היכולת לייצר יציבות דינמית תקינה עקב הפציעה עלול להוביל לשינויים ניווניים של המפרק ולהתפתחות דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis – אוסטאוארתריטיס). 

מהם התסמינים שעלולים להעיד על קרע ברצועה הצולבת הקדמית?
קיימים מספר תסמינים שעלולים להעיד על קרע ברצועה הצולבת הקדמית, המרכזי שבהם הוא תחושת אי יציבות של הברך "ובריחתה" בזמן פעילות ספורטיבית. בקרב חלק מהאנשים, לא יופיעו כל סימפטומים והקרע יתגלה בבדיקת MRI. 

האם בכל מצב בו מתרחש קרע ברצועה הצולבת הקדמית יש צורך בניתוח?
קיים דיון משמעותי בנוגע לטיפול האולטימטיבי בספורטאים שחוו קרע ברצועה הצולבת הקדמית בלבד. בעוד שחלק מהמומחים סבורים כי ניתן להסתפק בטיפול שמרני, אחרים טוענים כי כאשר מתרחשת פציעה זו יש צורך בניתוח לשחזור הרצועה הצולבת. מחקרים שונים הראו כי גם בקרב ספורטאים שסבלו מפציעה זו ולא פיתחו כל סימפטומים שיעידו עליה ובעיקר לא סבלו מאי יציבות, ההחלטה שלא לבצע טיפול כירורגי הביאה לכך שהם חזרו לפעילות ברמה נמוכה משמעותית מרמת הפעילות אליה היו מסוגלים להגיע טרם לפציעה. למרות זאת, ההחלטה בנוגע לביצוע הניתוח היא מורכבת ותלויה בפרמטרים רבים, לרבות רמת הפעילות הספורטיבית של המטופל (בייחוד בקרב ספורטאים אשר עוסקים בספורט בעל אופי של שינויי כיוון), חומרת אי היציבות במפרק וכן גם גיל המטופל. 

איך מתבצע הניתוח לשחזור רצועה צולבת קדמית?
במהלך שני העשורים האחרונים, בקרב רוב הספורטאים שסבלו מקרע ברצועה הצולבת הקדמית בוצע ניתוח לשחזור הרצועה. לאחרונה, לאחר מחקרים רבים התגבשה עמדה הגורסת כי הטיפול הניתוחי מומלץ במיוחד בקרב ספורטאים אשר סובלים מאי יציבות של הברך ועוסקים בספורט המאופיין ברמת פעילות גבוהה. 

הניתוח עשוי להתבצע בעזרת לקיחת שתל עצמי מהחולה מגיד ההמסטרינגס שבשרירי מיתר הברך (אלוגרפט של המסטרינגס) או משריר הגיד הפטילארי עם עצם (BTB) .  בנוסף, קיימת גם אפשרות לביצוע הניתוח באמצעות שתל חיצוני הנלקח לרוב מבנקי רקמות בארץ ובחו"ל. בקרב ספורטאים שעוסקים בספורט לא תחרותי או בספורט שאינו מערב שינוי כיוון, ניתן לשקול טיפול שמרני באמצעות שיקום וחיזוק השרירים. 

מהו מהלך ההחלמה לאחר ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית?
כבר למחרת הניתוח, עוד במהלך האשפוז בבית החולים, יחל המטופל בטיפול פיזיותרפי בהנחיית פזיותרפיסט מיומן. פרוטוקול הטיפול הפזיותרפי לאחר ניתוח שחזור רצועה צולבת ולאחר ארטרוסקופיה של מפרק הברך, כולל תרגילי כפיפה ויישור של מפרק הברך . לאחר יומיים של אשפוז, המנותח משוחרר לביתו וצריך להמשיך בטיפול פזיותרפי במכון פזיותרפיה הקרוב למקום מגוריו ובתרגול עצמי. לרוב הליך השיקום לאחר הניתוח נמשך עד ל-6 חודשים. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח יש להימנע מתנועות שעלולות לגרום למתיחת הרצועה שהושתלה ולהקפיד על מנוחה. חזרה לפעילות מאסיבית תתאפשר לאחר כחודשיים וחזרה לפעילות מלאה תתבצע 4-5 חודשים מיום הניתוח. 

מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח?
שיעור הסיבוכים בניתוח זה נמוך יחסית ועומד על פחות מ-1%, כתלות בסוג השתל בו השתמשו בניתוח. הסיבוכים האפשריים כוללים הגבלה בתנועת הברך, קשיון, זיהום, פגיעה עצבית, פגיעה בכלי דם האזוריים, פגיעה באזורים סחוסיים במשטחי המפרק וכשל בתהליך ההשתלה.