5 בעיות אורתופדיות נפוצות בילדים – והטיפולים שעשויים לעזור

אורתופדיה נתפסת לרוב כתחום ברפואה השמור למבוגרים בלבד ונועד כדי לטפל בבעיות המתפתחות עקב שחיקה מתמשכת. אבל למעשה, בעיות אורתופדיות יכולות להתפתח גם בילדים, וחלקן אף מולדות. הנה כמה מצבים נפוצים שיצריכו פנייה לאורטופד ילדים.

tiana Mikhailina | Shutterstock
 

1. קלאב פוט  (Club foot) 

קלאב פוט הוא אחד מהעיוותים המולדים השכיחים ביותר המתגלים לרוב בשלבי ההריון המוקדמים. במצב זה, הקרסול והכף הרגל נוטים פנימה בשל קיום של גיד אכילס קצר מהתקין הגורם למשיכה של העקב לכיוון החלק האחורי של השוק. הפגם יכול להופיע בכף רגל אחת או בשתיהן, והוא שכיח יותר בבנים מאשר בבנות.
במקרים מסוימים, נלוות לו בעיות אחרות בירכיים ובעמוד השדרה ולכן אורטופד הילדים יבצע גם בדיקה מקיפה של עמוד השדרה והירכיים במעמד האבחון.

איך מטפלים?

לרוב, הטיפול בבעיה יתבצע לפי שיטת פונסטי הכוללת ביצוע של מניפולציות עדינות בכף הרגל וגיבוס שלה, כדי למתוח בהדרגה ובעדינות את השרירים והגידים באזור ולנסות ולהחזיר את הרגל למנח תקין. [1]
 

2. מחלת פרטס

מחלת פרטס גורמת להפרעה במפרק הירך ולרוב מתפתח בקרב ילדים צעירים בגילאי 4-10. המחלה גורמת לצליעה ניכרת ולעיתים אף לכאבים ונוקשות באזור הירך, האגן והרגל העליונה.
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקה פיזיקלית על-ידי אורטופד ילדים, צילומי רנטגן  ולעיתים אף הדמיית MRI.

איך מטפלים?

ישנם טיפולים שמרניים וניתוחיים למחלת פרטס. הבחירה בחלופה כירורגית תלויה בחומרת התסמינים והיא תומלץ לרוב לילדים מגיל 6 ומעלה. [2]

3. פלטפוס

בחלק הפנימי של כף הרגל, קיימת קשת הנמתחת בין העקב לבסיס הבוהן הגדולה. במקרים שבהם קשת זו אינה קיימת וכף הרגל כולה באה במגע אם הקרקע מאובחן פלטפוס.
פלטפוס בילדים הוא מצב שכיח במיוחד שיתגלה בגילאי 1-5 שנים. זהו חלק מההתפתחות הטבעית של כף הרגל, ובכ-95% מהילדים, אותה כף רגל שטוחה תתפתח לכדי הקשת המוכרת. עם זאת, כ- 5% מהילדים ימשיכו לסבול מפלטפוס גם בגילאים מבוגרים, מיעוטם יסבלו מבעיות שונות הקשורות בהיעדר הקשת.

באילו מצבים יהיה צורך בטיפול?

אם הפלטפוס נותר גם בגילאים מבוגרים יותר והוא גורם לכאבים או להגבלה בפעילות, האורטופד יבצע אבחון מקיף ויחליט על אסטרטגיית הטיפול הכוללת לרוב התאמה של מדרסים ונעליים. [3]
 

4. הליכה על קצות האצבעות

הליכה על קצות האצבעות היא מצב שכיח במיוחד אצל הקטנטנים ולרוב היא אינה מהווה סיבה לדאגה. עם זאת, הליכה על קצות הבהונות יכולה להעיד על מצבים מסוימים כמו למשל שיתוק מוחין,  מחלת דושן או הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

מתי כדאי להתייעץ עם רופא/ה?

אם הילד/ה הולך על קצות האצבעות גם אחרי גיל שנתיים, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים. אם אתם/ן מבחינים במתיחה של שרירי הרגליים, נוקשות של גיד אכילס או אי שוויון בין השרירים בשתי הרגליים מומלץ לפנות לרופא/ה בשלב מוקדם יותר.[4]

הבדלים באורך הגפיים התחתונות

אצל כולנו, אורך הגפיים התחתונות והעליונות אינו שווה, אולם כאשר ההבדל בין שתי הרגליים עולה על שני ס"מ מדובר בעיוות משמעותי שיתכן ויצריך גם טיפול. ישנם גורמים רבים להיווצרות ההבדל באורך הרגליים המחולקים לגורמים נרכשים, כמו למשל זיהומים או שברים ולגורמים מולדים, לדוגמה מצבים גנטיים או התפתחותיים.
 
פעמים רבות, הבדלים באורך הרגליים לא יגרמו לתסמינים שונים או לכאב בקרב ילדים. במבוגרים, הם עלולים להוביל לכאבי גב, ירכיים או ברכיים. בילדים, אי השוויון בין הגפיים יתבטא לפעמים בצליעה, או שיהיה ניכר בעמידה (הילד/ה יעמוד/תעמוד על הבהונות בצד הקצר יותר, או שיכופף/תכופף את הברך בצד הארוך יותר).

איך אפשר לטפל?

אם ההבדל באורך הרגליים קטן, ניתן לטפל בו באמצעות אביזרי הגבהה המותאמים לנעליים. במקרים שבהם ההבדל בין שתי הגפיים משמעותי יותר, ייתכן ויידרש ניתוח להארכת הרגל הקצרה או לעצירת הגדילה של הרגל הארוכה יותר. ההחלטה בנוגע לאסטרטגיית הניתוח תלויה בממצאי הבדיקה האורתופדית ונלקחת בשיתוף עם הורי הילד המטופל. [5]