ד"ר רמית מעוז-סגל

אביב הגיע, ואיתו גם האלרגיה

עונת הפריחה והלבלוב של הצומח היא גם עונה של פריחה בעור לסובלים מאלרגיה. מהן תופעות האלרגיות הנפוצות באביב, מדוע הן מתפתחות דווקא בעונה זו ואיך ניתן לטפל בהן? ד"ר רמית מעוז סגל, מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית, מסבירה

מאת: ד"ר רמית מעוז סגל

תאריך פרסום: 11/05/2020

3 דקות קריאה

Update RequiredTo play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.

בשיתוף עם ד"ר רמית מעוז-סגל i מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית

אף נוזל, שיעול, עיניים מגרדות, פריחה בעור – אלו הם רק חלק מהתסמינים שעלולים ללוות אנשים בתקופת האביב. ישנן אלרגיות הנוטות להופיע דווקא באביב ובסתיו, והן עלולות להפוך את התקופה היפה בשנה לתקופה של סבל בקרב אנשים רבים.

אלרגיות באביב
Africa Studio | Shutterstock

מדוע אלרגיות מתפתחות דווקא בעונת האביב?

יש שני סוגים של אלרגיות: אלרגיה המתפתחת לאורך כל השנה ומושפעת מאלרגנים שנמצאים בתוך הבית, כמו קרדית האבק, מקקים, עובשים וכאלו הקשורות לחיות מחמד ואלרגיות עונתיות, המתפתחות בגלל אלרגנים מחוץ לבית שמקורם באבקנים של צמחים ועצים שונים.

בישראל, אלרגנים אלו שכיחים מאד באביב ובסתיו מאחר שבעונות אלו מתרחשת הפריחה של הצמחים הללו. מבין העצים הנפוצים ניתן למנות את עץ הזית ועץ הפקאן, וכן סוגים של עשבים ודשאים שונים כמו דשא מסוג ג'ונסון, ברמודה ועוד. מדובר בתורה שלמה של מינים שונים של צמחים שפורחים בעונות המעבר בישראל.

מהם התסמינים הנפוצים בעונות המעבר?

אדם הסובל מאלרגיה עונתית יסבול לרוב בכל אביב וסתיו מתסמינים קבועים של נזלת יומיומית, או לחלופין אף סתום, התעטשויות, גרד בריריות העיניים או האף, תפרחת מגרדת בעור ועד שיעול או קוצר נשימה וצפצופים (התקף אסתמה). במקרים קשים החולה יסבול מכל תסמינים אלו יחד.

כיצד ניתן לאבחן אלרגיה עונתית?

אבחון אלרגיה מתבצע באמצעות תשאול המטופל/ת ובחינת התסמינים המעידים על אלרגיה עונתית בתקופה בה היא מתפרצת. לאחר מכן, בדומה לאלרגיה שנתית, מבצעים במרפאת האלרגיה תבחיני עור ("טסטים") שנקראים גם תבחיני שריטה ובאנגלית- skin prick tests. במהלך בדיקה זו מטפטפים טיפות מאלרגנים השונים על גבי העור, כאשר במרכז כל טיפה מבצעים שריטה קטנה בדומה לעקיצת יתוש. במקרה בו החולה אלרגי, לאחר כ- 15-20 דקות, מרגע ביצוע השריטה מתקבלת תגובה שנראית כמו עקיצה – נפיחות עורית מרכזית כשסביבה אודם. באופן כזה יודעים לאיזה אלרגן המטופל פיתח נוגדנים מסוג IgE שהם האחראים לתסמיני האלרגיה.

כיצד ניתן לטפל באלרגיה שהתפתחה?

במקרים רבים ניתן להסתפק בטיפול תרופתי הכולל אנטי היסטמינים . נהוג לבחור באנטי-הסטמינים מהדור השני שבניגוד לאנטי-הסטמינים מדור ראשון אינם גורמים לישנוניות וכרוכים ברבה פחות תופעות לוואי. את הטיפול המטופל נוטל בד"כ בתקופת ההתפרצות, כאשר במקרים קשים מומלץ להתחיל את הטיפול אפילו מספר שבועות לפני תחילת עונת האלרגיה על מנת להגביר את יעילותו.

אנטי-הסטמינים ניתנים באמצעות בכדורים דרך הפה או בסירופ לילדים. יש להמשיך את הטיפול כל עוד עונת המעבר נמשכת – בערך ממרץ עד מאי-יוני באביב, ומאוקטובר-ספטמבר עד ינואר בסתיו. הדבר תלוי בסיפור האישי של כל מטופל/ת.

במידה ומטופל סובל מאלרגיה הן לאלרגנים רב עונתיים כמו קרדיות האבק והן לאלרגנים עונתיים כמו זית למשל, ניתן להתאים לו טיפול קבוע באנטי היסטמינים עם טיפול מוגבר בעונות המעבר, כמו מינון גבוה יותר של אנטי-היסטמינים או משלב עם תרופות נוספות (למשל תרסיסים סטרואידליים לאף).

לאלו הסובלים מדלקת עיניים אלרגית (allergic conjunctivitis) ניתן להתאים טיפול בטיפות אנטי היסטמיניות שמקלות על הגרד והדמעת בעיניים. לאלה הסובלים מנזלת אלרגית יינתן טיפול באמצעות תרסיסים לאף המכילים סטרואידים ומגרים את הרירית. בחלק קטן מהמקרים כשמרכיב הגודש הוא משמעותי ניתן לשקול מתן של תרופות נוגדות גודש, כמו סינופד.

במקרים של חולים אסמתיים שסובלים בעונות המעבר גם מהתקפי אסתמה המתבטאים בקוצר נשימה ושיעול, נהוג להציע טיפול במשאפים ולפעמים גם טיפול בתכשירים אנטי לויקוטריאנים (anti-leukotrians) כגון סינגולייר. כתלות בתסמינים, טיפולים אלו יכולים להינתן לאורך כל השנה או בעונת ההחמרה.

במקרים בהם אין תגובה לטיפול או שהאלרגיה עוצמתית מאוד, ייתכן ויהיה צורך בהעלאת המינון התרופתי או שיתבצע שילוב של טיפולים שונים.

מה עושים אם הטיפולים לא עוזרים?

למטופלים שאינם מגיבים לטיפולים בצורה טובה ולמטופלים שמעוניינים בטיפול לשורשו של עניין באלרגיה, יומלץ על אימונותרפיה. במהלך טיפול זה המטופל מקבל זריקות תוך עוריות של האלרגנים אליהם הוא אלרגי (לפי תוצאות תבחיני העור של המטופל והיסטורית החשיפות והתסמינים שלו), וזאת כדי ליצור סבילות חיסונית -הטיפול יוצר מעין "חינוך מחדש" של מערכת החיסון.

מדובר בטיפול שידוע כבר כמאה שנים ונמצא יעיל מאוד בטיפול בנזלת אלרגית. במחקרים שונים נמצאה אף יעילות בהפחתת התקפי אסתמה, שיפור באסתמה של העור, הפחתה בעוצמת דלקת עיניים אלרגית ועוד.

במהלך טיפול אימונותרפי, נוגדני האלרגיהIgE Immunoglobulin E )) הולכים ופוחתים בעוד שרמת נוגדנים מסוג IgG4 הולכת ועולה. עלייה ברמת נוגדנים מסוג IgG4 נמצאה במחקרים שונים כקשורה לפיתוח של סבילות חיסונית.

מהלך הטיפול באימונותרפיה

כדי ליצור זיכרון חיסוני יש צורך בטיפול של זריקות במשך 4-6 חודשים על בסיס שבועי, כאשר בכל שבוע מעלים את המינון עד שמגיעים למנת אחזקה אופטימלית עבור המטופל, אשר נקבעת לפי תגובות המטופל לחיסונים ובהתבסס על הטבלאות המומלצות למינון אחזקה של כל אלרגן . לאחר מכן, יהיה צורך בטיפול חודשי למשך שלוש שנים נוספות, וזאת לצורך יצירת זיכרון חיסוני טוב שיישאר עם המטופל לאורך שנים. לעיתים יהיה צורך במנות תחזוקה לחמש שנים או יותר, אך מדובר במקרים מעטים.

קיימות היום אפשרות לטיפול אימונותרפי דרך הפה בכדורים לקרדיות האבק אך יש צורך להדגיש כי טיפול זה אינו רשום בסל הבריאות בישראל ועלותו יחסית גבוהה.

הכתבה בשיתוף עם ד"ר רמית מעוז סגל , מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, היחידה לאימונולוגיה קלינית אנגיואדמה ואלרגיה, בית חולים שיבא, תל השומר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.