החלפת מפרק ירך: המדריך המלא לפני הניתוח

מפרק הירך הוא מבין המפרקים הגדולים והחשובים ביותר בגוף. זהו מפרק כדורי המורכב מראש עצם הירך ועצם האצטבולום. שני חלקי המפרק מצופים ברקמת סחוס המאפשרת את תנועתו החופשית של המפרק כולו. במצבים בהם הסחוס המצפה את אחד מחלקי המפרק נשחק, מתרחש מגע ישיר בין עצמות המפרק המוביל לשחיקת המפרק, להגבלה בתנועה ולכאבים עזים. 

Denis Simonov | Shutterstock

מהם הגורמים אשר מובילים לשחיקת הסחוס המפרקי?

שחיקת סחוס עלולה להתפתח בשל דלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס), טראומה או חבלה למפרק וכן גם מסיבות מולדות, כמו פגיעה בהתפתחות מפרק הירך או פריקת המפרק בילדות. בנוסף, לעיתים ישנה הפרעה באספקת הדם למפרק הנובעת מסיבות שונות, כמו מחלות מסוימות, חבלה למפרק, נטילה של תרופות וכן גם עקב גורמים לא ידועים. הפרעה באספקת הדם למפרק מובילה להתפתחות של אוסטאוארתריטיס משני,  למות השכבה המצויה מתחת לסחוס המפרקי ולעיוות המפרק. 

ללא כל תלות בסיבה לשחיקת הסחוס, האחרונה גורמת לייצור יתר של נוזל במפרק, לנפיחות של קופסית המפרק, לכאבים אזוריים ולהגבלה בתנועה. במקרים אלה יידרש ניתוח להחלפת מפרק הירך. 

הליך הניתוח – משלב ההכנה ועד לתקופת ההחלמה, עבר בשנים האחרונות התאמות שנועדו כדי לקצר את זמן ההחלמה ולהקל על הכאבים לאחר הניתוח. 

השלב הטרום ניתוחי

לפני הניתוח, על הרופא המנתח ללמוד את מבנה המפרק הפגוע והאנטומיה שלו, ועל פי נתוני המטופל להחליט באיזו גישה ניתוחית יש לנקוט. לכן, טרם לתכנון האסטרטגיה הכירורגית יתבצעו בדיקות הדמיה, כמו CT ו-MRI, שיאפשרו בחינה מקיפה יותר של המפרק הספציפי והתאמה מדויקת של המשתל. הדבר חשוב במיוחד במצבים בהם התרחשו שינויים אנטומים במפרק, לרוב עקב פריקות או שברים. 

בנוסף, לפני ביצוע הניתוח חשוב לבצע טיפולי פיזיותרפיה שיסייעו לשמר את כוח השרירים באזור וכן גם את תבנית ההליכה. יינתן גם טיפול נוגד כאב, כדי לאפשר למטופל להגיע ליום הניתוח במצב אופטימלי. לעיתים יהיה צורך בהתאמת נעליים או מדרסים כדי לשמור על תבנית ההליכה. 

מהלך הניתוח

לרוב, ניתוחים להחלפת מפרק ירך מתבצעים בהרדמה ספינלית (אזורית) בתוספת של הרדמה מקומית, ולא בהרדמה מלאה כדי למנוע השפעה רב מערכתית. 

ישנן מספר גישות לביצוע הניתוח, ובאופן עקרוני הרופא המנתח צריך להכיר כל אחת מהן כדי לאפשר התאמה מיטבית של הגישה הכירורגית למטופל. הגישה הקדמית נחשבת כיום למתקדמת והמועדפת ביותר, זאת בשל העובדה שהיא מאפשרת כניסה ישירה למפרק ללא פגיעה ברקמות הרכות ובשרירים האזוריים וכן גם בשל העובדה באמצעותה ניתן לבחון את אורך הרגליים עוד במהלך הניתוח. 

 הגישות האחרות, כמו הגישה האחורית או הצידית, אמנם ותיקות ומוכרות יותר, אך הן אינן חפות מסיכונים וסיבוכים. כך לדוגמה, ביצוע החלפת המפרק בגישה האחורית מערב סיכוי לפגיעה במייצבי המפרק (בעיקר בקופסית המפרק האחורית), דבר שעלול להוביל למגבלה משמעותית בתנועה למשך מספר שבועות לאחר הניתוח. 

באשר לגישה הצידית, בשל העובדה שהיא מצריכה ניתוק של אחיזת השרירים בעצמות, היא מובילה להחלמה ארוכה יותר ועלולה לגרום לחולשת שרירים וצליעה לאחר הניתוח. בנוסף, קיים גם סיכוי גבוה יותר לפגיעה בעצבים אזוריים ובכלי דם. לצד זאת, שתי הגישות הוותיקות מערבות סיכוי גבוה יותר לפריקה, בהשוואה לגישה הקדמית. למרות שהיא מהווה חלופה בטוחה יחסית אשר מאפשרת החלמה קלה ומהירה יותר, הגישה הקדמית דורשת גם מיומנות מסוימת מצד הרופא המנתח, בעיקר במטופלים הסובלים מעודף משקל או אלה בעלי מסת שרירים גדולה יותר. 

גם המשתלים המשמשים לצורך החלפת המפרק שופרו עם השנים. בתחילת עידן השתלות המפרקים, לרוב המשתל הודבק באמצעות חומר כימי אל עצמות המפרק. שיטה זו ערבה סיכון לפגיעה בעצם, ולבלאי מהיר יותר של המפרק. 

כיום, נהוג להשתמש במשתלים אשר מוחדרים בכוח אל העצם, ללא צורך בשימוש בחומר כימי. כך, ההשפעה על העצם וכלי הדם היא פחותה. 

בנוסף, גם שטח המגע של המפרק עבר שינויים והתאמות וכיום הוא עשוי מחומר קרמי המאריך את חיי המשתל. בנוסף, ראש המשתל גדול יותר – דבר המאפשר טווח תנועה רחב ויציבות טובה יותר של המפרק. חלק המשתל שנועד להחליף את עצם הירך מורכב כיום ממתכות מודרניות אשר מקיימות תהליך אינטגרציה טוב יותר בתוך העצם. 

האם ישנם צעדים בהם יש לנקוט כדי להקל על ההחלמה?

אם הניתוח מתבצע בגישה הקדמית, לרוב המטופל יקום על רגליו מיד לאחר שהשפעת ההרדמה פגה. יום לאחר הניתוח המטופל יעבור לרוב לשיקום ביתי, כדי לצמצם את הסכנה להתפתחות של זיהום ולקצר את תקופת ההחלמה. 

חשוב לציין כי במהלך תקופת ההחלמה על המטופל להתמיד בטיפולי פיזיותרפיה כדי לשמור על כוח השרירים, לתרגל תבנית הליכה נכונה ולשפר את היציבות בזמן ההליכה. 

מה חשוב לדעת כדי לאפשר פעולה מוצלחת?

ניתוח החלפת מפרק מהווה פעולה משפרת חיים ולא מצילת חיים, ולכן טרם לקבלת החלטה על ביצוע הניתוח על המטופל להיות בטוח שהיתרונות בביצוע הפעולה עולים על הסיכונים שיכולים להתפתח וכן גם שההפרעה התפקודית חמורה ואינה מאפשרת לקיים חיים שגרתיים. 

מעבר לכך, חשוב לבחור ברופא מנתח הבקיא בשלוש השיטות, כך שידע לבחור את החלופה הבטוחה והמתאימה ביותר עבור כל מטופל. מנתח מנוסה ידע לתכנן את הניתוח הבטוח והיעיל ביותר המותאם למצב המפרק, וכן גם להתמודד עם סיבוכים שונים שהתפתחו במהלך הניתוח.