דלג לתוכן

כך עומס החום משפיע על הגוף ועל מחלות כרוניות

עומסי חום כבדים לא רק גורמים לאי-נוחות, הם גם יכולים להיות איום ממשי על הבריאות שלנו. כיצד חשיפה לחום קיצוני עלולה להחמיר מצבים רפואיים קיימים, ואיך ניתן להגן על עצמנו ועל הקרובים אלינו מפניו? התשובות בכתבה

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: צוות התוכן הרפואי של אינפומד זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

ד"ר אהרון גליק קרדיולוגיה

ד"ר אהרון גליק

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

גלי החום התכופים ברחבי העולם הם כנראה רק תחילתו של עידן חדש. לעומסי חום קיצוניים יש השפעות משמעותיות על בריאות האדם, בעיקר על אוכלוסיות פגיעות, והם צפויים להוביל לעלייה חדה במחלות ובתמותה ברחבי העולם. ככל ששינויי האקלים מואצים, כדאי להתכונן אליהם מוקדם יותר ולהימנע ככל שניתן מנזקים.

אישה נכנסת לים, יד אוחזת במד טמפרטורה. עמוס חום השפעות בריאותיותצילום: depositphotos​​​​​​​

מה גורם לנו להרגיש עומס חום?

עומס החום מושפע מארבעה גורמים[1]:
 
  • טמפרטורת האוויר.
  • קרינת השמש והחום המוחזר ממשטחים - שיכולים להוסיף עוד 10-15 מעלות לטמפרטורה המורגשת.
  • אחוזי הלחות – אחוזי לחות גבוהים יכולים להקשות על אידוי הזיעה.
  • מהירות הרוח.

לצד אלו, קיים גם אפקט אי חום עירוני - בנייה צפופה, מיעוט שטחים ירוקים וחומרים אוגרי חום מעלים את הטמפרטורות בערים.

מה קורה לגוף בתנאי עומס חום?

כמות החום המאוחסנת בגוף נקבעת משילוב של חוסר יכולת לסלק חום פנימי שנוצר בתהליכים מטבוליים, לבוש המקשה על איבוד חום, וצבירת חום חיצוני מהסביבה. כאשר הגוף מנסה להתקרר, הוא מזרים דם אל פני העור ומפעיל את מנגנון ההזעה. תהליך זה גורם לעומס כבד על הלב, שנדרש לשמור על לחץ דם תקין בזמן המאמץ לקירור, וכן על הכליות שמתמודדות עם שינויים במאזן הנוזלים. גורמים סביבתיים כמו לחות גבוהה, רוח חלשה וחשיפה ישירה לקרינת השמש מקשים מאוד על יכולת הגוף לסלק את החום העודף[2].

וזה לא הכל, לצד הפגיעה הבריאותית, לחום יש השלכות רחבות[3]:
 
  • אובדן פריון עבודה - בשנת 2023 העולם איבד 512 מיליארד שעות עבודה עקב החום, בעיקר בחקלאות, בבנייה ובתעשייה.
  • פגיעה בתשתיות - עומס חום עלול לשבש את אספקת החשמל, המים והתחבורה ולפגוע בשירותי הבריאות.
  • חסמי הסתגלות - מזגנים אינם נגישים לכול, והשימוש בהם עלול להגביר פליטות חום ואת אי החום העירוני.

כיצד החום עלול להחמיר מחלות כרוניות?

המאמץ של הגוף לווסת את הטמפרטורה הפנימית עלול להחמיר משמעותית מחלות קיימות. מקרי מוות ואשפוזים כתוצאה מחשיפה לחום מתרחשים לעיתים קרובות במהירות רבה, באותו יום או בימים הסמוכים לאירוע החום[4]:
 
  • מחלות לב וכלי דם - המאמץ לקירור הגוף דרך הזרמת דם לעור יוצר לחץ על הלב ועלול להחמיר מחלות לב קיימות.
  • מחלות נשימה, ובהן אסתמה - חום קיצוני עלול לעורר קשיי נשימה ולהחמיר מצבים כרוניים כמו אסתמה, בעיקר בקרב ילדים ונוער.
  • סוכרת - חום קיצוני נחשב לגורם סיכון שעלול להחמיר את מצבם של חולי סוכרת ולהשפיע על האיזון המטבולי של גופם.
  • מחלות כליה - התייבשות והעומס שנוצר על הגוף כדי להתקרר, עלולים להוביל לפגיעה כלייתית חריפה ולהחמיר מחלות כליה כרוניות.
  • מחלות נפש והפרעות נוירולוגיות – אוכלוסיות עם הפרעות נפשיות ומחלות כמו דמנציה עלולות להיות רגישות יותר להשפעות השליליות של החום. ההחמרה נובעת בעיקר מהמתח הגופני הכללי, מהשפעת תרופות ומירידה ביכולת הפיזיולוגית של הגוף להתקרר.

מי נמצא בסיכון מוגבר?

התמותה הקשורה לחום בקרב אנשים מעל גיל 65 עלתה בכ-85% בעשורים האחרונים, מה שמצביע על פגיעותם הגבוהה של מבוגרים. קבוצות נוספות בסיכון כוללות[5]:
 
  • תינוקות וילדים קטנים.
  • נשים בהיריון.
  • אנשים עם מחלות כרוניות.
  • אנשים שעובדים בחוץ.
  • אנשים החיים בתנאי עוני ללא גישה לקירור הולם.

איך חולים כרוניים יכולים להתמודד טוב יותר עם עומס חום?
[6]
  • תרופות רבות עלולות להגביר את הסיכון להתייבשות או להתחממות יתר של הגוף בימים חמים. אין בשום אופן להפסיק או לשנות את נטילת התרופות על דעת עצמכם, אך בהחלט מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי התאמת הטיפול לימים חמים במיוחד.
  • יש להקפיד על אחסון נכון של התרופות, שכן חלקן רגישות לחום ועלולות להיפגע אם לא יישמרו במקום קריר.
  • מומלץ להכין מראש תוכנית למקרים של הפסקות חשמל, הכוללת פתרונות לאחסון תרופות הדורשות קירור והפעלה של מכשירים רפואיים אלקטרוניים, כדי להבטיח את רצף הטיפול גם בתנאי חום קיצוניים.

בסופו של דבר, ההגנה הטובה ביותר מפני עומס החום מתחילה בתשומת לב אישית לצרכי הגוף ולסימנים שהוא משדר. חשוב לא להסס לפנות לייעוץ רפואי כדי להתאים את הטיפול הכרוני שלכם לתנאי מזג האוויר המשתנים. ושימו עין גם על האנשים היקרים לכם - היערכות פשוטה וערנות הדדית יכולות לעשות את כל ההבדל.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
 

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו