7 מיתוסים על טנטון – והאמת

10-15% מכלל האוכלוסייה יסבלו מטנטון - רחש, זמזום, צפצוף, או כל צליל אחר המופיע באוזן אחת או בשתיהן. המקור לטנטון הוא פנימי, כלומר אין כל גורם חיצוני אשר מוביל להופעת הרעש. לכן, מדובר בתופעה מעורפלת שלגביה קיימות הנחות שונות ומגוונות. אספנו עבורכם 7 מיתוסים על הרעש המטריד, ואת האמת לגביהם. 

 Prostock-studio | Shutterstock

1. לרוב, רק האדם עצמו שומע את הרעש המטריד

נכון

קיימים שני סוגים מרכזיים של טנטון:

טנטון סובייקטיבי

צליל הנשמע על-ידי האדם אשר סובל מהטנטון בלבד. מקורו הוא גירוי שמיעתי מסוים, שיכול להופיע באופן קבוע או לפרקים. הטנטון הסובייקטיבי הוא בעל אופי רציף ולא הולם, כלומר מעין צליל ממושך וארוך שאינו מקוטע. הרעש יכול לשנות את עוצמתו וגם את התדר שלו.

טנטון אובייקטיבי 

טנטון שמקורו בצלילי גוף שונים וניתן להוכיח את קיומו באמצעות בדיקה רפואית. לרוב, הטנטון האובייקטיבי נובע מבעיה בזרימת הדם בכלי דם מסוים. טנטון אובייקטיבי פשוט יותר לטיפול, לרוב על -ידי מניפולציות או בעזרת טיפולים שישפרו את זרימת הדם. מעבר לכך, טנטון אובייקטיבי יכול להיפסק פעמים רבות בעקבות פעולת צנתור. 

2. במרבית המקרים המקור לטנטון הסובייקטיבי אינו ידוע

לא נכון

לרוב, הטנטון הסובייקטיבי מתפתח בשל פגיעה בעצב השמיעה הממוקם בתוך האוזן הפנימית. עצב זה אמון על תרגום תנודות הקול לאותות עצביים ושידורם למוח. פגיעה בעצב השמיעה מובילה לאי סדירות באותות העצביים המועברים למוח ולהתפתחות הטנטון. לעיתים, מקור הטנטון יכול להיות מקליפת המוח, קורטקס. 

3. טנטון נפוץ יותר בנשים מאשר מגברים

לא נכון

הרעש המטריד נפוץ יותר בגברים מאשר בנשים, ושכיחותו עולה עם הגיל. גורמי סיכון נוספים להתפתחות הטנטון הסובייקטיבי הם חשיפה לרעש מזיק וחשיפה לרעש בשעות הפנאי, כלומר האזנה למוזיקה או לטלוויזיה בווליום גבוה לאורך זמן. 

4. טנטון הוא תופעה חולפת 

נכון חלקית

למרות שבקרב חלק הסובלים מטנטון התופעה תחלוף בתוך מספר חודשים, באחרים היא תהפוך לבעיה כרונית. לעיתים הטנטון מלווה גם בתופעות, כמו מתח, חרדה והפרעות שינה. תופעות אלה מובילות להחמרה בטנטון וחוזר חלילה. למעשה, מדובר במעין מעגל קסמים הרסני אשר עלול לפגוע באיכות חייהם של הסובלים מהבעיה בצורה ניכרת. 

5. מצבי מתח וחרדה לבדם עלולים להוביל להתפרצות של טנטון

לא נכון

סטרס קיצוני לבדו אמנם לא יכול להוביל להתפרצות של טנטון, אך אם קיים נזק לעצב השמיעה תחושות מתח או חרדה עלולות לגרום להתפרצות הרעש המטריד. 

6. טנטון מלווה לרוב בירידה בשמיעה

נכון

לרוב, טנטון מלווה בירידה בשמיעה, או היפראקוזיס – תופעה אשר מתבטאת באי סבילות לרעש בתדרים ועוצמות מסוימים. במיעוט המקרים יופיע טנטון  בנוכחות של בדיקת שמיעה תקינה. 

7. אין טיפול לטנטון סובייקטיבי

לא נכון

למרות שהטיפול בטנטון הסובייקטיבי מורכב יותר מאשר טיפול בצורה האובייקטיבית, קיימות מספר דרכים שיתרמו במיתון אי הנוחות ויאפשרו לאדם הסובל מהטנטון לקיים חיים שגרתיים.

לפני ההחלטה על אופן הטיפול, יתבצע אבחון מקיף על-ידי רופא אף אוזן גרון המתמחה בטיפול בטנטון. תהליך הבירור יכלול ראיון אישי, במטרה להבין מהו אופי הרעש ולקבוע אם מדובר בטנטון אובייקטיבי או סובייקטיבי;  בדיקות שמיעה ולעיתים אף בדיקות הדמיה, כמו CT, MRI או אולטרסאונד כלי דם (אם קיים חשד לטנטון אובייקטיבי). 

קיימות מספר אפשרויות לטיפול בטנטון סובייקטיבי, בהן התאמת מכשיר שמיעה כדי למסך על הטנטון, טיפולים פסיכולוגיים (כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT), טיפולים תרופתיים ועוד. המודעות העולה לבעיה ופיתוח של טיפולים שונים מסייעים כיום לסובלים מטנטון במיתון המטרד ובשיפור משמעותי של איכות החיים . הלכה למעשה, ברוב המוחלט של המקרים אבחון וטיפול מתאימים יסייעו במיתון רמת הסבל מהתופעה ויאפשרו לסובלים ממנה לקיים שגרת חיים תקינה.