דלג לתוכן

סינוסיטיס כרונית: באיזה מצבים יוחלט על ניתוח?

כ-30% מהאוכלוסייה יסבלו מסינוסיטיס חריפה – מצב בו מתפתחת דלקת בחללי הסינוס, לרוב לאחר הצטננות או שפעת. אולם, בקרב חלק מהחולים (כ 8% מהאוכלוסיה) הדלקת תהפוך לכרונית ותוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים. החדשות הטובות הן שיש לכך מגוון של טיפולים. מתי יבוצע ניתוח אנדוסקופי, מהן הסיכונים בפעולה והאם ישנן חלופות גם לאלה שלא הועילו מהניתוח? התשובות בכתבה

מאת: פרופ' איתן סודרי
תאריך פרסום: 15/02/2021
4 דקות קריאה
פרופ' איתן סודרי בשיתוף עם פרופ' איתן סודרי i מומחה למחלות אף אוזן גרון, מנהל יחידת ניתוחי אף סינוסים בבסיס הגולגולת מרכז רפואי רבין 073-7028783


הסינוסים הם חללים מלאי אוויר המצויים בעצמות הגולגולת. תפקידם אינו ברור במלואו, אך ידוע כי הם משמשים להקטנת משקל הגולגולת, להגנה על ארובות העיניים והמוח וכן הם מסייעים גם לתהליך הנשימה והדיבור.

 ישנם ארבעה זוגות סינוסים: סינוסים מקסילריים – המצויים מאחורי הלחיים;  סינוסים פרונטליים – הנמצאים מעל לעיניים (באזור המצח); סינוסים אתמואידים – אשר ממוקמים בין העיניים לאף; סינוסים ספנואידלים – הממוקמים במרכז הגולגולת מאחורי העיניים. 
באופן תקין, הסינוסים מלאים באוויר ומפרישים ריר שמתנקז לחלל האף דרך פתחים קטנים. 

אישה מקנחת את האף וסובלת מסינוסיטיס


Shutterstock |  Emily frost

מהן מחלות סינוסים?

לרוב, כאשר מדברים על מחלות סינוסים מתכוונים בעיקר לסינוסיטיס – דלקת המתפתחת בסינוסים. במקרים אלה, הדלקת מתפתחת ברירית אשר מצפה את הסינוס וכתוצאה מכך מופרש ריר בכמות גדולה מהתקין. זאת ועוד, נוצרת נפיחות משמעותית של הרירית המובילה לעיתים להתפתחות של פוליפים (גידולים קטנים ושפירים של הרירית) שעלולים להוביל לחסימה של חלל האף והסינוסים. 

ישנן שתי צורות מרכזיות של סינוסיטיס: סינוסיטיס חריפה, מצב שעלול להימשך עד לחודש ולרוב מתפתח עקב הצטננות שמקורה בזיהום חיידקי. הצורה השנייה היא סינוסיטיס כרונית הנגרמת כאשר הדלקת נמשכת שלושה חודשים או יותר. 

מהם הגורמים השכיחים להתפתחות של סינוסיטיס כרונית?

הסיבה השכיחה ביותר לסינוסיטיס כרונית היא דלקת לא זיהומית המתפתחת כתוצאה מפעילות מקומית מוגברת של מערכת החיסון ברירית הסינוסים והאף. לא ברור בדיוק מדוע זה קורה אך יתכן שמדובר בתגובה לחשיפה לווירוסים, חיידקים, פטריות, גורמים סביבתיים וכדומה. 

בקרב חולי אסתמה, דלקת במנגנון דומה מתפתחת גם בדרכי האויר התחתונות. לכן, חולי אסתמה רבים סובלים מסינוסיטיס וחולי סינוסיטיס רבים סובלים מאסתמה. גורמי סיכון נוספים לדלקת מסוג זה הם אלרגיה ורגישות לתרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים  (NSAIDS) כמו למשל אספירין.

סיבה שכיחה נוספת להתפתחות של סינוסיטיס כרונית היא סיבוך עקב החדרה של שתלים דנטליים וביצוע של הרמת סינוס. במצבים אלה הדלקת היא זיהומית -חיידקית. סיבות אחרות יכולות להיות- זיהום פטרייתי, זיהום חיידקי שלא הגיב לטיפול וחסר חיסוני. 

כיצד מאבחנים סינוסיטיס כרונית?

התסמינים השכיחים הם גודש אפי, קושי בנשימה אפית, הפרשה מוגלתית או נזלת שיורדת לגרון, כאבי פנים וראש וירידה בחוש הריח. יכולים להיות סימפטומים נוספים כמו שיעול, לחצים באוזניים, קושי בריכוז, קושי בשינה, עייפות וירידה במצב הרוח. על התסמינים להימשך יותר משלושה חודשים.

תהליך האבחון אמנם מתבסס במידה רבה על הסימפטומים המתוארים על-ידי המטופל/ת, אך הוא חייב לכלול גם הוכחה אובייקטיבית – באמצעות בדיקה אנדוסקופית של חלל האף ע"י רופא/ה אא"ג ו/או הדמיית CT  של הסינוסים. 

לעיתים, מתפתחים סימפטומים אופייניים לסינוסיטיס אך לא ללא עדות המצביעה על המחלה בבדיקות האובייקטיביות. במצבים אלה, יש לחפש אחר סיבות אחרות לסימפטומים כגון מיגרנות או כאבי ראש ממקור נוירולוגי, שיכולים לגרום לחלק מהתסמינים שפורטו לעיל. 


מהן דרכי הטיפול?

הטיפול תלוי כמובן בממצאי הבדיקות. האופציות השמרניות כוללות טיפול אנטיביוטי רחב טווח, שימוש בתרסיסי סטרואידים לאף, שטיפות אף עם מי מלח וכן גם סטרואידים הניתנים בכדורים או בזריקה. מטרת הטיפול השמרני היא לנסות ולטפל בתהליך זיהומי במידה וקיים. אם קיימת דלקת ללא זיהום חלופות אלה יסייעו במיתונה, כמו גם בשיפור הסימפטומים. 


באיזה שלב יוחלט על ניתוח?

לרוב ניתוח אנדוסקופי יישקל רק כאשר הטיפול השמרני לא סייע בהקלה על המצב. במקרים מסוימים, כמו למשל אם התפתחה פטריה בסינוסים, הטיפול הראשוני הוא ניתוחי. 


איך מתבצע הניתוח ומה מטרתו?

הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה מלאה. הגישה אל חלל הסינוסים היא דרך הנחיריים תוך שימוש באנדוסקופ (סיב אופטי המחובר למצלמה). במהלך הניתוח מתבצעת הרחבה של פתחי הסינוסים וכן ניקוי של הדלקת וההפרשות מחללי הסינוסים, וכן הסרת פוליפים במידה וקיימים. לעיתים גם נדרש לבצע ניתוח ליישור מחיצת האף, במידה והיא עקומה ומצרה את המעבר לסינוסים.  מטרת הניתוח  לאפשר החלמה של רירית הסינוסים מהדלקת. בנוסף, הניתוח מסייע גם בהגברת יעילותו של הטיפול המקומי. לרוב, לפני הניתוח, האף והסינוסים חסומים מגודש הרירית והבצקת, דבר שלא מאפשר לטיפול המקומי לחדור לתוך חללי הסינוסים. פתיחת הסינוסים בניתוח מאפשרת מתן טיפול מקומי כגון שטיפות וסטרואידים בצורה הרבה יותר יעילה וטובה.


מה מהלך ההחלמה לאחר הניתוח?

במהלך כשבוע לאחר הניתוח יש לרוב הפרשות דמיות מהאף וכן יש גודש אפי כתוצאה מבצקת של רירית האף, אך לרוב לא יורגשו כאבים עזים. בתקופת ההחלמה על המטופל/ת לבצע שטיפות אף בצורה מוגברת. לעיתים יינתן גם טיפול אנטיביוטי או טיפול בסטרואידים. לרוב, לאחר כשבוע ניתן יהיה לחזור לפעילות. 


מהם הסיכונים?

הסינוסים גובלים בארובות העיניים ובבסיס הגולגולת אשר מעליו נמצא המוח. לכן, ישנו סיכוי לפגיעה או דימום בארובת העין, פגיעה בגלגל העין או דליפה של נוזל מוחי לחלל האף. כמו כן, קיים סיכון להתפתחות של דימום משמעותי במהלך הניתוח ופגיעה בצינור הדמעות. יש לציין כי הסבירות לכלל הסיבוכים הללו נמוכה מאוד ועומדת על -0.1-0.5% מהמקרים. כדי למזער את הסיכון לסיבוכים, כיום בחלק מהניתוחים נעשה שימוש במערכת ניווט מבוססת על צילום ה-CT   של המטופל. כך, המנתח יודע את המיקום המדויק במהלך ביצוע הפעולה ונמנע מפגיעה במבנים סמוכים. אולם, כמו בכל ניתוח,  הדבר החשוב ביותר לפעולה בטוחה ומוצלחת הוא ביצוע הניתוח על ידי מנתח מומחה, בעל ניסיון ומיומנות בניתוחים מסוג זה. 


מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח?

מחקרים מראים שכ-80% מהמטופלים חווים שיפור משמעותי וניכר בסימפטומים שהעיבו טרם ביצוע הניתוח על שגרת החיים. חלק מהחולים מבריאים לגמרי מדלקת הסינוסים לאחר הניתוח. אולם באחרים הדלקת עלולה לחזור ולכן טיפול מקומי ומעקב תקופתי יסייעו בשמירה על תוצאות טובות לזמן ממושך. 

אחוז מסוים מהחולים יזדקקו לניתוח חוזר, דבר אשר יותר שכיח בחולים עם סינוסיטיס ופוליפים. בניתוח חוזר ניתן לבצע הרחבות מסוגים שונים לניתוח הראשוני עם תוצאות טובות. בחלק קטן מהחולים אשר סובלים מסינוסיטיס עם פוליפים, המחלה היא עקשנית ואגרסיבית מאוד ולא מגיבה לטיפול הסטנדרטי ולניתוח. במקרים אלה קיימת אופציה לטפל בזריקות של תרופות ביולוגיות אשר נמצאות גם בשימוש באסתמה ואלרגיה. מדובר בטיפול חדשני שמאושר כרגע רק במסגרת חלק מהביטוחים המשלימים של קופות החולים. 

לסיכום, למרות שניתוחי סינוסים אינם מצילי חיים, הרוב הגדול של המנותחים חווים שיפור משמעותי בסימפטומים. העובדה שמדובר בניתוח אנדוסקופי שאינו מערב חתכים חיצוניים והסיכונים בו יחסית מינוריים, מעודדת רבים מהמטופלים לבצע את הפעולה שעשויה לשפר באופן ניכר את איכות חייהם. 


כתבה בשיתוף עם פרופ' איתן סודרי, מומחה למחלות אף אוזן גרון, מנהל יחידת ניתוחי אף סינוסים בבסיס הגולגולת מרכז רפואי רבין. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד 

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר אוהד חילי
ד"ר אוהד חילי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
ד"ר באסל ג'בארין
ד"ר באסל ג'בארין אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
ד"ר נעמי רבינוביץ
ד"ר נעמי רבינוביץ אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' איתן סודרי

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום אף אוזן גרון

שאלות מתוך פורום אף וסינוסים

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו