דלג לתוכן

מגפת הקורונה לא אמורה הייתה להתפרץ, זה בסך הכל מזל רע: מחקר חדש

כשהחיסונים כבר כאן והדרך לסוף המגפה, או לכל הפחות לחיים לצד הנגיף, קצרה מתמיד, חוקרים שונים מתחילים להסיק מסקנות לטובת ההתמודדות עם המגפה הבאה. אחת הדרכים המרכזיות להשגת המטרה היא להבין אחת (ואולי לא לתמיד), מתי הגיח הנגיף לחיינו ומה מקורו. מחקר חדש שפורסם בחודש שעבר עם ממצאים מסקרנים

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 05/04/2021
4 דקות קריאה


אחד מהשלבים הקריטיים ביותר בתהליך ההתמודדות עם משברים הוא חקירת האירוע לעומק והסקת מסקנות בנוגע להתמודדות עם אתגרים דומים בעתיד. הדבר נכון גם בכל הנוגע להתמודדות עם משברים בריאותיים ובאופן ספציפי יותר גם עם למשבר הקורונה. בחינת הנעשה, הסקת מסקנות ומציאת דרכים לשיפור ההתמודדות עם המגפה הבאה חיוניים ועשויים אף לשפר את תוצאות הלחימה בנגיף נוסף, עתידי. 

השלב הראשון בביצוע רטרוספקטיבה לתקופת המגפה הוא איתור נקודת המוצא, או במילים פשוטות הבנה מתי הופיע לראשונה נגיף הקורונה (1). 
בסוף דצמבר 2019 תוארו מקרים ראשונים של הדבקה בוירוס הקורונה בעיר ווהאן, שבמחוז חוביי, סין (2). הנגיף התפשט במהירות בתוך סין ובחודשים מרץ ואפריל 2020 כבר הוכרזה מגיפה עולמית (3). מאז תחילת המגפה, נעשה מאמץ ע״י חוקרים כדי לקבוע מתי החל הנגיף לעבור בין בני אדם על ידי בחינה של המקרים המוקדמים ביותר של COVID-19. מחקרים שונים מצביעים על הופעתה של המגפה במחוז חוביי בשלב כלשהו בסוף שנת 2019. 

מקרי ה- COVID-19 הראשונים שתוארו בסוף דצמבר 2019 אמנם נקשרו לשוק סיטונאי של מאכלי ים במחוז וואהן , אולם סביר להניח כי לא מדובר באשכול המקרים אשר סימן את תחילתה של המגפה מאחר ונמצאו מקרים מתחילת דצמבר שלא היו קשורים לשוק הסיטונאי המדובר. 

זאת ועוד, דיווחים בעיתונות הסינית על אבחנות בדיעבד של COVID-19 מראים כי הנגיף היה קיים עוד לפני כן, מנובמבר 19. כלומר, נראה כי נגיף הקורונה הסתובב באופן פעיל במחוז כחודש לפני שהתגלה. (1)

חוקר מחזיק מפה המתארת את התפשטות הקורונה כדי לנסות ולהבין מתי הגיע הנגיף לראשונה
Kalina Georgieva | Shutterstock.

שעון מולקולרי שיקבע מתי באמת פרץ הנגיף לחיינו

במחקר חדש של חוקרים מארה״ב שהתפרסם החודש בעיתון המדעי Science ביקשו החוקרים לענות על השאלה כמה זמן הנגיף התפשט בסין לפני שהתגלה. הצוות השתמש בטכניקה ביולוגית הנקראת ״שעון מולקולרי״ כדי לחשב כמה זמן הנגיף קיים. 1 טכניקה זו מבוססת על ההנחה כי מוטציות ברצף הדנ"א של כל יצור חי וכן גם של נגיפים ובפרט של נגיף הקורונה מתרחשות בקצב קבוע. בשל כך, ניתן לחשב מתי שני זנים התפצלו מאב קדמון משותף (4).   

במחקר הזה, החוקרים השתמשו בשיטת השעון המולקולרי כדי לבחון 538 זנים של נגיף הSARS-CoV-2. ע״י כך, הם הצליחו לחשב מתי הופיע האב הקדמון המשותף לכל הזנים הללו או במילים אחרות, מתי הופיע נגיף ה-SARS-CoV-2 לראשונה. בנוסף, החוקרים גם הפעילו מודלים אפידמיולוגיים ממוחשבים כדי להראות איך הנגיף יכול היה להתפשט, וכיצד התפשט בפועל. (1)

בעזרת שתי השיטות הצליחו החוקרים לקבוע כי המקרה הראשון של הדבקה אנושית ב-SARS-CoV-2  התרחש לכל המוקדם באוקטובר 2019. בנוסף, שתי השיטות אפשרו לחוקרים לשחזר טווח סביר של כמות הדבקות בנגיף טרם גילויו. לפי המחקר, רק כ-12 אנשים נדבקו בין אוקטובר לדצמבר. בשל המספרים הנמוכים של נדבקים במחוז חוביי טרם פרוץ המגפה, החוקרים מאמינים כי הנגיף הופיע במחוז זה בסין ולא במקומות אחרים. (1)

מגע של אדם חולה עם המון ומגורים בסביבה עירונית הם שהובילו להתפרצות המגפה

הממצא המפתיע ביותר של המחקר הוא כיצד אירוע אחד גרם להתפרצות המגפה. נראה כי בעוד שתרומתו של האדם הנגוע הממוצע להתפשטות המגפה היא שולית, אירועים בהם יש מגע קרוב של אדם נגוע עם הרבה אנשים, כמו בשוק פירות הים בווהאן, היא קריטית להתפשטותו של הנגיף.

 תוצאות המחקר מצביעות על כך שאותו מגע של אדם חולה עם המון היא זו שהשפיעה ככל הנראה על הביסוס הראשוני של נגיף ה- SARS-CoV-2 בבני אדם (1). בהמשך לכך, מחקר אחר הראה כי  19% מהנשאים של נגיף ה- SARS-CoV-2 אחראיים ל-80% מההדבקות ,מה שמצביע על כך שהדבקה באירועים הומי אדם היא שתורמת להישרדותו של הנגיף (5). יתר על כן, ריבוי האינטראקציות בין אנשים, דבר המאפיין מגורים בסביבה עירונית, נראה קריטי להתבססותו של הנגיף. כאשר החוקרים הריצו באופן ממוחשב תרחישים אפידמיולוגים שונים שבהן מספר האינטראקציות האנושיות צומצם ב -50% כדי לשקף חיים בקהילה כפרית, המגיפות נכחדו ב-94.5%  מהמקרים. (1)
 

עטלפים הם אלה שהביאו את הקורונה לחיינו? לא בטוח 

הנסיבות סביב הופעתו של SARS-CoV-2 במחוז חוביי נותרו מעורפלות. לא ברור האם הנגיף הראשוני שהדביק מעט אנשים לפני התפרצות המגפה היה פחות מדבק מהנגיף שהתפשט ברחבי סין וגרם למגפה העולמית. חשוב לציין, כי עדיין לא ידוע אם מקורו של הנגיף מעטלפים שידועים כנשאים של נגיפים ממשפחת הקורונה או שמא סוג אחר של בעלי חיים נגוע הוא זה שהעביר את הנגיף לאדם. מציאת בעל החיים שהעביר את הנגיף לאדם יעזור לצמצם עוד יותר את התאריך, המיקום והנסיבות של ההדבקה הראשונה. (1)

ממצאי המחקר מציעים כי הנגיף התפשט במחוז חוביי שבסין טרם התפרצות המגפה, אך בזמן זה הוא הדביק מספר קטן מאוד של אנשים. נראה כי אירועים מרובי משתתפים, כמו זה שהתרחש בשוק שבווהאן, הם אלה שהובילו למגפה העולמית שגבתה מהאנושות מחיר כבד.


 

מקורות
(1) Pekar J, Worobey M, Moshiri N, Scheffler K, Wertheim JO. Timing the SARS-CoV-2 index case in Hubei province. Science. 2021 Mar 18:eabf8003. doi: 10.1126/science.abf8003. Epub ahead of print. PMID: 33737402.

(2) Zhu N, Zhang D, Wang W, Li X, Yang B, Song J, Zhao X, Huang B, Shi W, Lu R, Niu P, Zhan F, Ma X, Wang D, Xu W, Wu G, Gao GF, Tan W; China Novel Coronavirus Investigating and Research Team. A Novel Coronavirus from Patients with Pneumonia in China, 2019. N Engl J Med. 2020 Feb 20;382(8):727-733. doi: 10.1056/NEJMoa2001017. Epub 2020 Jan 24. PMID: 31978945; PMCID: PMC7092803.
(3) World Health Organization, “WHO Director-General’s opening remarks at the media briefing on COVID-19 - 11 March 2020”; www.who.int/director-general/speeches/detail/who-director-general-s-opening-remarks-at-the-media-briefing-on-covid-19---11-march-2020.
(4)  The Molecular Clock and Estimating Species Divergence By: Simon Ho, Ph.D. (Australia National University) © 2008 Nature Education Citation: Ho, S. (2008) The molecular clock and estimating species divergence. Nature Education 1(1):168
(5) Adam DC, Wu P, Wong JY, Lau EHY, Tsang TK, Cauchemez S, Leung GM, Cowling BJ. Clustering and superspreading potential of SARS-CoV-2 infections in Hong Kong. Nat Med. 2020 Nov;26(11):1714-1719. doi: 10.1038/s41591-020-1092-0. Epub 2020 Sep 17. PMID: 32943787.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' ערן הדר
פרופ' ערן הדר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל היחידה לרפואת האם והעובר (הריון בסיכון), מרכז רפואי רבין
ד"ר יסמין מאור
ד"ר יסמין מאור מחלות זיהומיות
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי וולפסון, חולון.
ד"ר פבל ווסקובויניק
ד"ר פבל ווסקובויניק רפואת שיניים
5.0
( 5 חוות דעת )
"טיפול מרגיע ,סובלני ומקצועי"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום חיסונים

בניהולו של ד"ר אודי קלינר
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו