חושבים לתרום דם? זה עשוי להועיל גם לבריאות שלכם

תרומות דם מהוות את אחד מכלי הטיפול החשובים ביותר, אשר מאפשרת להציל את חייהם של אלפי חולים ופצועים [1]. בישראל, כדי לעמוד בדרישות מערכת הבריאות, יש צורך בכ-1200 מנות דם בכל יום וכ-50,000 מנות בכל שנה לכל מיליון תושבים. אורך חייה של מנת הדם אינו בלתי מוגבל, ועומד על קצת יותר מחודש. לאחר זמן זה, מנת הדם אינה יעילה ולא ניתן להשתמש בה. לכן, יש צורך בחידוש המלאי על בסיס קבוע, כדי לוודא שכמות מנות הדם הזמינה לא תפחת מקצב הצריכה. בשונה מאמצעי טיפול רבים ברפואה המודרנית שניתנים לייצור במעבדה, לדם האנושי אין עוד תחליף. במילים פשוטות רק איש יכול להציל את רעיהו [2].

 Igor Rozhkov  | Shutterstock

באילו מקרים נדרשת תרומת דם?

תרומת דם נדרשת במצבים שבהם רמות הדם צונחות בשל מחלה, תאונה או פציעה, או כאשר מרכיבי הדם אינם מתפקדים כראוי. במקרים אלה, ללא תרומת דם, עלול להיווצר מחסור בחמצן ורכיבים חיוניים שמטרתם לשמור על חיוניות האיברים בגוף. תרומת דם מסייעת באינספור מקרים ואף עשויה להציל ממות או מפגיעות חמורות ובלתי הפיכות.

כל תרומת דם יכולה להציל את חייהם של עד לשלושה אנשים ולספק שירות אדיר לקהילה. [3]מעבר לתרומה האדירה לחברה, תופתעו לדעת שתרומת דם מסייעת גם לבריאות שלכם עצמכם. הנה כמה יתרונות בריאותיים שיגרמו לכם לרוץ לאתר תרומות הדם הקרוב ולתרום מנת דם.

1. עשויה לעזור בירידה במשקל

ישנן הנחות רבות בכל הנוגע לשריפת קלוריות בעקבות תרומת דם. רבים טוענים כי הפעולה האלטרואיסטית עשויה להוביל לשריפה של עד ל-650 קלוריות. עם זאת, חשוב לציין כי לא קיימת עוד כל ראייה מדעית שמוכיחה את הטענה וככל הנראה שגם אם תרומת דם עוזרת לנו להפחית במשקל, מדובר בשינוי קצר טווח. [4]

עם זאת, מחקר מסוים שבוצע בשנת 2012 הציע כי בשל כך שמרכזי תרומת דם שוקלים פעמים רבות את התורמים, ייתכן ששיעור האבחון של השמנת יתר עולה, והדבר  עשוי לעודד את התורמים והתורמות לבצע שינוי תזונתי לירידה במשקל [5].

2. תורמת לבריאות הלב וכלי הדם

ב-2019 חוקרים בחנו [6] את נתוניהן של כ-160 אלף נשים שתרמו דם במשך 10 שנים או יותר. ממסקנות המחקר עולה כי ביצוע של תרומת דם בתדירות גבוהה במשך זמן רב מספקת הגנה אפקטיבית מפני מחלות קרדיו- וסקולריות.

3. מסייעת לטיפול בלחץ דם גבוה

מחקרים מסוימים טוענים כי תרומת דם יכולה לסייע גם בהורדת לחץ הדם. כך לדוגמה, במחקר [7] משנת 2015, מדענים בחנו את לחץ הדם של 292 תורמים שתרמו דם 1-4 פעמים במהלך שנה אחת. כחצי מהם סבלו מיתר לחץ דם. ככלל, אלה עם לחץ דם גבוה הראו שיפור במדדים בשל התרומה. למעשה, ככל שאדם ביצע יותר תרומות, כך השיפור היה משמעותי יותר.

4. מפחיתה את רמות הברזל לסובלים מהמוכרומטוזיס

ברזל הוא רכיב חיוני לגוף שלנו, בייחוד לשם ייצור של כדוריות דם אדומות. אולם, עבור אלה הסובלים מהמוכרומטוזיס  או עודף ברזל, הרכיב החיוני עלול לגרום להפרעה בתפקוד האיברים השונים, כמו הכבד והלב.

על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן - (CDC) אנשים הסובלים מהמוכרומטוזיס יכולים להפיק תועלת מפלוטבומיה , הליך טיפולי להוצאת דם מהגוף המהווה טיפול מקובל להוצאה של כדוריות אדומות או ברזל מהדם.[8]  תהליך זה דומה מאוד לתרומת דם ועל כן האחרונה יכולה להוות אופציה יעילה לאיזון הברזל. חשוב לציין עם זאת כי לא תמיד אלה הסובלים מהמוכרומטוזיס יורשו לתרום דם.

5. תורמת לבריאות הכללית

במחקר [9]משנת 2007 בחנו החוקרים את נתוניהם של יותר ממיליון תורמים, כ-30% מהם נמצאו בסיכון נמוך יותר למוות מכל סיבה שהיא וכ-4% היו בעלי סיכוי נמוך יותר להתפתחות של סרטן.
ב-2015, קבוצת חוקרים נוספת בחנה את אותם הנתונים, ולאחר שלקחה בחשבון גורמים אחרים שיכולים להשפיע על הסיכוי לתמותה החוקרים הגיעו למסקנה שתרומת דם שנתית מפחיתה את הסיכוי הכללי למוות ב-7.5% בממוצע [10]
.אם המידע מעלה שכנע אתכם לקפוץ ולתרום מנת דם, תוכלו להתעדכן באתר מגן דוד אדום בנוגע למוקדי תרומות הדם הקרובים לביתכם.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

[1] https://www.gov.il/he/Departments/General/blood-donation-info

[2] https://www.mdais.org/blood-donation

[3] https://www.redcrossblood.org/donate-blood/how-to-donate/how-blood-donations-help/blood-needs-blood-supply.html

[4] Shea, S., & Giles, S. (2010). Holiday reading: An intercultural and semi-confessional reflection on blood donation. CMAJ : Canadian Medical Association journal = journal de l'Association medicale canadienne, 182(18), 2008–2009. https://doi.org/10.1503/cmaj.101448

[5] Murphy, E. L., Schlumpf, K., Wright, D. J., Cable, R., Roback, J., Sacher, R., Busch, M. P., & NHLBI Retrovirus Epidemiology Donor Study II (2012). BMI and
obesity in US blood donors: a potential public health role for the blood centre. Public health nutrition, 15(6), 964–971. https://doi.org/10.1017/S1368980011003405

[6] Peffer, K., den Heijer, M., de Kort, W. L., Verbeek, A. L., & Atsma, F. (2019). Cardiovascular risk in 159 934 frequent blood donors while addressing the healthy donor effect. Heart, 105(16), 1260-1265.‏

[7] Kamhieh-Milz S, Kamhieh-Milz J, Tauchmann Y, Ostermann T, Shah Y, Kalus U, Salama A, Michalsen A. Regular blood donation may help in the management of hypertension: an observational study on 292 blood donors. Transfusion. 2016 Mar;56(3):637-44. doi: 10.1111/trf.13428. Epub 2015 Dec 8. PMID: 26643612.

[8] https://stacks.cdc.gov/view/cdc/5763

[9] Edgren G, Tran TN, Hjalgrim H, Rostgaard K, Shanwell A, Titlestad K, Wikman A, Norda R, Jersild C, Wideroff L, Gridley G, Adami J, Melbye M, Nyrén O, Reilly M. Improving health profile of blood donors as a consequence of transfusion safety efforts. Transfusion. 2007 Nov;47(11):2017-24. doi: 10.1111/j.1537-2995.2007.01425.x. PMID: 17958530.

[10] Ullum, H., Rostgaard, K., Kamper‐Jørgensen, M., Reilly, M., Melbye, M., Nyrén, O., ... & Hjalgrim, H. (2015). Blood donation and blood donor mortality after adjustment for a healthy donor effect. Transfusion, 55(10), 2479-2485.‏