דלג לתוכן

האם וריאנט דלתא ביטל את הסיכוי לחסינות עדר?

אי שם, בחורף שעבר, החיסונים היו התקווה הגדולה ביותר שתגרום לקורונה להישאר בספרי ההיסטוריה. אולם עם התפתחותם של זנים חדשים, נראה שהמלחמה אל מול הנגיף לא תסתיים בזמן הקרוב. האם החיסונים עדיין נחשבים לכלי הנשק האפקטיבי יותר של האנושות? בדקנו

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 23/08/2021
3 דקות קריאה


מאז שהתפרצות הקורונה "הוכתרה" כמגפה, מדענים ברחבי העולם קיוו שפיתוח של חיסון יעיל הוא זה שיוביל לחסינות עדר נגד הווירוס. אבל בימים אלה, על רקע התפשטות זן הדלתא בעולם והתפתחות של וריאנטים חדשים, כמו הווריאנט הדרום אפריקאי ותת הזן ay.3 של הדלתא, מומחים רבים טוענים כי חסינות העדר ירדה מהפרק.

מודל חסינות עדר
oxinoxi  | Shutterstock
 

מהי בכלל חסינות עדר?

כאשר מרבית האוכלוסייה מחוסנת נגד מחלה מדבקת, הדבר מספק הגנה בלתי ישירה, או חיסוניות של האוכלוסייה (המכונה חסינות עדר), גם עבור אלה שאינם מחוסנים נגד המחלה.
כך לדוגמה, אם 80% מהאוכלוסייה מחוסנת כנגד וירוס מסוים, ארבעה מכל חמישה אנשים שיפגשו באדם החולה במחלה הוויראלית לא יחלו ולא יפיצו את המחלה הלאה. כך, ניתן לשמור את התפשטותן של מחלות שונות תחת שליטה. כתלות במידת ההדבקה של זיהום מסוים, 50-90% מהאוכלוסייה זקוקים לחסינות לפני ששיעורי ההדבקה פוחתים.

אולם, לא מדובר במעין סף קסם שאותו יש לחצות, בייחוד כאשר מדובר בווירוס הקורונה. השילוב שבין ההתפתחות הוויראלית לבין המגע באוכלוסייה יכול להעלות או להוריד את הסף. למעשה, ככל שרמת החסינות גבוהה יותר כך התועלת גדולה יותר. לכן חשוב לחסן כמה שיותר אנשים.[1]

האם החיסונים אינם מגנים עוד?

מחקר ראשוני [2] שבוצע באוניברסיטת אוקספורד מצא כי החיסון נגד קורונה מגן פחות מפני הידבקות בזן הדלתא וכי יעילותם פחתה בחודשים שלאחר קבלת החיסון.

במהלך המחקר השוו החוקרים את האפקטיביות של החיסונים שיוצרו על-ידי אסטרה זנקה, פייזר ומודרנה נגד זן האלפא והדלתא של הווירוס, באמצעות נתונים שנדלו על ידי סקר של כ- 750,000 משיבים בבריטניה.

מעבר לעובדה שיעילות החיסונים ירדה עם התפשטות זן הדלתא, מהמחקר שטרם פורסם ועבר ביקורת עמיתים, עלו כמה נתונים מעניינים נוספים: החיסונים של חברת מודרנה היו היעילים ביותר בהגנה נגד זן הדלתא לאחר קבלת מנת חיסון אחת, אך החוקרים ציינו כי ההסבר לכך יכול להיות גיל ממוצע צעיר יחסית של המשיבים שקיבלו את החיסון.
כמו כן, החוקרים מצאו כי יעילות החיסון של פייזר, שבתחילה הייתה גבוהה הרבה יותר מאשר זו שהושגה באמצעות החיסון של אסטרה זקנה, ירדה במהירות לאחר מספר חודשים בעוד שהחיסון השני הציג מידת הגנה יציבה יחסית.

למרות זאת, החוקרים ציינו כי חיסון מלא נגד קורונה נותר הדרך היעילה ביותר להתגוננות מפני קורונה ושהיעילות של שתי מנות במניעת מחלה קשה נראית כמעט זהה להגנה שמסופקת לחולים שלקו בעבר בקורונה.

הבוסטר הוא המפתח?

ממצאי המחקר הנוכחי תומכים במחקרים קודמים שטענו כי לזן הדלתא יכולת לחמוק מההגנה החיסונית הניתנת על ידי החיסון. למעשה, מדובר בעדות נוספת לכך שאנשים מחוסנים יכולים להעביר את הדלתא כמעט באותה קלות כמו אלה שאינם מחוסנים.

אז האם הבוסטר הוא הפתרון? נראה שבכל הנוגע למגפת הקורונה האינדיקציה היא בהכרח זו המקומית ולא העולמית.
ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בחן[3] את נתוני התחלואה העדכניים שפורסמו על-ידי משרד הבריאות וגילה ממצאים מפתיעים: בעוד שהנתונים הראשוניים בנוגע למנת הבוסטר מראים כי היא מסייעת במניעת הדבקה, לא ניתן עוד לקבוע שמדובר במגמה ברורה. עם זאת, בקבוצת הגיל של בני 12-15 ניתן לראות מגמה מובהקת: מניתוח הנתונים שבוצע על ידי ד"ר רווה, נראה כי שיעור ההידבקות בנגיף, גם אם מדובר בזן הדלתא, בקרב ילדים מחוסנים בגילאי 12-15 נמוך יותר בכ-90% בהשוואה לילדים באותה קבוצת הגיל שלא חוסנו.
במילים אחרות – האפקטיביות המשמעותית תתבטא לא רק במניעת מחלה קשה, אלא גם בקטיעת שרשראות ההדבקה. אפקטיביות זו מתחילה להתבטא גם בקרב אלה שקיבלו את זריקת הבוסטר, למרות שלא נאספו מספיק נתונים שמראים על מגמה ברורה.

ד"ר רווה טוען כי לאפקט הדרמטי שהושג בקרב בני נוער בגילאי 12-15 יכולות להיות מספר סיבות, ובהן ריבוי של נוגדנים בגוף בחודשים הראשונים שלאחר החיסון מחד או סיבות התנהגותיות, כמו למשל התגוננות של ילדים צעירים בתקופה זו, מאידך. אך לנוכח העובדה שבני נוער בגילאי 16-19 מוגנים רק בכ-50% מפני תחלואה קשה, כנראה שהסיבה החברתית היא אינה ההסבר לכך וסביר להניח שהסיבה להגנה המוגברת היא מועד החיסון.
 

אז האם החיסון הוא לא הכלי שינצח את המגפה? למרות שהקורונה היא יריבה קשוחה, מחקרים עדכניים מראים כי הסיכוי הטוב ביותר לניצחון הוא לחסן כמה שיותר וכך לחדש את סף חסינות העדר.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


 


[1] https://publichealth.jhu.edu/2021/what-is-herd-immunity-and-how-can-we-achieve-it-with-covid-19

[2] https://www.ndm.ox.ac.uk/files/coronavirus/covid-19-infection-survey/finalfinalcombinedve20210816.pdf?ftag=MSF0951a18

[3] https://new.huji.ac.il/news/%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A2-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר הלנה מרטינז
ד"ר הלנה מרטינז עור ומין
רופאה בכירה במחלקה לרפואת עור, מרכז רפואי רבין, בילינסון. מנהלת מרפאת שיער ורופאה לגילוי מוקדם של סרטן העור.
ד"ר בוריס סחנוביץ
ד"ר בוריס סחנוביץ יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
רופא בכיר
ד"ר שאדי חאיכ
ד"ר שאדי חאיכ נוירוכירורגיה
נוירוכירורג בכיר במחלקה הנוירוכירורגית - ב״ח רמב״ם
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו