כיצד המדיה החברתית השפיעה על הבריאות הנפשית שלנו בקורונה?

מדיה חברתית יכולה להוות פלטפורמה יעילה למציאת מידע, לשיתוף רעיונות וליצירת קהילה עם אנשים אחרים המתמודדים עם מצבים דומים. במהלך משבר לאומי או גלובלי, כמו מגפת וירוס הקורונה, המדיה החברתית הפכה עבור רבים ורבות מאיתנו לפלטפורמת תקשורת קריטית.

מה ההשלכות של שימוש מוגבר במדיה חברתית בתקופת הקורונה – האם מדובר בגלגל הצלה שעזר לשמור על הרווחה של רבים מאיתנו, או שאולי דווקא ההיפך – מדובר בפלטפורמה שהשפיעה לרעה על הבריאות הנפשית? בכתבה זו ננסה לענות על שאלה זו.

View Apart |Shutterstock

למה גובר העיסוק בבריאות הנפש?

כדי להבין את החשיבות של העיסוק ההולך גובר בבריאות הנפשית שלנו, כדאי להכיר כמה נתונים. בעיות והפרעות נפשיות נמצאות במגמת עלייה בעולם, כך לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO). בריאות הנפש יכולה להשפיע בצורה משמעותית על כל תחומי החיים כגון יכולת לימודיות וקוגניטיביות בלימודים או בעבודה, מערכות יחסים עם משפחה וחברים, ויכולת השתלבות בקהילה. שניים מהמצבים הנפוצים ביותר לבריאות הנפש הם דיכאון וחרדה[1].

הנה כמה מן הבעיות הנפשיות שהולכות וגואות בשנים האחרונות, לפי ה-[2]WHO:

• דיכאון הוא אחד הגורמים המובילים לנכות.
• התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב בני 15-29.
• אנשים הסובלים מבעיות נפשיות קשות מתים בטרם עת עקב בעיות גופניות.

ומה קרה בתקופת הקורונה?

באופן טבעי, איומים ומצבים של חוסר ודאות עלולים להוביל לתגובות של פחד, מתח ודאגה. ובהקשר של קוביד-19, זה כמובן נורמלי שאנשים רבים חווים מצבים של פחד ואי ודאות – הן מפני החשש להידבק במחלה והן מפני השינויים המשמעותיים שהובילה המגיפה לשגרת חיינו: שיעורי אבטלה גדולים, הגבלה בחופש התנועה, מעבר לעבודה מהבית, חינוך ביתי, מחסור במפגשים פרונטליים ובמגע עם בני משפחה, חברים וקולגות[3].

לפי דו"ח[4] של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שינויים אלו ואחרים במהלך מגפת הקורונה, הובילו לעלייה ניכרת בבעיות בבריאות הנפש של אזרחים בארה"ב, כמו גם לשימוש מוגבר בסמים ואלכוהול וליותר מחשבות אובדניות. הנה כמה נתונים שעולים מן הדו"ח:

• כשליש מאוכלוסיית ארה"ב דיווחה על תסמינים של חרדה או דיכאון.
• 26% דיווחו על תסמינים הקשורים לסטרס.
• 13% דיווחו על עלייה בשימוש או על התחלת שימוש בסמים ואלכוהול.
• 11% חוו מחשבות אובדניות חמורות.

כיצד הרשת החברתית השפיעה עלינו בקורונה?

עם תחילת מגפת הקורונה, המדיה החברתית הפכה במהירות לכלי תקשורת יעיל בהפקה, הפצה וצריכה של מידע. עם זאת, המידע שרץ ברשתות החברתיות עלול להיות פעמים רבות לא מדויק ואף מטעה[5].

אלא שצריכה מוגברת וחשיפה למידע שגוי עלולים להוביל למצבים נפשיים שונים. ממחקר[6] סיני שפורסם ב-2020 עלה כי שימוש מוגבר ברשתות החברתיות וחשיפה לחדשות שליליות היה קשור לדיכאון בקרב אנשים עם רמות לחץ גבוהות. מסקנת החוקרים הייתה שחשיפה מוגברת לרשתות חברתיות עלולה להיות בעלת השפעה שלילית על בריאות הנפש, כמו גם להיות גורם סיכון המעצים דיכאון.

אבל לא הכל שלילי במדיה החברתית. ממחקר אחר[7], שנעשה גם הוא במהלך מגפת הקורונה, עולה כי ההתבטאות הפסיכו-סוציאלית בתקופת המגפה עלתה בצורה ניכרת. במילים אחרות – אנשים יותר מביעים את הרגשות שלהם, השליליים והחיוביים, ובכך זוכים ליותר תמיכה מהזולת.

כפי שניתן לראות, הרשתות החברתיות עלולות להשפיע על מצבנו הנפשי בזמני משבר – לחיוב או לשלילה. כדי שנוכל להיות בטוחים.ות יותר שאנחנו מפיקים תועלת מהמדיה שתופסת מקום כה דומיננטי בחיינו, שיפורים ושינויים של הפלטפורמות החברתיות עצמן יכולים להוביל לשיפור ברווחתו של הגולש.ת. ובינתיים, עד שזה יקרה, לנו נותר להיות ערניים לכמות הזמן שאנו נחשפים למדיה החברתית, כמו גם לסוג התוכן.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.