סרטן שד במעשנות עלול להתפשט לריאות

נשים חולות בסרטן שד אשר מעשנות נמצאות בסיכון גבוה בהרבה להתפשטות
מחלת הסרטן לריאותיהן בהשוואה לחולות סרטן שד שאינן מעשנות, כך קובע
מחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של Chest.

המחקר, מסוג מקרה - ביקורת (Case-control), השווה קבוצה של 87 חולות
סרטן שד שמחלתן התפשטה לריאות ל- 174 חולות סרטן שד ללא מחלה
גרורתית, תוך התאמה של מספר השנים מאז האבחנה, הגיל בעת האבחנה,
גודל הגידול הראשוני ומידת התפשטות המחלה לבלוטות לימפה בעת האבחנה.
נמצא כי חולות סרטן שד אשר מעשנות הן בעלות סיכון כפול מאלו שאינן
מעשנות להתפתחות גרורות ריאתיות.
ממצא זה תומך בעבודות קודמות אשר הדגימו שיעור תמותה גבוה יותר
מסרטן שד בנשים מעשנות ביחס ללא מעשנות, ובעבודות הקושרות עישון
לסיכון יתר להתפתחות גרורות ריאתיות.

סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בנשים והשני בקטלניותו. הופעת
גרורות מרוחקות מהשד לאתרים דוגמת ריאה, עצם, כבד ומוח משמעותה ברוב
המקרים היא שהמחלה הפכה בלתי ניתנת לריפוי.

קיימים מספר מדדים היכולים לעזור בניבוי מהלך המחלה, כגון: גודל
הגידול, רמת ההתמיינות של תאי הגידול ומידת מעורבות בלוטות הלימפה,
אך עדיין ישנם גורמים רבים שאינם ידועים המשפיעים על מהלך המחלה ועל
הנטיה לשלוח גרורות. מחקר זה מציע עישון כאחד הגורמים המנבאים סיכון
מוגבר לגרורות ריאתיות.

העישון כשלעצמו אינו נחשב כגורם סיכון לסרטן השד ושכיחות המחלה
דומה במעשנות ולא מעשנות.

המנגנון בו עישון מגביר את אלימות הגידול ואת נטייתו לשלוח גרורות
לריאות אינו ברור די צורכו. לדעת החוקרים עישון משבש את היכולת
החיסונית המקומית ופוגע בכלי הדם הריאתיים ע"י כך שהוא גורם להם
להיות חדירים יותר.

יש עדיין מקום למחקרים נוספים בשאלה האם הגורם המשמעותי להתפתחות
גרורות ריאתיות הוא אכן העישון עצמו, או שישנם גורמים אחרים, דוגמת
חוסר פעילות גופנית או תזונה לא בריאה, המאפיינים יותר נשים
שמעשנות.

שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא האם הפסקת עישון לאחר שכבר אובחן סרטן
שד תצמצם את ההשפעה.

Chest 2001;119:1635-1640

[28/06/2001]