כריתת שד חלקית (Partial Mastectomy)

תשובה: ב-10% מן הנשים המאובחנות כסובלות מסרטן השד יש היסטוריה משפחתית של המחלה. העלייה בסיכון כאשר יש קרובת (או קרוב) משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו בסרטן השד, תלויה בגיל קרובת המשפחה בעת האבחנה, ובמספר הקרובים מדרגה ראשונה שלקו במחלה (קרובה מדרגה ראשונה היא אם, אחות או בת). כאשר נבדקו יותר מ-50,000 נשים עם סרטן שד ו-100,000 נשים כקבוצת ביקורת, נמצא כי הסיכון של אישה עם קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה ללקות בסרטן השד הוא פי 1.8 מאשר באישה ללא סיפור משפחתי, וכאשר יש 2 קרובות משפחה חולות מדרגה ראשונה, הסיכון גבוה פי 2.93. הסיכון גבוה יותר כאשר קרובת המשפחה לקתה בסרטן בגיל צעיר. כדי להעריך את מידת הסיכון עבורך, יש לבדוק מי קרובי המשפחה שחלו, ובאיזה גיל חלו במחלה. את מדברת על כריתה מניעתית של השחלות, ובהחלט יש מקום לשקול את האופציה הזאת, אבל לאור ההיסטוריה המרשימה במשפחתך, אולי מתאימה יותר דווקא כריתה מניעתית של השדיים. באשר לתופעות הלוואי של כריתת שחלות, מכיוון שכבר סיימת כבר את המחזור החודשי, השחלות שלך אינן פעילות, ותופעות הלוואי העיקריות הן לא תופעות של גיל המעבר אלא סיבוכים ניתוחיים, כמו דימום או זיהום. את ניתוח כריתת השחלות ניתן לבצע בניתוח פתוח דרך הבטן, בלפרוסקופיה או בגישה דרך הנרתיק. לכל אחת מן השיטות יתרונות וחסרונות משלה, אך שיעור הסיבוכים בכל השיטות נמוך. בחלק מקופות החולים ומרפאות החוץ בבתי החולים הגדולים יש רופאים מומחים בגנטיקה של הסרטן. אני ממליצה לך ללכת לגנטיקאי עם כל הנתונים על הסרטן במשפחתך, ולהתייעץ איתו באשר לאפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה:

למרות שלא ניתן למנוע את התחלואה בסרטן השד, גילוי מוקדם וטיפול ללא דיחוי יכולים לשפר לעין שיעור את סיכויי ההחלמה של אישה אשר חלתה בסרטן השד. יותר מ- % 90 מן הנשים אשר מאובחנות כחולות בסרטן השד בשלבי המחלה המוקדמים, מחלימות מן המחלה. כאשר נשים מודעות כבר מגיל צעיר מאוד לחשיבות והיתרונות של גילוי מוקדם של סרטן השד, הן נוטות יותר למלא אחר ההמלצות לביצוע בדיקות תקופתיות במרפאה וסקירות ממוגרפיה. יתר על כן צריכות נשים צעירות להיות מודעות ולהבין את גורמי הסיכון של סרטן השד, ולהרגיש נינוחות מספיק על מנת לשוחח עם צוות המרפאה על בריאות השדיים שלהן.

תשובה: מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

ההחלטה על סוג הניתוח נקבעת לרוב ע"י בדיקות ההדמיה וכן ביופסיה מהגוש, שנעשות לפני הניתוח. במקרים של גידולים קטנים יחסית (עד 5 ס"מ), ובעלי סוג היסטולוגי פחות "אלים", וכאשר אין גרורות מרוחקות, נהוג לבצע ניתוח משמר שד, וההחלטה האם להוציא רק את הגוש או את הגוש כולל שוליים נרחבים של רקמה תקינה, נעשית במרבית המקרים רק במהלך הניתוח עצמו, בהתאם למראה של הרקמה ומיקום הגוש. כאשר המנתח חושש להיוותרות תאים סרטניים בשולי הגוש, הוא כורת שוליים נרחבים יותר של רקמה, על מנת לנקוט במשנה בטיחות. בגידולים "אלימים" יותר (כלומר בעלי יותר סיכוי בפולשנות ושליחת גרורות), מספר גושים בשד, גוש גדול או בשני השדיים, נוהגים לבצע ניתוח גדול יותר- כריתת שד מלאה (total/radical mastectomy).

תשובה:

לניתוח משמר שד, למשל מסוג כריתת שד חלקית, ישנם יתרונות עצומים עבור המטופלת, הן במשך ההחלמה לאחר הניתוח, הן בסיכון בניתוח עצמו, והן בהשלכות הרגשיות המלוות ניתוחים מסוג זה. כריתת שד מלאה עלולה להותיר צלקת נפשית לא פחות גדולה מהצלקת ברקמה עצמה- איבוד השד, המהווה סמל לנשיות ופוריות, בגיל צעיר יחסית, ואף בגילאים המבוגרים יותר, מהווה טראומה לא קלה עבור האישה. נשים רבות פונות לאחר כריתת שד מלאה לניתוח שחזור שד קוסמטי, פתרון יעיל יחסית המוצע להן כיום. ובכל זאת, כאשר אין צורך בכך, מעדיפים לא לנקוט בשיטה מחמירה זו, ולבצע ניתוח מינימלי ככל האפשר (זאת כמובן בהתאם לסוג הגידול וכו').

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת שד חלקית משתנה בין אישה לאישה, ותלויה בסוג הגידול וגודלו. תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח בד"כ מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר, שכן הניקוז הלימפטי של אזור היד נפגע, ומצטברים יותר נוזלים, אשר יכולים לגרום לנפיחות ופגיעה בתנועתיות היד (כאשר קורה מומלץ להתחיל עם טיפולים פיזיותרפים מוקדמים).כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד להחלמה.

תשובה:

לרוב כן. הטיפול הנוסף המשלים, לאחר ניתוחים משמרי שד, ביניהם כריתת שד חלקית, תלוי בסוג הגידול, גודלו, הטיפול שניתן (באם ניתן) לפני הניתוח ועוד. במידה ומתברר כי מדובר בגידול שפיר, הוצאתו מספיקה, ואין צורך בטיפול נוסף לאחר הניתוח. בגידולים ממאירים, במידה ומדובר בגידול קטן יחסית ובעל גבולות ברורים, ללא פוטנציאל גדול להתפשטות מעבר לגבולות השד, הטיפול המשלים יכלול הקרנות לאזור השד + טיפול תרופתי הורמונלי. ההקרנות יתבצעו עד 6 חודשים לאחר הניתוח, כאשר המטופלת תהיה חשופה לכמות קרינה נמוכה ממוקדת לשד, מדי יום למשך מספר דקות, למשך חודש. תוספת של קרינה לאחר כריתת שד חלקית (כמו גם לאחר כריתת גוש בשד) הוכחה כיעילה במניעת הישנות הגידול באחוזים ניכרים, ושוות ערך מבחינת פרוגנוזה, לניתוח כריתת שד מלאה. במקרים מסוימים, לרוב כאשר נמצאים תאים סרטניים שנותרו בקשריות הלימפה או בסוג גידול אלים יחסית, ישנה אינדיקציה להוספת טיפול כימותרפי משלים.

תשובה: חוסר התחושה ברגליים נגרם בשל פגיעה בעצבים התחושתיים הפריפריים, כלומר פגיעה בעצבים שמספקים תחושה לאיברים (נוירופתיה פריפרית). הפגיעה מורגשת בעיקר בקצות הגפיים, כמו אצל אחותך, והיא משנית, ככל הנראה, לטיפול הכמותרפי בטקסול. אצל חלק ניכר מהאנשים אמור להיות שיפור הדרגתי, אך איטי, בפגיעה העצבית לאחר הפסקת הטיפול הכמותרפי. ליריקה היא אחת התרופות החדשות לטיפול בנוירופתיה הפריפרית, אם כי היא יעילה יותר במקרים של פגיעה עצבית שמתבטאת בכאב ופחות בחוסר תחושה. אני ממליצה להתייעץ עם האונקולוג המטפל לגבי טיפולים אחרים, תרופתי או אלטרנטיבי. הם אמורים להתמצא באפשרויות מכיוון שהם הגורם הרפואי העיקרי שמטפל בכמותרפיה ובתופעות הלוואי שלה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: שתלים המשמשים בניתוחים להגדלת שד עלולים לגרום להסתרה של חלק קטן מהבעיות שיכולות להתגלות בממוגרפיה, אך מחקרים מראים כי ממוגרפיה היא אמצעי סינון חשוב לאיתור סרטן השד, גם בנשים שעברו ניתוח להגדלת חזה. ייתכן שיהיה צורך לבצע יותר צילומים מאשר בהיעדר שתל. מומלץ לבצע את הבדיקה במכון שבו מבוצעות בדיקות רבות מדי שנה, שכן צפוי להיות שם צוות עם ניסיון גם בשדיים המכילים שתל. ההנחיות לביצוע ממוגרפיה זהות עבור נשים שעברו הגדלת חזה ועבור נשים שלא עברו הגדלה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד