משבר גיל ההתבגרות (Adolescence Crisis)

המונח משבר גיל ההתבגרות מתאר סוגים שונים של משבר נפשי אשר עשויים להתרחש בשנים אלו. גיל ההתבגרות מאופיין בסדרה של שינויים משמעותיים, במובן הפיזי והרגשי כאחד. שינויים אלו גובים מהמתבגרים משאבים רבים, ובמקרים מסוימים עלולים להוביל להופעתו של משבר גיל ההתבגרות.

משבר גיל ההתבגרות – התמודדות עם שינויים רבים

תקופת גיל ההתבגרות הינה תקופת המעבר בין הילדות לבגרות. אחד התהליכים המרכזיים המתרחש בשנים אלו הינו גיבוש הזהות האישית. גיל ההתבגרות מתאפיין בסדרה של שינויים העשויים להוביל למגוון של בעיות גיל ההתבגרות, ולעיתים גם למשבר נפשי. פיזית, חלה בתקופה זו התפתחות מואצת הכוללת גם התפתחות מינית. מבחינה מנטלית, ישנה קפיצה ביכולות הקוגניטיביות, המתבטאת בשכלול היכולות הלוגיות והחשיבה המופשטת. שינויים אלו מלווים גם בתמורות רגשיות הנובעות מההתפתחות הרבה ומשינויים הורמונאליים. שינויים אלו נוטים להעמיס על המתבגרים מבחינה רגשית, ולהקשות עליהם ביחסים עם המשפחה, החברים, ובמסגרות הלימודיות. כאשר המעמסה כבדה מדי, עלול להיווצר משבר גיל ההתבגרות.

להלן מספר מאפיינים נפוצים של המשבר:

1. קושי חברתי - בגיל ההתבגרות ישנו חיפוש מתמיד אחר קבוצת שייכות דרכה יכול המתבגר לבדוק ולהגדיר את עצמו. משבר גיל ההתבגרות עלול להופיע, כאשר הנער או הנערה נתקלים בקושי להשתלב במסגרת שכזו. כחלק מכך עשויים להופיע הסתגרות בבית, ניתוק קשרים, או לחילופין מעורבות המאופיינת במריבות רבות או בחרדה סביב מפגשים חברתיים. משבר גיל ההתבגרות עשוי להופיע גם בעקבות פגיעות של מתבגרים ללחץ חברתי, אשר במקרים מסוימים עלול להוביל להתנהגויות מסוכנות כגון נהיגה פרועה, עישון סמים וצריכה מופרזת של אלכוהול.

2. מריבות עם ההורים - בגיל ההתבגרות, המתבגר לומד לפתח חשיבה עצמאית, וכחלק מכך מבקש לקרוא תיגר על המוסכמות של הבית בו גדל, שעד כה קיבל כמובנות מאליהן. לצד זאת הוא מבקש יותר ויותר חופש ועצמאות, מבחינת הגבולות שמציבים לו. משבר גיל ההתבגרות עלול להופיע במקרים בהם המריבות עם ההורים הופכות לחמורות במיוחד, ומסבות למתבגר מצוקה רבה.

3. קשרים רומנטיים - בתקופה זו גדל העניין בקשרים רומנטיים. הופעתו של משבר גיל ההתבגרות עשויה להיות קשורה להתרגשות הגדולה לצד הסערה הנפשית אשר עשויה להופיע במערכות היחסים הראשונות הללו, כגון במקרים של דחייה ושברון לב. מדובר בשנים בהן המתבגרים פגיעים יותר מבחינת ביטחונם העצמי, מה שמקשה יותר על התמודדות עם פרידות וסירובים.

משבר גיל ההתבגרות – כיצד מטפלים?

משבר גיל ההתבגרות הנו תופעה טבעית ונפוצה, אשר לרוב חולפת מעצמה. יחד עם זאת, חשוב כי בתקופה זו יזכה המתבגר לתשומת לב ולתמיכה רבה מצד בני המשפחה, בייחוד מההורים. מומלץ כי ההורים יגלו ערנות וישימו לב לסימני מצוקה אפשריים, כאשר המפתח הינו איזון בין יחס תומך וחם, לצד הצבת גבולות ברורה, אשר תאפשר למתבגר לחוש כי יש לו משענת יציבה השומרת עליו. במקרים בהם ניכר כי המשבר מסב למתבגר מצוקה רבה, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. פסיכותרפיה עשויה לסייע למתבגר להתארגן ולהתחזק אל מול ההתמודדויות שלו, ולהקל על המצוקה. במקרים מסוימים, כגון במקרים של חרדה או דיכאון יותר חריפים, יתכן טיפול משלים באמצעות תרופות פסיכיאטריות, הניתנות על ידי פסיכיאטרים. במידה וההורים חווים אף הם מצוקה רבה מול המתבגר, או כאשר המתבגר לא מעוניין בטיפול, מומלץ לפנות לטיפול באמצעות הדרכת הורים למתבגרים, אשר יצייד את ההורים בכלים להתמודדות עם המשבר.