תסמונת אנטיפוספוליפיד (תסמונת יוז) (Hughes syndrome, sticky blood syndrome, APS, antip)

תסמונת אנטיפוספוליפיד (APS), שנקראת גם "תסמונת דם צמיג", היא מצב בו יש נטיה מוגברת לייצור קרישים בכלי הדם. התסמונת יכולה לפגוע בוורידים, ולגרום, לדוגמה, לפקקת בוורידים עמוקים (DVT), או בעורקים המובילים דם למוח, ולגרום לשבץ מוחי. בנשים הרות השליה עלולה להיפגע ואז הסיכון להפלה גובר. משערים שהגורם לבעיה הם "נוגדנים אנטיפוספוליפידים", שמיוצרים על-ידי מערכת החיסון ותוקפים בשגגה את רקמות הגוף. מכאן שתסמונת זו שייכת לקבוצה של מחלות אוטואימוניות. פוספוליפידים הם מולקולות שומן שמכילות זרחן. הן מצויות בכל הגוף, ובמיוחד בקרומי התאים. הנוגדנים תוקפים את הפוספוליפידים וכן את החלבונים הקשורים אליהם. הקרישים מתפתחים בעיקר בוורידי הרגליים, אך עשויים להופיע גם בריאות, בעיניים, בכליות, בכבד ובבלוטות יותרת הכליה (אדרנל). אנשים הסובלים מהמחלה מתלוננים יותר על כאבי ראש, כולל מיגרנות, וכן על אובדן זיכרון, אפילפסיה ופרכסת (כוראה). לעיתים קרובות מופיעה פריחה דמויית רשת, במיוחד על שורשי כפות הידיים ועל הברכיים. התסמונת ניתנת לאבחון באמצעות בדיקת דם פשוטה. הטיפול מכוון לדילול הדם, באמצעות נוגדי קרישה כמו וארפארין (קומדין). בנשים הרות מטפלים עם אספירין או הפארין (קלקסאן).