דלג לתוכן

התקשרות (Attachment)

4 דקות קריאה
מדוע התינוק שלך חייך קודם כל אליך ורק מאוחר יותר לאחרים? מדוע הילד רץ דווקא אלייך כאשר הוא נבהל, ולא אל המבוגר העומד הכי קרוב אליו? נדמה שהיכרות התינוק עם הוריו היא שגורמת להעדפתם, אך מעבר לכך עומדת בבסיס העדפה זו ההתקשרות.

המונח התקשרות מתייחס, לרוב, לקשר רגשי הדוק ומתמשך בין שני אנשים, קשר הנבנה על בסיס של אמון ואהבה. בתחום הפסיכולוגיה משויכת ההתקשרות לצורך של התינוק להיקשר לדמויות המטפלות בו, להעדיף את קירבתם ולחוש בטוח יותר לצידם.

ההתקשרות נחשבת לצורת הקשר הבסיסית בין תינוקות לדמויות המטפלות בהם. כך, תינוקות מראים סימני התקשרות אשר באים לידי ביטוי בהצמדות לדמות ההתקשרות לאורך זמן, מעקב אחריה במבטם במקרה שהיא מתרחקת, הפגנת סימני עצב ומצוקה בעקבות פרידה ממנה, והפגנת שמחה בשובה.

הכי קרוב אלייך אמא (או אבא) - כיצד נוצרת התקשרות?

תינוקות מגיעים לעולם חסרי אונים ואינם מסוגלים לשרוד ללא השגחה צמודה. אף על פי כן, מרבית אנשי המקצוע מאמינים כי התינוק מגיע לעולם כשהוא מצויד בכישורים בסיסיים אשר יאפשרו את הישרדותו, כמספר רפלקסים בסיסיים (כדוגמת יניקה). אחד הכישורים הבסיסיים החשובים ביותר הינו היכולת ליצור מערכות יחסים מורכבות עם אנשים אחרים. החל מגיל צעיר, קולט התינוק מהסביבה מגוון גירויים בעלי משמעות לגבי תפקודו הבין-אישי, ולומד במהרה כיצד להגיב לסביבה ולעורר תגובה מהסובבים, באמצעות התנהגויות כמו בכי, חיוך או הצמדות. בהתאם, לומד התינוק להפנות את מירב תשומת ליבו והתנהגויותיו לדמויות המטפלות בו. יש שאומרים שכבר ברחם אימו, התינוק מסוגל לזהות את קולה של האם, ולהבדיל בינו לבין קול של אישה אחרת. אחרים מדברים גם הם על שלבים מוקדמים בהם התינוק מזהה את קולה של האם. כמו כן, התינוק לומד מהר לזהות את ריחה של אימו. בין גיל חודשיים לשלושה התינוק מתחיל ליצור קשר עין ברור יותר עם סביבתו, ומתחיל להציג התנהגויות שונות כלפי אנשים מוכרים וזרים (למשל- חרדת זרים). בנוסף, בגיל זה התינוק מתחיל להשמיע קולות באופן מכוון יותר, והקשר בינו לבין הדמות המטפלת בו מתגבש ומקבל אופי בין-אישי ייחודי. דימוי מקובל לשלב זה ביצירת הקשר הינו "ריקוד בשניים"- אינטראקציה הדדית, בה כול אחד מהצדדים מבצע את חלקו, וקיים חיפוש אחר תאום והרמוניה. התקשרות, נוצרת מתוך האינטראקציה בין התינוק לדמויות המטפלות בו, ועל כן ניתן לבסס אותה באמצעות טיפול רציף ועקבי (למשל, לנסות שלא להרבות בנסיעות ממושכות בלעדיו) ובאמצעות היענות יעילה לצרכיו. במקרים בהם אין ברירה אלא להיפרד מהתינוק (מקרים כגון נסיעה דחופה או מחלה) יש להשאירו בטיפולה של דמות קבועה ומסורה.

חשיבות ההתקשרות

בדומה להארלו, גם בולבי (אבי תיאוריית ההתקשרות) דחה את הרעיון לפיו המניע העיקרי להתפתחות האדם הינו צורך ביולוגי לשחרר מתח יצרי. בולבי התייחס לצורך פיזיולוגי במזון, חום והגנה, אך הוסיף גם לגבי הקושי הרגשי הכרוך ביציאה מהסביבה המגנה והמכילה של הרחם, ולגבי הצורך המולד בקשר עם בני אדם. התנהגות התינוק, לטענתו, מתחילה מתגובות אינסטינקטואליות, שעם הזמן מתגבשות להתנהגויות קשר. מגיל חצי שנה מופיעים סימנים ברורים של התקשרות ממשית, בה התינוק כבר מראה את סוג ההתקשרות האופייני לו. בד"כ ההתקשרות ממוקדת באם, אך גם האב, האחים, סבא או סבתא עשויים לשמש מטרות להתקשרות עבור התינוק, מה שמכונה דמויות התקשרות. הודות להתפתחותן של יכולות מוטוריות וקוגניטיביות התינוק מסוגל יותר ויותר לדאוג לכך שיישאר קרוב לאימו (או לדמות התקשרות אחרת) ככל שיתאפשר לו. הוא יכול לזחול אחריה במקרה שהיא מתרחקת, ובהדרגה היא הופכת עבורו ל"בסיס בטוח"- מקור ממנו הוא יכול לחקור את העולם, ואף להתרחק מעט, בתנאי שיוכל לשוב כשירגיש צורך בכך. ההתקשרות מתבססת במהלך שנת חייו הראשונה של התינוק ויוצרת מעין מודל פנימי של האופן בו נתפסות אינטראקציות בין אישיות. כך, לדוגמא, תינוק הלומד שבכיו גורם לאמו לבוא ולהקל על מצוקתו לומד כי הוא משמעותי לאחרים וכי הוא מסוגל להביא לשינוי ולפתרון קשיים. מודל פנימי זה מלווה את האדם לא רק בינקותו אלא לאורך כל חייו ומשפיע על בטחונו העצמי, תחושת המסוגלות והקשרים הבין אישיים שהוא יוצר.

עבודתו של בולבי עם תינוקות וילדים צעירים העלתה בו את המסקנה כי לא כל הילדים מבססים התקשרות טובה וחזקה לאמותיהם. בהתאם, פיתחה מרי איינסוורת, פסיכולוגית אשר המשיכה את דרכו של בולבי, שיטה להערכת דפוסי ההתקשרות של ילדים. איינסוורת כינתה את השיטה "המצב הזר". שיטה זו כללה תצפית על תגובותיהם של ילדים במספר מצבים הכוללים שהייה בחדר זר עם אמם והשארות בחדר עם אישה זרה בהעדר האם. איינסוורת התמקדה במיוחד בתגובתם של הילדים לחזרתה של אמם ובאמצעות תצפית זו זיהתה שלושה דפוסי התקשרות שונים של ילדים לאמותיהם:

1. התקשרות בטוחה - ילדים שהתאחדו מחדש בשמחה עם אימם בשובה, וגילו העדפה ברורה אליה לעומת אישה זרה.

2. התקשרות חרדה או נמנעת - ילדים שהתעלמו מאימם בשובה לחדר, לאחר שהושארו בו לבד עם אדם זר.

3. התקשרות אמביוולנטית - ילדים שמחד גילו מצוקה עם עזיבת האם את החדר, אך מאידך התקשו להתאחד עימה ולהתנחם בזרועותיה עם חזרתה.

חלוקתה של איינסוורת לדפוסי ההתקשרות השונים היוותה את הבסיס למחקרים רבים, אשר ניסו לעמוד על השפעתם של הדפוסים השונים על המשך חייו של האדם. כך, לדוגמא, נמצא כי ילדים בעלי התקשרות בטוחה נטו, בגילאי הגן, להפגין התמדה וביטחון עצמי רב יותר בפתרון בעיות ולהיעזר באופן יעיל יותר במבוגרים שהיו סביבם. לעומת זאת ילדים בעלי התקשרויות מסוגים אחרים ויתרו, הפכו מתוסכלים וסירבו להיעזר במבוגרים שהיו סביבם. בנוסף, מחקרים רבים קישרו בין סגנון ההתקשרות לדפוס היחסים הזוגיים שהאדם מפגין בבגרותו, ליכולתו להיתמך ע"י אחרים, לביטחונו העצמי וליכולתו ליצור קירבה ואינטימיות.

ביקורת על תיאוריית ההתקשרות

טכניקת "המצב הזר" של אינסוורת זכתה לפופולאריות רבה, וכך גם החלוקה שלה לסוגי ההתקשרות השונים. יחד עם זאת, למרות שמחקרה של אינסוורת הוסיף מידע חשוב על ההתנהגות הבין-אישית של ילדים ושל הוריהם עלו כמה הסתייגויות לאורך השנים:

• מקובל לחשוב שאימהות לילדים בעלי התקשרות בטוחה מגלות חיבה כלפי ילדיהן, אימהות לילדים בעלי התקשרות חרדה מראות דחייה וכעס סמוי כלפי הילדים, ואימהות לבעלי התקשרות אמביוולנטית מגלות חוסר רגישות. אף על פי כן אין הוכחה חד משמעית של קשר ישיר בין השתייכות התינוק לדפוס התקשרות מסוים ובין ההתנהגות ההורית.

• קיימים מספר ממצאים המצביעים על כך שהטמפרמנט של הילד משפיע על תגובות ההורים ועל דפוס ההתקשרות. כך למשל ידוע שתינוקות מקבוצת האמביוולנטיים מגלים לעיתים סימני עצבנות או רגישות יתר בשלב מוקדם מאוד בהתפתחות, ועשויים להיות קשים לטיפול.

• אף על פי שדפוסי ההתקשרות אמורים להיות אוניברסליים, נמצאו השפעות תרבותיות על סוג הקשר. כך למשל מחקרים על תינוקות בקיבוץ, ומחקרים שנערכו ביפן גילו דפוס שונה מהמקובל של התפלגות בין הקבוצות. במחקרה של איינסוורת, אשר כלל משפחות אמריקאיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, קבוצת התקשרות בטוחה הייתה הגדולה ביותר, וקבוצת ההתקשרות אמביוולנטית הייתה הקטנה ביותר. לעומת זאת, במחקרים שנערכו בקיבוץ וביפן התגלה אחוז גבוה של ילדים המראים דפוס התקשרות אמביוולנטי. ניתן להניח שעצם ההתנסות בחוויה של "המצב הזר" שונה עבור ילדים שבאים מרקע חינוכי ותרבותי שונה.
רופאים בתחום
ד"ר יהודה ספקוטי
ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה
5.0
( 3 חוות דעת )
"דר יהודה ספוקטי הור רופא מקצועי , עם רגישות גבוהה נותן הרגשה טובה מאד זמין לכל דבר ממליצה בחום עליו."
ד"ר פבל ווסקובויניק
ד"ר פבל ווסקובויניק רפואת שיניים
5.0
( 4 חוות דעת )
"הגעתי מרוסקת עם שיניים רקובות....ולאחר סקרים הוא היחיד שנתן לי מענה סבלנות ויחס חם. וכן גם התגמש במחיר.וכמובן שיש לו סייעת שתמכה בי המון וזה מה שחשוב"
ד"ר הילטון קנגיסר
ד"ר הילטון קנגיסר רפואת שיניים
4.9
( 25 חוות דעת )
"דר הילטון קנגיסר מקצועי, סבלני, מסביר ,ועדין ואכן ההרגשה היא לא טראומטית. הטיפול נעשה באווירה נינוחה. ההרגשה היא שהמטופל נמצא בידיים מיומנות…. ממליצה בחום…."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו