פורום פסיכיאטריה
- מעבר מציפרלקס לויאפקסאבי 31/01/2017 | 15:53עקב הפרעת חרדה נטלתי ציפרלקס במינון 10 מ"ג כשלושה חודשים וחודש נוסף עליתי למינון של 20 מ"ג. התרופה סייעה מאוד אך עקב תופעות לוואי הרופא המליץ לי לעבור לויאפקס XR 150 מ"ג. שאלותיי הן: 1. האם המינון הזה של ויאפקס (150) מקביל למינון של 20 ציפרלקס? 2. כיצד עוברים מתרופה לתרופה? 3. האם לויאפקס יש השפעה על הארכת מקטע QT כמו שיש לציפרלקס? 4.האם יש להמתין מס' שבועות עד לתחילת ההשפעה של הויאפקס או שיש רציפות טיפולית בגלל המעבר מטיפול לטיפול? תודה מראש.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- שימוש בויפקסקיקי 25/04/2024 | 21:07לפני חצי שנה נטלתי ציפרלקס במשך חודשים בודדים והפסקתי בגלל תופעות לוואי רוצה לנסות את הויפקס האם יש תופעות של עליה במשקל? או תאבון מוגבר? האם זה גורם לאפטיות בהתנהגות?הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 19/02/2017 | 18:30לאבי שלום, 150 מ"ג ויאפקס מקביל למינון של 10-15 מ"ג ציפרלקס אם ניתן בכלל להשוות. הייתי ממליצה על עלייה עד 225 מ"ג ויאפקס. ניתן להמיר 10 מ"ג ציפרלקס ב75 מ"ג ויאפקס ולאחר שבוע להפסיק את הציפרלקס ולהמשיך עם 150 מ"ג ויאפקס. או כל דבר דומה. למיטב ידיעתי ונלפקסין (ויאפקס) אינו גורם להארכה של קטע QT ובוודאי לא להארכה משמעותית. בדר"כ התגובה תהיה מהירה יותר. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- שימוש בויפקס
- סרנדהיפה 28/11/2017 | 11:03היי מטופלת בסרנדה 50 מ"ג יותר משבוע שלא לקחתי ויש תחושה שחזרו החרדות וגם מרגישה מן לחץ בעיניים תחושה לא נעימה ומפחידה האם זה קשור לגמילה מהכדור?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- סרנדהדליה 25/04/2024 | 13:01אני לוקחת כבר שנה סרנדה 200 התחלתי מ50....אני מרגישה נורא עם הכדור הזה....ואסור להפסיק....סובלת מחרדות קשות וכאבים וזרמים בכל הגוף פסיכיאטר שמלווה אותי פעם בשלושה לא מתייחס לתלונות שלי....וגם רופאת המשפחה ..הוסף תגובה
- משהו יכול לעזור ליפיגי 29/09/2020 | 06:23אני מרגישה צורך בחיזוק עם ההתמודדות שלי בלקיחת הסרנדה....אני מבינה שכולם כאן מתמודדים וזה מרפא לי חצי מהבעיה....קשה לי עם זה זה כמו אבן על הלב אשמח לשיתוף פעולה ושוב ישר כח על הפורום....הוסף תגובה
- תשובה למפסיקת הסמים...יעלי 29/09/2020 | 06:15אני כותבת לך את זה מנסיון שללא ליווי מרופא זה גורם לתופעות לוואי לא קלות .ואם חשבת שבכך מיגרת את הבעיה לא רק שלא מיגרת את הבעיה אלה הגדלת אותה וחבל......הוסף תגובה
- היינועה 27/04/2018 | 10:43הפסקתי עם הסמים האלו ומרגישה את אותם תסמינים כמה זמן זה עובר ?הוסף תגובה
- תגובות להפסקת סרנדהד"ר יהודית רונת 20/12/2017 | 00:04שלום יפה, סרנדה, Serenada®, sertraline, היא תרופה אנטי-דיכאונית מקבוצת ה-SSRIs. לצערי, כמו במחלות כרוניות אחרות, תרופה יכולה להקטין סימפטומים אבל לא לרפא את המחלה. כאשר מפסיקים תרופה אנטי-דיכאונית, לרוב גם הסימפטומים של המחלה חוזרים (כמו דיכאון וחרדה) וגם מתפתחות תופעות גמילה. למנוע תופעות גמילה, או להקטין אותן, צריכים להוריד את המינון בהדרגה. הבעיה היא שלא ניתן לחתוך את כדור הסרנדה. יש כדורים של 25 מג', והתרופה גם קיימת כסירופ המאפשרת לרדת במינון בהדרגה. לרדת בהדרגה זה לרדת בצעדים קטנים כל שבועיים. בינתיים, צריכים לקבל טפול שיחתי הכולל למוד דרכים לא תרופתיות להתמודד עם החרדות. אני מאחלת לך שתרגישי טוב, ד"ר יהודית רונתהוסף תגובה
- ----האיש מסוכן----נדב 19/12/2017 | 21:06קורא ולא מאמין שנותנים לזה יד פה.הוסף תגובה
- ליפהליפה 29/11/2017 | 21:23הפרשן אינו דמות מוסמכת ומקצועית.הימנעי לטובתך מלקחת עצות והמלמות משרלטן הזוי שכזה.הוסף תגובה
- 50 מ"ג לא אמור לעזור לךהפרשן 29/11/2017 | 19:34את אמורה לעלות ל- 100 מ"ג למשך שבוע , לאחר מכן לקחת 150 מ"ג למשך כחודש, ולאחר מכן 200 מ"ג אם אין שיפור מלא. אם הרופא שלך לא הדריך אותך כך, כדאי להחליף אותו.הוסף תגובה
- ....יפה 29/11/2017 | 08:29האמת אני מרגישה ששום דבר לא עוזר.. אולי בגלל שאני לא נותנת צאנסהוסף תגובה
- למה הפסקת לקחת?הפרשן 28/11/2017 | 21:14מה שאת מרגישה זה בגלל המחלה הדיכאונית, לא תסמיני גמילה. כדאי שתחזרי ליטול את התרופה ולשמוע להוראות הרופאים.הוסף תגובה
- סרנדה
- ריבוטריל או נוילפטיל? (לת)שון 24/04/2024 | 18:09בן 18, אוטיזם תפקוד נמוך, עם התפרצויות קשות של אלימות. הומלץ על טיפות ריבוטריל או נוילפטיל איזו תרופה עדיפה ? גם מבחינת תופעות לוואי וסיכון התמכרות לתרופה בהנחה שרוצים להשתמש בתרופה באופן יומיומי לפרק זמן ארוך ) כמה חודשים) ולא נקודתית?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- קשירה (לת)נעמי 24/04/2024 | 08:43איזה חומרים מזריקים לחולה כשהו בהתקף אקוטי ומבצעים בו קשירה. האם אין בקשירה עצמה או בחומר המוזרק נזק נפשי או מוחי חמור לעתידו של החולה?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תרופות שמפסיקות להשפיעאמא 27/03/2024 | 18:20יש לי שאלה לגבי תופעה שנתקלתי בה אצל הבן שלי. הוא לקח כבר הרבה סוגים של תרופות (ריספרדל, אריפליי, סרוקוול, זיפרקסה, סוליאן) עם אף אחת לא הייתה לו רמיסיה מלאה , הכי טוב שהגיע היה עם הזיפרקסה והסוליאן. לריספרדל היו תופעות לוואי קשות אז לא הגיע למינון שיכול לעזור. אריפליי בקושי משפיע. זיפרקסה וסוליאן הפסיקו להשפיע אחרי שנה שנתיים בערך, והסרוקוול אמנם משפיע לטובה אבל שום דבר לא מוציא ממנו את המחשבות שווא ואת הפרנויות. השאלות שלי הן: 1. מה עושים עם זה שהרבה פעמים אחרי שמעלים לו מינון זה משפיע טוב ואז אחרי שבועיים, כאילו הגוף התרגל למינון הזה ושוב יש נסיגה, כמו לפני העלאת המינון. יש תופעה כזו? 2. מה עוד ניתן לעשות? אין אפשרות להגיע לרמיסיה מלאה? או לפחות כזו שתאפשר תפקוד בלי מחשבות שווא וכו? תודה לעונים.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- היחידים שצריכים זריקה ונזעי חשמלקוראת 22/04/2024 | 16:52אלו הפסיכיאטרים חולים בראש שנותנים אותם. תשאלי אותו איזה כדור הוא רוצה אם בכלל זה מה שטוב לו.הוסף תגובה
- תשובת מומחה טיפול במחשבות שווא ד"ר אילן וולקוב 28/03/2024 | 08:51היי, מתיאורך אני מניח שבנך סובל מהפרעה פסיכוטית, טיפול בסכיזופרניה כולל מענה ביולוגי תרופתי - מענה כזה דורש ניסוי וטעייה, לעתים שילוב של כמה תכשירים. לתחושתי פעמים רבות עולים דיווחים על שימוש בהרבה תכשירים שלא עוזרים, אך כשעושים העמקה, מגלים שהמינונים לא מוצו, או שלא עבר מספיק זמן (שׁבועיים זה בהחלט לא מספיק לכלום, אולי ראיתם שיפור בתצורה של רגיעה, אך בהחלט לא במצב הפסיכוטי הבסיסי). לעתים, שילוב של תכשיר בזריקה, יכול לאפשר פירוק יותר מדוייק את התרופה, ולתת מענה יותר טוב - כדאי לשקול. גם נזעי חשמל, הינה אפשרות במצב של סכיזופרניה עמידה לטיפול תרופתי. לצד זה, קריטי לשלב טיפול שיחתי ושיקומי, לבד התרופות לא מספיק עוזרות. רפואה שלמה!הוסף תגובה
- היחידים שצריכים זריקה ונזעי חשמל
- ***שינוי רגשי גבר בן 45שי 14/07/2017 | 10:27שלום. אני בן 45. תמיד הייתי אדם קול כזה רגוע. ניהלתי הרבה אנשים מגיל צעיר. בשנה האחרונה ירדתי במשקל ודי רזה עכשיו. לא ברור מה הסיבה ונמצא בבירור רפואי. בדיקות הדם בסך הכל תקינות. רוב הסיכוי שאין הסבר רפואי מהותי. מזה כחצי שנה אני מרגיש שהולך ונהיה רגיש יותר ויותר וזה הולך ומחריף. פתאום כמה פעמים בשבוע אני מתחיל לבכות מול הטלווזויה או מאוד מתרגש מסרטים או סדרות אפילו של הילדים. כמו כן, אם יש לי ויכוח עם מישהו בעבר זה לא הפריע לי מאוד כעת אני מתרגש מאוד,כועס, אפילו היד מתחילה לרעוד, אחכ לוקח לי הרבה זמן להרגע. מה יכול להיות ההסבר לתופעות של הרבה יותר רגישות ( התרגשות מסרטים וכו' ) וגם כעס? איך אפשר לדעת האם זה מסיבה גופנית נניח מחסור בויטמינים או בעיה במוח חלילה או מבעיה נפשית שדורשת טיפול? אני לא חושב שאני בדכאון כי רוב היום פעיל ועובד אבל כן במצב רוח פחות טוב מבעבר ובסטרס מסוים בגלל המצב הבריאותי. האם זה בכל זאת מתאים לדכאון והאם למצב כזה טיפול ב SSRI יכול לעזור? תודההוסף תגובהפתח בחלון חדש
- כדורים לאפילפסיה שהם גם כדורים פסיכיאטריים .אודליה 21/04/2024 | 16:27שלום לך אני חולת אפילפסיה מלידה ולצערי הנירולוג נתן לי כדורים שהם לאפילפסיה אבל הם גם כדורים פסיכולוגיים ביחד, קלונקס, כולל ווימפט שתי מלגרמים שונים, וכיום אני פחות או יותר מאוזנת תרופתית, בעבר קיבלתי כדורים שונים אבל לא רק שהם לא שפרו את המצב רוח שלי, אלה שהיו להם הרבה תופעות לוואי לצערי ולכן כל פעם הפסקו והחליפו לכדורים אחרים, אני מאוד משתדלת לעזור לעצמי על מנת שהייה לי שמחת חיים טבעית, אבל אנני יכולה לשקר את עצמי ולהגיד שיש לי שמחת חיים, גם שיחות עם עו"ס לא עזר, הנירולוג רצה לעשות לי ניתוח לאפילפסיה, אבל אחרי התייעצות שלו עם נירולוגית נוספת שלי החליטו לא לעשות לי ניתוח, זה מעציב אותי שכך זה נגרם, בעבר הייתי בלי מצב רווח ממש גרוע, ואפילו עברתי ניסיון התעבדות, אחרי המצב הזה הנרולוגים שלי ביקשו ממני להשתדל לעזור לעצמי להיות רגועה למרות הכדורים האלה והצלחתי תודה לאל להיות יותר רגועה, ולמרות שאני מרגישה שהחברה שוללת אותי כבת אדם ששווה לכולם לצערי, ואין לי שימחת חיים טבעית כמו כל בני האדם, אפילו שהייתי אצל פסיכולוגית היא גם זלזלה בי, למרות שהרבה ביקשו שאני יהיה בשיחות, הרופא הנירולוג כולל רופאת משפחה ועוד אנשים, היו לי רק 3 שיחות, ואחר כך לא נתנו לי שיחות בטענה שיש להם הרבה מטופלים מלבדי, תמיד קיבלתי את המחלה באהבה מאת השם, אבל היה לי קשה שמנצלים אותי עד היום בכל מיני מובנים גברים ונשים כאחד, הדבר היחיד שמחזיק אותי כיום זה שיש לי שותף לדירה שעוזר לי כמו אבא, תמורת כסף, אבל זה מעצב אותי שזה המצב.הוסף תגובה
- תרופות פסיכיאטריות ציפרלקס רספרדל מודל למיקטלמימיש 26/08/2022 | 16:49דפקו לי את המוח עשו אותי בן אדם שונה ממה שהייתיהוסף תגובה
- הפסיכיאטריהאברהם 02/07/2020 | 16:58ידידי היקרים אין שום סיבה להגיד שחרדות או דיכאונות נובעים מחסרים במוח אילו החיים שמביאים לנו רגשות מסוימים חרדות ואתגרים שצריך לחיות אותם ולא לברוח מהם הכדורים שניתנים אינם מתקנים שום חוסר איזון גם אם המצב השתפר זה בדיוק כמו מצב של שיכור ש"אין לו מועקות" מה שהם כן עושים זה חוסר איזון ונזק הפסיכיאטריה אינה מדע ואינה יודעת ממה נגרמים מצבים מסוימים (כי זה מגוחך לומר שכל הדיכאונות נגרמים ממשהו מסוים או חרדות וכו' על מוח אנושי שכל מוח אינדוידואלי כמו לומר שכל הבעיות בלב של כל האנושות נובעות מחוסר מסוים ק"ו על המוח) אם מדובר על מצב אקוטי אז תקחו את התרופה לא יותר מחצי שנה זה זמן מספיק כדי להתגבר על דיכאון או ללמוד לשלוט על חרדות או לדבר על רגשות מה גם שההשפעה של הכדור על המוח נשארת לתקופה של חצי שנה ואפילו שנה אחרי שמפסיקים(תלוי בסוג התרופה בבן אדם במינון וכמה זמן התרופה נלקחה) אני אומר את זה כי גם אני כמו רבים נלכדתי לרשת הזו והחיים שלי נהרסו מפריזמה ופאבוקסיל בהתחלה זה כיף כי הבן אדם בורח לאשליה של חיים נטולי דאגות בדיוק כמו שסמי רחוב גורמים אבל אחר כך הוא מקבל את האמת בפרצוף ולפעמים אין דרך חזרה תצילו את עצמכם ותורידו את התרופות מקסימום אחרי חצי שנה ואל תיסחפו לתחושה הממכרת והמשכרת של התרופה ותברחו מהחיים דרך אגב על פי חוק הפסיכיאטר חייב להגיד למטופל שהוא צריך ללכת לטיפול בשיחות ולברר שהוא עושה את זה מה שלא קורה במקרים רבים או שנאמר בחצי פההוסף תגובה
- לרוניתגל 20/12/2017 | 17:49את נהדרת....כתבת מקסים ....אם תרצי להתכתב איתי אני במייל galoz67@walla.comהוסף תגובה
- לרוניתברי 15/11/2017 | 16:27רונית כתבת יפה מאוד כל מילה בסלע אני בטוח שחיזקת פה הרבה אנשים להתחיל בטיפול שהם זקוקים לוהוסף תגובה
- לרוניתברי 15/11/2017 | 16:25רונית כתבת מדהים ל מחלה בסלע ואני בטוח שחיזקת פה אנשים רביםהוסף תגובה
- לפרשןאתה בלבול מוח מהלך 14/11/2017 | 21:20נמאס ממךהוסף תגובה
- לזה שספר על הקישיון שריריםעמר 13/11/2017 | 19:01שמע אתה מספר בדיוק את הסיפור שלי. אף אחד לא יכול להבין אץ זה מה זה פשוט לא להרגיש כלום. אם תתאמץ אולי תצליח לרוץ קילומטר אבל בגלל הקשיון שרירים אין תחושת תועלת, שיפור מכלום לא משנה מה תעשה אתה פשוט לא תרגיש כלום. לפני זה כשהייתי עושה ספורט והשרירים היו נורמלים הייתי מרגיש תחושת סיפוק מילוי. ניסיתי לחזור בכל לספורט לשחייה לריצה אבל גם אם אני ילך כל יום ויעשה קצץ אני לא ירגיש כלום שום תועלת שום דבר רק עוד קשיון שרירים שגם ככה כבר גדול ומקשה על הדברים הבסיסיים ביום יום. הנאה זאת מילה שיצאה מהלקסיקון. לפני זה אפילו שהמצב היה קשה הצלחתי להנות מדברים. אני לא נפגש יותר עם אף פסיכיאטר למרות שאני ממשיך לקחת את התרופות בתקווה להפסיק אותן. אני יודע שלא יהיה קל אבל אני יודע שאם אגיד לפסיכיאטר שאני לא מרגיש כלום ולא נהנה מכלום וכל התופעות לוואי הנוראיות שהתרופות עשו לי הוא יתן לי עוד משהו נגד דכאון שבכלל ישתק אותי. זה פשוט עצוב כל הסיפור הזה הניסוי ותהייה הזה. אל תזלזלו באוסנת היא לא מדברת שטיות. יתכן שיש מקרים שבו הבנאדם מסוכן למשפחה שלו למשל צריך לתת בשביל למנוע סיכון. אבל יש הרבה מצבים שבו אנשים לא מסוכנים עם קצת מחשבות שווא קצת דברים נכנסים למערכת הזאת בתקווה לקבל עזרה שהם בעצם לא יודעים למה הם נכנסים זה מבוך ארוך ומסובך בעל הרבה אינטרסיים חיצוניים אל תתממו. אני גם מרגיש חרטה על היום שהכנסתי את הכדור הראשון לפה שלי זה פשוט לוקח אותך מעצמך. הסיבה שלא קל להפסיק את התרופות היא פשוטה. פסיכו זה רגש ואנטי פסיכוטיות אומרות אנטי רגשות. למה? כי סיפרנו שמשהו לא בסדר עם הרגש שלנו אס הכהו אותו לגמרי כי פחדו שאם נמשיך להרגיש יקרו דברים לא טובים. כל היצירתיות שלי כבן אדם הלכה לפח. ממש עושה אותך נכה רגשית. התרופות הם כמו שומרים על המח מהרגשות. עכשיו ברגע שמפסיקים בבת אחד לא משנה כמה חזק אתה הגוף שלך התרגל לחיות עם השומרים תקופה ארוכה ופתאום אין שומרים והכל צף מחדש אנחנו מתקשים להתמודד עם זה כי הרבה זמן היינו נכי רגשות ופתאום יש אותם אז יש פאניקה יש מצוקה. קחו בנאדם נכה על כסא גלגלים שמתחיל להשתקם ולהתרפא ותקימו אותו מהכסא בלי עזרה בלי כלום. מה יקרה לו? הוא יהיה בפאניקה אפילו שהוא בהחלמה הוא כבר לא זוכר מה זה ללכת. לכן זה תהליך שלוקח זמן בדיוק כמו התרופןת. אף אחד לא מסביר את הנזקים שהם עושים את הנכות הרגשית הנוראית הזאת. אל תשפטו את אוסנת מותר לה לקחת כדור וגם לדבר מה שהיא רוצה.הוסף תגובה
- אמת בדברייךתמרי 20/07/2017 | 09:56לתרופות הפסיכיאטריות יש כוח מוגבל והכל זה עניין של בקרה ואיזון. לצערי מרבית העוסקים בפסיכיאטריה לוקים בחטא היוהרה ואינם מבינים לנפש מטופליהם, רק אלו שנכוו מהמערכת עצמה מבינים זאת היטב. כל המנגנון רקוב. אם רוצים לטפל במצוקה נפשית, יש לקחת סכום כסף מאוד מאוד מצומצם וצנוע(כי כולנו צריכים להתפרנס) ולא מאות שקלים. צריך לחקור ושכל פגישה ומקרה יזכה ליותר מכמה דקות. אם באופן פרטי-שכל מפגש יהיה יותר משעה. הפסיכיאטרים כיום כמעט ולא זוכים להיחשף למחקרים בתחום התזונה והנוירולוגיה ותחום הראייה שלהם צר, דבר שהוא קריטי בנושא כה רב צדדים ומורכב בנפש האדם. כל זה, והעדר מקצועיות ורגישות בסיסית למצוקה אנושית זורע הרס. לא אסףר לכם מה אני עברתי, אני כרגע בשיקום, אבל בתור אחת שחלמה להיות רופאה-אני רואה שהמערכת כולה על כל גווניה רקובה מהיסוד, בגלל החטא הגרוע מכל-יוהרה. רופאים אינם יודעים הכל וככל בני האדם גם הם פגיעים. צריכה להיות ענווה ולקבל כי כל יום לומדים דבר חדש, אין איש הדומה לרעהו.הוסף תגובה
- בזודיאזפינים כסיגריותEe5003 17/07/2017 | 23:03אני תמיד נוטה להשוות בין הקבוצת תרופות הללו לסיגריות- הן מאוד ממכרות, עושות אפקט מרגיע זמני וכשהנזק הבלתי הופך קורה זה כבר מאוחר מדי.. אי אפשר להשתמש בהן באופן קבוע.הוסף תגובה
- ניזוק מתרופותרונית 17/07/2017 | 22:52להחליף פסיכיאטר זו כבר התחלה,התחלה חדשה,מעניין מה יהיה לו לומר על התופעות מהן אתה סובל. אני סומכת על יעולצ השיפוט שלך, אתה תדע אם הוא נוהג בך בכנות. לגבי טיפול חדש,תדון בזה עם הפסיכיאטר, רק אל תרים ידיים, אתה בחור אינטיליגנט, עוד יהיה בסדר, אני בטוחה.הוסף תגובה
- לרוניתניזוק מהתרופות 17/07/2017 | 18:28שכחתי לציין שהייתי נוהג לרוץ כדי לשפר את המצב, אך אני לא מסוגל לרוץ כעת עם הנוקשות בשרירי הרגליים. אני ממש מרגיש מנוטרל בלי יכולת לבצע שום דבר. פסיכיאטר בטוח שאחליף מהסיבה של חוסר כנות. לא בגלל הנזק, הוא איני אשם בכך אלא בכלל הרגישות שלי לכימיקלים שבתרופה הזו אני מאמין, אך עצם זה שהוא מכחיש שהנזק נגרם כתוצאה מהתרופה אינו מוצא חן בעיני. כעת רק נותרה השאלה האם להסתכן בתרופה נוספת.. עליה רק אני אוכל לענות.הוסף תגובה
- ניזוק מהתרופותרונית 17/07/2017 | 18:15צר לי כל כך. לא יודעת מה לומר לך. הדבר היחיד שעולה בדעתי זה אולי להחליף פסיכיאטר. גם אני כרגע סובלת ללא טיפול תרופתי, אבל נעזרת בלוריוון שכן מצליח לתת לי כמה שעות של שקט ותפקוד מסויים, בתקווה למצוא את התרופה שתעזור ואוכל להיפטר מהלוריוון. אבל מה שאתה מספר אכן עצוב, אני מקווה שתמצא את הכוחות להאמין שזה יסתדר ובאמת כדאי לנסות פסיכיאטר אחר ובכלל לעשות בדיקות כלליות. מעבר לזה באמת שקטונתי, הלוואי ותחזור לעצמך בהקדם.הוסף תגובה
- לרונית הנכבדהניזוק מהתרופות 17/07/2017 | 17:27באמת תודה לך על המאמצים לסייע, מעריך את זה מאוד. התחושות האלו נובעות בוודאות מהתרופה. לקחתי אותה במשך שלושה חודשים, הפסקתי לפני כחודש אך עדין התופעות הללו לא חלפו. הרופא טוען שהתרופה אינה יכולה לגרום לך, אך היא כן. כל חיי מעולם לא חוויתי את התחושות הללו של חוסר תחושה רגשית וקשיון שרירים. הייתי במצב קשה של דכאון וחרדות אבל כמובן שהייתי יכול להרגיש את זה. כיום אני לא מרגיש כלום. ניסיתי שוב כדורי שינה/הרגעה שפעם חלקם היו מועילים בשעת צרה, אך כיום איני יכול לחוש את השפעתם. את מוזמנת לעשות חיפוש באינטרנט בעצמך על התופעות לוואי הללו ולהיווכח שהן אכן עשויות להתרחש בקרב משתמשי התרופה. אני אשמח לשמוע מה את היית עושה במקרב כזה. כמובן שלא מדובר כאן בלקיחת אחריות או משהו כזה ובטח שלא יעוץ רפואי, אלא כיצד את היית מתמודדת עם המצב. תודה רבה לך ולכולם.הוסף תגובה
- בקיצוראחד שניסה הכל 17/07/2017 | 16:25קל להיכנס וקשה לצאת זה המשפט שמסכם הכל. טעות היתה להיכנס לכדורים שיהיה לכם רק בריאות. ולכל מי שמחפש דרכי גמילה שיכנס לאתר של פרופ' אשטון שמסביר איך עושים את זה עם מיעוט סבלהוסף תגובה
- לניזוק מהתרופותרונית 17/07/2017 | 16:20כמה זמן לקחת לוסטרל? יתכן והתחושות שאתה חוה לא קשורות לתרופה?ומה מצבך כעת?במה אתה נעזר?איך אתה מתמודד? אתה כמובן לא חייב לענות על שאלותיי, אבל אולי יחד נעשה סיעור מוחותהוסף תגובה
- לניזוקאחד שניסה הכל 17/07/2017 | 16:18התחושה הזאת שאין רגש גם אני חש את זה .. אפילו הרגשת כעס אין. קהות רגשית מוחלטת שלא היתה לפני הכדורים בוודאות פסיכיאטרים מפרשים את זה כחרדה ברמה עצומההוסף תגובה
- לרוניתניזוק מהתרופות 17/07/2017 | 15:46זה שהכדורים עשויים לעזור לא סותר את הממצאים הרבים לגבי הנזק שהתרופות גורמות. אני מאוד שמח שהתרופה לוסטרל סייעה לך אפילו אם זה לתקופה מוגבלת, כי לי היא עשתה נזק. כפי שאת בטח יכולה להבין, לא הייתי במצב מצוין לפני שלקחתי אותה, אלא במצב של חוסר תפקוד כמעט מוחלט עד כדי אבדן עבודה למשך תקופה ארוכה, אך למרות זאת אם הייתי יודע וחוקר על הנושא לפני, לא הייתי מתחיל טיפול בתרופות. התרופה באה ולקחה את המצב הקשה שהייתי בו והחריפה אותו. כעת נוצר מצב של קשיון שרירים ברגלים, וחוסר תחושה רגשית. כפי שזה נשמע אני לא מסוגל להרגיש. לא עצב. לא שמחה. לא עייפות. כלום. יש כאלו שיאהבו את זה ויש כאלו שלא. אבל בטוח שאף אחד לא יאהב את הנוקשות שבתנועת הרגליים. הפסיכיאטר המליץ לי לנסות תרופה נוספת, בוודאי שאקח אותה כי לא מספיק לי כל הנזק שנגרם לי מלוסטרל? הוא רוצה להוסיף לי עוד?הוסף תגובה
- לנטזוק מתרופותרונית 17/07/2017 | 15:34ראיתי את הסרטון עם הרופא שהמלצת, יש הרבה כמוהו, ויש הפוכים ממנו, אני באופן אישי לא נכנסת להגדרות של חוסר איזון כימי במוח, יש הבדל בין עצבות שניתן עבטא אותה עם תזונה טובה,תמיכה אוהבת ושאר מעשים משפרים, לא כך בדיכאון, דיכאון הוא מצב קשה שמחייב טיפול. יש מיליוני אנשים שהטיפול התרופתי עוזר להם ויש את אלה שלא. אני עם לוסטרל 100 מ"ג הרגשתי מצויין, פשוט החלמתי מהחרדות והדיכאון. לצערי אחרי שנה התרופה הפסיקה להשפיע, ועלייה במינון לא עזרה. מתוך 4 שנות מדה4 של חרדות ודיכאון זו הייתה השנה המצויינת בחיי. אם לא הייתה חדלה להשפיע הייתי לוקחת אותה כל החיים. הדוקטור הזה וכל מי שמדברים בגנות הכדורים לא חוו את גיהנום החרדות והדיכאון. אני מכירה המון אנשים שחזרו לחיים. אז אי אפשר לבוא ולומר באופן גורף שהכדורים זכ נזק. הדרך עד להגעת הכדור הנכון היא קשה ומייאשת. יש אנשים שזה בול פגיעה ויש שלא, כמוני. הלוואי שאמצא את הכדור שיהטוהלט טוב, שלא אחווה יותר חרדות ודיכאון. כפי שקרה עם הלוסטרל. יש לך מושג רמה נזק יוצרים דיכאון וחרדה לא מטופלים לגוף? הרבה יותר מהתרופות.הוסף תגובה
- לגבי השאלה אם אני מכיראחד שניסה הכל 17/07/2017 | 15:25מכיר אחדשאיבחנו לו משהו גרוע יותר אבל שהפסיק את הכדור זה עבר. האבחנה היתה שגויה בגלל הכדורים האלה. והפרופסור שהמליץ לך על הקלונקס. אם את דיכאונית אז מנסיון לא כדאי כי הוא יכול להגביר דיכאון . הוא אנטי מאני,מוריד תדופאמין במוח כמו סרוקוול וכו..הוסף תגובה
- לאחד שניסה הכלרונית 17/07/2017 | 13:21אתה מעוות את דבריי. כל תרופה והנזקים שלה. אבל יש יציאה מפרופורציות. אתה מכיר מישהו שחטף דמנציה מקלונקס? אני מניחה שלא. אולי אתה שוכח.אבל מצבים של חרדה ודיכאון גורמים לבלבול ושכחה לטווח הקצר, קל להאשים את הקלונקס ולא את המחלה. אינני בעד קלונקס ואינני בעד אף תרופה. אבל כשאדם נמצא בתחתית עליו לשקול, האם אמשיך להתבוסס בחרא או שאקח כדורים, שגם הם ניסוי וטעייה ויכול לקחת זמן עד שמשהו יעזור אם בכלל. אתה מכיר אלטרנטיבה אחרת? כי אני לצערי לא. וכשאדם אכול מחרדות ודיכאון, שיחות,ספורט,חיבוק,טיול,לא יודעת מה, זה כוסות רוח למת. הקלונקס ומשפחתו משפרים את המצב כאן ועכשיו ועוזרים לנשום מעט ולתפקד,נכון. מסכימה איתך שאי אפשר להפוך אותם לטיפול ארוך טווח, אבל גם זה קורה כשssriוsnriלא עוזרים. כולם ככולם עושים נזקים כאלה ואחרים, אבל מכאן ועד למחלות כמו דמנציה, הדרך נראית ארוכה ולא הגיונית כל כך. אספר לך משהו. נפגשתי עם הפסיכיאטר נחשב להכי טוב במדינה. כשסיפרתי לו שלוסטרל,ויפאקס וסימבלטה לא עשו את העבודה ואני סובלת. המליץ לי לקחת לוריוון על בסיס קבוע. פתחתי זוג עניים והייתי בשוק,אמרתי לו איך אתה מעז להמליץ לי על תרופה ממכרת שגורמת לנזקים לטווח ארוך? אמר לי זה לא נכון,קלונקס ולוריוון סובלות מיחסי ציבור גרועים. אז הנה לך דיעה של פרופסור נחשב. לא קיבלתי את הצעתו,למרות שלצערי אני נעזרת בלוריוון ומקווה למצוא את התרופה שתוציא אותי מהמשבר הנורא הזה.עלינו להתייחס בפרופורציות,גם אין לנו ברירה. הפסיכיאטריה תקועה,הרפואה מתקדמת.הפסיכיאטריה לא. אין כדור קסם ואנחנו תקועים עם ssri וsnriלעוד שנים רבות. אני מסרבת לשילובים,ייתכן שעבר יכולתי להרגיש טוב,אהב אין סיכוי בעולם שטרח כדור אנטי פסיכוטי אפילו במינון הנמוך ביותר מסיבה פשוטה:אני לא פסיכוטית. אז גם אני תקועה וסובלת. כי יש לי גבולות.בעייה.הוסף תגובה
- אז מה שבא לך לשמוע זה שקלונקס הוא מצוייןאחד שניסה הכל 17/07/2017 | 12:55אם ככה את חושבת אז אין לי מה לומר כנראה לא הכרת אנשים במציאות שניסו להפסיקהוסף תגובה
- לפי מה שהבנתי זה בעיקר למבוגריםאחד שניסה הכל 17/07/2017 | 12:47אם קלונקס עושה לך טוב ולא פוגם לך בריכוז ובזיכרון אז בסדר. הבעיה העיקרית היא הגמילה ממנו מתי שתרצי להפסיק כעיקרון קלונקס משמש גם כאנטי פסיכוטי - אנטי מאני ומייצב מצב רוח לאנשים עם דיכאון מג'ורי הוא לא מומלץהוסף תגובה
- לרוניתניזוק מהתרופות 17/07/2017 | 12:02רונית, בתור אחד שחייו נהרסו מהתרופה לוסטרל, אינני יכול להתעלם מהודעתך. אלו סמים מזיקים ומסוכנים ועל כך אין להתווכח. נקודה. את באמת חושבת שבדרך פלא את חשה בתשישות ובעייפות כמה רגעים אחרי נטילת קלונקס? ברור לך שמדובר במנגנון של כפייה על המח לישון. תקראי מה ד״ר פיטר ברגין, פסיכיאטר בארה״ב מציין לגבי התרופות בתקווה שתתפכחי.הוסף תגובה
- קלונקס לאחד שניסה הכלרונית 17/07/2017 | 11:37דמנציה,פרקינסון, als, סרטן, טרשת עורקים, יש עוד מחלות שאתה רוצה לייחס לקלונקס כדי להפחיד את עצמך ואת שאר חברי הפורום? איזה סיכוי להחלמה יהיה לך ולאחרים אם זאת נקודת המוצא? שום סיכוי. מחלת האינטרנט היא מחלה קשה,ואתה ואחרים מתייחסים לאינפורמציה שם כאילו זו תורה מסיני. חבלהוסף תגובה
- לאחד שניסה הכלאוסנת 16/07/2017 | 21:51כמה זמן לוקח לקלונקס לגרום לדמנציה? מתי מרגישים שהוא מתחיל לגרום לזה?הוסף תגובה
- לאסנתאחד שניסה הכל 16/07/2017 | 21:24אני לא יודע מה האבחנה שלך וכמה זמן את לוקחת קלונקס ובאיזה מינון אבל מה שכמעט בטוח ב 99 אחוז שאם תנסי לרדת במינון את תרגישי כמו שבר כלי בלי כוח לדבר ולאכול. את לא מודעת לנזק של דמנציה משימוש ארוך כנראה בכל שאר הדברים שאת אומרת אני מצדיק אותך,אנטיפסיכוטים משבשי מחשבה במיוחד לחולי ocdהוסף תגובה
- ל- Ee5003 - חבל על הויכוחאוסנת 15/07/2017 | 15:56אנחנו כותבים פחות או יותר אותו דבר בניסוחים שונים. חבל על הויכוח והסחרור. כותבת בדיוק כמוך ואפילו פחות "מכפישה". כותבת לגבי אנטי-פסיכוטי שלדעתי גורם לחוסר תפקוד וכאבים. ולגבי הקלונקס, כרגע מסתדרת איתו ולא גורם לי לחוסר תפקוד ולא לכאבים, יכול להיות שיש לו נזקים אבל עדיין לא הגעתי למסקנה הזו, אין לי ברירה כרגע אלא להשתמש בו. בכל מקרה לגבי כדורים שגורמים לסבל מיידי או לנזק, וזה הפתרון היחידי, ומזומבי או משוגע הופך לחצי זומבי או חצי משוגע, זה לא בסדר לא לשפר את הכדור כי גם ככה אנשים תלויים ואין להם ברירה. זה משאיר את הרפואה ברמה נמוכה ולא מפותחת.הוסף תגובה
- הרופאים לא מודים באמתניזוק מהתרופות 15/07/2017 | 14:05הרופא אינו מודה שהנזק נגרם כתוצאה מהכדור אלא כיד נעלמה. אחרי שאני עוד מסביר לו למה הסכם המסוכן הזה גרם לי, הוט טוען שזה לא יתכן. פשוט רופאים בזיון בתחום המלוכלך הזה של הפסיכיאטריה. חבורה של סוחטי כסף מאנשים מסכנים שבקושי מתפקדים. מזל שיש עמותות שנלחמות בענף הפסיכיאטריה.הוסף תגובה
- מישהו אמר שלכדורים אין נזקיםEe5003 15/07/2017 | 13:34אני לאורך כל השרשור הזה אמרתי והסכמתי איתך שלכדורים פסיכיאטרים יש נזקים. אבל כן אוסנת. צביעות זאת צביעות זאת צביעות. ולהכפיש תרופות פסיכיאטריות בזמן שאת משתמשת בכאלה זאת צביעות לשמה.הוסף תגובה
- אני אחליט מהי תרופה בשביליאוסנת 15/07/2017 | 13:22ואתה תחליט מהי תרופה בשבילך. ואם יתנו לי בכפייה משהו שגורם נזק ועושה לי לא טוב אני אקרא לזה כדור שגורם נזקים. הפסיכיאטרים מתייחסים לחלק גדול מ"הפציינטים" שלהם בצורה אלימה. אם לקוח מתקשר ויש לו תקלה בתוכנה, אני לא אגיד לו שהוא צבוע ולמה הוא משתמש בתוכנה ואקלל אותו. אני אגיד לו את האמת, אם זו תקלה שאפשר לסדר, בכמה זמן, אם לא ניתן לסדר אני אגיד לו שזו תקלה שלא ניתן לסדר. אבל אני לא אגיד לו אין פה שום תקלה, הכל בסדר, אתה צבוע שאתה משתמש בתוכנה וכו'. אם מישהו ישאל אותו לגבי התוכנה הוא יכול הגיד לו שהתוכנה כך וכך אבל יש לה בעיה כזו וכזו, כדי שאותו מישהו יחליט עם הוא יכול לחיות עם התקלה הזו. אם אתה מוכר למישהו את התוכנה ואתה יודע שהתקלה הזו תפגע לו בצורה משמעותית בעסק, כי התקלה משפיעה עליו יותר מאשר לקוח אחר אז צריך לידע אותו. אגב, גם אם מישהו נראה לך משוגע זו לא סיבה להזריק לו חומרים בכח, חומרים שבשבילו הם לא תרופה אלא כדור מזיק. כל אחד שיחליט לעצמו איזה פתרון מתאים לו מה בשבילו תרופה ומה לא. ואף רופא ואף אחד אחר לא יחליט בשבילי מהי תרופה ומה לא.הוסף תגובה
- כדור פסיכיאטרי זאת תרופה לכל דברEe5003 15/07/2017 | 12:10כדורים זאת כן תרופה - תפקידה של התרופה לרפא, לצערי, הפסיכיאטריה לא הצליחה לגרום לאיבר המווסת רגשות (מוח) להירפא באופן מוחלט אבל בהחלט הכדורים מעלימים סימפוטמים מה שגורם לכך שהבנאדם חוזר לחיים נורמלים (ושוב לא מדבר על אנטיפסיכוטיות). להזכירך, באחת התגובות רשמת " ימים ללא שינה גורמים לגוף ולנפש לא לתפקד" ואת לוקחת כדור שוואלה מרפא אותך. גורם לך לישון, והכי חשוב- לתפקד. מי את בכלל שתחליטי מה היא תרופה ומה היא לא? גם אם היא גורמת לנזקים. את יודעת שלפני הסימבלטה לא יכלתי לצאת מהבית מהפחד שאני אתקל באנשים שאני לא אוהב? בחייך את קוראת לזה חיים?! זאת תרופה לכל דבר גם אם תרצי וגם אם לא. ולגבי הכפייה- אני לא נתקלתי בה ואני יודע שהיא קיימת וזאת תופעה שיש למגר.הוסף תגובה
- כתבתי בתגובה קודמתאוסנת 15/07/2017 | 12:08כדורים סבבה, לא בכפייה, ולא בהצגתם ככדורים בטוחים כאשר אין אבחנה מדעית, ואין הסבר מדעי לאופן הפעולה שלהם. לא כולם במצב שלך שיש להם סביבה לא לוחצת. אם הסביבה שלך לא לוחצת הפסיכיאטר לא יכול לכפות עליך כלום. אם הסביבה לוחצת הם מנצלים את זה. אנשים לא תמיד מגיעים מאותם מקומות, ויש משפחות שיותר בעייתי להחליט מה לקחת כי הם ידווחו ילחצו, ושתלך לפסיכיאטר שיתן לך מרשם למשהו שלא מוצא חן בעינהם הם ישגעו אותך. אז אתה מגיע ממקום שנותנים לך את המרחב שלך אבל יש הרבה שלא, וראיתי מספיק כאלה ב"בתי חולים".הוסף תגובה
- אני לא יוצאת על הקלונקסאוסנת 15/07/2017 | 12:01קונה אותו מרצוני. אבל אני לא אגיד לאף אחד שהוא מושלם ושבטוח אין לו נזקים, וגם לא שיש אבחון מדוייק של הבעייה ופתרון מדוייק. הסברתי בתגובה הקודמת למה קיבלתי אנטי-פסיכוטי. אני גם לא אצא על אנטי-פסיכוטי שמישהו קונה מרצונו. הדבר היחיד שמפריע לי הכי הרבה שהכדורים ניתנים בכפייה במסווה של תרופות. ברגע שלא תהיה כפייה, ואנשים יקנו את הכדורים מרצונם, חברות התרופות יקבלו אינדיקציה לגבי הדרישה של התרופה.הוסף תגובה
- את שוב סוטה מן הנושאEe5003 15/07/2017 | 11:57מה עניין שמיטה להר סיני?! זה שחווית חיים קשים של כפייה על ידי פסיכאטר ושדחפו לך אנטי פסיכוטיים במקום כדורי שינה . לא הופך את כל הכדורים למזיקים. נכון, יש הרבה בדברייך, כמו שלפסיכיאטרים אכפת יותר מכסף מאשר הבנאדם אבל בחיים שלי פסיכיאטר (והייתי אצל כמה) לא דחף לי כדור כנגד רצוני. כנראה לתמונה יש שתי פנים. לא שאני מאמין שאת לא שפויה, אבל קשה לי להבין למה הם דחפו לך בכוח כדורים עם כאלה נזקים. אבל זה לא העניין. מה שאני מנסה להגיד- זה שתהייה אמיתית. תגידי :"וואלה כן אנטיפסיכוטיות זה חרא טהור אבל זה יכול לעזור לאנשים מסויימים ולא כל הכדורים הפסיכיאטרים חרא" תהייה הוגנת. באמת שאת יותר מזה. אני קורא את התגובות שלך ויש לך אנטלגנציה. ובתכלס? מהצד? את יוצאת ממש מפגרת שאת מרשה לעצמך לצאת על כדורים פסיכיאטרים ולוקחת בעצמך. את קצת יותר מזה.הוסף תגובה
- אגב, לא מדובר בפסיכיאטר אחדאוסנת 15/07/2017 | 11:51מדובר בכמה. אנשים שאושפזו בכפייה בדרך זה בגיל צעיר ויש להם הסטוריה, יש יותר נטייה לאשפז אותם שוב, לתת להם את אותה אבחנה, לכפות עליהם את אותו סוג של כדורים, ולהגיד שהם הגיעו שוב למצב הזה כי הם לא לקחו את הכדורים שנתנו להם בהתחלה. זו אבחנה נגררת, כל אחד שואל מה היה קודם וממשיך עם אותו דבר. היה לי אישפוז בשיבא, הייתי שם במיון כמה ימים ללא שינה, אף אחד לא התייחס, ואז אבא שלי הגיע לשם, סיפר שהייתי מאושפזת ולא נוטלת אנטי-פסיכוטי, משם שלחו אותי למחלקה פסיכיאטרית, הפסיכיאטר שאל את אבא שלי מה נתנו לי מקודם, הוא בכלל לא דיבר איתי, רשם מה שנתנו וזהו.הוסף תגובה
- לא כל הכדורים מזיקיםEe5003 15/07/2017 | 11:37כמישהו שלוקח כדורים ממשפחת הSSRI אני יכול להגיד לך בוודאות שלא כל הכדורים הפסיכיאטרים גורמים לנזקים בלתי הפיכים . יחד עם זאת, לא ניתן להתכחש לעובדה שלקבוצת האנטי פסיכוטיות באמת יש נזקים קשים מנשוא שלפעמים בלתי הפיכים. אבל חוץ מהקבוצה הזאת, כל הכדורים הפסיכיאטרים ברובם הם באמת בסדר. SSRI וSNRI, בנזודיאזפינים ומייצבי מצב רוח לא גורמים לחצי ממה שגורמות התרופות האנטי פסיכיטיות. אבל מי שבאמת זקוק להן מוכן לשלם את המחיר. בקיצור כדאי שלפני שאת מאשימה את כל הכדורים (בכזאת צביעות כמובן) כדאי שתקראי יותר. הבנתי שה"רופא" שלך נתן לך אנטי פסיכוטיות בשביל להירדם וזה משהו אבסורדי ביותר אבל זה לא נותן לך את הזכות לצאת על כל הכדורים הפסיכיאטרים האחרים שעזרו ועוזרים לאנשים להתקיים. במיוחד שאת לוקחת כאלה בעצמך... אגב, סוד קטן, 99.9% מכדורי השינה הם כדורים ממשפחת הבנזודיאזפינים. לא נראלי תהיה לך אלטרנטיבה אחרת ותצטרכי להמשיך לקחת את הכדורים מהקבוצה הזאת. אז עד אז, כשתפסיקי לקחת כדורים פסיכיאטרים ( אם תצליחי להפסיק אותם בכלל ) - עד אז אין לך זכות לצאת עליהם. מה שמוציא אותך באור ממש צבוע ושלילי.הוסף תגובה
- לא הבנת מה כתבתיאוסנת 15/07/2017 | 11:27אין בעייה שפסיכיאטר ירשום כדור פסיכיאטרי לבן אדם, כל עוד זה לא בכפייה, כל עוד הוא לא מאיים ולוחץ באמצעות המשפחה (שאמורה לדווח על ה"פציינט" אם הוא לא לוקח), וכל עוד הוא מסביר למי שלוקח איך זה עובד וכמה זה לא מדוייק. ואז זו כבר החלטה של הבן אדם לקחת או לא, ומי שלא מבין מה מסבירים לו ורוצה לקחת גם בעייה שלו שיעשה מה שהוא רוצה. הפסיכיאטרים כופים על חלק נכבד מהאנשים לקחת כדורים, ולא מודים שהם גורמים לנזקים. אם רופא יתן לי הסבר על כדור שינה, איך הוא עובד במדוייק, ולמה הוא לא גורם לנזקים, אני אחליף את הקלונקס. כרגע זה מה שיש. הכדורים המזיקים האלה לא היו נשארים בחיים לולא הפסיכיאטרים היו מדווחים על "תופעות הלוואי" כנזקים, ולא מציגים תמונה ורודה של כדורים עם תופעות לוואי, זה היה גורם לחברות התרופות להתאמץ ולהשקיע בפיתוח של תרופות ולא להמשיך לייצר את אותם כדורים מזיקים.הוסף תגובה
- אוסנת-את צבועהEe5003 15/07/2017 | 11:02מחד גיסא, כאשר אני רואה את התגובות שלך בפורום אני מסכים איתך (לדוגמא שפסיכיאטרים הם יותר כלכליים מאשר מוסריים) אבל מנגד, אי אפשר להגיד שאת לא צבועה. כמו לי, שהכדורים הפסיכיאטרים החזירו אותי לחיים. גם לך, הקלונקס החזיר אותך לחיים וגורם לך לישון (שכן, קלונקס הוא כדור פסיכיאטרי קשה מאוד שהגמילה שלו שקולה לגמילה מסמים קשים.) אבל אני בניגוד אלייך לא יצא על כל הכדורים הפסיכיאטרים ועל כל פסיכיאטר אפשרי. זה שהיה לך פסיכיאטר מפגר שנתן לך אנטי פסיכוטיות במקום כדורי שינה לא הופך את כל הפסיכיאטרים לרופאים מפגרים שלא יודעים לתת תרופות. דיי כבר לצביעות שלך- אם את באמת מעריכה את מה שאת אומרת לפחות תפסיקי את הקלונקס. צבועה!הוסף תגובה
- לאוסנת תרופות פסיכיאטריותרונית 15/07/2017 | 10:22אוסנת, האחרונה שכותבת שטויות זו אני. צודק הפרשן, מצאת לך נישה לפרוק את תסכולייך ותסלחי לי את בורותך. אינך קשובה. אינך באמת קוראת ומתעמקת בתגובות שניתנות לך כאן. את חצופה ומסוכנת לאנשים שמחפשים מזור לנפשם. תפסיקי להשליך על הפורום את כשלונותייך מטיפול תרופתי. ותפסיקי להציג פסיכיאטרים כמפלצות, כי הם לא, אני טופלתי ע"י פסיכיאטרים אנושיים, קשובים, תפסיקי להרעיל את הפורום, את לא מועילה כאן לאף אחד.הסיפור שלך הוא הסיפור שלך. הוא לא של אף אחד אחר. את האנרגיות שלך תפני למקום אחר, לו הייתי מנהלת הפורום הייתי חוסמת את גישתך. אני מניחה שאני יכוחה להיות אמא שלך. הבן הבכור שלי בן 19. קצת נימוס גם לא יזיק לך.הוסף תגובה
- חברות התרופות זכאיות לרווחים בתנאי אחדאוסנת 15/07/2017 | 09:25שהן לא כופות את הכדורים שלהם על אנשים. וזו לא המציאות. הכדורים נכפים על אלפי אנשים מידי שנה, ולכן הרווחים שלהם לא מגיעים להם, לא להם ולא לפסיכיאטרים שכופים אותם. מי שלא רחב אופקים פה זה אתה, חוץ מאשר לדבר על כמה ה"תרופות" טובות לא רואה שיש לך עוד תחום עניין. אני לא כופה כלום על אף אחד. לא הוצאתי לאף אחד כדור מהפה בכח, זה בניגוד לפסיכיאטרים שמכניסים לאנשים כדורים בכפייה וכולאים אותם ומעסיקים בריונים שיזריקו להם חומרים בכפייה, או משתפים פעולה עם משפחה אלימה ואומרים להם לדווח במידה וה"פציינט" שלהם לא לוקח כדור. המקרה שלי הוא לא נדיר, יש אלפים אם לא יותר מידי שנה.הוסף תגובה
- רונית רשמת יפה ונכוןהפרשן 15/07/2017 | 09:12אף אחד לא אוהב לקחת תרופות, לא פסיכיאטריות ולא לבעיות רפואיות אחרות. בסופו של דבר המדובר בכורח ואם ישנו שיפור באיכות החיים החולה מרוויח המון. ומה לעשות, חברת תרופות שהשקיעה הון למציאת התרופה זכאית לרווחים, זוהי השיטה הכלכלית בימינו, אבל העיקר שכולם יוצאים נשכרים. אוסנת לא מספיק רחבת אופקים כדי להבין זאת. היא רואה את המציאות דרך המשקפיים הצרות שלה, דרך המקרה הפרטי שלה, שהוא ייחודי ונדיר. לעתים היא נוקטת בשפה בוטה ופוגענית על מנת לכפות את עמדותיה. בכך אסנת מסבה נזקים למי שקורא את הודעותיה. חבל.הוסף תגובה
- לרונית, פסיכיאטרים הם לא רופאיםאוסנת 15/07/2017 | 08:56אני למדתי מדעי המחשב לא רפואה. ואני בטוחה שאת גם את זה לא למדת אז בואי תחסכי את השטויות שאת רושמת כאן. פסיכיאטר בניגוד לשאר הרופאים, זו מכונת כספים שעובדת בשיתוף פעולה עם חברות תרופות כדורים שגורמים נזקים, וכופים אותם על הציבור, ומרוויחים מכפייה או מהטעייה. אני לא מכירה את תחום הסכרת, ואם כדור לסכרת היה ניתן בכפייה וגורם ליותר נזקים מאשר הבעייה המקורית אז בהחלט הייתי ממליצה לא לקחת אותו ולא לתת לחברת תרופות להמשיך ליייצר אותו ולהרוויח ממנו. אם מתאים לך להגיד אמן לפסכיאטר כי את לא מבינה מה הכדור עושה ורק את התוצאה שלו זו זכותך. לכל מי שרוצה לשמוע רק את הפסיכיאטר ולא אנשים אחרים יש להם קליניקות בקופות חולים ובפרטי. מעבר לכך כל עוד הפורום מאפשר אני אכתוב פה מה שנראה לי נכון.הוסף תגובה
- כדורים פסיכיאטרים לאוסנתרונית 15/07/2017 | 08:43אוסנת.התערבתי פעם אחת והבטחתי לעצמי שלא אעשה זאת שוב,אך את לא מותירה לי ברירה. את גורמת כאן לחלק מהאנשים נזק,בלבול,חרדה ומועקה ועלייך להפסיק,לא זכור לי שאת רופאה,פסיכיאטרית,ממדענת או חוקרת. אז לך היה ניסיון רע וגרוע אינני יודעת עם איזה תרופות,אנטי פסיכוטיות אם אינני טועה. זה עדיין לא נותן לך את הפריבילגיה והלגיטימציה להבהיל ולבלבל אנשים. נתחיל מזה שלא כל מי שזקוק לטיפול זקוק לשילוב אנטי פסיכוטי, יש מי שמתאזנים גם בלי. ואת באה באופן גורף ושולפת מנסיונך שאינני מזלזלת בו ומכתבות מיותרות באינטרנט, מציינת נזקים לטווח ארוך, מערערת אנשים סובלים שייתכן ואם לא היו קוראים אותך היו מתחילים טיפול תרופתי וחוזרים לתפקוד,לחיוך, לחיים.שום דבר בחיים הוא לא שחור ולבן גם לא טיפול פסיכיאטרי. תחשבי. אם היה זה פורום של חולי סוכרת,היית ממליצה כאן לאנשים להתרחק מאינסולין? אני מניחה שלא. את צריכה להפסיק עם זה, אני סובלת מחרדות ודיכאון, כאלה שספורט ויציאה לבית קפה,ושאר בולשיט: דיקור,וקריאה בכוכבים ומה לא? לא יכולים לעזור.מתוך 4 שנות סבל, שנה אחת תרופת לוסטרל החזירה אותי לחיים והרגשתי מצויין ולצערי חדלה. וחצי שנה נוספת הויפאקס גרמה לי לצאת מהדיכאון והחרדות באופן מוחלט וחדלה. אז הנה לך נסיון. נכון,לא ברור למה חדלו התרופות להשפיע אבל לפחות עשן זאת לתקופה ויש אנשים ברי מזל שאני מכירה שכבר עשרות שנים מטופלים באותה תרופה ומרגישים נהדר,אחרי שהיו בתחתית של בור שחור.וגם אני מקווה שאמצא את התרופה שתשפיע ולא תפסיק.תפסיקי לטעת ספקות באנשים סובלים,בעיניי זה עוול,ואל תטעי,אני בטוחה שכוונותייך הן לא רעות,אבל זה מה שיוצא מהן. כל תרופה ולא חשוב איזו גם לא פסיכיאטרית שניתנת לאורך זמן או כרוני עלולה לגרום לנזקים לטווח ארוך. אנשים עם יתר לחץ דם לוקחים תרופות לאיזון, יש לך מושג איזה נזקים עושים הכדורים לטווח ארוך? עושים ועושים,ועוד אלף ואחת מחלות. יש אלטרנטיבה? אין. אז גם בטיפול הפסיכיאטרי לעיתים אין ברירה. זה מסע קשה של ניסוי וטעייה כדי לזכות בחיים נורמטיביים נטולי חרדות ודיכאון. ולצד הכישלונות יש המון, המון סיפורי הצלחה. אל תרפי ידיהם של אנשים שבסך הכל רוצים לחזור לחיות. ושוב, חשוב לי להדגיש בפנייך,אני בטוחה שכוונותייך טובות, אך משיגות תוצאה הפוכה.הוסף תגובה
- אנטי פסיכוטילאוסנת 15/07/2017 | 08:36אם לקחתי אנטי פסיכוטי 10 ימים והרגשתי גרוע ועדיין מוזר יש מצב עשה נזק בלתי הפיך? והציפרלקס 3 חודשים עושה נזק?הוסף תגובה
- לפרשןאוסנת 15/07/2017 | 08:23לא אחראי לקרוא לנזקים "תופעות לוואי". הפסיכיאטרים אומרים על כל כדור שהנזקים עוברים. אבל אם היית קצת מבין מה מדברים איתך היית מבין למה הם לא יכולים לעבור. שכדור משפיע על נרוטרנסמיטור ואין אבחון מדוייק והכדור לא מדוייק, כתוצאה מכך משתבשים אזורים במח שלא שייכים לבעייה זה לא עובר. אין סיבה שזה יעבור. הכדור הבא יעבוד באותו אופן יגרום בדיוק לאותם נזקים. עכשיו ה"הגיון" שלך אומר שאם כדור עושה נזקים, פשוט נותנים עוד כדור, שיכול להשפיע על נרוטרנסמיטר אחר שבגלל שגם הוא לא מדוייק הוא יכול לשבש מקום אחר במח וכך הלאה. בקיצור תפסיק להטעות פה אנשים בלי להבין על מה אתה מדבר. אתה לא עונה לעניין וחוזר אחרי מכבסת המילים של הפסיכיאטרים.הוסף תגובה
- לאחתאוסנת 15/07/2017 | 08:16אני מודעת לזה שגם לקלונקס יכולים להיות נזקים, מאחר שגם כאן אין אבחון מדוייק של הבעייה באופן מדעי, לא ניתן למדוד מה צריכה להיות רמת הפעילות של הנרוטרנסימטר ואם הכדור לא משבש במקביל איזורים אחרים במח. ניסיתי הרבה שיטות להרדם והתוצאה של חוסר שינה מביאה את המח למצב הרבה יותר בלתי נסבל, זומבי, חוסר שינה משתק את המח. ואז באים לרופא שלא מכיר והוא מתחיל לזרוק כל מיני כדורים פסכיאטרים וממציא אבחנות שזה עוד יותר מסבך את המצב. יש לי כרגע ליתר בטחון גם אמביאן, למקרה שלא יעזור. מבחינתי קלונקס לא משפיע על המחשבה, על מהירות מחשבה, על הזיכרון, על התפקוד הגופני ולכן כרגע זה הפתרון. אני לא יכולה להרשות לעצמי לשבת בבית ולחפש עד אין סוף איך לישון. צריכה ללכת לעבוד, לשלם חשבונות וקניות, זה שאין משכורת גם מלחיץ וגורם לבעיות שינה. אבל את צודקת זה לא פתרון 100%.הוסף תגובה
- ציפרלקס.. 15/07/2017 | 07:48כבר דיברנו נראה לי,אני גם חודש בלי..לא ישנתי המון זמן בגללה ולא היה תחושה בגוף,כרגע עדיין הגוף לא כלכך חזר לעצמו מפחד שדפק תמוח..הוסף תגובה
- לפרשןניזוק מהתרופות 15/07/2017 | 07:45אני הפסקתי לפני כחודש את הלוסטרל ועדיין אני סובל מחוסר תחושה רגשית, הפרעות בתנועת השרירים וחלומות מוזרים. הכיצד תיתכן השפעת התרופה חודש לאחר הפסקת? הציעו לי תרופה נוספת, אך הבאה תיתן את הנוק- האוט מבחינתי. אשמח אם תייעץ מה לעשות. האם במצב הנוכחי מומלץ ליטול תרופה חדשה? לא כדאי להמתין קודם? האם יתכן נזק בלתי הפיך מהתרופה? היא אף גרמה לקשיי שינה. כדורי שינה / הרגעה כבר לא יכולים להשפיע עלי, כי התרופה גרמה לי לחוסר תחושה.הוסף תגובה
- תופעות לוואי אל מול "נזקים"הפרשן 15/07/2017 | 03:01שלום, אתה מתאר תופעות לוואי מנטילת תרופות ולא "נזקים". תופעות הלוואי הן זמניות ואם הן ממשיכות מעבר למספר שבועות אז ניתן לפתור אותן באמצעות תרופה שנייה שמתווספת לטיפול. מה שאתה מרגיש היום זה תוצאה של הפסקת טיפול לא אחראית. דווקא החלומות מראים שהתרופה עובדת.הוסף תגובה
- אסנתאחת 14/07/2017 | 23:07אסנת, גם קלונקס אינה תרופה תמימה, ויש לה נזקים לטווח הקצר והארוך. היא אמנם מסייעת לך לישון, ואין לה הרבה תופעות לוואי פיזיות, אך ממכרת מאוד ואינה מומלצת לשימוש בטווח הארוך, וגורמת נזקים בדיוק כמו התרופות האנטי פסיכוטיות(כנ״ל לגבי כדורי שינה).הוסף תגובה
- כדורים לא צריכים להיות מוצא ראשון וגם לא שניאוסנת 14/07/2017 | 20:49אני בעצמי לוקחת קלונקס והוא עוזר לי לישון, אבל זה אחרי שמיציתי את שאר האפשרויות. אני לא מרגישה שהוא גורם לי נזקים לטווח קצר ולא יודעת לגבי נזקים לטווח ארוך.בנתיים טוב לי שזו האיכות חיים שלי. אבל לכבס מילים ולקרוא לכדורים שלא הוכחו כמדוייקים או בטוחים תרופות, לקרוא לנזקים כמו פגיעה בבקרת תנועה על ידי אנטי-פסיכוטי שמפחית את פעילות הדופמין (רעידות, כאבי שרירים...תארי לך את קמה בבוקר רוצה להכין קפה ומוצאת את עצמך מתקשה לכוון את הכפית לתוך הכוס) תופעות לוואי זו מכבסת מילים. אלו לא תופעות לוואי אלו נזקים. ברפואה לא צריך להיות מצב של ניסוי וטעייה, צריך להבין מה הבעייה ולפתור אותה ולא לנחש. זכותו של כל בן אדם להחליט מה טוב לו ומה לא, כל עוד פסיכיאטר לא נותן אבחנה וכדור בכפייה, ממצה את שאר האפשרויות לפני מתן מרשם, מסביר לפציינט שלו איך הוא מאבחן אותו (באמירה ולא באבחנה מדעית), מסביר לו שהכדור משפיע על פעולת הנרוטרנסמיטורים במח, ומסביר לו את הסיכונים והנזקים, אם עדיין הבן אדם מחליט לקחת ומרגיש בריא, זה מה שחשוב.הוסף תגובה
- העיצות של אוסנתהתמימה שהתפכחה כי הבינה מה באמת קורה שם 14/07/2017 | 20:11שלום לכולם. אינני מכירה אתכם , אינני מכירה את אוסנת, אבל אני קוראה נאמנה של informed בנושא הפסיכיאטרי, בשנה האחרונה. עקב מקרה, שאני עדה לו מקרוב, ומלווה אותו , כולל אישפוז במחלקה סגורה, כולל מעבדת ניסויים של רופאי המחלקה על המוח, אני מאוד רוצה להחמיא לאוסנת ולעיצותיה. כאשר משתחררים משם, מתחילים החיים האמיתיים. 1- מתחיל רעד אחרי פרק זמן מסויים, ואז נותנים עוד כדור לתופעת הלוואי ו/או מחליפים, ומתחילה מעבדת ניסויים על הבן אדם, והוא הופך לתלותי ולמסכן. 2- לרופאים יש יעדים בלתת תרופות ולפרנס את חברות התרופות. מה שהייתי תמימה ונאיבית, עד לאחרונה, ולא ידעתי את שמסתתר מאחורי ״הקלעים״ של הפנים המחייכות של הפסיכיאטרים. 3- אם אתם יכולים לרפא את עצמכם ללא כדורים פסיכיאטרים, בבקשה תעשו את זה. בשבילכם. אל תהפכו לזומבי, אל תהיו משועבדים לכדורים עד סוף ימי חייכם. הלך עליכם, אז מראש תילחמו ותצליחו. הכל בראש. 4- ולסיום, אוסנת, מי שלא תהיי, אני מצדיעה לך, עיצותייך (מניסיונך האישי , כך משתמע מהכתוב) כל כך נכונות, את חוד החנית בלומר, סוף סוף, את האמת בפנים, לכל העוסקים בתחום. נכון, לפעמים את כותבת כאשר את ״מזעזעת את אמות הסיפים בלכתוב ישיר, ללא התפתלויות״ ואני עוקבת אחר תגובותייך, ואני כל כך מצדיקה אותך, כי השנה האחרונה הוכיחה לי כמה את דוברת אמת. עד כמה יש רפואת יתר שפוגעת בנו. יישר כח אוסנת. אנא מכם, למי שאיכפת מעצמו, ומשארית חייו (שיהיו איכותיים)- שישמע לעיצותיה. שבת שלום לכולם.הוסף תגובה
- העיצות של אוסנתהתמימה שהתפכחה כי הבינה מה באמת קורה שם 14/07/2017 | 20:10שלום לכולם. אינני מכירה אתכם , אינני מכירה את אוסנת, אבל אני קוראה נאמנה של informed בנושא הפסיכיאטרי, בשנה האחרונה. עקב מקרה, שאני עדה לו מקרוב, ומלווה אותו , כולל אישפוז במחלקה סגורה, כולל מעבדת ניסויים של רופאי המחלקה על המוח, אני מאוד רוצה להחמיא לאוסנת ולעיצותיה. כאשר משתחררים משם, מתחילים החיים האמיתיים. 1- מתחיל רעד אחרי פרק זמן מסויים, ואז נותנים עוד כדור לתופעת הלוואי ו/או מחליפים, ומתחילה מעבדת ניסויים על הבן אדם, והוא הופך לתלותי ולמסכן. 2- לרופאים יש יעדים בלתת תרופות ולפרנס את חברות התרופות. מה שהייתי תמימה ונאיבית, עד לאחרונה, ולא ידעתי את שמסתתר מאחורי ״הקלעים״ של הפנים המחייכות של הפסיכיאטרים. 3- אם אתם יכולים לרפא את עצמכם ללא כדורים פסיכיאטרים, בבקשה תעשו את זה. בשבילכם. אל תהפכו לזומבי, אל תהיו משועבדים לכדורים עד סוף ימי חייכם. הלך עליכם, אז מראש תילחמו ותצליחו. הכל בראש. 4- ולסיום, אוסנת, מי שלא תהיי, אני מצדיעה לך, עיצותייך (מניסיונך האישי , כך משתמע מהכתוב) כל כך נכונות, את חוד החנית בלומר, סוף סוף, את האמת בפנים, לכל העוסקים בתחום. נכון, לפעמים את כותבת כאשר את ״מזעזעת את אמות הסיפים בלכתוב ישיר, ללא התפתלויות״ ואני עוקבת אחר תגובותייך, ואני כל כך מצדיקה אותך, כי השנה האחרונה הוכיחה לי כמה את דוברת אמת. עד כמה יש רפואת יתר שפוגעת בנו. יישר כח אוסנת. אנא מכם, למי שאיכפת מעצמו, ומשארית חייו (שיהיו איכותיים)- שישמע לעיצותיה. שבת שלום לכולם.הוסף תגובה
- אמת , מדדים חברתיים לא מנבאים בהכרח רווחה נפשיתנינה 14/07/2017 | 20:03אבל הם בהחלט עשויים להשפיע עליה. למשל אנשים שעבדו ופוטרו והגיעו למצב של אבטלה- פיתחו דכאון הסתגלותי שבהרבה מקרים הפך לדכאון כרוני. חזרה לעבודה בהחלט שיפרה את המצב אלב יש אנשים שלא יכלו אחרי נפילה כזו לחזור ולחפש עבודה. המרכיב התעסוקתי הוא חיוני להשרדות במידה ואין אפשרות תמיכה כלכלית אחרת. לכן באופן טבעי אדם שמאבד עבודה חש גם דכאון וגם חרדה אם אין משהו חלופי אחר בטווח הנראה לעין. אפשר בהחלט לראות את החברה כאשמה בפתולוגיה ביצירה שלה פערים וחוסר שויון הזדמנויות. אבל מי שמתמודד עם התוצאות זה האדם עצמו. יש אנשים שמרגישים אולי נוח לוותר על להשתתף במשחק, אבל יש אחרים שמרגישים תחושת החמצה- ואלה יעשו את החשבון אם הם צריכים משהו שיחזיר אותם לשם או יכולים להסתדר בעצמם. אי אפשר לקחת את הזכות הבסיסית של אדם שרוצה לחזור לשגרה ולא יכול. נכון שלתרופות רבות תופעות לוואי מורכבות אבל זה משתנה מאדם לאדם וברוב המקרים (לפחות בדכאון וחרדה) התרופות כן מסייעות בחזרה לתפקוד. הן מורידות חרדה, מאפשרות לישון טוב- וכך גם מתאפשרת איכות חיים. אדם שלא ישן ולא מסוגל לאכול לא מסוגל לייצר שום דבר שדומה לאיכות חיים אלא חי חיים של סבל נורא כי אין לו תקווה. תקווה היא מרכיב בסיסי באיכות חיים ומאוד קשה לקבל אותה למשל במצבי דכאון חמור.הוסף תגובה
- אין אלטרנטיבה כוללניתאוסנת 14/07/2017 | 19:46לכל אחד יכולה להיות אלטרנטיבה משלו, ויש אנשים שאין להם גם פתרון. אבל אם אין פתרון לא אומר שצריך לגרום נזק. אין אף הוכחה שיש פגיעה נירולוגית במח, או חוסר איזון במח, זו אמירה כללית לגמרי, למראה של סימפטומים לא אופיינים בהתנהגות של בן אדם. עצם העובדה שהכדורים גורמים לנזקים גופניים (אני נותנת דוגמא לאנטי-פסיכוטים): פרקינסון, מחשבה איטית וקהה, עלייה ברמת הסוכר, עלייה ברמת פרולקטין, תאבון מוגבר, נזקים שלא היו טרם לקיחת כדורים ואחרי הפסקת הכדורים הנזקים מופסקים, מראה שהכדורים לא מדוייקים. מאחר שהאבחון אינו מדוייק (חוסר איזון במח, או פעילות יתר של נרוטרנסמיטר, שלא מוכח באופן מדעי, אלא נאמר על ידי פסיכיאטר) לא ניתן למצוא כדור שעובד באופן מדוייק. הפסיכיאטרים שמציגים את הכדורים שלהם כפתרון מוצלח גורמים לחברות התרופות להמשיך לייצר את אותם כדורים מזיקים , במקום ליצור אצלם את המוטיבציה להוכיח את המחלה (במידה וקיימת ולא נכפת על בן אדם) ולמצוא לה תרופה שלא גורמת נזקים, כי ממילא הם מרוויחים מהכדורים המזיקים. סממנים חיצוניים חברתיים כמו עבודה, משפחה, ילדים, הם לא מדד לבריאות. מדד לבריאות זה איכות חיים, הרגשה טובה, חיים ארוכים (לא של סבל), וההרגשה האישית של הבן אדם, ולא הרגשתו של הפסיכיאטר והסיפוק שלו מלהיות רופא ולהרוויח משכורת.הוסף תגובה
- נכון זה הרבה ענין של ניסוי וטעיהנינה 14/07/2017 | 19:44אבל שווה למצוא ולעבור תהליך כזה אם המצב באמת איננו נסבל, זה דורש מידה מסוימת של נחישות כדי להיות מוכן לסבול תהליך של התאקלמות התרופה בגוף או מעבר לתרופה אחרת טובה יותר. אבל אם נמצאה תרופה מתאימה לדעתי זה שווה. זה הכל ענין של עלות מול תועלת וכל אחד כדאי שיעשה לעצמו את החשבון האישי.הוסף תגובה
- לנינהניזוק מהתרופות 14/07/2017 | 19:33כל אשר את מתארת נכון, אך במידה ונמצאה תרופה מתאימה. הרעיון המרכזי שלפי דעתי צריך להנחות כל מתמודד באם ליטול תרופה או לא, היא חומרת הבעיה. מחד, לא להיות פזיזים ולמהר ליטול תרופה בעבור קשיים קלים יחסית, אלא לנסות להתמודד למרות הקשיים. מאידך אם חומרת הבעיה היא גבוהה, אז לשקול שימוש בתרופות. זו דעתי האישית. אני לקחתי בגלל שהמצב היה בלתי נסבל. כיום הוא אף החמיר בעקבות התרופה.הוסף תגובה
- אפשר להצטרף לדיון....?נינה 14/07/2017 | 18:25השאלה מהי האלטרנטיבה... במצבים אקוטים מאוד קשה לנפש להתרומם ולמצוא לה מרפא. לעיתים קרובות היא לא מצליחה להתרם מטכניקות של טיפול קוגניטיבי, חשיבה חיוביות, הרפיה וכו' כי הסטרס והדאון כ"כ גדולים שהם פוגעים ביכולת הרצון והמוטיבציה להעזר. השארות עם דכאון וחרדה ללא מוצא פוגעת בכמה מישורים: 1. בתשתית הנוירולוגית של המוח- פגיעות בלתי הפיכות בתפקוד הקוגניטיבי- בעיות זכרון, בעיות בתפיסה מרחבית, בעיות שינה, פגיעה בתפיסת המציאות התקינה וכו' 2. במישור הגופני חשיפה מוגברת יותר לתחלואים ומחלות 3. במישור התפקודי- פגיעה משמעותית ביחסים הבין- אישיים, בידוד חברתי, פגיעה תעסוקתית ואובדן הכנסה, לעיתים אובדנות. כל אלה לבדם בלי קשר לתחושה האיומה שהדכאון והחרדה מניבים הם בעצמם מן הסתם גורמי סיכון לנכות משמעותית פיזית ורגשית. לכן תרופות הם אמנם לא הדבר האידיאלי אבל בפירוש יכולות למנוע אסון בריאותי אחר או לפחות מזעור נזקים. לפעמים מזעור נזקים לא מוערך מספיק כי אנחנו רוצים את הרווחה הנפשית כאן ועכשיו- אבל דרך מזעור נזקים אפשר למצות משהו מעצמנו ובתהליך לא פשוט אמנם- לקבל חלק ממה שרצינו גם אם לא את כל החבילה. אדם שלוקח תרופות נגד דכאון יכול למשל לחזור לעבוד- העבודה כשלעצמה מעניקה הכנסה ויכולת דאגה עצמית, העבודה יוצרת שגרה שחיונית לשפיות וגם מעלה את הדימוי העצמי כשיש בתוכה הצלחה וסיפוק- אבל לא רק. כך שהתרופות כן בעלות פוטנציאל גדול ליצירת נורמליזציה אצל כל אחד- כמובן שהן מוגבלות ביכולת ההשפעה שלהן אבל לפחות את ההתחלה של התהליך הן כן יכולות לבצע.הוסף תגובה
- הפרשןניזוק מהתרופות 14/07/2017 | 17:55הפרשן, כנראה שאתה לא מודע לנזקים מהכדורים. גם אני בתחילה חשבתי שעמותות וגורמים שונים נלחמים מאינטרסים מסוימים בפסיכיאטריה, אך נכוויתי בעצמי מהסמים הללו. נטלתי לוסטרל במשך כשלושה חודשים וסבלתי ועדיין סובל גם לאחר הפסקת הנטילה מתופעות איומות. קשיון שרירים, חוסר תחושה רגשית, חלומות מוזרים ועדיף שאעצור כאן. עצם הפעולה של הסמים הפסיכיאטרים על ידי חסימת רצפטורים מסוימים, גורמת לתהליך שיקום ארוך מאוד לאחר סיום תקופת השימוש בתרופה. אל תקשיבו לרופא שיאמר לכם שהתרופה יוצאת מהדם בתוך 24 שעות פחות או יותר, זה אמנם נכון במרבית המקרים, אך המאזן הכימי במח חוזר להיות כפי שהיה בתום תקופה של חודשים ואף שנים. קראו על פוסטים רבים ברחבי הרשת. אין ספק שהם מסיבים יותר נזק מתועלת. זוהי דעתי האישית לגבי התרופות לאחר נסיון עם מספר תרופות.הוסף תגובה
- לשיאוסנת 14/07/2017 | 15:16תעשה בדיקה על כדורים פסיכיאטרים באינטרנט כולל הנזקים שהם גורמים. אין כאן שום בורות. יש כאן כל מיני חסרי השכלה שמצדיקים את הכדורים הפסיכיאטרים כי הם לא מבינים את הנזקים שהם גורמים, הרבה מהקהל של הפסיכיאטרים חושבים שכדורים פסיכיאטרים הם פתרון קסם והרבה מהם הולכים אח"כ גם לקבל קיצבה מביטוח לאומי, ונכות במקום לפתור את הבעיות האמיתיות שלהם. אתה לא נשמע במצב שצריך ללכת לפסיכיאטר, אלא לרופא משפחה ותזונאי שיחזיר אותך לתפקוד גופני תקין.הוסף תגובה
- ירידה במצב הרוחהפרשן 14/07/2017 | 14:47שלום, אתה מתאר ירידה במצב הרוח וירידה במשקלך שבהחלט יכולה לנבוע ממצב רוח ירוד. לא ציינת אם בשנה או שנתיים האחרונות עברת אירועים טראומטיים כמו פרידה מאדם קרוב, איבוד מקום עבודה או שינוי משמעותי אחר הנוגע לחייך. כדאי ללכת לאבחון פסיכיאטרי. כדורים נגד דיכאון יכולים בהחלט לשפר את מצבך באמצעות העלאת מצב הרוח ע"י תיקון חוסר האיזון הכימי באזורים מסוימים במוח. לא מומלץ להקשיב לדעות שליליות בנושא כדורים, הנובעות מבורות, פחדים לא מבוססים ושאר סיבות שונות ומשונות.הוסף תגובה
- לא מומלץ ללכת ישר על האופציה של כדורים לדיכאוןאוסנת 14/07/2017 | 12:41בלי לנסות דברים אחרים. אתה כותב שאתה לא מרגיש בדיכאון אז כנראה אתה לא בדיכאון. במצב דיכאון הגוף והמח לא פעילים. עושה רושם שזה קשור לירידה במשקל. תזונאית יכולה להסביר לך איך לעלות חזרה, זה יכול להיות הפחתה בכמות קפאין, במידה ומעשן (מקווה שלא) אז להפסיק וכו'. בדיקות דם יכולות לצאת תקינות גם במצב של רזון. אין בעייה שאתה מתרגש מסרטים, זה לא סימן לדיכאון. ואם יש לך ויכוח או מישהו מעצבן בעבודה פשוט תעצור את זה ואל תמשיך את הויכוח עד למצב של עצבים. אומרים אין לי כח להתווכח ומפסיקים. דיכאון זו לא מחלה שניתן לאבחן במדוייק כמו מחלות אחרות ולכן כל פסיכיאטר שתיגש אליו ותכניס לו לראש את המילה דיכאון יתן לך אבחנה וישגע אותך עם כדורים פסיכיאטרים.הוסף תגובה
- כדורים לאפילפסיה שהם גם כדורים פסיכיאטריים .
- חייבת להבין מה זאת התופעה המוזרה האם מדובר בהפרעה ? (לת)ימית 20/04/2024 | 19:35חייבת להבין על התופעה המוזרה הזאת האם זהה מעיד על הפרעה ? בשלב של נמנום או ערות בלילה פתאום קופצים לי מילים או משפטים שלא חשבתי עליהם לפני .לדוגמא אני צריכה לתת לה את החטיפים , ואז אני שואלת את עצמי למי אני צריכה לתת? למה פתאום זה קפץ ככה לראש. או או משפט כמו הם באים? ואני שואלת את עצמי מי באים . וכל מני משפטים או מילים שלא חשבתי עליהם לפני . האם זה מעיד על בעיה .? אודה לתשובתכם האם יש איזה אבחנה לזה ? אציין שאני אדם מאוד שקול ומאוד בהכרה ובפוקוס.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- כדור (לת)שלהבת 19/04/2024 | 16:50שלום. קראתי שאסור לחצות סרקוואל 100. אך המינון הזה גרם לקצב לב מהיר מאד. רציתי לתת לבני 50 בוקר 50 ערב. ניסינו סרקוואל 50 xr זה מועיל אך גורם לו לשינה ממושכת של 15 שעותהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- פנרגןתמיר 23/06/2015 | 12:38פנרגן מוגדרת כאנטי היסטמינית , אך אני מבין כי מדובר בפנותיאזינים, כלומר"פנרגן הוא בן דוד של רידזין" ? שפותח בשנות החמישים, באיזה מינון אם כן פנרגן עשוי לשמש כאנטי- פסיכוטי ? אני מוצא אותו כיעיל מאוד נגד חרדה..אני על סימבלטה 60 מ"ג תרופה מעולה אך מעדיף פנרגן כאוגמנטציה על מנת שלא לעבור שוב את הסבל בעליית מינונים ב snri תודההוסף תגובהפתח בחלון חדש
- פרומטזין (פנרגן)אברהם 18/04/2024 | 12:22איך יתכן ד'ר רובין היקרה 150 מ"ג כתוב בעלון מפורשות שאסור יותר מ100מ"ג ביממה?הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 29/06/2015 | 17:21לתמיר שלום, נוהגים לתת פנרגן במינונים של 50 - 150 מ"ג לצורך הרגעה. לא משתמשים בתרופה זו כתרופה אנטי פסיכוטית. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- פרומטזין (פנרגן)
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
- קלפטומניה
- התמכרות לאופיאטים
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול רגשי למבוגרים
- טיפול בהתמכרויות
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכיאטרי
- אבחון פסיכודיאגנוסטי
תרופות קשורות
- דיאזפאם (אסיוול, דיאז)
- קלומיפראמין
מונחים קשורים
- הזיה, הלוצינציה
- אונומטומניה
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר אילן וולקוב, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית! שאלות גולשים ותשובות מקצועיות.
לפורום פסיכיאטריהפורוםאוטיזם
בפורום אוטיזם ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום אוטיזםפורוםחרדה
פורום חרדה מנוהל ע"י ד"ר יששכר הרמן, מומחה בפסיכיאטריה, לשעבר מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו ואחראי על ייעוצים פסיכיאטריים בביה"ח שיבא.
לפורום חרדהפורוםדיכאון אחרי לידה
בפורום דיכאון אחרי לידה ניתן להתייעץ עם ד"ר יוסף חלבן, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום דיכאון אחרי לידהפורוםפסיכיאטריה ילדים
בפורום פסיכיאטריה ילדים ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריה ילדים