הפרעות התמכרות הן קבוצה של התמכרויות הפוגעות בשגרת התפקוד של אדם. התמכרויות לחומריםשונים הן המוכרות ביותר שבהתמכרויות, אך בהחלט אינן היחידות: דפוסי התנהגות הכוללים שימוש או עיסוק מופרזים במין ובהימורים, נחשבים גם הם להתמכרויות כאשר הם פוגעים בשגרת התפקוד הרגילה. קיימות מגוון שיטות וגישות לטיפול ואפשרויות שיקום למתמודדים עם ההתמכרויות השונות.
בארה"ב כ-8% מהאוכלוסייה זקוקים או מקבלים טיפול בהתמכרויות עקב שימוש בסמים באופן קבוע. מתוך אחוז המכורים הללו, רק כ-11% קבלו טיפול בהתמכרויות, ו-95% מתוך המכורים לא חשבו שהם זקוקים לטיפול בהתמכרות[1].
כמעט כולנו מחזיקים בהרגלים רעים שקשה להיפטר מהם, ולא תמיד פשוט לקבוע מתי מדובר בהרגל רע ומתי בהתמכרות. בשנים האחרונות גדלה תשומת הלב המופנית לדפוסי התנהגות שאין בהם התמכרות לחומרים, אך שהם מערבים תלות מוגזמת בהתנהגות או בפעילות הבאה על חשבון שגרת החיים התקינה. בחלק מהמקרים דפוסים אלו מוגדרים כהפרעות שליטה בדחף, כאשר מושם דגש רב על מאפייני ההתמכרות שלהם. קבוצה זו כוללת התמכרות למין, התמכרות לאהבה (או אהבה אובססיבית), התמכרות לטלוויזיה, התמכרות להימורים, התמכרות לאינטרנט, התמכרות לאוכל ועוד.
צילום: shutterstock | Studio Romantic
מהי התמכרות ומה הגורמים לה?
התמכרות היא מחלה כרונית הניתנת לטיפול, והיא נגרמת בשל אינטראקציות מורכבות בין מעגלי המוח, הגנטיקה, הסביבה וחוויות החיים של הפרט. אנשים מכורים משתמשים בחומרים או עוסקים בהתנהגויות, שהופכים לכפייתיים ונמשכים למרות שיש להם השלכות מזיקות. גישות טיפול בהתמכרויות מצליחות בדרך כלל כמו טיפולים במחלות כרוניות אחרות[2].
ישנן הרבה סיבות שבגללן נכנסים למעגל ההתמכרות. במקרה של סמים, אלכוהול וניקוטין, חומרים אלו משפיעים על ההרגשה הפיזית והנפשית – תחושות מהנות המובילות לדחף עוצמתי להשתמש שוב בחומרים. במקרה של הימורים, עשויה להיווצר תחושה של שיא מנטלי כמו לאחר ניצחון, ולאחר מכן דחף חזק לנסות ולשחזר את התחושה הזו שוב. להיות מכור למשהו משמע להרגיש שההיעדרות של אותו חומר או התנהגות גורמת לתסמיני גמילה או ל"דאון" (לירידה מנטלית). מכיוון שמדובר בתחושה לא נעימה, קל יותר להמשיך לעשות את מה שמשתוקקים לו, וכך המעגליות הזו נמשכת[3].
מאז 2011 קיימת ההבנה שהתמכרות מקבילה למחלת מוח כרונית, ולכן קיימת אפשרות להפוגה ולהחלמה. במקביל, גוברת ההכרה בתפקידי המניעה והפחתת הנזקים בספקטרום ההתמכרות וההחלמה. וכך, עם התפתחות הטיפול בהתמכרויות, ישנו יותר שילוב של טיפול זה עם טיפול רפואי כללי[2].
התמכרות עלולה לפגוע קשות בחיי העבודה ובמערכות היחסים. במקרה של שימוש לרעה בחומרים (כגון סמים ואלכוהול), להתמכרות יכולה להיות השפעות פסיכולוגיות ופיזיות חמורות. כמה מחקרים מצביעים על כך שהסיכון של אדם להתמכר הוא בחלקו גנטי, אבל גם גורמים סביבתיים, כמו הימצאות בחברת אנשים אחרים הסובלים מהתמכרויות, מעלים גם הם את הסיכון להתמכרות. בנוסף, גם שימוש בחומרים ממכרים נובע לפעמים מהצורך להקהות תחושות קשות, גם אבטלה ועוני עלולים לעורר התמכרות, וכן מתח ולחץ רגשי או מקצועי[3].
לצד כל אלו, חשוב לזכור שהתמכרות היא מצב שניתן לטפל בו. לא משנה באיזה סוג של התמכרות מדובר, כיום, בעזרת סוגים שונים של טיפול בהתמכרויות, ניתן לפנות לרופא/ת המשפחה, לפסיכולוגית, לארגון שמתמחה בסיוע לאנשים עם התמכרויות או לכל אשת או איש מקצוע מהתחום, ולקבל הכוונה בנוגע לטיפול בהתמכרויות[3].
מתי מתבצע
אחד המאפיינים המרכזיים של התמכרויות הוא האופן הדרמטי בו הן משתלטות על חיי המכור/ה ופוגעות בתפקוד בהיבטי חיים משמעותיים: המכור להימורים יפסיד את כל כספו; המכורה לסמים תעדיף לרכוש מנת סם נוספת על חשבון בגדים לילדיה; המכור למין יבגוד שוב ושוב בבת זוגו האהובה וכו'.
כאשר מופיעים מאפיינים התנהגותיים של התמכרות, יש לפנות בהקדם לצורך קבלת טיפול בהתמכרויות. המאפיינים כוללים חוסר יכולת לשלוט בהתנהגויות, תשוקה ותסמיני גמילה, ותופעות לוואי גופניות (כגון בעיות בשיניים ובחניכיים), כולל פגיעה במערכות איברים עיקריות (כגון לב, מוח, קיבה)[4].
הפגיעה המקיפה בחייו של המכור/ה ובמשפחתו, לרוב מחייבת תוכנית טיפולית מקיפה הכוללת לא רק תהליך של גמילה, אלא גם תהליך של שיקום והשתלבות מחודשת במשפחה ובקהילה, במקביל להקניית מיומנויות להתמודדותעם גורמי סיכון אפשריים שעשויים להביא לחזרה להתמכרות.
לקראת טיפול בהתמכרויות
הצעד הראשון לקראת טיפול בהתמכרות הוא הכרה בכך שישנה בעיה - שההתמכרות משבשת את איכות חייו של האדם: החל מפגיעה בלימודים, בעבודה, בחיי החברה, בפנאי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים. ברגע שאדם מזהה את ההשפעה השלילית של ההתמכרות על חייו, מגוון רחב של אפשרויות טיפול בהתמכרויות עומדות לרשותו, כאשר סוג הטיפול תלוי בסוג הפרעת ההתמכרות ובחומרתה. במרבית המקרים, הטיפול הוא פרמננטי - נמשך עד סוף החיים, תוך הימנעות ממגע/קשר עם הגורם הממכר, וזה יכול להיות קשה. תוכניות הטיפול בהתמכרות גם יכולות להשתנות במהלך החיים כדי להתאים לצרכי המטופל/ת[5].
טיפול התנהגותי בהתמכרויות
טיפול בהתמכרויות מצריך גישות ושיטות אינדיבידואליות שיתנו מענה גם לתסמינים וגם לגורמים הבסיסיים להתמכרות, ולהשלכות שיש להתמכרות על תחומים שונים בחייו של אדם. זה כולל טיפול ביכולת ליצור קשרים חברתיים, טיפול בבריאות הפיזית והנפשית, טיפול בהשלכות על התעסוקה, בבית, בלימודים או במסגרת אחרת[6].
בהתאם לסוג ולחומרת ההתמכרות, תידרש רמה מסוימת של טיפול או כמה רמות של טיפולים, וזאת כדי להשיג החלמה לטווח ארוך. להלן סוגי הגמילה בתוכניות הטיפול[7]:
דיטוקס / ניקוי רעלים - תוכנית המסייעת לייצב את המטופל/ת ועוזרת להתגבר על תסמיני הגמילה מסמים או מאלכוהול. תוכניות אלו יכולות להימשך מספר ימים עד שבועות. לאחר השגת ייצוב, ייתכן ויהיה צורך בתוכנית אשפוז.
גמילה באשפוז מלא – תוכנית הכרוכה באשפוז או במגורים סגורים, שבה מקבלים טיפול בפיקוח ותוכניות מובנות כדי להתגבר על ההתמכרות. תוכניות אלו יכולות להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים. בהתאם לתוכנית שהותאמה, מטופל/ת עשוי/ה להיות בניטור 24/7 על ידי איש/ת מקצוע מורשה.
תוכניות חוץ - תוכניות אלה מאפשרות למכורים/ות לקבל טיפול בזמנם, מכיוון שהם אינם זקוקים יותר לאשפוז או למגורים סגורים. הטיפול יכול להתקיים במרכז גמילה, במרפאות או בכל מתקן אחר, כאשר מתקיימות פגישות על בסיס קבוע.
שיטות הטיפול בהתמכרויות מורכבות בדרך כלל משילוב של טיפול קבוצתי וטיפול פרטני, המתמקדים בלימוד המיומנויות הדרושות כדי להישאר "נקיים" (לא מכורים), כמו גם כיצד לתמרן מצבים שונים כדי למנוע מפגש עם החומר או ההתנהגות הממכרים. טיפול התנהגותי הוא אולי סוג הטיפול הנפוץ ביותר שנמצא בשימוש תדיר במהלך טיפול בהתמכרויות. גישה זו הותאמה למגוון טכניקות יעילות, להלן כמה מהן[6]:
טיפול פרטני, טיפול קבוצתי וטיפול משפחתי - הטיפול יכול להיעשות בהנחיית מטפל/ת במתכונת של אחד על אחד, בקבוצה עם מכורים/ות נוספים, ו/או בהשתתפות המשפחה או כל אדם משמעותי בחייו של המטופל/ת.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – טיפול המעודד בחינת מחשבות שחוזרות על עצמן, כדי לזהות את השליליות שבהן ולנטרל אותן. בעקבות כך, אנשים המטופלים בטכניקות CBT לומדים לזהות ולשנות את ההתנהגויות הבלתי רצויות. הטיפול מעניק כישורי התמודדות בזיהוי מצבים מסוכנים ויכולת לדעת מה לעשות בקשר אליהם, ומונע הישנות של התמכרויות. זוהי גישה טיפולית יעילה מאחר שניתן לשלב אותה עם טכניקות אחרות. המיומנויות הנלמדות באמצעות CBT משפיעות גם זמן רב לאחר תום הטיפול הראשוני, וניתן להשתמש בטכניקה זו גם להפרעות נפשיות או גופניות המתרחשות במקביל.
ניהול מגירה (CM) – טיפול בהתמכרות שיעיל למספר סוגים של הפרעות, כגון אלכוהול, אופיואידים, מריחואנה וחומרים ממריצים. שיטת טיפול זו מספקת תגמולים, כמוטיבציה להתנהגויות חיוביות כגון שמירה על פיכחון. היתרון העיקרי של CM זה שהוא עשוי להפחית נפילות והישנות.
ראיון מוטיבציוני (MI) - שיטת טיפול המאפשרת למטופלים/ות לשנות את התנהגות ההתמכרות הבעייתית. המטרה היא לחזק את המוטיבציה והמחויבות העצמית לשינוי באופן שעולה בקנה אחד עם ערכי המטופל/ת - במקום לכפות שינויים מסוימים, עוזרים למטופל/ת להתקדם לעבר המטרות שהוצבו על ידו/ה. שיטה זו מעניקה יותר תחושת שליטה במהלך הטיפול.
טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) – טיפול זה מלמד כיצד לווסת את הרגשות כדי להפחית התנהגויות של הרס עצמי הנובעות מרגשות קיצוניים. DBT מותאם למקרים רבים של התמכרויות, אך גם מתמקד בטיפול בהפרעות אישיות, כגון הפרעת אישיות גבולית.
תוכנית 12 הצעדים - טיפול בן 12 שלבים שנועד להוביל להתנזרות מתמשכת על ידי שיתוף והשתלבות בקבוצות של אנשים הסובלים גם הם מהתמכרות דומה ונמצאים בתוכנית 12 הצעדים.
טיפול תרופתי בהתמכרויות
טיפול תרופתי (MAT) משמש לטיפול בהתמכרויות, והוא עשוי לשמור על החלמה ולמנוע שימוש במנת יתר.הטיפול תרופתי, כשמו כן הוא - שימוש בתרופות, אך הוא משולב בייעוץ ובטיפולים התנהגותיים, על מנת לספק גישה הוליסטית לטיפול בהתמכרויות. מחקרים מראים כי שילוב של תרופות וטיפול התנהגותי עשוי להוביל להצלחה ולסייע בהחלמה מהתמכרות. התרופות מותאמות לצרכים של כל מטופל/ת, אך מטרתן היא לאזן את הכימיה במוח, לחסום את ההשפעות האופוריות של סמים ואלכוהול, להקל על החשקים הפיזיולוגיים ולנרמל את תפקודי הגוף ללא ההשפעות השליליות והאופוריות הכרוכות בסמים ובאלכוהול[8].
תוצאות
תוצאות טיפול בהתמכרויות הן למעשה תהליך ארוך טווח, שממשיך להתקיים גם אחרי סיום הטיפול. לאחר הגמילה, יש להמשיך בטיפול כלשהו, כשהנפוץ שבהם הוא המשך פגישות קבוצתיות, בדרך כלל במסגרת תוכנית 12 הצעדים. המשך טיפול מאפשר להתכונן לאתגרים עתידיים ולמציאת פתרונות מראש.כמו כן, בני משפחה וחברים יכולים לתמוך לאחר הגמילה על ידי השתתפות בפגישות, עידוד בהצלחות וחיזוק ההרגלים הבריאים של המכור/ה[9].
במקרה כזה יש וההשפעה היא מהירה בתוך יום-יומיים, ויש שלוקח 3-6 שבועות ויותר לתחילת ההשפעה זיפרקסה נוטה לגרום לצורך מוגבר בשינה, וזה נוטה להמשך כל עוד אתה מטופל בתרופה.
הוסף תגובה
המשך
רון28/03/2020 | 16:23
ההפרעה שלי זה אוסידי מחשבתי ללא טקסים פיזיים ואני מקבל אותו כאוגמנטזיה לרסיטל אחרי נסיונות כושלים עם ריספרדל ואריפלי ואיתו אני מרגיש ממש רגיע אחרי כמה ימים...אבל מאוד מעייף אני לוקח אותו בלילה אבל כל היום אני ישן זה יחלוף?
הכל תלוי באבחנה, בגיל המטופל ומצבו. בדרך כלל נהוג להגיד כי לוקח 2-6 שבועות לזיפרקסה להשפיע כשניתנת כטיפול נוגד פסיכוזה. משך זמן ה יכול להשתנות באופן קיצוני. יש צעירים שמגיעים למיון במצב פסיכוטי ועם זיפרקסה הטיפול נעלם לפעמים בתוך שעות או יום בודד, יש כאלו שיצטרכו ליטול את הטיפול שבועיים ואך 6 שבועות כדי לראות תחילת שיפור. לאחר שכבר יש שיפור ניתן כמעט תמיד לראות התקדמות נוספת במצב ככל שממשיכים בטיפול לפעמים עד שנה ויותר מזמן תחילת הטיפול.
סרוקוול אינה תרופה ממכרת, ולכן אין צורך בגמילה ממנה. כמו בכל התרופות המשפיעות על המוח עדיף לא להפסיק בבת אחת אלא לרדת בהדרגה. חיוני וחשוב מאד להתיעץ עם פסיכיאטר אם נכון עבורך בכלל לרדת מהתרופה. שכן יש סיכון שאם תפסיק את הסרוקוול (בבת אחת או בהדרגה) תסבול שוב מההפרעה שבגללה קיבלת את הטיפול מלכתחילה.
שלום ד"ר אני סובל מחרדה חברתית, חרדה די קשה שמפריעה מאוד לתפקוד ולצאת מהבית. הרופאה שלי נתנה לי אנטומין 40 מ"ג ואמרה לי לקחת חצי כדור בערב. האם מותר לקחת את התרופה הזאת כל יום? האם אין התרגלות? והאם היא טובה נגד חרדה? בנתיים נראה שאין תופעות לוואי ושהיא משפיעה טוב. מחכה לתשובתך ותודה מראש.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
איטומין
1234567809/12/2024 | 19:35
היי אני גומלת את עצמי מרבע איטומין לבד ואני סובלת מפיבורמאלגיה אחר 5 ימים בלי איטומין נהייה לי עיקצוצים וכאבים מטורפים בגב האם יש המלצה
שלום האם הכדור אנטומין הוא גם נוגד דיכאון? בעלי מקבל פקסט 30 מג וכן לאחרונה הרופא הוסיף גם אנטומין 30 מג בגלל בעיות בשינה. הוא בדיכאון מאד.שאלתי היא האם האנטומין יכול לעזור גם לדיכאון בנוסף לפקסט. תודה
אנטומין היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן. היא בעלת השפעה מרגיעה, ומפחית חרדה יעילה מאד. ניתן לקחת את התרופה גם בבקר, אבל אז יש לצפות לתחושת נמנום, וכמובן אין לנהוג תחת ההשפעה של התרופה הזו. אנטומין אינה ממכרת כלל, יש התרגלות להשפעה המנמנמת של התרופה, ולכן עם הזמן הרדימות שהיא גורמת פוחתת ואף נעלמת.
הוסף תגובה
המשך
עומרי28/12/2018 | 11:55
עוד שאלה האם אפשר לקחת את האנטומין בנוסף גם בבוקר אם יש צורך?
שלום רב ד"ר הרמן אני נוטלת פריזמה 20 מג כבר 5 חודשים עקב חרדות קשות ומחשבות טורדניות.לקח 3 חודשים עד שהגעתי להטבה מלאה ובשבועיים האחרונים עקב סטרס אני חשה נסיגה וחזרה למצב הקודם טרום טיפול. אציין שאני בת 46 אמא ל4 ילדים ובעבר לפני 20 שנה לקחתי סרוקסט למשך 8 חודשים שעזר והפסקתי כי עליתי במשקל המון ולפני 4 שנים לקחתי סימבלטה 60 מג במשך 3 שנים שעזרה אך גם שמנתי מאוד. הפסיכיאטרית המליצה על פריזמה מכיוון שהיא פחות מעלה במשקל. אכן לא עליתי במשקל אך החרדות הקשות חזרו. בחודשיים הראשונים כשעדיין לא הייתה התיצבות והרגשתי מאוד רע המליצה הרופאה שאעלה את המינון של הפריזמה ל30 אך זה עשה לי כאבי ראש חזקים והחמרה בחרדות ולכן הפסקתי. מה היית ממליץ לעשות? להעלות מינון ? תודה על תשובתך מראש.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
פריזמה לילד בן 10.5
שירלי08/12/2024 | 20:56
הילד שלי לוקח רבע כדור של פריזמה כבר שבועיים.מאותו הרגע יש לו שיעול קצר כל הזמן.האם יכול להיות רגישות לחומר מסויים בכדור?תודה רבה.
הבעייה הנוספת עם הפריזמה היא עלייה הדרגתית במשקל שזה עוד שיקול ולכן מתלבטת אם לבצע החלפה.כרגע פריזה על מינון 30 מג עובדת יפה וישנו שיפור ניכר אבל כנגד החלה השמנה ותאבון מוגבר ובלתי נשלט... בעברי עליתי במשקל מסרוקסט ומסימבלטה כ25 קילו. אני ממש מתלבטת ומפחדת מצד אחד להשמין שוב כי היה לי מאוד קשה לרדת במשקל ומצד שני החרדות . מצב מתסכל מאוד
כלל חשוב בטיפול תרופתי כפי שאת נוטלת הוא שכאשר אין שיפור כדאי להעלות את המינון בהדרגה עד למינון מקסימלי (המינון המקסימלי של פריזמה הוא 80 מ"ג ביום). כדאי להחליף טיפול רק אם תחת מינון מקסימלי משך 6-12 שבועות אין כל שיפור, או אם יש תופעות לוואי קשות המחייבות הפסקת הטיפול. אם לא נוהגים כך ועוברים מטיפול תרופתי אחד לאחר למעשה רק משלמים את מחיר תופעות הלוואי ולא נהנים מההשפעה החיובית של כל טיפול. ראיתי מטופלים שעברו בעצמם מטיפול אחד לאחר, או שלחצו על הרופא שלהם עד שהסכים להחליף כל פעם טיפול. התוצאה היא תמיד סבל מתמשך הן מהחרדה והן מתופעות הלוואי. מכאן שההמלצה הכללית היא תמיד למצות טיפול אחד לפני שמחליפים אותו. לגבי איקסל - זו היא תרופה מצויינת, היכולה לפעול כנגד חרדה, אינה משמינה כלל, ואינה פוגעת בחשק המיני, אך יש לה תופעות לוואי אחרות (לרוב נסבלות - יובש בפה, הזעה מוגברת). איקסל יכולה לגרום לקושי במתן שתן בעיקר אצל גברים מעל גיל 50. איקסל פועלת לאט, וראיתי מקרים בהם היה צורך להתעקש להמשיך 2-3 חודשים עד לקבלת השפעה. לא בכל המקרים היא מוכיחה עצמה יעילה, והיו גם מקרים בהם היה צורך להחליפה עקב כך ולחזור ל- SSRI. מכאן שאם תחליפי את הטיפול, את לא תמצי את האפשרות של טיפול בפריזמה מחד, ומאידך תתחילי טיפול שיתכן יעזור ואולי לא.
הוסף תגובה
מעבר מפריזמה לאיקסל
ללי19/08/2020 | 10:09
שלום ד"ר הרמן לפני כחודש התייעצתי איתך לגבי העלאת מינון פריזמה ל30 מג. אני כבר 8 שבועות עם מינון 30 ובסהכ נוטלת פריזמה כבר 7 חודשים.הבעייה שיש לי בעיות בזיכרון הקצר מאז ההעלאת המינון, עייפות קיצונית מידי פעם, התאבון עלה ויש מעט עלייה במשקל והכי חשוב שמצב החרדות והמחשבות הטורדניות לא משתפר, ההפך... אני שוקלת מעבר לאיקסל, האם הוא כדור טוב? לא גורם להשמנה ועייפות? האם הוא טוב גם לחרדות ? ויש הטוענים שהוא גורם לבעיות בשתן. מרגישה שהssri לא ממש מדויק עבורי . אציין שבעבר נטלתי סימבלטה שהייתה מצוייינת אך גרמה לי להשמנה רבה של 25 קילו . אודה לחוכמתך ועצתך בנושא המעבר , אם כדאי. תודה רבה
הוסף תגובה
פריזמה
ללי02/07/2020 | 23:05
ניתן ליטול יום אחד 20 ויום אחד 40? אין מינון של 30 מג וחציית הכדור בעייתית.
השיפור צפוי רק לאחר 6-9 שבועות טיפול רציף במינון המוגבר. נסיגות זמניות ותנודות הן חלק מהתהליך התקין.
הוסף תגובה
פריזמה
ללי01/07/2020 | 13:46
תודה על תשובתך , ברשותך יש לי עוד,שאלה: תוך כמה זמן הגדלת המינון אמורה להחזיר את ההטבה שחשתי בחודשיים האחרונים במינון 20 מג? והאם יתכן שהכדור לא מתאים לי לכן יש לי עדיין נפילות? אציין כי הפריזמה לא עשתה לי תופעות לוואי מלבד כאבי ראש בשינוי מינון . ממש מקווה שאני בכיוון הנכון ורוצה לחזור לעצמי , במקביל משלבת טיפול פסיכולוגי אך כל נפילה מלחיצה אותי ביחוד שאני תחת טיפול ועדייי סובלת. תודה מראש על תשובתך
ע"פ מה שאת מתארת אכן כדאי להעלות מינון. כאבי הראש הם תופעה נפוצה, שחולפת עם המשך הטיפול. ניתן להתגבר עליה עם טיפול באקמול או תרופה אחרת שאת רגילה לקחת נגד כאבים.
שלום רב ד"ר הרמן. בת 70 סובלת שנים רבות מ או סי די המוביל לחרדה ודיכאון,טופלתי בכל התרופות של ssri ו snri עם שיפור קל מאוד, לפני 8 חודשים התגברות של האו סי די, הפסיכיאטר המליץ לחזור שוב ללוסטרל 100 מ"ג ועקב הגיל שלי העדיף שלא להגיע למינון גבוה,אני שמונה חודשים עם לוסטרל 100 מ"ג שיפור קל מאוד בדיכאון יום מרגישה סביר יום מרגישה גרוע, עדיין עם האו סי די ללא שיפור כלל, מרגישה חוסר אנרגיה, עייפות, רדימות,אי שקט.עצבנות, הפסיכיאטר נואש מהמצב ואמר לי להמשיך עם הלוסטרל,אני רוצה להפסיק את הלוסטרל איך אני אמור לעשות את זה?אציין שאני עם קלונקס 2 מ"ג שנים רבות.
ממה שאת מתארת הטיפול בלוסטרל עוזר לך חלקית. במצב זה אם תפסיקי את הלוסטרל תהיה החמרה במצבך, וגרוע יותר, אח"כ יהיה קשה מאד להגיע אף למצב בו את נמצאת כיום. במצב שאת מתארת ניתן וכדאי לפנות ולהתייעץ עם מומחה יועץ בכיר. יש רשימה של פסיכיאטרים כאלה בכל הביטוחים המשלימים של קופות החולים, יחד עם עזרה במימון ההתייעצות. לקראת הייעוץ כדאי מאד לערוך רשימה מפורטת ככל שניתן של תרופות שניסית עד היום, מינונים, משך שימוש, תופעות לוואי, ומדוע התרופה הוחלפה. כדאי מאד לשתף את הפסיכיאטר שלך בצעד זה, הוא יוכל לתת בידך גם מכתב הפניה. אם היו נסיונות טיפול תרופתי לא מספיק מוצלחים ניתן לשקול בדיקה להתאמה גנטית של התרופות, ראה כאן: https://neuropharmagen.ctsgenetics.co.il/
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
התמכרות להרואין 
בדיקות דם 
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT 
מאת: מכון אברהמסון 02/07/2014
מאת: מערכת אינפומד 14/10/2020
זאפה 5 מג
תשובת מומחה המשך 
