מחלות מעי דלקתיות: כל הסוגים, האבחון ודרכי הטיפול

מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות של מערכת העיכול המתאפיינות בתהליך דלקתי ממושך. מחלות המעי הדלקתיות הנפוצות ביותר הן קרוהן וקוליטיס כיבית. בכ-20% מהמקרים מחלות אלה מופיעות בגילאים מוקדמים. 

מחלת קרוהן יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. מחלה זו אינה מערבת רק את רירית המעי, אלא לעיתים קרובות גם שכבות המעי העמוקות יותר. המיקום השכיח ביותר למחלה הוא באזור החיבור בין המעי הדק למעי הגס. בניגוד לכך, קוליטיס כיבית היא מחלה הפוגעת במעי הגס בלבד (בחלקו או בכל המעי הגס באופן רציף). 

בשנים האחרונות קיימת עליה ניכרת בכמות החולים במחלות המעי הדלקתיות בכל העולם. שכיחותן של המחלות בישראל היא מהגבוהות ביותר, וכיום חיים בארץ כ-40,000 חולים במחלות אלה. 

מהם הגורמים להתפתחות של קרוהן או קוליטיס כיבית?

אין תשובה פשוטה לשאלה זו. האמונה הרווחת גורסת כי מקור המחלות הוא בחוסר איזון של פעילות מערכת העיכול, אך הגורמים לחוסר האיזון, למרות כמות אדירה של מחקרים, נותרו מעורפלים. קרוב לוודאי שאין גורם אחד בודד. נראה שגורמי המחלה כוללים מרכיב סביבתי (חשיפה למזון, הרכב חיידקי המעי, גירויים חיצוניים אחרים) וגורם משפחתי/ גנטי מסוים.

מהם התסמינים שיעידו על התפתחות קרוהן או קוליטיס כיבית?

התסמינים מגוונים מאוד, וכוללים כאבי בטן , שלשולים , הקאות , ירידה במשקל , אנמיה ועוד. לעיתים המחלה מתגלה במהלך בירור של כאבי פרקים. חשוב לזכור שמדובר במחלות כרוניות , לכן הבירור בחשד למחלת מעי דלקתית מתחיל רק כאשר התלונות נמשכות לפחות מספר שבועות.

התסמינים למחלות אלה מגוונים מאוד וכוללים כאבי בטן, שלשולים, הקאות, ירידה במשקל ועוד

כיצד ניתן לאבחן?

האבחון מתבסס על שילוב של בדיקות מעבדה ,בדיקות הדמיה  (CT , MRI ) ואנדוסקופיה (קולונוסוקפיה ובמקרים מסוימים גסטרוסקופיה או בדיקת קפסולה אנדוסקופית).

מהן דרכי הטיפול התרופתיות?

אסטרטגיית הטיפול משתנה ממטופל למטופל. בעת תכנונה נלקחים בחשבון מאפיינים שונים, לרבות חומרת המחלה ומיקומה, תסמינים נלווים (כאבי פרקים, פיסטולות בפי הטבעת ועוד) , מחלות נלוות ושיקולי בטיחות אישיים לכל מטופל, תוך התייחסות להעדפותיו האישיות. 

מטרות הטיפול התרופתי

לעתים קרובות ניתן להשיג הפוגה בתסמינים, אך ללא ריפוי הרירית ושיפור במדדי הדלקת. מצב כזה הסיכוי לחזרת תסמיני המחלה גבוה יחסית, כמו גם הסיכוי להתפתחות סיבוכי המחלה בטווח הארוך.

מסיבה זו הרופאים מורים על ביצוע של בדיקות דם ובדיקות אנדוסקופיות גם במטופלים שמרגישים טוב ולא מתלוננים.

מהם שלבי הטיפול?

1) השגת הפוגה – במהלכו מנסים להגיע להפוגה מהר ככל הניתן.

2) שמירה על הפוגה – שלב זה כולל נסיון  לשמירה על הפוגה ממושכת. היות ומחלות מעי דלקתיות הן כרוניות, בדרך כלל במידה והטיפול מצליח עדיף להמשיך אותו לאורך זמן.

3) מעקב – מתבצע מעקב רציף אחרי תוצאות הטיפול  והתאמתו, זאת לשם שמירה על הפוגה ממושכת, מזעור הסיבוכים (כגון היצרויות, פיסטולות) והצורך בניתוח.

מה חשוב לדעת לפני תחילת הטיפול התרופתי במחלות אלה?

רוב הטיפולים התרופתיים במחלת הקרוהן והקוליטיס בטוחים מאוד לשימוש

מהן התרופות הקיימות לטיפול במחלות מעי דלקתיות?

סטרואידים 

תופעות הלוואי השכיחות, הן עלייה בלחץ דם וברמת הסוכר, פגיעה בצפיפות עצם, הפרעות שינה ומצבי רוח, עלייה במשקל, בעיות עור, עלייה בשכיחות זיהומים ועוד. 

בשנים האחרונות עומדים לרשותנו גם סטרואידים "מדור חדש" שפועלים במעי בלבד וכמעט ולא משפיעים על מערכות אחרות בגוף עקב פירוק מוקדם בכבד, כמו לדוגמה בודיזון (עבור חולי קרוהן) וקורטימנט (עבור חולי קוליטיס כיבית). שימוש בתרופות אלה אינו מביא להתפתחות תופעות לוואי רבות, אך למרות זאת הן גם פחות יעילות ועל כן בדרך כלל לא נבחר בהן במחלה מאוד קשה.

קראו עוד: הכירו את הבדיקה שמאפשרת לזהות בעיות במעי הדק - ללא כאב 

תרופות מסוג 5-אמינוסליצילאטים  (רפאסל, פנטאסה, אסקול ועוד)

תרופות אלה נועדו בעיקר לטיפול במחלה קלה עד בינונית ופחות במחלה קשה. מדובר בתרופות קלות לשימוש ובטוחות מאוד עם תופעות לוואי נדירות. תרופות מקבוצת  5-אמינוסליצילאטים ניתנות  דרך הפה או בחוקנים ונרות.

 לעיתים קרובות התרופות האלה ניתנות גם דרך הפה וגם במתן רקטלי ביחד כדי להגביר יעילותן ולעכב את התרבות תאי הדלקת. 

אימונומודולטורים  (אימורן/אזתיופרין/פורינתול)

תופעות הלוואי האפשריות כוללות הפרעה באנזימי כבד, פגיעה במח עצם (נדיר), בחילות, הקאות, כאבי שרירים, עלייה בשכיחות זיהומים ועוד. בנוסף, בטיפול ממושך קיימת עלייה קלה מאוד בסיכוי לפתח לימפומה (סרטן בלוטות לימפה) וסוגים מסוימים של סרטני עור. הסיכון מוגבר במבוגרים (אחרי גיל 65) ובגברים צעירים ועולה עם משך הטיפול.

למרות רשימת תופעות הלוואי הארוכה, כ- 80% מהחולים המטופלים באמצעות אימונומודולטורים מגיבים היטב לטיפול ללא התפתחות בעיות משמעותיות.  בזמן טיפול בתרופות האלה יש צורך במעקב סדיר של בדיקות דם (ספירת דם וכימיה), בייחוד בתחילת הטיפול.

מטוטרקסאט 

במהלך הטיפול יש להקפיד על שימוש בחומצה פולית ולבצע בדיקות דם סדירות. בנוסף, מטוטרקסאט עלולה לגרום להפרעות מולדות קשות בעובר ולכן אסור להיכנס להריון לפחות שישה חודשים מסיום הטיפול באמצעותה (מבין כל התרופות במחלות המעי הדלקתיות – זו היחידה שאסורה באופן מוחלט בהריון).

טיפולים ביולוגיים

נוגדי TNF 

אינפליקסימאב (רמיקייד ורמסימה) הן תרופות הניתנות בעירוי אחת לחודשיים (לאחר תקופת העמסה ראשונית עם טיפולים תכופים יותר) ועם אופציה לקיצור טווח הזמן בין המנות, במידה והתגובה לא מספקת. אדלימומאב (יומירה) ניתנת בזריקות תת עוריות באמצעות מזרק רגיל או אוטומטי אחת לשבועיים (עם אופציה לפעם בשבוע). גולימומאב (Simponi)  וצרטוליזומאב ניתנות בזריקות אחת לחודש (גם כאן קיימת אופציה לקיצור טווחים). ניתן להזריק לבד אחרי הדרכה קצרה או להיעזר בשירותי אחות.

הטיפול בדרך כלל נסבל היטב והתגובה אליו מהירה יחסית. תופעות הלוואי העיקריות כוללות: תגובות אלרגיות בזמן מתן הטיפול ולאחריו, פריחות, כאבי בפרקים ועלייה בשכיחות זיהומים. לפני התחלת הטיפול אנחנו דואגים למניעה של זיהומים הניתנים למניעה (בעזרת מתן חיסונים, לרבות חיסונים  כנגד הפטיטיס B ו-A, חיסונים כנגד דלקת ריאות, חיסוני שפעת ועוד . בנוסף יבוצעו בדיקת מנטו וצילום חזה לשם גילוי שחפת סמויה.

וודוליזומא (ENTYVIO) 

אוסטקינומאב (STELARA) 

בשנים הקרובות צפויות להצטרף לרשימת התרופות הזו גם מספר תרופות חדשות שיפעלו במנגנונים שונים וצפוי גם להתרחב השימוש בשילובי תרופות. חלק מתרופות אלה זמינות במסגרת המחקרים הקליניים במכוני הגסטרו השונים ברחבי הארץ.

עבור כל התרופות שהוזכרו, חשוב להדגיש את החשיבות של הקפדה על נטילתן באופן קבוע, ביצוע בדיקות מעקב והקפדה על ביקורים סדירים אצל הרופא המטפל. מאוד לא מומלץ להפסיק את הטיפול מבלי להתייעץ עם הרופא.

הכתבה בשיתוף עם ד"ר אורי קופילוב, רופא בכיר במכון גסטרו בתל השומר.בוגר התמחות ברפואה פנימית והתמחות בגסטרואנרטולוגיה במרכז רפואי ע"ש חיים שיבא. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.