כיצד משפיע לחץ נפשי על מחלות אוטואימוניות?

עדויות רבות שמצטברות בעולם המחקר הרפואי מחזקות את ההנחה כי להיבט הנפשי יש תפקיד גדול מהמשוער בהשפעה על מחלות כרוניות והרופאים המטפלים מתחילים להבין שלטיפול בפן הרגשי ישנה חשיבות לא מבוטלת בניהול המחלה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/11/2014

עדויות רבות שמצטברות בעולם המחקר הרפואי מחזקות את ההנחה כי להיבט הנפשי יש תפקיד גדול מהמשוער בהשפעה על מחלות כרוניות והרופאים המטפלים מתחילים להבין שלטיפול בפן הרגשי ישנה חשיבות לא מבוטלת בניהול המחלה


למחלות אוטואימוניות יש צורות ביטוי שונות, אך המשותף לכולן הוא המנגנון שעומד בבסיסן, שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף עצמו. בעוד שבאדם בריא מערכת החיסון יודעת לזהות בין תאים עצמיים לבין תאים זרים (כמו חיידקים, פטריות, פרזיטים ועוד) ונלחמת סלקטיבית בתאים הזרים ואינה פוגעת בתאים הרבים והשונים שקיימים בגופנו. 


מחלות אוטואימוניות שונות זו מזו בסוג התאים העצמיים בגוף שמותקפים על ידי מערכת החיסון המופרעת של החולה. כך למשל, בסוכרת נעורים, אילו הם התאים שמייצרים אינסולין בלבלב שמותקפים על ידי מערכת החיסון של החולה והביטוי של המחלה בהתאם לכך - מחסור באינסולין, הורמון חיוני שמווסת את משק הסוכר בגוף. 


מחלות אוטואימוניות רבות מאופיינות בהתנהגות אפיזודית. כלומר, אדם החולה במחלה אוטואימונית סובל מהתקפים של המחלה בזמנים שונים, כאשר בין ההתקפים עצמם ישנה רגיעה. ההתקפים יכולים לגרום לפגיעה שמחלימה בתקופת הרגיעה או לנזק שאריתי. למשל, במחלה האוטואימונית טרשת נפוצה התאים המותקפים על ידי מערכת החיסון הינם תאי מערכת העצבים ולכן סימפטומים של המחלה יכולים לכלול פגיעה בתחושה, בהנעת השרירים, בראייה ועוד. הפגיעה מופיעה בפתאומיות ולאחר חלוף ההתקף תיתכן החלמה מלאה, החלמה חלקית או נזק שאריתי משמעותי.


מדוע מחלות אוטואימוניות מתרחשות?


הסיבה להתרחשותן של מחלות אילו הינה מולטיפקטוריאלית, כלומר אינה נובעת מגורם אחד בודד אלא משילוב של גורמים שונים. שילוב מסויים של גנטיקה וסביבה יכול לגרום למחלה אוטואימונית כזו או אחרת. מה שמעניין הוא שברגע שאדם חולה במחלה אוטואימונית אחת הסיכון שלו לחלות במחלות אוטואימוניות אחרות גדול מהסיכון של האוכלוסייה הכללית.


אירועים טראומטיים הגדילו את הסיכון לחלות


המחשבה שלחץ נפשי יכול בכלל להשפיע על מחלה אוטואימונית הועלתה לאחר שמחקרים תחילה בעלי  חיים ואז גם בבני אדם הראו שגורמי לחץ בסביבה משפיעים על תיפקודה של מערכת החיסון. בנוסף, במחקרי שאלונים נמצא שעד 80% מהחולים במחלות אוטואימוניות דיווחו שלפריצת מחלתם קדם אירוע של לחץ רגשי יוצא דופן. 


כמו כן, מחקר שבדק קשר בין אירועי טראומה בילדות לפיתוח מחלה אוטואימונית בבגרות מצאו שאירועים של לחץ נפשי בילדות הגדילו את הסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית עשרות שנים לאחר מכן.


חוקרים שחשדו שלחץ נפשי משפיע על המחלות האוטואימוניות ניסו לשער באיזה מנגנון הדבר מתרחש. במהלך מצבי לחץ מופעלות שתי תגובות פיזיולוגיות עיקריות. האחת היא תגובה של הציר ההיפותלמי המפריש גלוקוקרטיקואידים והשנייה היא תגובה של המערכת הסימפטטית המפרישה קטכולאמינים. לאחרונה התגלו ראיות לכך שההורמונים האילו המופרשים במצבי לחץ, בין יתר השפעותיהם על גוף האדם, משפיעים גם על תאים במערכת החיסון. 


השפעה זו מזכירה תופעות שידועות כמתרחשות במספר מחלות אוטואימוניות כמו במחלה ע״ש גרייבס, מחלה שבה מערכת החיסון בגוף מייצרת נוגדנים שמעודדים גדילה של בלוטת התריס וייצור עודף של הורמון בלוטת התריס. השפעות העודף בהורמון זה כוללות אינסומניה, היפראקטיביות, חולשת שרירים, עלייה בחום הגוף, הזעה והפרעות קצב בלב.


"הורמוני לחץ" משפיעים לרעה על מערכת החיסון


גם לגבי טרשת נפוצה נמצא שישנה אסוציאציה בין אירועי חיים מלחיצים לסיכון לפתח התקף של המחלה. במחקר שניסה להתייחס לאלמנטים הביולוגים והפסיכולוגים של המחלה נמצא שמשך, תדירות וחומרת הלחץ כמו גם האופטימיות של המטופל, התמיכה החברתית שלה הוא זוכה ויכולת ההתמודדות שלו עם מצבי לחץ קשורים בהופעת התקפים של מחלה אוטואימונית זו.


בעולם המחקר הרפואי מחלחלת יותר ויותר ההבנה כי ישנו קשר הדוק בין חומרת מחלות אוטואימוניות כרוניות ללחץ נפשי. בניגוד לגורמים גנטיים תורשתיים שאינם ניתנים לשינוי, הרי שגורמים סביבתיים ואורחות החיים של החולים במחלה אוטואימונית יכולים לעבור שינוי על מנת להקל על חומרת המחלה. ראוי שהטיפול במחלות אוטואימוניות יכלול כלים להתנהלות במצבי לחץ נפשי ואף התערבויות התנהגותיות למניעה של תחושות לחץ היכולות להשפיע על מערכת החיסון. התערבויות כאלו כוללות שמירה על משקל גוף תקין, דיאטה בריאה, הקפדה על פעילות גופנית, יצירה של סביבה ביתית נוחה ותומכת ורכישת כלים התנהגותיים להתמודדות בריאה עם מצבי לחץ.


פורומים, ראומטולוגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאב באגן ימין ושינוי ביציאות אסנת 16/10/2019 20:31
  • שלום, מזה כשבועיים וחצי סובלת מכאבים באגן ימין אשר החמירו בימים האחרונים . ביומיים האחרונים התווסף גם שינוי ביציאות . ברקע: GASTRITIS EROSIVE CHOLECYSTECTOMY עברתי ניתוח לפורסקופי כיס מרה וגם ניתוח גב בשל 3 פריצות דיסק חמורות . אין חום, אין נפיחות. הרופאה שלי בחופש עד אחרי החג. בנתיים נעזרת במשככי כאבים על בסיס קבוע.

  • + הוסף תגובה
כאבים באגן ושינוי ביציאות פרופ' משה טישלר 16/10/2019 22:46
דלקת פרקים פסויאזיס בעקבות טראומה שלומי 16/10/2019 08:30
  • לפני 9 חודשים דרכתי על דופן של בור בשדה (בזמן העבודה).נפלתי אחורה על הישבן והגב הגעתי לבית חולים ששם עשו לי בדיקת רנטגן בישבן ובכתף. שיחררו אותי עם זריקה וולטורן ו הפניה למרפאה שלי להמשך בירור .אחרי שבועיים חזרתי לבית החולים עקב לחץ מאוד חזק בחזה וכאבים בכתף והצוואר. מצאו שבר בכתף. במרפאה שלי מצאו באולטרסאונד קרעים חלקיים בכתף.(1.8 ממ) בבדיקת דם מצאו שיש לי דלקת מעט גבוה מהנורמה. בmri אגן ומותני לא מצאו כלוםאחרי 3 חודשים רמת הדלקת עלתה דרסטית הגעתי לרמאוטולוגית שממשיכה לעשות בירור שללה בעיה ראומטולוגיה הפנתה אותי לct גב ששם מצאו בלט בs1 שנוגע העצב . רופא קסטרו הפנה אותי לעשות mri חזה ששם לא מצאו כלום כל הזמן הזה התלוננתי על כאבים בישבן אחרי 7 חודשים אורטופד הפנה אותי לmri ישבן ומותני ששם מצאו דלקת חריפה הגעתי לראומטולוג שאמרה לי שהתפתח לי דלקת פרקים פסויאזיס רופאת משפחה אמרה לי לגשת למנהלת מרפאה שתכיר לי בתאונת עבודה .המנהלת אמרה שהיא לא מוסמכת וביקשה ממני להביא אישור מביטוח לאומי להכיר במחלה בתאונת עבודה . אני מחפש ראומטולוג לחוות דעת לביטוח לאומי

  • + הוסף תגובה
דלקת מפרקים? פרופ' משה טישלר 16/10/2019 08:56
  • השאלה היא האם יש לך פריחה של פסוריאזיס כי לצורך האבחנה יש צורך באיבחון פסוריאזיס על ידי מומחה עור

  • + הוסף תגובה
התפרץ לי דלקת מפרקים פסויאזיס בלי סימנים בעור שלומי 16/10/2019 11:55
  • התפרץ לי דלקת מפרקים פסויאזיס בלי סימנים בעור .יש לי דלקת בכל הגוף

  • + הוסף תגובה
קת מפרקים פסוריאטית פרופ' משה טישלר 16/10/2019 14:18
  • כשמה כן היא אין דלקת מפרקים פסוריאטית בלי פסוריאזיס!!!

  • + הוסף תגובה
טיפול באקטמרה במחלת GCA טוביה 15/10/2019 22:22
  • לפני כארבעה חודשים אובחנתי כחולה ב GCA (שקיעת דם , crp ,ביופסיה). קבלתי פרדניזון 60 מג ביום ולאט לאט הורד ל 20 מג. כשלושה שבועות מקבלת אקטמרה פעם בשבוע. עד האקטמרה הרגשתי מצוין. בשבוע האחרון התחילו כאבים בגב תחתון. האם קשור? להמשיך אקטמרה?

  • + הוסף תגובה
GCA פרופ' משה טישלר 15/10/2019 22:24

הצטרפו לאינדקס הרופאים!