כיצד משפיע לחץ נפשי על מחלות אוטואימוניות?

עדויות רבות שמצטברות בעולם המחקר הרפואי מחזקות את ההנחה כי להיבט הנפשי יש תפקיד גדול מהמשוער בהשפעה על מחלות כרוניות והרופאים המטפלים מתחילים להבין שלטיפול בפן הרגשי ישנה חשיבות לא מבוטלת בניהול המחלה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/11/2014

עדויות רבות שמצטברות בעולם המחקר הרפואי מחזקות את ההנחה כי להיבט הנפשי יש תפקיד גדול מהמשוער בהשפעה על מחלות כרוניות והרופאים המטפלים מתחילים להבין שלטיפול בפן הרגשי ישנה חשיבות לא מבוטלת בניהול המחלה


למחלות אוטואימוניות יש צורות ביטוי שונות, אך המשותף לכולן הוא המנגנון שעומד בבסיסן, שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף עצמו. בעוד שבאדם בריא מערכת החיסון יודעת לזהות בין תאים עצמיים לבין תאים זרים (כמו חיידקים, פטריות, פרזיטים ועוד) ונלחמת סלקטיבית בתאים הזרים ואינה פוגעת בתאים הרבים והשונים שקיימים בגופנו. 


מחלות אוטואימוניות שונות זו מזו בסוג התאים העצמיים בגוף שמותקפים על ידי מערכת החיסון המופרעת של החולה. כך למשל, בסוכרת נעורים, אילו הם התאים שמייצרים אינסולין בלבלב שמותקפים על ידי מערכת החיסון של החולה והביטוי של המחלה בהתאם לכך - מחסור באינסולין, הורמון חיוני שמווסת את משק הסוכר בגוף. 


מחלות אוטואימוניות רבות מאופיינות בהתנהגות אפיזודית. כלומר, אדם החולה במחלה אוטואימונית סובל מהתקפים של המחלה בזמנים שונים, כאשר בין ההתקפים עצמם ישנה רגיעה. ההתקפים יכולים לגרום לפגיעה שמחלימה בתקופת הרגיעה או לנזק שאריתי. למשל, במחלה האוטואימונית טרשת נפוצה התאים המותקפים על ידי מערכת החיסון הינם תאי מערכת העצבים ולכן סימפטומים של המחלה יכולים לכלול פגיעה בתחושה, בהנעת השרירים, בראייה ועוד. הפגיעה מופיעה בפתאומיות ולאחר חלוף ההתקף תיתכן החלמה מלאה, החלמה חלקית או נזק שאריתי משמעותי.


מדוע מחלות אוטואימוניות מתרחשות?


הסיבה להתרחשותן של מחלות אילו הינה מולטיפקטוריאלית, כלומר אינה נובעת מגורם אחד בודד אלא משילוב של גורמים שונים. שילוב מסויים של גנטיקה וסביבה יכול לגרום למחלה אוטואימונית כזו או אחרת. מה שמעניין הוא שברגע שאדם חולה במחלה אוטואימונית אחת הסיכון שלו לחלות במחלות אוטואימוניות אחרות גדול מהסיכון של האוכלוסייה הכללית.


אירועים טראומטיים הגדילו את הסיכון לחלות


המחשבה שלחץ נפשי יכול בכלל להשפיע על מחלה אוטואימונית הועלתה לאחר שמחקרים תחילה בעלי  חיים ואז גם בבני אדם הראו שגורמי לחץ בסביבה משפיעים על תיפקודה של מערכת החיסון. בנוסף, במחקרי שאלונים נמצא שעד 80% מהחולים במחלות אוטואימוניות דיווחו שלפריצת מחלתם קדם אירוע של לחץ רגשי יוצא דופן. 


כמו כן, מחקר שבדק קשר בין אירועי טראומה בילדות לפיתוח מחלה אוטואימונית בבגרות מצאו שאירועים של לחץ נפשי בילדות הגדילו את הסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית עשרות שנים לאחר מכן.


חוקרים שחשדו שלחץ נפשי משפיע על המחלות האוטואימוניות ניסו לשער באיזה מנגנון הדבר מתרחש. במהלך מצבי לחץ מופעלות שתי תגובות פיזיולוגיות עיקריות. האחת היא תגובה של הציר ההיפותלמי המפריש גלוקוקרטיקואידים והשנייה היא תגובה של המערכת הסימפטטית המפרישה קטכולאמינים. לאחרונה התגלו ראיות לכך שההורמונים האילו המופרשים במצבי לחץ, בין יתר השפעותיהם על גוף האדם, משפיעים גם על תאים במערכת החיסון. 


השפעה זו מזכירה תופעות שידועות כמתרחשות במספר מחלות אוטואימוניות כמו במחלה ע״ש גרייבס, מחלה שבה מערכת החיסון בגוף מייצרת נוגדנים שמעודדים גדילה של בלוטת התריס וייצור עודף של הורמון בלוטת התריס. השפעות העודף בהורמון זה כוללות אינסומניה, היפראקטיביות, חולשת שרירים, עלייה בחום הגוף, הזעה והפרעות קצב בלב.


"הורמוני לחץ" משפיעים לרעה על מערכת החיסון


גם לגבי טרשת נפוצה נמצא שישנה אסוציאציה בין אירועי חיים מלחיצים לסיכון לפתח התקף של המחלה. במחקר שניסה להתייחס לאלמנטים הביולוגים והפסיכולוגים של המחלה נמצא שמשך, תדירות וחומרת הלחץ כמו גם האופטימיות של המטופל, התמיכה החברתית שלה הוא זוכה ויכולת ההתמודדות שלו עם מצבי לחץ קשורים בהופעת התקפים של מחלה אוטואימונית זו.


בעולם המחקר הרפואי מחלחלת יותר ויותר ההבנה כי ישנו קשר הדוק בין חומרת מחלות אוטואימוניות כרוניות ללחץ נפשי. בניגוד לגורמים גנטיים תורשתיים שאינם ניתנים לשינוי, הרי שגורמים סביבתיים ואורחות החיים של החולים במחלה אוטואימונית יכולים לעבור שינוי על מנת להקל על חומרת המחלה. ראוי שהטיפול במחלות אוטואימוניות יכלול כלים להתנהלות במצבי לחץ נפשי ואף התערבויות התנהגותיות למניעה של תחושות לחץ היכולות להשפיע על מערכת החיסון. התערבויות כאלו כוללות שמירה על משקל גוף תקין, דיאטה בריאה, הקפדה על פעילות גופנית, יצירה של סביבה ביתית נוחה ותומכת ורכישת כלים התנהגותיים להתמודדות בריאה עם מצבי לחץ.


פורום ראומטולוגיה

פרופ' משה טישלר

פרופ' משה טישלר
פרופ' משה טישלר מומחה לראומטולוגיה ורפואה פנימית, מנהל מחלקה פנימית ב', במרכז הרפואי אסף הרופא. תחום עיסוק עיקרי: מחלות עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דלקת פרקים
  • ליאת
  • 24/05/2019 09:17
  • שלום פרופסור. יש לי תופעות חזקות של התלקחות כל המפרקים כואבים לפעמיים יש לי גם זרמים ביד. Crp תקין מטופלת באנברל זריקה רביעית השבוע מודאגת ?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דלקות ונוזלים
  • גני
  • 23/05/2019 15:46
  • שלום.נשלחתי לmri עקב כאבים(עברתי 2 ניתוחים עקב שבר פריקה במליאונרי) בתשובה נאמר כי ישנם נוזלים במפרק,עוד באיזה מקום באיזור המפרק וב2 גידים. מה ניתן לעשות בשביל להעלים את הדלקות בגידים והנוזלים במפרק? תודה כרגע הרופא הכניס אותי לנעל כזאת עם הגבהה,מותרת דריכה אך ללא טיפול תרופתי למשך 6 שבועות..עברו 3 שבועות מאז לא מרגישה שיפור

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דלקות ונוזלים המשך
  • גני
  • 23/05/2019 16:31
  • תודה על המענה המהיר! חשבתי שראומטולוג מטפל בבעיות מפרקים וגידים(כך נאמר לי).קבעתי תור באופן פרטי לראומטולוג,אז רצוי לבטל ראומטולוג לא יכול לעזור לי? אני כבר מיואשת,אני כבר שנה וחצי בסיפור הזה וכבר מחפשת כל עזרה אפשרית.הניתוח האחרון היה ארטרוסקופיה סביב גיד הatfl ולאחר הניתוח מרגיש כאילו המצב רק בחמיר...בmri גם נרשם שיש לי מצב של סינוביטיס,מה זה אומר? אם רמאוטולוג לא יכול לעזור לי אז במה מטפל בעצם רמאטולוג? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דלקות ונוזלים המשך
  • גני
  • 23/05/2019 17:30
  • פרופסור תודה על המענה המהיר! חשבתי שראומטולוג מטפל בבעיות מפרקים וגידים(כך נאמר לי).קבעתי תור באופן פרטי לראומטולוג,אז רצוי לבטל ראומטולוג לא יכול לעזור לי? אני כבר מיואשת,אני כבר שנה וחצי בסיפור הזה וכבר מחפשת כל עזרה אפשרית.הניתוח האחרון היה ארטרוסקופיה סביב גיד הatfl ולאחר הניתוח מרגיש כאילו המצב רק בחמיר...בmri גם נרשם שיש לי מצב של סינוביטיס,מה זה אומר? אם רמאוטולוג לא יכול לעזור לי אז במה מטפל בעצם רמאטולוג? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובת הmri
  • גני
  • 23/05/2019 17:46
  • ממצאים: מודגמים שינויים פוסט ניתוחיים בפטישון הלטראלי והמדיאלי לאחר הוצאת קיבויים תוך לשדיים מודגם שבר לא מחובר ללא תזוזה בקצה הפטישון המדיאלי מודגמת בצקת לשדית משני צידי הפצט האחורי של המפרק הסובטלארי עם נוזל תוך פירקי במפרק בכמות קטנה העובר האדרה לאחר הזרקת גדוליניום ממצא המתאים לסינוביטיס כמו כן מודגם נוזל תוך פירקי בכמות מתונה במפרק הטיביוטלארי העובר האדרה ומתאים גם הוא לסינוביטיס מודגמת בצקת והאדרה לשדית פוקאלית תת קורטיקלית באספקט המדיאלי של כיפת הטאלוס ללא עדות לפגם אוסטאוכונדרלי ברור, לא ניתן לשלול ocl דרגה 1.דרוש המשך מעקב מודגמים אותות תקינים מלשד שאר העצמות. מודגמת היגררות של רצועת הטלו פיבולרית הקדמית, ממצא המחשיד לקרע חלקי כרוני. מודגמת הידקקות של רצועת הcfl. מודגמים אותות חריגים בין סיבי רצועת הדלטואיד ייתכן כביטוח לקרע חלקי . מודגם נוזל בכמות קטנה במעטפת הגידים המכופפים ייתכן כביטוי לטנוסיביטיס ללא עדות לקרע של הגידים. מודגם נוזל בכמות קטנה במעטפת הגידים הפרוניאליים כביטוי לטנוסיביטיס ללא עדות לקרע של הגידים. הגידים המיישרים וגיד אכילס מודגמים תקינים *זה מה שהיה רשום בתשובה של הmri קרסול

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין
רופאה מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ