בדיקת גורם ראומטואידי (rheumatoid factor)

תשובה: שקיעת הדם המוחשת מעידה על תהליך דלקתי, שאינו חריף משום שרמת ה- CRP, שהיא מדד רגיש יותר לתהליך זיהומי או דלקתי חריף, היא בגדר הנורמה. הנוגדנים ANA ו- RF בדמך אינם תקינים, אך גם אינם ספציפיים. תוכלי לקרוא אודות (Rheumatoid Factor) RF

תשובה: תופעת ריינו (Raynaud's phenomenon) היא תגובה מוגזמת של כלי הדם למזג אוויר קר או ללחץ נפשי. היא מתבטאת בשינוי חד בצבע העור על פני האצבעות, הנגרם עקב התכווצות העורקים המספקים דם לאצבעות, והעורקיקים המספקים דם לעור שעל האצבעות. תסמונת ריינו יכולה להיות ראשונית - כאשר היא אינה מלווה בשום תלונות נוספות, והיא עשויה להתלוות למחלות של רקמת חיבור, כמו לופוס (SLE) או סקלרודרמה, להיגרם עקב תרופות. התסמונת שכיחה במיוחד בנשים צעירות, והיא מופיעה, ע"פ מחקרים שונים, ברמות שונות של חומרה ב-5%-20% מן הנשים וב-4%-15% מן הגברים. התקף אופייני של תופעת ריינו מתאפיין בהופעה פתאומית של תחושת קור באצבעות הידיים או הרגליים, במקביל להופעת שינויי צבע: העור הופך לבן ו/או כחלחל. לאחר חימום האיזור, שינוי הצבע המתואר נמשך 15-20 דקות, ואז העור הופך לאדמדם - עקב זרימת הדם החוזרת לאיזור. ההתקף מתחיל בדר"כ באצבע אחת, ואז מתפשט באופן סימטרי לאצבעות הנוספות בשתי הידיים. הטיפול בתופעה נחלק לטיפול התנהגותי, טיפול תרופתי ואפילו טיפול ניתוחי. הטיפול מומלץ גם אם מדובר בריינו ראשוני וגם אם מדובר בריינו משני. יש להימנע מטמפרטורות נמוכות, מתח נפשי ותרופות הידועות כמכווצות כלי דם. בזמן התקף מומלץ לסובב את הזרועות בתנועות סיבוביות ולטבול את הידיים במים פושרים. טיפול התנהגותי וטכניקות של הרפיה - מומלצות. ביופידבק לא הוכח כיעיל. הטיפול התרופתי כולל תרופות המרחיבות כלי דם, בהן יש להשתמש בעיקר בחורף. תוכלי לקרוא עוד על תסמונת ריינו: http://www.niams.nih.gov/hi/topics/raynaud/ar125fs.htm

תשובה:

הסיכון ללקות במחלה עולה עם הגיל. רוב האנשים מעל גיל 60 לוקים ברמה מסוימת של דלקת מפרקים ניוונית , שחומרתה שונה מאדם לאדם. גם אנשים שנמצאים בשנות ה- 20 וה- 30 לחייהם עלולים לחלות בדלקת מפרקים ניוונית. בקרב אנשים מעל גיל 50, נשים לוקות במחלה יותר מגברים.

תשובה: הבעיה שאתה מתאר מכונה בשפה רפואית Polyarthritis, דלקת מרובת מפרקים, ויכולות לכוון למגוון רחב ביותר של מצבים רפואיים. מעורבות של מספר רב של מפרקים גדולים וקטנים קשורה במקרים רבים לבעיה תפקודית של המערכת החיסונית. התחום הרפואי העוסק בבעיות אלו הוא התחום הראומטולוגי. יכולים להיות נחוצים ריאיון, בדיקה מקיפה, בדיקות דם ובדיקות הדמיה כדי לאבחן את הבעיה שלך. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: אני בת 55. יש לי חום מעט גבוה, 37.7 בממוצע, כבר מעל לחודש. עשיתי בדיקות דם ואלו התוצאות: ANTINUCLEAR Ab NEGATIVE EBV VCA_IgG 145 EBV VCA IgM 2 CMV IgG > 22.0 CMV IgM NEGATIVE COMPLEMENT C3 136 COMPLEMENT C4 55 RHEUMATOID FACTOR 0 לפני כ-15 שנה היתה לי מחלת הנשיקה, וכבר פעמיים היו לי תקופות של חום נמוך שנמשכו כמה חודשים. בוצעו לך בדיקות נוגדנים לשני נגיפים הגורמים למחלת הנשיקה, EBV ו- CMV. תוצאות בדיקות הנוגדנים לנגיף EBV מעידות על כך שנדבקת בעבר הרחוק, ושאת מחוסנת לנגיף. תוצאות הנוגדנים לנגיף CMV הן שליליות, כלומר אין עדות להדבקה לא בעבר ולא לאחרונה. ANTINUCLEAR Ab ו- RHEUMATOID FACTOR הם שני נוגדנים הנבדקים על מנת לאבחן מחלות ראומטיות, כגון דלקת מפרקים או זאבת (לופוס). במקרה שלך, שניהם שליליים. COMPLEMENT (משלים) הוא מרכיב במערכת הקרישה. שינויים ברמות של חומר זה יכולים להעיד על מצבי דלקת, אלרגיה או מחלות אוטואימוניות שונות. טווח הנורמה עבור COMPLEMENT מסוג C3 הוא 75 עד 135. התוצאה שלך, 136, היא בגבול העליון של הנורמה. עבור COMPLEMENT מסוג C4 הנורמה היא 13 עד 75. והתוצאה שלך היא בטווח הנורמה. לסיכום, הבדיקות שביצעת תקינות, שוללות אפשרות של מחלת הנשיקה, ומקטינות מאוד את הסיכוי שהסיבה לחום היא מחלה דלקתית או אוטואימונית. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [03/03/2009]

תשובה: כאשר אדם נבדק למחלה ראומטולוגית מסוג rheumatoid arthritis, אחת הבדיקות שמבצעים היא בדיקה סרולוגית הנקראת בדיקת RF. בבדיקה זו בודקים את הנוכחות של גורם שגרוני (גורם ראומטואידי) בדם. גורם זה הוא נוגדן שנמצא בדמם של חלק גדול מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis). הוא יכול להיות מקבוצת IgG, IgM, או IgA והוא מכוון בדרך כלל נגד נוגדן מסוג IgM ויוצר קומפלקס חיסוני. קומפלקס זה משפעל את מערכת המשלים וגורם לתגובה דלקתית, ועל כן ערכו חיובי בדלקת פרקים שגרונית. כאשר תוצאות הבדיקה שליליות ועדיין יש חשד לדלקת מפרקים בשל בעיות מכוונות בהן חש החולה, בדיקה גופנית מחשידה ובדיקות דם מכוונות נוספות, כגון שקיעת דם, CRP ומדדי דלקת נוספים, היא נקראת מחלה ראומטית סרונגטיבית, כלומר מחלת מפרקים עם בדיקות סרולוגיות שליליות. ישנן הרבה סיבות היכולות לעורר דלקת מפרקים סרו-נגטיבית, ביניהן אירוע חבלתי, כמו שציינת, דלקת מפרקים ספטית, גידולים, מחלה בשם gout (שיגדון), ועוד. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: עליך לפנות לרופא ראומטולוג ולבצע בירור מקיף הכולל תשאול, בדיקה קלינית ובדיקות דם, שכן המחלה אינה מונוארתריטיס כבר, אלא מערבת שני מפרקים גדולים לפחות והאבחנה המבדלת רחבה, וממנה נגזר גם הטיפול ששונה ממקרה למקרה.

תשובה: מחלות של דלקות פרקים מטופלות לרוב ע"י ראומטולוגים ולא ע"י אורתופדים. יש טיפולים לא תרופתיים כגון אמבטיות פאראפין לידיים. הייתי מתייעץ עם ראומטולוג. דר' מיכאל מילגרם