מחלות לב: הרבה לפני ההתקף עצמו

מחלות לב מתרחשות בגוף עוד הרבה לפני התקף הלב עצמו. מדוע זה קורה? מי בסיכון וכיצד מאבחנים, לפני שזה מאוחר מדי?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 03/03/2015

מחלות לב מתרחשות בגוף עוד הרבה לפני התקף הלב עצמו. מדוע זה קורה? מי בסיכון וכיצד מאבחנים, לפני שזה מאוחר מדי?


התקף לב (אוטם שריר הלב) הוא מצב בו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימה של אחד העורקים הכליליים המובילים דם ללב. במרבית המקרים, חסימה זו מתרחשת בעקבות קרע של רובד טרשתי (פלאק) לא יציב בעורק. עקב הקרע, מופעלים מנגנוני הקרישה היוצרים קריש הדם במקום שגורם לחסימה בעורק. כתוצאה מכך הדם אינו יכול לזרום באופן חופשי ולהזין את שריר הלב.


במידה שקריש הדם לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך באותה רקמה לבבית. במקרה זה, חוסר אספקת דם לשריר הלב גורם לפגיעה בחלק משריר הלב, שתמנע ממנו מלתפקד כבעבר. אם אזור שריר הלב שנפגע הוא קטן ומערכת ההולכה החשמלית של הלב לא נפגעה, הסיכויים לשרוד את ההתקף טובים.  


התקפי לב הם מצב אקוטי של מחלת לב כלילית. למעשה, מחלת הלב בעצם מתרחשת הרבה לפני התקף הלב עצמו. אחת הסיבות השכיחות למחלות הלב היא הצטברות רבדים בדופן העורקים הנקראים "פלאקים" (plaque).  רבדים אלה  שהולכים ותופחים, עלולים לחסום לחלוטין את כלי הדם והם שגורם למחלת הלב הכלילית. מאחר שתהליך זה עשוי להתחיל כבר בגיל צעיר, חשוב לאבחן זאת בזמן. 


למחלת לב כלילית דרגות חומרה שונות: דרגה ראשונה: מצב הנקרא איסכמיה. כלומר, אספקת דם לקויה לאזור מסוים בשריר הלב. האיסכמיה לעתים שקטה, ללא תסמינים, ולעיתים מלווה בלחץ בחזה. דרגה שניה: תעוקת חזה יציבה – כאב בחזה המופיעה במאמץ ונעלם במנוחה. דרגה שלישית: תעוקת חזה בלתי יציבה – כאב המופיע במאמץ וגם במנוחה. הדרגה רביעית הינה התקף לב. 


מחלות לב. הרבה לפני שמתרחש ההתקף

מחלות לב. הרבה לפני שמתרחש ההתקף


מי נמצא בסיכון?


קבוצת הסיכון למחלות לב כוללת: מעשנים, אנשים הסובלים מתזונה לקויה, סוכרת, רמת כולסטרול גבוהה בדם, רמת טריגליצרידים גבוהה בדם, לחץ דם גבוה, מתח נפשי כרוני, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, וכן, בעלי הסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר (גברים במשפחה שחלו מתחת לגיל 55, או נשים שחלו מתחת לגיל 66).


כיצד מאבחנים? 


מעבר לתלונות הקליניות האופייניות (כגון כאב בחזה, קוצר נשימה) ולבדיקה הגופנית שעורך הרופא, קיימות כמה בדיקות שיכולות לסייע באבחנה של מחלות לב:


מבחן מאמץ (ארגומטריה) - בדיקת א.ק.ג במאמץ (הליכה על מסילה נעה או רכיבה על מכשיר אופניים) המטרה לאבחן האם ישנם שינויים איסכמיים בתרשים האק"ג בזמן מאמץ. 


מיפוי לב - צילום של שריר הלב בעזרת חומר רדיואקטיבי שמוזרק לווריד תוך כדי מבחן מאמץ, עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב. דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא, ולכן עובר דרכו פחות חומר רדיואקטיבי. בצורה זו, ניתן לזהות אזורים פגועים. 


אקו לב במאמץ - בדיקה שכוללת שני שלבים: בשלב ראשון, מבצעים בדיקת אקו לב במנוחה. בשלב שני, עושים מבחן מאמץ רגיל (ארגומטריה) כדי להגיע לדופק מטרה. בסיום המאמץ עושים בדיקת אקו לב. אם קיימת היצרות באחד מעורקי הלב, הדבר יתבטא בירידה בהתכווצות של שריר הלב בסיום המאמץ בהשוואה למנוחה. 


CT של הלב ("צנתור וירטואלי") - הבדיקה מתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד ובאמצעות סורק חדשני שמאפשר סריקה מהירה מאוד של הלב. בסופו של דבר, מתקבלת תמונה מדויקת מאוד של עורקי הלב שמאפשרת להעריך האם יש היצרויות בעורקי הלב, ואם יש - מהי מידת חומרתן. בדיקה זו אינה פולשנית.


צנתור כלילי - זוהי בדיקה פולשנית שמאפשרת אבחון וטיפול בהליך אחד. בבדיקה זו, הרופא מחדיר צנתר – צינור דק, חלול וגמיש - דרך עורק גדול, לרוב במפשעה או באמה אל עורקי הלב. דרך הצנתר הוא מזריק חומר ניגוד (שמכיל יוד) שצובע את העורקים הכליליים. הודות לחומר הניגוד ניתן לאמוד את מידת ההיצרות או החסימה של העורקים.


בדיקת דם - יכולה לאבחן מקרים של מחלת לב חריפה. בודקים את האנזים טרופונין, שרמתו מוגברת כאשר יש סבל איסכמי של רקמת שריר הלב.


מוגש באדיבות "שח"ל - רפואת העתיד"



פורום פתרונות שמיעה מושתלים

 אורלי בלוך דייגי

אורלי בלוך דייגי
קלינאית תקשורת עם התמחות בתחום האודיולוגיה ושיקום השמיעה. בין המקומות בהם התמחתה – בי"ח קפלן, "שמע קולנו", מכון השמיעה "אודיוטסט". כיום אחראית על תחום הפתרונות המושתלים בחברת "מדטון-הדים" ומלווה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • לאחר ניתוח
  • סיגל
  • 05/05/2019 11:59
  • בתי כבר חודש וחצי לאחר ניתוח באוזן, לסגירת נקב. רק בעוד כ- 3 חודשים נדע אם הצליח או לא. במידה והניתוח לא הצליח, השלב הבא הוא שתל לשיפור השמיעה? דואגת..

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הי סיגל, בדרך כלל מטרת ניתוח לסגירת נקב הינו שיפור איכות החיים של המנותח. במידה ומתאפשר, גם שיקום השמיעה (בהנחה והיה ליקוי שמיעה הולכתי לפני כן). אין לי מספיק מידע מהדברים שהצגת לגבי אופי הירידה וחומרתה לפני הניתוח, ולכן לא אוכל לומר האם הפיתרון יהיה שתל לשיפור השמיעה. אני מציעה כי תתייעצו עם הרופא המנתח או המרכז בו נותחה בתך לקבלת תמונה רפואית ושיקומית ברורה יותר. החלטה על פיתרון מושתל לשיקום שמיעה הינה כבדת משקל ויש עוד כמה שלבים בדרך עד שמגיעים לכך... בריאות שלמה לבתך!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שתל למבוגרת
  • מרים
  • 29/04/2019 10:03
  • מרים שלום, קיימים סוגים שונים של פתרונות מושתלים לשמיעה. בדרך כלל אין מגבלת גיל, למעט מצב רפואי (ולכן יש חשיבות בהתייעצות עם רופא אאג מנתח). יחד עם זאת, אם הבנתי נכון את הצורך שלך, את מחפשת פיתרון שיהיה קבוע ולא יהיה צורך בהרכבה או הורדה של האביזר. הפתרונות המושתלים הקיימים היום רובם ככולם מורכבים מחלק מושתל ואביזר חיצוני המעביר את המידע לחלק המושתל כך שעדיין יש צורך בהרכבה והסרה של הרכיב החיצוני. בנוסף, כדאי להתייעץ עם קלינאי/ת תקשורת המתמחים בשיקום שמיעה לגבי התאמה לפתרונות מושתלים- אם בכלל.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
נחמה בכר נחמה בכר
מבצעת טיפולי שפה, היגוי, מובנות דיבור, קול וגמגום. קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ