הפרעות שינה: מתי נחירות מעידות על בעיה חמורה יותר?

על פי ההערכות, 50% מהאוכלוסייה בעולם המערבי סובלת מהפרעות שינה שונות, שלהן השפעה נרחבת על התפקוד שלנו במהלך היום. מתי נחירות מוגדרות כהפרעת שינה וכיצד מטפלים? כתבה ראשונה בסדרה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 27/05/2015

הפרעות שינה או שינה לא מספקת משפיעים בצורה נרחבת על הבריאות ועל ההרגשה הטובה היומיומית. מחקרים רבים מעידים על הקשר שבין שינה לא תקינה לבין סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז (ADD או ADHD), ירידה קוגניטיבית, שינויים במצב הרוח, השמנה, מחלות קרדיו-וסקולריות (יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ מוחי), סוכרת type 2, תסמונות כאב ופגיעה במערכת החיסונית.


קראו עוד: השיטה: כך תצליחו להירדם בפחות מ-60 שניות


רוב המבוגרים הבריאים זקוקים בממוצע לשש עד שמונה שעות שינה בלילה. מיעוט זקוקים לפחות שעות שינה או לשעות שינה ארוכות יותר. שנת לילה טובה היא שינה מרעננת, שאחריה אין עייפות או ישנוניות במשך היום. כאשר השינה אינה רצופה, אינה מרעננת ובמשך היום יש עייפות, תשישות וישנוניות - קרוב לוודאי קיימת הפרעת שינה כלשהיא.    


מהן הפרעות שינה?

הפרעת שינה מוגדרת כשיבוש בכמות, באיכות או בתזמון השינה, ללא או עם אירועים התנהגותיים או פיזיולוגיים חריגים במהלך השינה או במעבר מעירות לשינה. שכיחותן של הפרעות השינה השונות בעולם המערבי גבוהה ומוערכת בכ-50%.


את הפרעות השינה ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות: הפרעות שינה אינטרינזיות ראשוניות, כלומר שנובעות מתהליך השינה עצמו; הפרעות שינה אקסטרינזיות, כלומר שנובעות מגורמים חיצוניים; הפרעות בתזמון שינה; הפרעות שינה משניות לבעיות רפואיות (גופניות או נפשיות) אחרות. בכתבה ראשונה זו נתמקד בהפרעות שינה ראשוניות וכן בהפרעות בתזמון השינה.


1. תסמונת הפסקות נשימה בשינה

מה? מבין הפרעות השינה האינטריזיות, תסמונת דום נשימה בשינה (Sleep Related Breathing Disorder  או Obstructive Sleep Apnea) מהווה את ההפרעה השכיחה ביותר. תסמונת דום נשימה  בשינה הינה הפרעת שינה שכיחה למדי בקרב מבוגרים בגיל העמידה בעלי עודף משקל, למרות שניתן לאבחנה בכל גיל, מינקות עד זקנה. השכיחות בקרב נשים היא כ-2%, במיוחד לאחר גיל המעבר, ובקרב גברים כ-4%. 


הפרעות שינה

הפרעות שינה. גורמות לעייפות, תשישות וישנוניות במהלך היום


הגורם הישיר הוא חסימת דרכי הנשימה העליונות בזמן השינה עקב תמט של קירות החיך והלוע. לאחר היווצרות החסימה, יש מאמץ מוגבר של שרירי הסרעפת ובית החזה על מנת לפתוח את החסימה. בזמן הפסקת הנשימה רמת ריווי החמצן בדם יורדת והחולה מקיץ למספר שניות, במהלכן הנשימה שבה לתיקנה. 


בדרך כלל האדם הישן אינו מודע ליקיצה זו, ופתיחת דרכי האוויר מלווה בנחירה רמה. שרשרת אירועים זו יכולה להתרחש עשרות ואפילו מאות פעמים במשך הלילה, דבר הגורם בין השאר לישנוניות ניכרת במשך היום. 


הסימפטומים: הסימפטומים העיקריים של תסמונת דום נשימה בשינה הם נחרות, התעוררויות, יובש בפה בלילה ובבוקר, השתנה מרובה בלילה (נוקטוריה), שינה לא מרעננת וישנוניות במשך היום. לעיתים בני המשפחה עדים להפסקות הנשימה. 


קראו עוד: 10 סיבות שבגללן כדאי לכם לעשות יותר סקס


הגורמים העיקריים לתסמונת דום נשימה בשינה הם השמנת יתר ושינויים מבניים בגולגולת ובדרכי הנשימה העליונות, וכנראה גם שיבוש בבקרה המוחית של השרירים בדרכי הנשימה העליונות. בילדים הסיבה השכיחה ביותר היא הגדלת שקדים ואדנואידים, והטיפול הניתוחי יעיל מאוד.


בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים בדבר הקשר שבין תסמונת דום נשימה בשינה ותחלואה קרדיו-וסקולרית ונמצא כי היא גורם סיכון בלתי תלוי לעלייה בלחץ הדם, למחלות לב ולשבץ מוחי. מכאן נובעת גם החשיבות הרבה באבחון התסמונת כאשר מתעורר חשד קליני - וחשיבות הטיפול הנכון. 


הטיפול: טיפול יעיל בהפרעת נשימה קלה בשינה הוא הפחתת משקל או שינוי תנוחת השינה (לעיתים תסמונת דום נשימה בשינה מאובחנת רק בעת שינה על הגב). בהפרעה קלה-בינונית ניתן לטפל עם התקן דנטלי (Oral Appliance).


במקרים חמורים יותר, ובמיוחד בנוכחות מחלות קרדיו-וסקולריות, הטיפול המומלץ הינו שימוש במכשיר CPAP  - קיצור של  Continuous Positive Air Pressure. מכשיר זה "לוקח" אויר מחלל החדר ומזרים אותו דרך צינור אל מסיכה המולבשת על האף, ישירות לדרכי הנשימה. על ידי כך דרכי הנשימה החסומות נפתחות. פתיחת החסימה מאפשרת נשימה סדירה ומונעת את ירידת רמת ריווי החמצן בדם ואת ההתעוררויות בלילה. 


טיפול כירורגי מתאים במקרים נבחרים בלבד.


2. תסמונת הרגליים העצבניות ותנועות רגליים מחזוריות בשינה

מה? הפרעת שינה לא נדירה, ובאותה מידה לא מוכרת, היא תנועתיות מחזורית, בלתי רצונית, של הרגליים לפני השינה ובמהלך השינה. אחוז לא קטן מהלוקים בקשיי הירדמות סובלים למעשה מתסמונת הרגליים העצבניות (RLS).


הסימפטומים: האבחנה של תסמונת זו הינה קלינית, כאשר מתקיימים הדברים הבאים: 


1. תחושה לא נעימה ברגליים בלילה, הגורמת קשיי הירדמות. התחושה מתוארת כנימלול, כאב, זרמים או תחושת לחץ פנימי. במצבים נדירים תחושה דומה קיימת גם בידיים. 


2. קיים צורך עז להניע את הרגליים 


נחירות

נחירות. לפעמים מצביעות על תסמונת הפסקות נשימה בשינה


3. התחושה הלא נעימה מוקלת על ידי הנעת הרגליים, עיסוי, צעידה וכדומה.

 

4. קיימת מחזוריות יומית בסימפטומים, עם הופעתם, או החמרה לפני שנת הלילה. 


תסמונת זו שכיחה למדי במבוגרים, ונעה בין 5% ל-15%. במצבים רפואיים מסויימים שכיחות התסמונת גבוהה יותר, ומגיעה עד כדי 15%-20% בחולי אי ספיקת כליות, ואף כ-30% בחולי Rheumatoid Arthritis. גם בהריון התסמונת שכיחה. ידוע קשר הדוק בין RLS לרמות נמוכות של פריטין בדם.


קראו עוד: 6 טיפים שיתנו לכם אנרגיה מיידית


מבין הלוקים ב-RLS כ-80%-90% סובלים גם מתנועות רגליים מחזוריות בשינה PLMS )). האבחנה נעשית על ידי בדיקת שינה, ולעיתים האבחנה אקראית בעת בדיקת שינה שנעשית בכלל מסיבה אחרת. הלוקים ב-PLMS עלולים להתלונן על יקיצות ליליות וישנוניות במשך היום, אולם לעיתים אין כל סימפטומים.


הטיפול: לפני החלטה על טיפול תרופתי סימפטומטי יש לשלול צריכה גבוהה של קפאין, הפרעות מטבוליות, מחלות ותרופות שעלולים לגרום להפרעה זו או להחמירה.


הטיפול המקובל כיום ב-RLS וב-PLMS הוא על ידי תכשירים דופאמינרגיים, ובמיוחד Dopamine Agonists ארוכי טווח דוגמת Pramipexol. תרופה יעילה נוספת היא Clonazepam ממשפחת הבנזודיאזפינים.



פורומים, הפרעות שינה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שיתוקי שינה ועוד רון 29/09/2019 10:34
  • שלום, בן 23. חווה שיתוקי שינה מדי פעם מאז שאני בתיכון, אני חושב באזור גיל 15-16 התחיל לי. בזמן האחרון , מקרים של שיתוקי שינה קרו לי בצורה חמורה יותר ומלחיצה יותר. קושי להתעורר מהשיתוק במיידי, הרגשה שאני קבור בתוך החלום. אני מנסה להזיז כמובן כל איבר בגוף ומרגיש שאני זז ממש בהילוך איטי, אין לי מושג אם אני באמת זז כשאני עושה את זה. הבעיה זה שהלילה לפני שקרה לי השיתוק שינה התעוררתי בגלל שהרבצתי לעצמי. נתתי לעצמי או אגרוף לעין או שעם האצבע פגעתי לעצמי בעין וכמובן התעוררתי מזה וזה כאב מאוד. אני חייב לציין , שאני בזמן האחרון סובל מלחץ נפשי, ומעשן לעיתים קרובות גם מריחואנה... חזרתי מטיול גדול וב7 חודשים של הטיול אני יכול להגיד שהדבר הזה קרה פחות או לא קרה בכלל אפילו. לפני שהלכתי לישון באירוע של הפגיעה העצמית בעין הייתי בלחץ נפשי. קראתי כל מיני דברים, על הפרעת שינת REM, אני מניח שאלך גם למרפאת שינה, אבל בנתיים רציתי לשאול כדי להבין ולהרגיע את עצמי. תודה.

  • + הוסף תגובה
CPAP י. שלג 24/02/2019 09:40
  • שלום, לאחרונה קיבלתי המלצה ממעבדת שינה לישון עם מכונת CPAP. נאמר לי ממקור אחר, לא מוסמך, שבמידה והמכשיר לא מכוייל ספציפית למשקל שלי באותו לילה (והרי תמיד יש הבדלים של שני קילו פחות או יותר במהלך חודש) אז יש בעיה כי המכשיר ממשיך להזרים יותר מדי או פחות מדי חמצן וזה עלול לגרום לנזק בריאות. יש מכשירי cpap חדשים שאפשר לכייל עצמאית דרך אפליקציה, אבל הם משמעותית יותר יקרים (למעלה מפי 6). השאלה היא האם זה כדאי, האם עניין הנזק לריאות הוא נכון?

  • + הוסף תגובה
CPAP רותי 26/08/2019 20:35
  • פורום מקצועי חדש למשתמשי סיפאפ ולסובלים מודם נשימה בשינה www.forumcpap.co.il

  • + הוסף תגובה
נחירות בת זוג גיל 13/08/2019 11:38
  • אשתי לא נוחרת הרבה. אבל כל לילה אני מתעורר מנחירות שלה. מספר נחירות וזה מפסיק בדרך כלל. הנחירות לא חזקות במיוחד. לפעמים הנחירות לא מפסיקות ואז גם אני לא יכול להירדם בחזרה. זה מאוד מפריע לי. האם יש טעם לבדוק את זה או שנחירות ספורות ברמה כזאת זה דבר טבעי שאי אפשר לטפל?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!