צנתור לב וירטואלי: איתור מחלת הלב הכלילית – ללא פעולה פולשנית

מחלת לב כלילית היא נזק לשריר הלב הנוצר בשל התפתחות טרשת עורקים בעורקים הכלילים המובילים דם אליו. טרשת עורקים היא תהליך הכולל הצטברות של שומן בדפנות העורקים והיא נחשבת לאחת מהבעיות הנפוצות והקטלניות ביותר בעולם המערבי. צנתור לב וירטואלי, נועד לאיתור החסימה בעורקי הלב בשלביה הראשונים וכך עשוי למנוע את התפתחות מחלת הלב: כיצד מתבצע, מהם יתרונותיו על פני הצנתור המסורתי ולמי הוא מיועד?
כתבה פרסומית כתבת חסות



היא נחשבת למחלה נפוצה בעולם המערבי ומהווה את אחד מגורמי התמותה המרכזיים; היא אינה פוסחת על אף אחד מאתנו, מתרחשת באופן הדרגתי וכרוני ופעמים רבות אינה מלווה בכל סימן אזהרה עד לשלבים מתקדמים. טרשת העורקים היא ללא ספק אחת מהסכנות הבריאותיות הגדולות ביותר בפניהן אנו עומדים: במהלך התהליך ההדרגתי, מצטברת שכבה שומנית בדפנות כלי הדם השונים, הנקראת גם פלאק, ומורכבת מכולסטרול ותאים לבנים. עם השנים שכבה זו הופכת לקשה ומסוידת וכך גורמת להיצרות העורקים ולקשיים בזרימת הדם, שעלולים להתדרדר עד לכדי חסימה מלאה. 


טרשת עורקים יכולה להיווצר בכל כלי דם בגוף, אך אחת מהשלכותיה הקיצוניות ביותר היא מחלת לב כלילית (איסכמית). מחלת לב כלילית היא תפקוד לקוי של שריר הלב, כתוצאה מפגיעה בעורקים המובילים דם אליו בשל התפתחות טרשת העורקים בהם. במצבים של פגיעה קיצונית באספקת הדם  עשוי גם להתרחש התקף לב. מחלת הלב הכלילית פוגעת באלפי ישראלים מדי שנה והיא מהווה את אחד מגורמי התמותה המרכזיים. מהם התסמינים שעלולים להעיד על חסימה של עורקי הלב , כיצד ניתן לאבחן ואיזו בדיקה חדשנית תאתר חסימה בעורקים הכליליים – ללא כל פעולה פולשנית? כל המידע לפניכם.



מהם הגורמים למחלת לב כלילית?

כאמור, המקור למחלת לב כלילית הוא טרשת עורקים, לה קיימים מספר גורמי סיכון, בניהם: עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומן בדם (היפרליפידמיה). טרשת העורקים עלולה להתפתח גם בשל סיבות גנטיות, השמנת יתר ומיעוט בפעילות גופנית. 


מהם התסמינים לחסימה של העורקים הכליליים?

חסימה של העורקים הכליליים עשויה להתפתח במשך שנים, ללא כל אות אזהרה. אך קיימים מספר סימנים שעלולים להעיד עליה, כמו כאבים בחזה (בעיקר בזמן מאמץ), קוצר נשימה, זיעה קרה או בחילה. 



כיצד ניתן לאבחן?

אבחון של חסימה בעורקים הכליליים מתבצע בעזרת צנתור לב (PCI - Percutaneous coronary intervention). צנתור הלב משמש כדי לאסוף מידע על מצב העורקים הכליליים ולאתר חסימות בהם. במהלכו מוחדרת צינורית דקה וגמישה אל גוף המטופל דרכה מוזרק חומר ניגוד המסייע בהצגת העורקים הכליליים בצילום הרנטגן. הצנתור מסייע באיתור היצרות או חסימה של עורקי הלב בשלבים מוקדמים בהם ניתן לעצור את התפתחות המחלה. 

למרות שמדובר בבדיקה יעילה מאוד לאיתור חסימות בעורקים הכליליים, זוהי בדיקה פולשנית, הכוללת גם אלחוש מקומי ועלולה להיות כרוכה בסיבוכים שונים. צנתור וירטואלי הוא הפתרון הפשוט לבחינת מצבם של עורקי הלב, ועל כן בשנים האחרונות בדיקה זו הפכה במקרים רבים לאלטרנטיבה המובילה. טרם לבדיקה, משתמשים בתרופות המאטות את קצב הלב כדי לספק תמונה ברורה יותר שלו במהלכה. לאחר מכן מוחדר חומר ניגוד המסייע בהצגת העורקים הכליליים בצורה ברורה יותר. במהלך הבדיקה  מתבצע צילום CT של הלב עצמו והמטופל מחובר למכשיר א.ק.ג המתעד את פעילות הלב. לאחר הבדיקה, הצילומים שהופקו מעובדים באמצעות תוכנת מחשב כך שמתקבלת תמונה מקיפה ומדויקת של העורקים הכליליים המאפשרת את הערכת מצבם. 



מהם היתרונות של צנתור וירטואלי?

צנתור הלב המסורתי מדגים את זרימת הדם בחלל העורקים והוא אינו מספק מידע לגבי מצבן של דפנות כלי הדם. בשונה מכך, צנתור הלב הווירטואלי מאפשר גם את הדגמת הרובד הטרשתי בדפנות העורקים ובעזרתו ניתן גם לאתר הצטברות טרשתית התחלתית המעידה על המחלה בשלביה הראשוניים. כך, ניתן להפחית את גורמי הסיכון המאיצים את התהליך ולמנוע את החמרת המחלה. הצנתור הווירטואלי מציג תמונה תלת ממדית של הלב ועורקיו המאפשרת אבחון מדויק של אזורי ההיצרות או החסימה. בנוסף, בשונה מהצנתור המסורתי, הצנתור הווירטואלי אינו כולל כל פעולה פולשנית ולא כרוך באשפוז ומשכך ניתן לחזור אחריו לשגרה באופן מידי מיד לאחר הבדיקה. 



למי מומלץ לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מומלצת לחולי סוכרת, למעשנים, לאלה הסובלים מיתר שומן בדם, לבעלי היסטוריה משפחתית של מחלת לב או למי שעבר צנתור לב טיפולי, לצורך מעקב אחר מצב עורקי הלב. 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם מור - צנתור וירטואלי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פעימה מוקדמת מיטל 25/05/2020 22:55
  • היי, בחצי שנה האחרונה אני חוו פעימות מוקדמות רבות. הדופק לא עולה להפך הוא בדרך כלל נמוך בין 56 ל 75. עשיתי אקו לב ואקו מאמץ שניהם תקינים, ביצעתי גם הולטר שאני ממתינה לתוצאותיו. אך הפעימה המוקדמת לא נותנת לי מנוח אני בן אדם חרדתי וזה רק מגביר לי את החרדה. במהלך היום לא תמיד אני מרגישה את זה אך שאני במנוחה זה כבר בלתי נסבל, זה מגיע בצרורות ולא נותן מנוח. אני חולת אסטמה ומשתמשת במשאף סימביקורט, שהבנתי שלא ניתן לתת חוסמי בטא כי יכול לגרום להחרפת האסטמה. בנוסף הקרדיאולוג טוען שבגלל שהדופק שלי יחסית נמוך הכדורים יורידו אותו עוד יותר. אני ממש בלחץ וכבר חושבת על דברים גרועים. אבא שלי עבר התקף לב בגיל 55 עקב כורסטרול גבוהה שלא היה מאוזן. איך ניתן לטפל בפעימה מוקדמת, אם אני לא יכולה לקחת כדורים? האם חרדה מגבירה פעימה מוקדמת? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות עופר 13/05/2020 22:59
  • שלום,עקב ריבוי פעימות מוקדמות שנמשכות לעיתים יום שלם עשיתי אקו לב בבדיקה נרשם בן היתר ef 60%. אני בן 52 מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 19/05/2020 11:20
  • EF-60% זה מדד למידת ההתכווצות של שריר הלב ומדובר בנתון תקין לחלוטין. ריבוי פעימות מוקדמות יכול להיות מאוד תסמיני לעיתים גם ללא פגיעה בתפקוד הלב. ממליץ לעשות הולטר קצב לב (שיבדוק את כמות הפעימות באופן מדוייק, ב-24 שעות) ואז להתייעץ איתי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתבחר כדי לקבל המלצות לגבי המשך טיפול.

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות ופרפור פרוזדורים עופר 21/05/2020 15:21
  • תודה על תשובתך. עשיתי הולטר 24 ונמצאו פעימות מוקדמות רבות וכן ופרפור פרוזדורים בלילה שנמשך כשעה. הוחלט לתת לי נוגדי קרישה מהסוג החדש . השאלה שלי האם ריבוי פעימות מוקדמות עלול להוביל לפרפור פרוזדורים ? והאם היד לא קלה ההדק במתן נוגדי קרישה אם אין לי מחלות רקע כמו סכרת ולחץ דם רק שיש לציין שיש חשד בעבר ל tia ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!