בדיקת צנתור לב אבחנתי (Coronary Angiogram, Heart Catheterization)

· הסיכון לתמותה בבדיקת צנתור לב אבחנתי נמוך מאוד ברוב אוכלוסיות החולים (0.01%). בחולים עם אי-ספיקת כליות חדשה, הלם, מצב כללי מדורדר וקרדיומיופתיה יש סיכון מוגבר יותר.

· קיים סיכון קטן (כ-0.1%) לסיבוכים כגון התקף לב, שבץ, הפרעות קצב ודימום באזור הכנסת הצנתר. סיבוכים אלה ניתנים לטיפול מיידי על שולחן הצנתורים, ולרוב אינם כרוכים בתחלואה ארוכת טווח.

· בחולים עם אי ספיקת כליות, קיים סיכון מסוים להידרדרות בתפקוד הכליות, אותו ניתן להקטין באמצעות הכנה מתאימה.

· כ-1% מהמצונתרים חווים תגובה אלרגית לחומר הניגוד, שיכולה לנוע מפריחה ועד תגובה כללית מסכנת חיים. תגובות אלרגיות מסכנות חיים (אנאפילקסיס) כיום נדירות ביותר, וניתנות לטיפול מיידי על שולחן הצנתור.

מחלות קשורות

תעוקת חזה (angina), מחלות של מסתמי הלב, אי ספיקת לב, הצרויות באבי העורקים.

מתי עושים את הבדיקה?

·  אם זוהו בבדיקה לא חודרנית הבודקת את פעולת הלב בזמן מאמץ (לרבות מבחן מאמץ, מיפוי לב ואקו לב עם הזרקת דיפירידמול) סימנים לירידה בזרימת הדם לחלק כלשהו בלב.
דבר זה מעיד שיתכן שקיים עורק כלילי אחד או יותר חסומים ע"י פלאק טרשתי. במצב זה יבוצע צנתור של העורקים הכליליים לבדיקת מיקום ואופי החסימה ולפיכך יוחלט אם דרוש טיפול ואם כן, איזה.

· כאשר אדם סובל מסימנים של תעוקת חזה קשה (אנגינה פקטוריס) כגון כאבים בחזה בזמן מאמץ או במאמצים קלים.

· באדם שעבר אירוע לבבי והחייאה

· כאשר לאדם אינו יכול לעבור בדיקה לא חודרנית להערכת קיום חסימה בעורקים הכליליים בשל סיכון גבוה או חוסר יכולת לבצע את הבדיקה בשל מחלה אחרת וסובל מסימנים של תעוקת חזה קשה.

· לצורך הערכת תפקוד המסתמים או תפקוד הלב, כאשר בדיקה לא חודרנית (כגון אקו לב) לא סיפקה מספיק מידע

· לצורך הערכת הצרויות או מחלות באבי העורקים, כאשר לא ניתן לבצע בדיקה חודרנית פחות.

· לעיתים, הבדיקה תתבצע לפני ניתוחים לבביים לצורך הערכת תפקוד הלב וקיומן של הצרויות בעורקים הכליליים.

איך להתכונן לבדיקה?

· יש לידע את הרופא שלך האם מסיבה כלשהי אינך מעוניינ/ת לעבור טיפול בהצרויות בעורקים הכליליים, במקרה שאלה יתגלו. במקרה כזה, יתכן שלצנתור לא תהיה תועלת עבורך.

· בדיקת צנתור לב אבחנתי כרוכה בהזרקת חומר ניגוד המכיל יוד. יש לידע את הרופא שלך בנוגע לרגישות (אלרגיה) ליוד או לחומר ניגוד, ולאירועים חריגים שקרו בעבר כאשר הוזרק לך חומר ניגוד. יש לידע את הרופא בנוגע לאסתמה.

· אם אתם סובלים מאי ספיקת כליות, יש לידע את הרופא המזמין את הבדיקה. חומר ניגוד המכיל יוד עלול להחמיר את אי ספיקת הכליות, ולכן במצבים האלה, אם הבדיקה חיונית, מבצעים הכנה.

· בדיקת צנתור לב אבחנתי כרוכה בחשיפה לקרינת רנטגן. עליך להודיע לרופא אם את חושבת שתהיי בהיריון בזמן הבדיקה. אם את מניקה יש להודיע לרופא משום שחומר הניגוד עלול להגיע אל חלב האם.

· אם אתם נוטלים תרופה לדילול דם בשם קומדין, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לצורך בהפסקת לפני הבדיקה, בשל הסיכון המוגבר לדימום.

· לפני הבדיקה יש להיות בצום של 6 שעות, כולל מים. זאת משום שהבדיקה מתבצעת בטשטוש. אם ידוע לכם על בעיות שהופיעו בטשטוש או הרדמה כללית קודמים יש לידע את הרופא.