דלג לתוכן
פרופ' יעקב בן חיים פרופ' יעקב בן חיים

מינימום צלקות – מקסימום דיוק: ניתוחים רובוטיים באורולוגית ילדים

ריפלוקס הוא ליקוי אורולוגי המביא למצב בו השתן אינו נע רק בכיוון אחד מהכליות לכיס השתן, והוא יכול לחזור לאחור להגיע לכליות. בקרב כ-40% מהילדים בהם התגלה זיהום בדרכי השתן עשוי להתגלות רפלוקס, כאשר אחד מהגורמים המרכזיים לו הוא זה התורשתי. חסימה בדרכי השתן היא תופעה מולדת הפוגעת בתפקוד הכליות וגורמת להרחבתן. אחד מכל 500 ילדים צפוי לסבול מהתופעה שעלולה ליצור נזק ניכר לכליות. ניתוחים רובוטיים מהווים פתרון יעיל ומדויק לתופעות אלה. ההליכים החדשניים מדויקים מאוד ומאפשרים החלמה מהירה וצלקות קטנות

מאת: פרופ' יעקב בן חיים
תאריך פרסום: 24/06/2018 תאריך עדכון: 08/08/2018
3 דקות קריאה
פרופ' יעקב בן חיים בשיתוף עם פרופ' יעקב בן חיים i מנהל המחלקה לאורולוגית ילדים, ביה"ח דנה לילדים, איכילוב
התור הראשון הפנוי: 10/04/24, 19:10

רפלוקס בדרכי השתן 

רפלוקס בדרכי השתן היא בעיה הנובעת מפגם במנגנון השסתום החד כיווני שבין השלפוחית לשופכן. במצב תקין, מנגנון זה מאפשר לשתן לזרום בכיוון אחד בלבד- מהשופכנים לשלפוחית השתן. מאידך, במצב בו קיים רפלוקס בדרכי השתן, עשוי האחרון לזרום מכיס השתן בחזרה אל השופכן ומשם אל הכליות. רפלוקס בדרכי השתן מחולק לחמש דרגות חומרה , וככל שדרגת החומרה גבוהה יותר – עולה בהתאמה הסיכוי להיווצרות סיבוכים. 



מהם הסיבוכים שעשויים להיווצר בעקבות רפלוקס בדרכי שתן?

זרימת השתן אל הכליות, עשויה להביא לנזק בלתי הפיך להן. מאחר שהכליות אינן מסוגלות לתקן את עצמן ועל כן חשוב במיוחד לטפל בבעיה מוקדם ככל הניתן. הרפלוקס עשוי לפגום בהתפתחות הכליות, ליצור צלקות בשני האברים ואף לגרום ליתר לחץ דם. 



מהם התסמינים שיעידו על רפלוקס בדרכי השתן?

רפלוקס עשוי להביא להרחבה של דרכי השתן העליונות, של צינור השתן והשופכנים. במקרים מסוימים עשויים להתפתח זיהומים בשתן שהגיעו לכליות שילוו בחום גבוה. 



איך ניתן לאבחן?

במצבים בהם מאובחן זיהום חריף בדרכי השתן בקרב ילדים, יש לבצע בדיקת אולטראסאונד כדיי לאתר מומים בדרכי השתן. בדיקה זו אינה מספקת אבחנה חד משמעית לרפלוקס אך היא יכולה לרמז על הבעיה. ברוב המקרים תתבצע בדיקת ציסטוגרפיה, הנחשבת למהימנה ביותר לצורך אבחון של רפלוקס בדרכי השתן. במהלך הבדיקה, מוחדר צינור דק לשופכה, דרכו מוחדר חומר ניגוד לכיס השתן ולאחר מכן מתבצע צילום רנטגן. הבדיקה אינה מאפשרת רק לזהות מצב של רפלוקס בדרכי השתן, אלא ניתן לקבוע גם את דרגת החומרה בעזרתה וכן מאפשרת לאבחן בעיות נוספות בדרכי השתן התחתונות. במצבים מסוימים ניתן יהיה לחשוד ברפלוקס גם במהלך ההריון בבדיקת סקירת מערכות. 



כיצד מטפלים?

בתינוקות קטנים, לרוב, קו הטיפול הראשוני יהיה לרוב טיפול מנע אנטיביוטי, שיינתן במינון נמוך, זאת לצורך מניעת זיהומים בשתן. לאחר מכן, בגיל שנה וחצי, תתבצע שוב בדיקת ציסטוגרפיה – לבדוק האם הרפלוקס חלף או ירד בדרגה. וכן מעקב צמוד  כדיי לזהות מצבים בהם התפתחו זיהומים למרות טיפול המנע. 




הטיפול בריפלוקס בדרכי השתן בתינוקות קטנים יתבצע לרוב באמצעות טיפול מנע אנטיביוטי לצורך מניעת זיהומים בשתן 

טיפול ניתוחי ברפלוקס

אסטרטגיית הטיפול הכירורגית ברפלוקס תלויה בדרגת החומרה שלו. בדרגות נמוכות, ניתן יהיה לבצע ניתוח אנדוסקופי, במהלכו מכניסים מעין חומר מילוי בפיה של צינורית השתן בתוך כיס השתן, המשמש כעין שסתום המתקן את הרפלוקס. 


במקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח אנדוסקופי, יבחר ניתוח רובוטי לתיקון הרפלוקס. במהלכו יוצרים תעלה מחוץ לדופן כיס השתן עליה מניחים את השפכן התחתון וסוגירים מעליה את השריר של כיס השתן. כתוצאה מכך נוצר מעין מנגנון של שסתום המתקן את הרפלוקס. ניתוח זה מתבצע תחת הרדמה מלאה, ולאחריו יהיה צורך באשפוז של יומיים עד שלושה ימים. אחוזי ההצלחה בניתוח הרובוטי גבוהים מאוד והם עומדים על 95%. 

מהם הסיכונים?

בקרב פחות מאחוז מהמטופלים עשויה להתפתח חסימה בדרכי השתן בעקבות הזרקת חומר המילוי. במקרים נדירים עשוי להתפתח זיהום בדרכי השתן. 



הצרות או חסימה מולדת בדרכי השתן

חסימות בדרכי השתן הן תופעה מולדת המופיעה במעברי השתן השונים. חסימות אלה שכיחות יותר באזור שבין אגן הכליה לצינור השופכה, והן מפריעות לזרימת השתן. התופעה גורמת להרחבה של הכליה ולירידה ניכרת בתפקודה. תופעה זו מאובחנת לרוב כהרחבת אגני כיליה או הדרונפרוזיס בעת ביצוע בדיקת סקירת מערכות העובר במהלך ההריון. 



איך מאבחנים?

לאחר הלידה תבצע בדיקת אולטראסאונד ובדיקת מיפוי כליות כדי להעריך את מיקום החסימה, את דרגתה ואת רמת התפקוד של הכליה, וכך מחליטים האם יהיה צורך בניתוח לצורך תיקון החסימה. 



כיצד מטפלים?

ניתוח פיאלופלסטי הוא ניתוח שמטרתו היא תיקון ההיצרות באזור אגן הכליה, זאת באמצעות חיבור בין הכליה לשופכן. ניתוח זה מתבצע בהרדמה כללית באמצעות רובוט. בשיטה זו, המנתח רואה את שדה הניתוח בתלת ממד הקטע המוצר נכרת וכך ניתן לבצע תפירה ומדויקת וחיבור מחדש של השופכן לאגן הכיליה. גם בניתוח זה, אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד ועומדים על מעל ל-95%. לאחר הניתוח תושאר צינורית פנימית (סטנט) לצורך ההחלמה, והיא תוסר לאחר מספר שבועות. 



מהם הסיכונים?

באחוזים בודדים תיתכן חסימה חוזרת שתחייב ביצוע של ניתוח נוסף. בנוסף, עשוי להתפתח זיהום בשתן או באזור הפצע, וכבכל ניתוח קיים סיכוי לדימומים. 


הניתוחים הרובוטיים מאפשרים החלמה מהירה, ללא צלקות הניכרות לעין. ביצוע הפעולה בעזרת אמצעים חדשניים אלה תורמת להפחתת הסיכונים, וקיצור זמן ההחלמה וחזרה מהירה לגן או לבית הספר לאחר הניתוחים. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' יעקב בן חיים, מומחה לכירורגיה אורולוגית, הוא רופא בכיר במחלקה האורולוגית ומנהל היחידה לאורולוגית ילדים בבי"ח דנה לילדים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' אמנון זיסמן
פרופ' אמנון זיסמן אורולוגיה
אורולוג מנתח, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא)
ד"ר עודד קסלר
ד"ר עודד קסלר אורולוגיה
רופא מוהל ואורולוג ילדים ונוער בכיר.
ד"ר דניאל קדר
ד"ר דניאל קדר אורולוגיה
מנהל השרות האמבולטורי אורולוגי וסגן מנהל המחלקה האורולוגית, מרכז רפואי רבין, בלינסון
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' יעקב בן חיים

שאלות מתוך פורום אורולוגיה ילדים

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו