בדיקת אקו – לב: כל היתרונות והשימושים של הבדיקה החיונית

בדיקת אקו לב מאפשרת בחינה מקיפה של מבנה ותפקוד חלקי הלב השונים לצורך אבחון מחלות לב או מעקב אחר מחלה קיימת: אילו סוגים של אקו לב קיימים, ואילו מחלות ניתנות לאבחון ולמעקב באמצעותם ? כל המידע
כתבה פרסומית כתבת חסות



בדיקת אקו לב היא בדיקת הדמית הלב הנפוצה ביותר כיום בקרדיולוגיה. בדיקה זו מאפשרת הערכה מקיפה, איכותית וכמותית, של מבנה ותפקוד חלקי הלב השונים, לרבות ארבעת מדורי הלב, מסתמי הלב, קרום הלב וכלי הדם הראשיים המחוברים ללב. הדמית הלב נעשית באמצעות גלי על-קול (גלי קול בתדר גבוה מגלי הקול הניתנים לשמיעה) וללא קרינה מייננת או צורך בחומרי ניגוד. ביצוע אקו לב נדרש בכל מטופל עם מחלת לב ידועה או כאשר קיים חשד למחלת לב. במטופלים עם מחלת לב מאובחנת, בדיקות אקו לב חוזרות מבוצעות כחלק מהמעקב אחר מחלת הלב. מהם סוגי הבדיקות הקיימים ואילו מחלות ניתן לאבחן באמצעותן? כל התשובות. 



סוגי בדיקות אקו-לב


כאמור, קיימים מספר סוגים של בדיקת אקו לב: 

1. בדיקת אקו לב המתבצעת דרך בית החזה

הדמית הלב בבדיקת האקו הסטנדרטית מבוצעת באופן לא-פולשני באמצעות מתמר אולטרה-סאונד המונח בין הצלעות על-פני דופן בית החזה. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבל את רוב המידע אודות מבנה הלב ותפקודו. משך הבדיקה כ-30 דקות, אך הוא עשוי להשתנות בהתאם למורכבות הממצאים הקרדיאליים. 



מהם הסיכונים בבדיקה זו?

הבדיקה אינה כרוכה בסיכונים, אך לעיתים היא יכולה לגרום לאי-נוחות קלה עקב מגע מתמר האולטרה-סאונד עם דופן בית החזה. היעדר כל סיכון בבדיקת האקו מאפשר בדיקות חוזרות על פי האינדיקציה הקלינית.




הדמית הלב נעשית באמצעות גלי על-קול  וללא קרינה מייננת או צורך בחומרי ניגוד





2. אקו לב דרך הוושט 

אקו לב דרך הושט, (TEE (Trans-esophageal echocardiography היא בדיקה המבוצעת באינדיקציות מאד ספציפיות, לרוב כהשלמה לבדיקת אקו דרך בית החזה. הדמית הלב מתבצעת באמצעות מתמר המוחדר לתוך הוושט (בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה). קרבת הוושט לחלקו האחורי של הלב מאפשרת הדמיה לפרטי פרטים של חלקי הלב הקרובים לוושט: עליות הלב והמחיצה הבין-עליתית, מסתמי הלב (בעיקר המסתם הדו-צניפי, המיטרלי) ואבי העורקים. 



מהם הסיכונים בבדיקה זו?

בדיקת אקו לב דרך הוושט היא בדיקה פולשנית המתבצעת בתוך כדי מתן טשטוש על ידי תרופות. מדובר בבדיקה שאינה חפה מסיכונים, ועל כן היא מבוצעת במסגרת בית חולים בלבד, תוך ניטור רציף של המטופל במהלך הפרוצדורה והשגחה לאחריה.



3. אקו לב בדחק (Stress echo): 

בדיקה זו כוללת שני שלבים:

- בדיקת אקו המבוצעת במנוחה.

- בדיקה המבוצעת לאחר דחק (stress) המושג באמצעות מאמץ גופני (הליכה על פני מסילה נעה – treadmill, אופניים, או מיטת אופניים), או בעזרת דחק תרופתי (תרופות המחקות מאמץ גופני, כדוגמת Dobutamine, תרופה הניתנת במהלך בדיקת Dobutamine stress echo – DSE). 


בבדיקת stress echo משווים את ממצאי בדיקת האקו בזמן ביצוע מאמץ, לממצאי הבדיקה במנוחה והשינויים בממצאים יכולים להעיד עם קיום מחלת לב וחומרתה. 


מתי מבצעים בדיקת אקו לב בדחק?

עיקר השימוש בבדיקה זו הוא לצורך אבחון מחלה כלילית, במטופלים בהם לא ניתן לבצע מבחן מאמץ רגיל (אק"ג במאמץ) עקב חוסר יכולתו של המטופל לבצע מאמץ מספק, שינויי אק"ג לא חד-משמעיים, או תסמינים לא ספציפיים במאמץ. במטופלים שמראש אינם מסוגלים לבצע מאמץ גופני מהותי מבוצעת בדיקת DSE, המחקה מאמץ גופני. לצורך אבחון מחלה כלילית – בדיקת stress echo נעשית באינדיקציה דומה לזו של מיפוי הלב, בדיקה נפוצה נוספת לאבחון מחלה כלילית. המידע המתקבל ב-stress echo דומה, אך לא לחלוטין זהה, למידע המתקבל במיפוי הלב. יתרונה העיקרי של בדיקת ה-stress echo על פני מיפוי הלב הוא בהיעדר קרינה בבדיקת האקו, בניגוד למיפוי. בדיקת stress echo לעיתים מבוצעת גם במטופלים עם מחלה של מסתמי הלב או שריר הלב ובעזרתה ניתן לקבל מידע נוסף לגבי חומרת מחלות אלו והצורך בהתערבות טיפולית.



אילו מחלות ניתן לאבחן באמצעות בדיקת אקו-לב?


מחלת לב כלילית

בדיקת האקו הסטנדרטית (בדיקת אקו לב המתבצעת דרך בית החזה) מאפשרת זיהוי של נזק הנגרם לשריר הלב בעקבות אוטם קודם או הפרעה קשה באספקת הדם ללב (איסכמיה). מידת הפגיעה בשריר הלב כתוצאה ממחלה כלילית מנחה את המשך הברור והטיפול. בדיקת stress echo מאפשרת זיהוי של מחלה כלילית, הערכה של חומרת המחלה והערכת יעילות הטיפול במחלה הכלילית, במטופלים לאחר פתיחת היצרות העורק כלילי באמצעות צינתור או ניתוח מעקפים כליליים.\



אי-ספיקת לב

בדיקת האקו מהווה מכשיר אבחנתי עיקרי במטופלים עם אי-ספיקת לב. הבדיקה מדגימה את הסיבה לאי-ספיקת הלב (מחלה כלילית, מחלת שריר לב, מחלה מסתמית וכד'). ממצאי בדיקת האקו וחומרתם (כגון מידת הירידה במקטע הפליטה של חדר שמאל – Ejection fraction) מכוונים את המשך הברור ומסייעים בבחירת הטיפול באי-ספיקת הלב, הן הטיפול התרופתי והן טיפולים לא תרופתיים (כגון הצורך בהשתלת דפיברילטור במטופלים עם מקטע פליטה מאד ירוד).


מחלות מסתמי הלב

שכיחות מחלות מסתמי הלב נמצאת בעליה מתמדת, בשל הזדקנות האוכלוסייה ועליה בשכיחות מחלות מסתמיות עם הגיל. ישנן סיבות רבות לפגיעה במסתמי הלב הגורמת להיצרות ו/או דליפת המסתמים, בהן: 

א. הסתיידות מסתמים (הסיבה העיקרית להיצרות המסתם האאורטלי בגיל המבוגר).


ב. מחלה מסתמית מולדת, כדוגמת מסתם אאורטלי דו-עלי מולד (במקום מסתם תלת-עלי תקין), היכול להיות ו/או דולף.


ג. צניחת המסתם הדו-צניפי (מיטרלי) עקב שינויים ניווניים או גנטיים ברקמת המסתם (סיבה מאד נפוצה לדליפת המסתם המיטרלי).


ד. הפרעה משנית בתפקוד המסתם הדו-צניפי עקב פגיעה בתפקוד חדר שמאל והרחבתו, בעקבות מחלה כלילית או מחלת שריר לב אחרת (סיבה מאד נפוצה לדליפת המסתם המיטרלי).


ה. מחלת לב שגרונית (ראומטית) היכולה לפגוע בכל מסתמי הלב, כשהפגיעה האופיינית היא היצרות המסתם המיטרלי.


ו. יתר לחץ דם ריאתי מסיבות שונות המשפיע על הלב הימני וגורם לדליפת המסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי). 


ז. הפרעות קצב (פרפור פרוזדורים) והפרעות הולכה חשמליות היכולות לגרום לדליפת המסתם הדו-צניפי או התלת-צניפי.


ח. אלקטרודה של קוצב לב המושתלת באופן רוטיני דרך המסתם התלת-צניפי ויכולה לגרום לדליפת המסתם.


ט. זיהום מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), מחלה קשה מאד עם תחלואה ותמותה גבוהים.






בדיקת האקו, אשר מתבצעת דרך בית החזה ו/או דרך הוושט, היא הבדיקה העיקרית המשמשת להערכות מגוון מחלות מסתמי הלב והיא הפכה במהלך השנים לאמת המידה האבחנתית בכל הנוגע למחלות מסתמיות. 


בדיקת האקו יכולה להדגים את מבנה המסתמים ותפקודם, הן באופן איכותי והן באופן כמותי (מדידת מפלי לחצים ע"פ מסתם מוצר, הערכת הלחצים במדורי הלב השונים, חישוב שטח מפתח מסתם מוצר והערכת נפח הדליפה של מסתם דולף), ללא צורך בבדיקות נוספות, כגון צינתור לב, ברוב המוחלט של המקרים. 


על בסיס ממצאי הבדיקה האקוקרדיוגרפית, בשילוב עם ההערכה הקלינית ובדיקות עזר נוספות על-פי הצורך, מתקבלות ההחלטות הטיפוליות השונות בחולים עם מחלות מסתמיות מורכבות, כולל הצורך בהתערבות פולשנית (ניתוחית או באמצעות צינתור), התזמון המיטבי להתערבות המסתמית, דחיפות ההתערבות וסוג ההתערבות המסתמית (תיקון או החלפה ניתוחית של מסתם, תיקון או השתלה של מסתם באמצעות צינתור, טכניקת תיקון המסתם וסוג המסתם התותב המושתל). 


בשנים האחרונות, בדיקת האקו אף תפסה מקום מרכזי בהתערבויות מסתמיות המתבצעות באמצעות צנתור, כגון תיקוני מסתמים באמצעות צנתור (כדוגמת פרוצדורת ה- MitraClip לתיקון דליפת המסתם הדו-צניפי). בחירת החולים המתאימים לביצוע הפרוצדורה, הנחיית הפרוצדורה במהלך הצינתור והמעקב אחרי תוצאת הצינתור נעשים כולם באמצעות בדיקות האקו השונות.



מחלות שריר הלב

בדיקת האקו מהווה את הבדיקה העיקרית לאבחנה ומעקב אחר מטופלים עם מחלות שריר לב (קרדיומיופתיות – Cardiomyopathies), בעיקר קרדיומיופתיה היפרטרופית או מורחבת. אמנם, לעיתים קרובות מבוצעות בדיקות הדמיה נוספות של שריר הלב במטופלים עם מחלות אלו (כדוגמת MRI של הלב), אך האבחנה הראשונית, המעקב ורוב ההחלטות הטיפוליות נעשות על סמך בדיקת האקו.



מחלות קרום הלב

לבדיקת האקו תפקיד מרכזי באבחנה של מגוון מחלות קרום הלב, כולל דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס), הצטברות נוזל בחלל קרום הלב, לחץ של נוזל המצטבר בחלל קרום הלב על גבי הלב (טמפונדה – Tamponade) והצטלקות קרום הלב המגבילה את מילוי הלב (פריקרדיטיס מצירה – Constrictive pericarditis).



מחלות אבי העורקים התורקלי (בבית החזה): 

בעזרת בדיקת אקו סטנדרטית ניתן להדגים את רוב חלקי אבי העורקים בבית החזה. בדיקת אקו דרך הוושט משלימה את ההערכה של אבי העורקים בחלק מהמקרים. מגוון מחלות אבי העורקים שניתנות לאבחון על-די אקו לב כולל הרחבה (מפרצת – Aneurysm) וקרע (דיסקציה – Dissection) של אבי העורקים.



מהם היתרונות בבדיקת אקו לב?

לבדיקת אקו לב יתרונות רבים: היא אינה מערבת קרינה מייננת, יתרון המאפשר לחזור על הבדיקה ללא חשש לגרימת נזק למטופל, היא אינה מצריכה מתן חומר ניגוד שעלול להביא לתופעות לוואי שונות (בניגוד לבדיקות כמו CT או MRI  של הלב) והיא בעלת זמינות גבוהה, הכוללת מכשירים ניידים הניתנים למיקום ליד מיטת החולה, בחדר ניתוח ובחדר צינתורים לצורך הנחית התערבויות קרדיאליות.


למרות זאת, מהימנות ודיוק בדיקת האקו תלויות מאוד ברופא אשר מבצע אותה. ביצוע בדיקת אקו ברמה גבוהה (הדמית הלב ופענוח ממצאי ההדמיה) דורש התמחות ספציפית וניסיון רב שנים, בייחוד עבור מחלות לב מורכבות.




פרופ' יורם אגמון מנהל היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה. פרופ' חבר בפקולטה לרפואה, הטכניון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' יורם אגמון השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פענוח בדיקת ארגומטריה לאחר ניתוח מעקפים בלה 21/07/2020 15:49
  • שלום רב, ב-6.8 אבי בן 73 עבר ניתוח מעקפים לאחר שבצנתור הודגמה מחלה תלת כלית קשה עם חסימה תת שלמה של RCA גדול בחלקו השני והיצרויות משמעותיות בשני ענפיו. היצרות משמעותית בחלקו השני של CX וחסימה שלמה של LAD מילוי קולטרלי קלוש בחלקו הדיסטלי מהעורק העוקף שמספק גם קולטרלים ל RCA. הוא עבר ניתוח CABG משך 4 שעות, מהלך הניתוח היה תקין, למעט עצירת שתן והוחל טיפול בקסטראל ולאחר מכן נגמר מקטטר. בביקורת שנערכה אחרי שבועיים בבדיקה גופנית שנעשתה לו על ידי הכירורג נמצא ש קולות לב סדירים. אק.ג קצב סינוס 87 ללא סימני איסכמיה חריפה. ראות כניסת אוויר מעט מופחתת מעל בסיס בריאה השמאלית בטן רכה פצעים ניתוחיים תקינים הוצאו תפרי הנקזים צילום חזה: מצב לאחר סטרנוטומיה תפליטים פלאורליים קטנים יותר משמאל. בתאריך ה-21.7 הוא הופנה ממכון שיקום הלב לבדיקת ארגומטריה. מתוך דו"ח הבדיקה: לפני בדיקה, דופק 90, דיאסטולי 70 סיסטולי 130 שיא המאמץ, דופק 131, דיאסטולי 70, סיסטולי 140 המבחן נמשך : 4:02 הגיע למאמץ של 7.00 METS המבחן הופסק עם הגעה לדופק מטרה הסיכום הוא כושר נמוך לבינוני, תגובת לחץ גדם תקינה, ללא תלונות לבביות, לא נצפו שינויים משמעותיים במקטע של ST במאמץ שבוצעץ הפרעות קצת הולכה: VPBS מרובים במאמץ. מה המשמעות של כך ? אבי לאחר הניתוח הוא פעיל מאוד, מסתובב הרבה ונוסע. האם יש בכך סיכון שהוא יכול לגרום לעצמו נזק ? תודה, בלה

  • + הוסף תגובה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
חידוד של השאלה - זיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:23
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה
אקג. האם הוא תקין? סמדר 18/07/2020 22:05
  • שלום ד"ר רוזן הבוקר, במשך כמה שעות, הייתי חלשה מאוד, והדופק שלי נע בין 53 ל58. דופק כזה לא אופייני לי. לחץ הדם היה סביר - כ 130/70. אחות מכבי הפנתה אותי למיון ( יש לי מחלות רקע - יתר לחץ דם, תת פעילות בלוטת התריס, פיברומיאלגיה, אסתמה, טרום סוכרת, וסרטן שחלות ב2017, הסרה ללא כימו) כשהגיעו מד"א לחץ הדם עלה ( כן, מלחץ..) ל 160/90 והדופק למעל 80. במיון לא בדקו טרופונין. לחץ הדם שם נשאר גבוה למדי, והדופק 85. בדיקות הדם, למעט CRP 1.44, כשהטווח הוא 0-0.5, היו תקינות. על האקג המצורף נאמר לי שהוא תקין, ושהשינויים הם בשל המכשיר. אשמח לדעתך. לא ברור לי מה גרם לדופק נמוך וחולשה בבוקר. עכשיו אני עדיין עייפה וחלשה, אבל הדופק תקין. תודה רבה. קישור לתמונת תרשים האקג http://www.up2me.co.il/v.php?file=3355458.jpg

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!