בדיקת אקו – לב: כל היתרונות והשימושים של הבדיקה החיונית

בדיקת אקו לב מאפשרת בחינה מקיפה של מבנה ותפקוד חלקי הלב השונים לצורך אבחון מחלות לב או מעקב אחר מחלה קיימת: אילו סוגים של אקו לב קיימים, ואילו מחלות ניתנות לאבחון ולמעקב באמצעותם ? כל המידע
כתבה פרסומית כתבת חסות



בדיקת אקו לב היא בדיקת הדמית הלב הנפוצה ביותר כיום בקרדיולוגיה. בדיקה זו מאפשרת הערכה מקיפה, איכותית וכמותית, של מבנה ותפקוד חלקי הלב השונים, לרבות ארבעת מדורי הלב, מסתמי הלב, קרום הלב וכלי הדם הראשיים המחוברים ללב. הדמית הלב נעשית באמצעות גלי על-קול (גלי קול בתדר גבוה מגלי הקול הניתנים לשמיעה) וללא קרינה מייננת או צורך בחומרי ניגוד. ביצוע אקו לב נדרש בכל מטופל עם מחלת לב ידועה או כאשר קיים חשד למחלת לב. במטופלים עם מחלת לב מאובחנת, בדיקות אקו לב חוזרות מבוצעות כחלק מהמעקב אחר מחלת הלב. מהם סוגי הבדיקות הקיימים ואילו מחלות ניתן לאבחן באמצעותן? כל התשובות. 



סוגי בדיקות אקו-לב


כאמור, קיימים מספר סוגים של בדיקת אקו לב: 

1. בדיקת אקו לב המתבצעת דרך בית החזה

הדמית הלב בבדיקת האקו הסטנדרטית מבוצעת באופן לא-פולשני באמצעות מתמר אולטרה-סאונד המונח בין הצלעות על-פני דופן בית החזה. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבל את רוב המידע אודות מבנה הלב ותפקודו. משך הבדיקה כ-30 דקות, אך הוא עשוי להשתנות בהתאם למורכבות הממצאים הקרדיאליים. 



מהם הסיכונים בבדיקה זו?

הבדיקה אינה כרוכה בסיכונים, אך לעיתים היא יכולה לגרום לאי-נוחות קלה עקב מגע מתמר האולטרה-סאונד עם דופן בית החזה. היעדר כל סיכון בבדיקת האקו מאפשר בדיקות חוזרות על פי האינדיקציה הקלינית.




הדמית הלב נעשית באמצעות גלי על-קול  וללא קרינה מייננת או צורך בחומרי ניגוד





2. אקו לב דרך הוושט 

אקו לב דרך הושט, (TEE (Trans-esophageal echocardiography היא בדיקה המבוצעת באינדיקציות מאד ספציפיות, לרוב כהשלמה לבדיקת אקו דרך בית החזה. הדמית הלב מתבצעת באמצעות מתמר המוחדר לתוך הוושט (בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה). קרבת הוושט לחלקו האחורי של הלב מאפשרת הדמיה לפרטי פרטים של חלקי הלב הקרובים לוושט: עליות הלב והמחיצה הבין-עליתית, מסתמי הלב (בעיקר המסתם הדו-צניפי, המיטרלי) ואבי העורקים. 



מהם הסיכונים בבדיקה זו?

בדיקת אקו לב דרך הוושט היא בדיקה פולשנית המתבצעת בתוך כדי מתן טשטוש על ידי תרופות. מדובר בבדיקה שאינה חפה מסיכונים, ועל כן היא מבוצעת במסגרת בית חולים בלבד, תוך ניטור רציף של המטופל במהלך הפרוצדורה והשגחה לאחריה.



3. אקו לב בדחק (Stress echo): 

בדיקה זו כוללת שני שלבים:

- בדיקת אקו המבוצעת במנוחה.

- בדיקה המבוצעת לאחר דחק (stress) המושג באמצעות מאמץ גופני (הליכה על פני מסילה נעה – treadmill, אופניים, או מיטת אופניים), או בעזרת דחק תרופתי (תרופות המחקות מאמץ גופני, כדוגמת Dobutamine, תרופה הניתנת במהלך בדיקת Dobutamine stress echo – DSE). 


בבדיקת stress echo משווים את ממצאי בדיקת האקו בזמן ביצוע מאמץ, לממצאי הבדיקה במנוחה והשינויים בממצאים יכולים להעיד עם קיום מחלת לב וחומרתה. 


מתי מבצעים בדיקת אקו לב בדחק?

עיקר השימוש בבדיקה זו הוא לצורך אבחון מחלה כלילית, במטופלים בהם לא ניתן לבצע מבחן מאמץ רגיל (אק"ג במאמץ) עקב חוסר יכולתו של המטופל לבצע מאמץ מספק, שינויי אק"ג לא חד-משמעיים, או תסמינים לא ספציפיים במאמץ. במטופלים שמראש אינם מסוגלים לבצע מאמץ גופני מהותי מבוצעת בדיקת DSE, המחקה מאמץ גופני. לצורך אבחון מחלה כלילית – בדיקת stress echo נעשית באינדיקציה דומה לזו של מיפוי הלב, בדיקה נפוצה נוספת לאבחון מחלה כלילית. המידע המתקבל ב-stress echo דומה, אך לא לחלוטין זהה, למידע המתקבל במיפוי הלב. יתרונה העיקרי של בדיקת ה-stress echo על פני מיפוי הלב הוא בהיעדר קרינה בבדיקת האקו, בניגוד למיפוי. בדיקת stress echo לעיתים מבוצעת גם במטופלים עם מחלה של מסתמי הלב או שריר הלב ובעזרתה ניתן לקבל מידע נוסף לגבי חומרת מחלות אלו והצורך בהתערבות טיפולית.



אילו מחלות ניתן לאבחן באמצעות בדיקת אקו-לב?


מחלת לב כלילית

בדיקת האקו הסטנדרטית (בדיקת אקו לב המתבצעת דרך בית החזה) מאפשרת זיהוי של נזק הנגרם לשריר הלב בעקבות אוטם קודם או הפרעה קשה באספקת הדם ללב (איסכמיה). מידת הפגיעה בשריר הלב כתוצאה ממחלה כלילית מנחה את המשך הברור והטיפול. בדיקת stress echo מאפשרת זיהוי של מחלה כלילית, הערכה של חומרת המחלה והערכת יעילות הטיפול במחלה הכלילית, במטופלים לאחר פתיחת היצרות העורק כלילי באמצעות צינתור או ניתוח מעקפים כליליים.\



אי-ספיקת לב

בדיקת האקו מהווה מכשיר אבחנתי עיקרי במטופלים עם אי-ספיקת לב. הבדיקה מדגימה את הסיבה לאי-ספיקת הלב (מחלה כלילית, מחלת שריר לב, מחלה מסתמית וכד'). ממצאי בדיקת האקו וחומרתם (כגון מידת הירידה במקטע הפליטה של חדר שמאל – Ejection fraction) מכוונים את המשך הברור ומסייעים בבחירת הטיפול באי-ספיקת הלב, הן הטיפול התרופתי והן טיפולים לא תרופתיים (כגון הצורך בהשתלת דפיברילטור במטופלים עם מקטע פליטה מאד ירוד).


מחלות מסתמי הלב

שכיחות מחלות מסתמי הלב נמצאת בעליה מתמדת, בשל הזדקנות האוכלוסייה ועליה בשכיחות מחלות מסתמיות עם הגיל. ישנן סיבות רבות לפגיעה במסתמי הלב הגורמת להיצרות ו/או דליפת המסתמים, בהן: 

א. הסתיידות מסתמים (הסיבה העיקרית להיצרות המסתם האאורטלי בגיל המבוגר).


ב. מחלה מסתמית מולדת, כדוגמת מסתם אאורטלי דו-עלי מולד (במקום מסתם תלת-עלי תקין), היכול להיות ו/או דולף.


ג. צניחת המסתם הדו-צניפי (מיטרלי) עקב שינויים ניווניים או גנטיים ברקמת המסתם (סיבה מאד נפוצה לדליפת המסתם המיטרלי).


ד. הפרעה משנית בתפקוד המסתם הדו-צניפי עקב פגיעה בתפקוד חדר שמאל והרחבתו, בעקבות מחלה כלילית או מחלת שריר לב אחרת (סיבה מאד נפוצה לדליפת המסתם המיטרלי).


ה. מחלת לב שגרונית (ראומטית) היכולה לפגוע בכל מסתמי הלב, כשהפגיעה האופיינית היא היצרות המסתם המיטרלי.


ו. יתר לחץ דם ריאתי מסיבות שונות המשפיע על הלב הימני וגורם לדליפת המסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי). 


ז. הפרעות קצב (פרפור פרוזדורים) והפרעות הולכה חשמליות היכולות לגרום לדליפת המסתם הדו-צניפי או התלת-צניפי.


ח. אלקטרודה של קוצב לב המושתלת באופן רוטיני דרך המסתם התלת-צניפי ויכולה לגרום לדליפת המסתם.


ט. זיהום מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), מחלה קשה מאד עם תחלואה ותמותה גבוהים.






בדיקת האקו, אשר מתבצעת דרך בית החזה ו/או דרך הוושט, היא הבדיקה העיקרית המשמשת להערכות מגוון מחלות מסתמי הלב והיא הפכה במהלך השנים לאמת המידה האבחנתית בכל הנוגע למחלות מסתמיות. 


בדיקת האקו יכולה להדגים את מבנה המסתמים ותפקודם, הן באופן איכותי והן באופן כמותי (מדידת מפלי לחצים ע"פ מסתם מוצר, הערכת הלחצים במדורי הלב השונים, חישוב שטח מפתח מסתם מוצר והערכת נפח הדליפה של מסתם דולף), ללא צורך בבדיקות נוספות, כגון צינתור לב, ברוב המוחלט של המקרים. 


על בסיס ממצאי הבדיקה האקוקרדיוגרפית, בשילוב עם ההערכה הקלינית ובדיקות עזר נוספות על-פי הצורך, מתקבלות ההחלטות הטיפוליות השונות בחולים עם מחלות מסתמיות מורכבות, כולל הצורך בהתערבות פולשנית (ניתוחית או באמצעות צינתור), התזמון המיטבי להתערבות המסתמית, דחיפות ההתערבות וסוג ההתערבות המסתמית (תיקון או החלפה ניתוחית של מסתם, תיקון או השתלה של מסתם באמצעות צינתור, טכניקת תיקון המסתם וסוג המסתם התותב המושתל). 


בשנים האחרונות, בדיקת האקו אף תפסה מקום מרכזי בהתערבויות מסתמיות המתבצעות באמצעות צנתור, כגון תיקוני מסתמים באמצעות צנתור (כדוגמת פרוצדורת ה- MitraClip לתיקון דליפת המסתם הדו-צניפי). בחירת החולים המתאימים לביצוע הפרוצדורה, הנחיית הפרוצדורה במהלך הצינתור והמעקב אחרי תוצאת הצינתור נעשים כולם באמצעות בדיקות האקו השונות.



מחלות שריר הלב

בדיקת האקו מהווה את הבדיקה העיקרית לאבחנה ומעקב אחר מטופלים עם מחלות שריר לב (קרדיומיופתיות – Cardiomyopathies), בעיקר קרדיומיופתיה היפרטרופית או מורחבת. אמנם, לעיתים קרובות מבוצעות בדיקות הדמיה נוספות של שריר הלב במטופלים עם מחלות אלו (כדוגמת MRI של הלב), אך האבחנה הראשונית, המעקב ורוב ההחלטות הטיפוליות נעשות על סמך בדיקת האקו.



מחלות קרום הלב

לבדיקת האקו תפקיד מרכזי באבחנה של מגוון מחלות קרום הלב, כולל דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס), הצטברות נוזל בחלל קרום הלב, לחץ של נוזל המצטבר בחלל קרום הלב על גבי הלב (טמפונדה – Tamponade) והצטלקות קרום הלב המגבילה את מילוי הלב (פריקרדיטיס מצירה – Constrictive pericarditis).



מחלות אבי העורקים התורקלי (בבית החזה): 

בעזרת בדיקת אקו סטנדרטית ניתן להדגים את רוב חלקי אבי העורקים בבית החזה. בדיקת אקו דרך הוושט משלימה את ההערכה של אבי העורקים בחלק מהמקרים. מגוון מחלות אבי העורקים שניתנות לאבחון על-די אקו לב כולל הרחבה (מפרצת – Aneurysm) וקרע (דיסקציה – Dissection) של אבי העורקים.



מהם היתרונות בבדיקת אקו לב?

לבדיקת אקו לב יתרונות רבים: היא אינה מערבת קרינה מייננת, יתרון המאפשר לחזור על הבדיקה ללא חשש לגרימת נזק למטופל, היא אינה מצריכה מתן חומר ניגוד שעלול להביא לתופעות לוואי שונות (בניגוד לבדיקות כמו CT או MRI  של הלב) והיא בעלת זמינות גבוהה, הכוללת מכשירים ניידים הניתנים למיקום ליד מיטת החולה, בחדר ניתוח ובחדר צינתורים לצורך הנחית התערבויות קרדיאליות.


למרות זאת, מהימנות ודיוק בדיקת האקו תלויות מאוד ברופא אשר מבצע אותה. ביצוע בדיקת אקו ברמה גבוהה (הדמית הלב ופענוח ממצאי ההדמיה) דורש התמחות ספציפית וניסיון רב שנים, בייחוד עבור מחלות לב מורכבות.




פרופ' יורם אגמון מנהל היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה. פרופ' חבר בפקולטה לרפואה, הטכניון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' יורם אגמון השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פעימה מוקדמת מיטל 25/05/2020 22:55
  • היי, בחצי שנה האחרונה אני חוו פעימות מוקדמות רבות. הדופק לא עולה להפך הוא בדרך כלל נמוך בין 56 ל 75. עשיתי אקו לב ואקו מאמץ שניהם תקינים, ביצעתי גם הולטר שאני ממתינה לתוצאותיו. אך הפעימה המוקדמת לא נותנת לי מנוח אני בן אדם חרדתי וזה רק מגביר לי את החרדה. במהלך היום לא תמיד אני מרגישה את זה אך שאני במנוחה זה כבר בלתי נסבל, זה מגיע בצרורות ולא נותן מנוח. אני חולת אסטמה ומשתמשת במשאף סימביקורט, שהבנתי שלא ניתן לתת חוסמי בטא כי יכול לגרום להחרפת האסטמה. בנוסף הקרדיאולוג טוען שבגלל שהדופק שלי יחסית נמוך הכדורים יורידו אותו עוד יותר. אני ממש בלחץ וכבר חושבת על דברים גרועים. אבא שלי עבר התקף לב בגיל 55 עקב כורסטרול גבוהה שלא היה מאוזן. איך ניתן לטפל בפעימה מוקדמת, אם אני לא יכולה לקחת כדורים? האם חרדה מגבירה פעימה מוקדמת? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:30
  • היי מיטל, ראשית חשוב להדגיש שפעימות מוקדמות במישהי עם לב תקין מבחינה מבנית (אקו לב תקין) ברוב המוחלט של המקרים חסרות כל משמעות מבחינת הסיכון הרפואי שבהם. גם אם לא תעשי איתן כלום, את תחיי עד 120 (או כמה שזה לא יהיה בתלוי במצבך הרפואי הכללי), והן לא מעלות סיכון להתקפי לב, דום לב וכו׳. מאידך, יש אנשים מאוד תסמיניים עם הפעימות המוקדמות ולהם אנחנו כן מציעים טיפול. זה לא נכון להגיד באופן גורף שאסוף השתמש בחוסמי בטא באנשים עם אסטמה. יש לא מעט אסטמטים שנוטלים חוסמי בטא ״סלקטיביים״ כאלה שמשפיעים יותר על הלב מאשר הריאות, ואין להם החמרה של האסטמה. כמובן שכדי לרשום לך חוסמי בטא אני חייב להתרשם מהכל כולל מידת החומרה של האסטמה וכו׳. בכל מקרה, יש עוד אפשרויות לטיפול בפעימות המוקדמות כולל פעולת צריבה שבה מוצאים את המוקד המדוייק של הפעימות וצורבים אותו עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד להיפתר מהן אחת ולתמיד בלי צורך שבום תרופות לאחר מכן. ממליץ לפנות לייעוץ אצלי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתמצאי לנכון כדי לקבל ייעוץ מסודר והמלצות להמשך.

  • + הוסף תגובה
פעימה מוקדמת מיטל 02/06/2020 17:18
  • תודה רבה על תשובתך, קיבלתי את התוצאות של ההולטר הקצב הבסיסי:סינוס מהירות מינימלית: 47 לדקה מקסימלית: 127 לדקה ממוצע 70 הפרעות חדריות pvc's בכמות לא משמעותית, 798 בהקלטה הפרעות קצב על חדריות בכמות של 2 בהקלטה. אשמח להסבר מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 29/06/2020 01:29
  • מדובר בממצאי בדיקת הולטר ״רגילים״ ותקינים. יש כמה מאות פעימות מוקדמות שהינן ממצא שכיח שקיים ברוב מוחלט מהאוכלוסיה הכללית. אלא אם כמות הפעימות גדולה משמעותית, אצלך פחות מ-1%, אנחנו מדברים על מעל 20%, אז יכולים לעשות בעיות. עם ההולטר שלך אפשר לישון בשקט.

  • + הוסף תגובה
פעימה מוקדמת מיטל 02/12/2020 12:29
  • היי שאלה נוספת ברשותך. שמתי לב שהפעימה המוקדמת מתגברת לפני מחזור, האם זה הורמונלי? שבוע לפני מחזור אני מרגישה את כל יום כל היום ללא הפסקה. זה מתסכל מאוד.

  • + הוסף תגובה
הפרעות קצב דנידין 10/11/2020 20:04
  • להלן תוצאות הולטר: 23.24 שעות של בדיקה קצב בסיסי: סינוס מהירות מינימלית: 47 מהירות מקסימלית: 131 מהירות ממוצעת: 72 הפרעות קצב חדריות VPC'S: נצפו סה"כ 13 VPC'S במשך הבדיקה. הפרעות קצב על חדריות : לא הפרעות הולכה: לא שינויי st-לא אני צריך להילחץ??? רק בן 47 ללא שום רקע חש בדופק מהיר לעיתים

  • + הוסף תגובה
לאחר התקף לב קל וצינתור לא מתאושש עברו 3 שבועות מה הסיבה לאה 03/11/2020 07:16
  • לא מתאושש מהתקף לב קל וצינתור עברו 3שבועות מאד איטי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!