דלקת פנים הלב

תשובה: גישה זו נכונה היום כמו תמיד. כמובן, שיש מחלות בהן גישה זו חיונית במיוחד. לדוגמה, דלקת של השקדים הנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוק חייבת להיות מטופלת 10 ימים, אחרת הסיכון לדלקת כליות או דלקת פרקים עולה. גם בזיהומים קשים כמו זיהום של העצמות או זיהום פנים הלב חייבים לטפל במשך כל מכסת הימים שרשם הרופא (בטיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית או באנטיביוטיקה דרך הפה) על מנת למנוע את הישנות המחלה. יש מחלות כמו דלקת ריאות או זיהום בדרכי השתן שלא ברור כמה זמן צריך לטפל בהן באמצעות אנטיביוטיקה, אך מומלץ לסיים את כל הטיפול כפי שנרשם על ידי הרופא. [25/03/2001]

תשובה:

זיהומים של חללי הלב והמסתמים הינם סיבוך נדיר יחסית של טיפולי שיניים וניתוחי פה בכלל, ובעיקרם שתלים דנטלים. הסיבה לכך היא חדירת חיידקים מזהמים אל זרם הדם, עקב ריבויים בחלל הפה, בעיקר בזמן טיפולים והסרת הפלאק החיידקי במהלך הניתוח. אצל אנשים בריאים אין סכנה משמעותית לפתח זיהום מסוג זה, אולם אנשים המצויים בקבוצות הסיכון: כגון בעלי מסתם לבבי מלאכותי, מומי לב מולדים, מושתלי לב או מדוכאי חיסון, החיידקים הנשטפים בזרם הדם מתיישבים על המסתם וגורמים ליצירת רובד חיידקי חדש, הגורם לזיהום- אנדוקרדיטיס. בשל כך ישנה חשיבות עליונה למתן כל האינפורמציה הרפואית לרופא השיניים לפני תחילת הטיפול. אצל מטופלים אלו ננקטות פעולות מניעה לפני טיפולי שיניים וניתוחים בפרט, הכוללות טיפול אנטיביוטי חד פעמי דרך הפה.

תשובה: כרוניקת החום הממושך שאתה מתאר, יכולה להתאים למצב רפואי (על אף שלא ברור לי אם כל פעם אתם ממש מודדים חום ואם אכן החום רצוף) שנקרא "חום ממקור לא ידוע" (Fever of Unknown Origin או FUO), שהגדרתו היא חום משך שבועיים ומעלה, ללא מקור ברור בהיסטוריה הרפואית, בבדיקה הגופנית או בבדיקות מעבדה שגרתיות. ישנם גורמים רבים ל-FUO, אך בילדים הסיבות העיקריות הן: זיהומים - חיידקיים: אבצס בשן, אנדוקרדיטיס (דלקת של אחת משכבות הלב) ועוד; ויראליים: EBV (מחלת הנשיקה), CMV; וגם פטריות וטפילים, אך אלה פחות שכיחים. 

תשובה:

לפני עקירת שן רגילה או כירורגית, מומלצת נטילת אנטיביוטיקה למטופלים הנמצאים בקבוצות סיכון לפתח זיהומים סיסטמיים בזרם הדם או במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), בעיקר מטופלים מדוכאי חיסון, מושתלי לב, בעלי מומי לב מולדים, או בעלי מסתם לבבי מלאכותי. דלקת במסתמי הלב הינו סיבוך נדיר יחסית של טיפולי שיניים וניתוחי פה בכלל. הסיבה נעוצה בכך שבפעולות מסוג זה ישנו ניקוי של השן מהרובד החיידקי, אשר נשטף ברובו לחלל הפה. בעת העקירה, עצם הטראומה המקומית לרקמת השן והחניכיים, גורמת לפיזור חיידקי. מרבית החיידקים מנוטרלים במערכת העיכול אולם מיעוט עלול להיספג אל זרם הדם (שכן חלל הפה עתיר בכלי דם קטנים). נוכחות חיידקים בזרם הדם נקראת בקטרמיה, ולרוב אינה גורמת לזיהום או מחלה. לעיתים נדירות, בייחוד אצל אנשים בקבוצת הסיכון, החיידקים הנשטפים בזרם הדם מתיישבים על המסתם וגורמים ליצירת רובד חיידקי חדש, הגורם לזיהום. פעולת המניעה כוללת טיפול אנטיביוטי חד פעמי דרך הפה.